סקירה

כל מה שרציתם לדעת על נבצרות ראש ממשלה

| מאת:

מהן העילות להכרזה על נבצרות זמנית, מתי היא הופכת לקבועה והאם נבצרות קבועה גוררת אותנו לבחירות? מסתבר שלא בהכרח. כל התשובות במסמך שלפניכם

Flash 90

מהי נבצרות?

המונח "נבצרות" מתאר מצב שבו נושא משרה שלטונית לא מסוגל למלא את תפקידו. בדרך כלל מדובר על העדר יכולת זמני למלא את התפקיד אך החקיקה המתייחסת לסוגיית הנבצרות עוסקת גם במצב בו הנבצרות הופכת למצב קבוע.

סעיף 16 (ב) לחוק יסוד הממשלה, קובע: "נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו".

לא רק לראש ממשלה

ישנם מצבים של "נבצרות" גם לבעלי תפקידים אחרים, כגון נשיא המדינה ויו"ר הכנסת – ושם נהוגים הסדרים אחרים. באשר לנשיא, קיימת אפשרות שהוא יודיע לכנסת שנבצר ממנו לקיים את תפקידו. כמו כן, הכנסת ברוב חבריה, לאחר קביעה ברוב של שני שליש מחברי ועדת הכנסת מוסמכת להכריז על נבצרותו של נשיא המדינה מסיבות רפואיות, על יסוד חוות דעת רפואית.
בנוגע ליו"ר הכנסת- חוק יסוד הכנסת קובע שיו"ר הכנסת רשאי להכריז על נבצרותו  באישור ועדת הכנסת.

מהן העילות להכרזה על נבצרות זמנית?

החוק לא מפרט מה יוצר את מצב הנבצרות או מהן העילות לכך. כמעט מובן מאליו שמצב בריאותי המונע מראש הממשלה לתפקד (כפי שהיה בעניינו של אריאל שרון) הוא מצב קלאסי של נבצרות. אלא שיכולים להיות מקרים נוספים, שאינם רפואיים השוללים באופן מעשי את אפשרות תפקודו של ראש הממשלה. חוק יסוד הממשלה החדש - התיקון באשר לממשלת חלופים - עליו נפרט עוד בהמשך - מפנים את הנקודה הזאת, שכן הוא קובע מה קורה כאשר הנבצרות היא מסיבות רפואיות בלבד . משמע, החוק מקבל את העמדה כי ישנן נסיבות של נבצרות שאינן רפואיות.
כך קבע גם בית המשפט בעבר, בעתירה שנועדה לחייב את היועמ"ש להכריז על נבצרותו של אהוד אולמרט בזמן שנחקר. בית המשפט דחה את העתירה, אך עם זאת, קבע כך:
" אם יתברר בהמשך שהתנהלותו של ראש הממשלה אינה מאפשרת את עריכתן של החקירות הפליליות באופן ראוי, אפשר שיהא מקום להכרזה של היועץ המשפטי לממשלה בדבר נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה". משמע, שבית המשפט מניח שמקרים של חקירה פלילית עשויים להצדיק, במקרים נדירים ויוצאי דופן, הכרזה על נבצרות; אם התנהלות ראש הממשלה פוגעת באפשרות לערוך חקירה ראויה. מכאן, שקל וחומר, בזמן שהמשפט מתנהל, ובמצב בו התנהלות ראש הממשלה כוללת תקיפה שיטתית של רשויות התביעה ושימוש באמצעים שלטוניים בכדי לסכל את המשפט נגדו – אפשר שיהיה מקום להכרזה על נבצרות מאותם הטעמים שנזכרו בפסיקת בג״צ.

מי קובע את התקיימות העילה של נבצרות זמנית?

היועץ המשפטי לממשלה. החוק לא קובע זאת, אך נקבע בפסיקה כי היועץ המשפטי לממשלה קובע זאת, וכך גם נעשה בפועל במקרה של אריאל שרון. כמו כל החלטה של רשות מנהלית, ניתן לעתור כנגדה לבג"צ. תיתכן גם האפשרות כי בג״צ יורה ליועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות או לראש הממשלה לצאת לנבצרות בעקבות עתירה שתוגש לו. כבר כיום מתנהלים בפני בג״צ הליכים בעתירה של התנועה לאיכות השלטון התוקפת את סירובו של ראש הממשלה נתניהו לחתום על הסכם ניגוד העניינים שהכין  היועץ המשפטי לממשלה ואגב הדיון בה יכול שתתעורר שאלת הנבצרות. 

מה התוצאות של נבצרות זמנית ומתי היא הופכת לקבועה?

ככתוב בחוק, כאשר נבצר מראש הממשלה לכהן, ממלא מקום ראש הממשלה ממלא את תפקידו. אם הנבצרות נמשכת מעל 100 ימים הממשלה נופלת.

האם תוצאות אלה חלות גם בממשלת חליפים?

בזמן ממשלת חלופים – כגון הממשלה הנוכחית - ממלא מקום ראש הממשלה הוא ראש הממשלה החליפי (לפי סעיף 43ב לחוק יסוד הממשלה). באשר לממשלת חלופים, ישנו חריג לעניין הפיכת הנבצרות לקבועה. לפי סעיף 43א(א)(4), במצב שהנבצרות היא מסיבות רפואיות, והופכת לקבועה, הממשלה לא מתפטרת ובמצב זה חלות הוראות מיוחדות הממשיכות את ממשלת החלופים. אלא שנבצרות מסיבות אחרות (כמו זו שעומדת כיום על הפרק) לא נכנסת תחת סעיף זה ולכן רואים את הממשלה כממשלה שהתפטרה.

האם נבצרות קבועה משמעה בחירות?

לא בהכרח. כאשר ממשלה מתפטרת (כאמור אם הנבצרות נמשכת מעל 100 ימים רואים את הממשלה ככזו שהתפטרה), נכנס לתוקף סעיף 30(ב) לחוק יסוד הממשלה, ומתחילים הליכים להרכבת ממשלה חדשה לפי סעיפים 7-11 לחוק יסוד הממשלה: התייעצויות של הסיעות אצל הנשיא, והטלת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שהסכים לכך, בדומה למצב שישנו לאחר בחירות. רק אם לא הוקמה ממשלה, הולכים לבחירות. בכל זמן זה, ועד שתוקם ממשלה חדשה, הממשלה הקודמת (ובראשה ממלא מקום ראש הממשלה, שהוא ראש הממשלה החלופי במקרה של ממשלת החלופים) תמשיך לכהן כממשלת מעבר.