סקירה

יום האישה הבינלאומי- תמונת המצב בכנסת ובממשלה

| מאת:

ייצוגן של הנשים בכנסת ובממשלה אמנם משתפר בהדרגה, אך עדיין נמוך למדי. מ-11 נשים בכנסת הראשונה, הגיע מספרן ל-30 עם השבעת הכנסת ה-23 - 25% מכלל חברי הכנסת. למרות מגמת העלייה, מתוך 18 יושבי ראש כנסת שונים, רק אחת הייתה אישה. אחוז הנשים המכהנות כשרות נמוך אף יותר מייצוגן בכנסת, כשהתיקים שהן מחזיקות נחשבות יוקרתיים פחות

Flash 90

ייצוג הנשים בזירה הפוליטית הינו נושא שעולה לסדר היום הציבורי באופן תדיר. אין זה מפתיע לאור העובדה שהפוליטיקה הישראלית מאופיינת בייצוג חסר של נשים. לשם השוואה, נכון ל-2019, ישראל הייתה במקום ה-31 במדד ייצוג נשים בממשלה מתוך 33 המדינות הדמוקרטיות החברות ב-OECD.OECD, Women in politics. אמנם בעשורים האחרונים חלה עלייה במספר הנשים המכהנות בכנסת, אך גם עלייה זו אינה מספקת. בעוד מספר הנשים המכהנות בכנסת הגיע לשיאו בשלהי כהונת הכנסת ה-23 ועמד על 35, מספר זה מהווה פחות מ30% מסך חברי הכנסת. דפוס זה של ייצוג חסר אף חמור יותר בממשלה, בה אחוז הנשים בשיאו עמד על 23.5%. אין זה מספיק לבחון את מספר הנשים הנמצאות בזירה הפוליטית, שכן ישנה חשיבות גם לתפקידים אותם ממלאות נשים במסגרת עבודתן כנבחרות ציבור. מסמך זה מבקש לסקור את ייצוג הנשים בכנסת ובממשלה מאז הקמת המדינה ועד ימינו, ולבחון את נוכחותן בתפקידי מפתח במסגרת עבודתן רשויות אלה.

ייצוג נשים בכנסת

עם השבעתה, הכנסת הראשונה מנתה כ-11 נשים. מספר זה עלה בהדרגה לאורך השנים והגיע ל-30 עם השבעת הכנסת ה- 23, אשר היוו רבע מכלל חברי הכנסת (תרשים 1). על אף העלייה ההדרגתית, מדובר במספר שאינו תואם את אחוז הנשים בחברה הכללית. כמו כן, ניכר כי ישנו ייצוג חסר לא רק במספר חברות הכנסת, אלא גם בנוכחותן בתפקידי מפתח ברשות המחוקקת, כגון יושב ראש הכנסת, סגני יו"ר הכנסת וראשי ועדות.

נשיאות הכנסת מורכבת מיושב ראש המליאה וסגניו, כאשר תפקידם המרכזי הוא קביעת סדר היום של המליאה. יושב ראש הכנסת אחראי גם על ניהול תקציב הכנסת, ייצוג הכנסת כלפי גורמי חוץ, וכן ממלא מקום נשיא המדינה. בעוד יו"ר הכנסת נבחר על ידי המליאה עם כינונה של הכנסת, מספר סגניו וזהותם נבחרים על ידי וועדת הכנסת.תקנון הכנסת, סעיפים 2, 6. מקום המדינה כיהנו 18 יושבי ראש שונים, כאשר מתוכם אישה אחת בלבד- דליה איציק, אשר כיהנה בתפקיד זה במהלך הכנסת ה-17. במהלך כהונתה יצא הנשיא דאז, משה קצב, לנבצרות, כך שאיציק שימשה כממלאת מקומו ואף כנשיאה בפועל לאחר התפטרותו ועד השבעתו של שמעון פרס כנשיא החדש. ייצוג נשים בקרב סגני יושב ראש הכנסת אף הוא נמוך לאורך ההיסטוריה ואינו מייצג את יחסן של הנשים בחברה. עם זאת, בכנסת השישית ארבע נשים מונו לתפקיד זה מתוך עשרת חברות הכנסת שכיהנו במהלך כנסת זו. מהכנסת ה-18 אחוז הנשים בתפקיד נע בין 20%-30%, באופן התואם את אחוז הנשים בקרב כלל חברי הכנסת.

תפקידם של ראשי וועדות  אף הוא נחשב לתפקיד מפתח ברשות המחוקקת. ראשי וועדות אחראים על סדר יומן של הועדות עליהן הם אמונים הכוללים דיון ועיצוב של הצעות חוק, דיון בהצעות לסדר היום ועוד. מספר הועדות הקבועות בכנסת משתנה מעת לעת, אך מהכנסת ה-17 מספרן עומד על 13, ומאז מספר הנשים הנמצאות בתפקיד יושבות ראש של וועדות קבועות נע בין אחת לשלוש (נכון לתחילת כהונת כל אחת מהכנסות). ישנן שלוש וועדות קבועות אשר בראשן מעולם לא עמדה אישה, אף לא לזמן קצר; ועדת חוקה חוק ומשפט, ועדת החוץ והביטחון ו-ועדת הכספים. לאורך ההיסטוריה בראשות ועדת הכלכלה עמדה אישה אחת (שושנה ארבלי אלמוזלינו בחלק מכהונת הכנסת ה-12) ושתיים בועדת הכנסת (דבורה נצר בכנסת ה-5 ורוחמה אברהם בחלק מכהונת הכנסת ה-17). מעניין עוד לראות כי החל מהכנסת ה-13 בה הפכה להיות וועדה קבועה, בראשות הועדה למעמד האישה, עמדו 13 נשים ושני גברים (גדעון סער בכנסת ה-17 ועודד פורר בכנסת ה-23).

תרשים 1: אחוז הנשים בכנסת ובתפקידים מרכזיים במסגרתה, כנסות 1-20, 23.

*הנתונים נכונים לחודש הכהונה הראשון של כל אחת מהכנסות.
**הנתונים נכונים ליום תחילת עבודתן של הוועדות בכל כנסת ואינם מתייחסים לחילופי כוח אדם שנערכו במהלך כהונתן. נבחנו רק ועדות קבועות.

ייצוג נשים בממשלה

גם כאשר בוחנים את הממשלה ניכרת עלייה איטית הדרגתית בייצוג הנשים, הן בתפקידי שרות והן כסגניות שר. באופן כללי, אחוז הנשים המכהנות כשרות נמוך יותר מייצוגן בכנסת. עד הממשלה ה-34 מספרן נע בין אפס לארבע, אך במהלך כהונת הממשלה הנוכחית (הממשלה ה-35) מספר השרות זינק ל-8. עם זאת, בהתחשב בעובדה כי הממשלה הזו הייתה הגדולה ביותר מכל ממשלות ישראל, אחוז הנשים בממשלה עמד רק על23.5% (גרף 2). כמו כן, ניתן לראות כי השרות בממשלה הנוכחית מחזיקות בתיקים שנחשבים פחות "יוקרתיים". לראייה, מתוך שמונת השרות רק שתיים נכללו בקבינט (שרת התחבורה מירי רגב והשרה לעניינים אסטרטגיים גילה גמליאל). המשרדים עליהם היו אמונות הכי הרבה נשים הם המשרד להגנת הסביבה (4), משרד הקליטה (4), משרד החינוך (3), ומשרד התקשורת (3). ניתן לזהות ייצוג חוסר של נשים גם בקרב סגני שרים. נכון ליום השבעת הממשלה, המספר המקסימלי של נשים שמונו לתפקידי סגניות שר עומד על 3 בממשלה ה-32, שהיוו 33% מכלל סגני השרים.

תרשים 2: ייצוג הנשים בממשלה, ממשלות 1-35

*הנתונים נכונים ליום הצבעת האמון בממשלה

למה ייצוג נשים חשוב?

ניתן לראות כי כמעט בכל מדד ישנו ייצוג חסר של נשים בזירת הפוליטיקה הלאומית. אך חשוב להבין מדוע ייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות הוא משמעותי. באופן כללי ניתן לחלק דפוסי ייצוגיות לשניים: ייצוג תיאורי וייצוג מהותי. ייצוג תיאורי מתייחס להתאמה של מרכיב זהותי בין המייצג למיוצג, כגון זהות אתנית, גיל או במקרה שנבחן במסמך זה- מגדר. ישנה חשיבות בייצוג זה בהיבט המגדרי משני טעמים: ראשית, נוכחות של נשים במוקדי קבלת ההחלטות סולל את הדרך לנשים אחרות להגיע למקומות אלו ואף מגדיל את הלגיטימציה שלהן לעשות כך. שנית, ייצוג תיאורי חסר, כפי שקיים בפוליטיקה הישראלית בהקשר המגדרי, מעיד על חסמים הקיימים בפני נשים. חסמים אלה, גם אם הם אינם פורמליים, פוגעים בערך השוויון הנהוג בדמוקרטיות ליברליות, שכן הנגישות של נשים לעמדות מפתח בפוליטיקה הישראלית אינן שוות לזו של גברים. הייצוג המהותי מתייחס לקידום האינטרסים של קבוצות מיעוט באופן ממשי. מחקרים מצאו כי הגברת נוכחות קבוצות המיעוט בפרלמנט מובילה במקרים רבים לקידום האינטרסים של אותה קבוצה, שכן אותם נציגים מבינים את צרכיהם של קבוצת המיעוט ומחויבים אליה. ואכן, ממחקר שנעשה על ייצוג נשים בכנסות ה-17 וה-18 נמצא כי ישנה זיקה בין הייצוג התיאורי והייצוג המהותי בהקשר המגדרי, ופעילות הכנסת לקידום מעמדן של נשים בחברה נעשית בעיקר על ידי חברות כנסת.אסף שפירא, עופר קניג, רעות איצקוביץ'-מלכה וחן פרידברג, ייצוג נשים בפוליטיקה: ישראל במבט השוואתי, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2013.

ייצוג הנשים ברשימות השונות

רשימה מספר מקומות ריאליים לפי הסקרים נשים במקומות הריאליים שיעור נשים במקומות ריאליים מדד הייצוגיות המשוקלל (0-100)
הליכוד 31 4, 8, 10, 20, 23, 26, 27, 30, 31 29% 22
יש עתיד 18 2, 4, 5, 9, 17, 18 33% 35
תקווה חדשה 15 2, 5, 9, 10, 15 33% 33
ימינה 12 2, 8, 9, 12 33% 27
הרשימה המשותפת 11 4, 7, 10 27% 23
ש"ס 8 - 0% 0
יהדות התורה 8 - 0% 0
ישראל ביתנו 8 5 13% 11
העבודה 6 1, 3, 5 50% 57
מרצ 5 2, 4 40% 40
כחול לבן 4 2 25% 30
הציונות הדתית 4 2 25% 30
  • הערכת המנדטים מסתמכת על ממוצע הסקרים שפורסמו בתאריכים 1.3.21-4.3.21, לפי המידע בעיתון הארץ, בכתובת https://www.haaretz.co.il/news/elections/EXT-INTERACTIVE-1.6826451. ממוצע לא-שלם עוגל כלפי מעלה. רשימות כחול לבן והציונות הדתית עברו רק באחד מהסקרים את אחוז החסימה, ולכן קיבלו את מספר המנדטים המינימלי האפשרי – 4.
  • מדד הייצוגיות המשוקלל בוחן לא רק את שיעור הנשים במקומות הריאליים ברשימה אלא גם את מיקומן היחסי ברשימה: המדד עבור כל מפלגה גבוה יותר ככל שהנשים ברשימה ממוקמות במקומות גבוהים יותר. מדד של 0 מלמד על היעדר נשים ברשימה; של 100 – על היעדר גברים; ושל 50 – על שוויון מוחלט בין גברים לנשים ברשימה. להרחבה, ר: Gideon Rahat, Reuven Y. Hazan, and Richard S. Katz, “Democracy and Political Parties: On the Uneasy Relationships between Participation, Competition, and Representation,” Party Politics 14 (6) (2008): 679.

השוואה בינלאומית