מאמר דעה

עידן הזוחלים

| מאת:

איכוני שב"כ אמנם נבלמו, אך מדינת המעקב ממשיכה להזדחל לתוך חיינו - ולא רק סביב מגיפת הקורונה

shutterstock

לעת עתה המדינה עצרה  בחריקת בלמים, את איכוני השב"כ, לאחר שגמאה בשבוע אחד כברת דרך ארוכה בנתיב שבו היא מהלכת בשנים האחרונות - נתיב זחילת השימושים.

זחילת שימושים היא דינמיקה שבמסגרתה אמצעים או סמכויות הפוגעים באופן משמעותי בזכויות אדם, שהשימוש בהם אושר לתכליות צרות המצדיקות פגיעה כזו, מוסבים לשימוש לתכליות אחרות לחלוטין - שאינן מצדיקות אותה. זהו המדרון החלקלק שמתחיל בשימוש בטכנולוגיות מעקב לתכליות של סיכול טרור, אך סופו הוא בשימושן בהן לאכיפת עבירות קלות, או אף לקביעת זכאות לשירותי רווחה.

איכוני הקורונה הם דוגמה להסמכה זוחלת של זחילת שימושים, המנרמלת את הנוכחות של טכנולוגיות מעקב ביטחוניות במרחב האזרחי. כבר בתחילת הגל הראשון של הקורונה השירות נענה לבקשת משרד הבריאות והשתמש בשני מקרים ב'כלי' למעקב מגעים ללא סמכות בחוק. רק לאחר מכן החלה ההסמכה ההדרגתית של השירות – ראשית, בתקנות שעת חירום. אחר כך, בעקבות החלטת ביניים של בג"צ, הוחלפו אלו בהסמכה על בסיס החלטת ממשלה מכוח חוק השב"כ, הכפופה לאישור ועדת המשנה. ואולם, נוכח לשון חוק השב"כ, גם מתווה זה, הכפוף לפיקוח פרלמנטרי מינימלי, לא הספיק לבית המשפט, שהתנה את המשך השימוש בשב"כ בהתנעת הליכי חקיקה בנושא – כלומר, בפיקוח פרלמנטרי מלא. משנחקק החוק המסמיך את השב"כ לאכן נשאי קורונה, הסתיים מסלול ההסמכה הזוחלת של זחילת השימושים.

מהלך הסמכת השב"כ לאיתור נשאי אומיקרון נראה בתחילה כנסיון לשעתק את אותו וקטור, תוך דילוג על מספר שלבים: ראשית, באמצעות 'הלוואת גישור' של תקנות לשעת חירום, עד שהסמכת השב"כ תוסדר בחקיקה. שעות ספורות לאחר שבית המשפט אישרר זאת, הודיעה הממשלה כי הלוואת הגישור לא תמומש, ושהאיכונים ייפסקו.

זחילת שימושים אינה נוגעת רק לשב"כ או למשבר הקורונה. הסמכה זוחלת של אמצעי מעקב פוגעניים ראינו השנה גם במשטרת ישראל, שבמשך עשור הפעילה את עין הנץ, מערכת מעקב אוטומטית ללוחיות רישוי, ללא סמכות בחוק, פיקוח או דיון ציבורי על מתווה הפעלתה . המדינה נזכרה להתניע הליכי חקיקה המסמיכים את המשטרה להפעיל את המערכת, רק בעקבות עתירת האגודה לזכויות אזרח.

לצד זאת, הטכנולוגיות הפולשניות המופעלות מעבר לקו הירוק כבר מחפשות את דרכן לצדו השני. תזכיר החוק שהופץ על ידי המדינה ביולי במאמץ להסדיר את שימוש המשטרה בעין הנץ, כלל באופן אגבי גם הוראות שהציעו להסמיך את המשטרה להפעיל מערכות זיהוי פנים. טכנולוגיות מסוג זה, דוגמת מערכת 'זאב כחול' שבה משתמש צה"ל כדי לשלוט ולפקח על תושבי השטחים, עשויות לזחול מתחת לגדר ההפרדה ולהתפרש גם בתוך תחומי הקו הירוק.

הפנייה לשב"כ לא נעשתה כלאחר יד: כבר בתרגיל שנערך לפני כשלושה שבועות, במסגרתו בחנה הממשלה את ההיערכות להתפרצות אפשרית של וריאנט קטלני וזכה לשם 'אומגה', הסתמכו על יכולות האיכון של השב"כ. הדבר מלמד על היעדר כוונה לפתח חלופות אזרחיות יעודיות להתמודדות עם אתגרי המגפה, ועל התעלמות מחוסר ההתאמה של האיכונים, ששלחו רבבות אזרחים לבידודי שווא בשנה החולפת, לתכליות אלו.

ייתכן שהממשלה אכן החליטה לסיים את השימוש באיכונים, וייתכן שפעילות השב"כ הופסקה לאחר שלא נמצאו מספיק חברי כנסת שיתמכו בה. בהיעדר אמירה נחרצת של בג"צ, השבוע האחרון המחיש עד כמה מקבלי ההחלטות רואים באמצעי מעקב ביטחוניים ושנויים במחלוקת, פתרונות לגיטימיים בארגז כלי המדיניות שלהם להתמודדות עם אתגרים אזרחיים מובהקים. אנחנו עדיין בעיצומו של עידן הזוחלים.

הטור פורסם לראשונה בהארץ