עו"ד עמיר כהנא

בעקבות פרסום תזכיר החוק המסדיר את מערכת המעקב "עין הנץ", חשוב להבין כי מדובר בניסיון להעביר מתחת לרדאר חקיקה העוסקת בזיהוי פנים לצרכי שיטור, במסווה של טיפול במעקב אחר לוחות רישוי של כלי רכב. לפיכך, יש להסיר מן התזכיר את ההתייחסות למערכות זיהוי פנים ולהתמקד במערכות זיהוי לוחיות רישוי וחפצים דוממים אחרים

ההסדרים הקיימים ביחס לביקורת שיפוטית על מעקב מקוון מטעם המדינה בישראל ובעולם, מציג נתונים שמדגימים עד כמה רופפת הבקרה השיפוטית על מעקב מקוון בישראל. אנו מציעים הסדרים חדשים על מנת לאזן בין הפגיעה בפרטיות לבין הצרכים הבטחוניים

שעה שהערכאות האירופיות דנות בהתאמה הראויה של דיני המעקב המקוון להתפתחויות הטכנולוגיה, תוך איזון ראוי בין צרכי הביטחון הלאומי לבין שמירה על זכויות הפרט, פרקטיקות המעקב המקוון בישראל כפופות לדינים מיושנים, משלהי שנות השבעים ומידת התאמתו למציאות המודרנית לוטה בספק. יש ליזום דיון ציבורי ומקצועי בנושא ולא להמתין, כפי שעשו ממשלות המערב, להדלפה של אדוארד סנודן מקומי.

פסק-הדין בעניין ווטסון, הגם שאינו נושא בשורה אופרטיבית ביחס לדין הבריטי, עשוי לשמש אינדיקציה באשר לעתיד ה-IPA, המסדיר את דיני המעקב המקוון הבריטיים. רצוי לראות בו גם תזכורת לאסדרה החלקית של המעקב המקוון בדין הישראלי, ומשום קריאה לשוב ולבחון את מידתיותם של ההסדרים הקיימים

רשת האינטרנט והרשתות החברתיות מהוות ערוץ מרכזי להחלפת רעיונות, להעברת מידע ולמימוש חופש הביטוי. ברור, עם זאת, כי הרשת אינה שטח ריק משפטי, וכי הביטויים הנמצאים בה כפופים, כמו ביטויים אחרים, למגבלות משפטיות, לרבות לאיסורים על הסתה לאלימות או טרור. מה הדרך הנכונה לפקח על התכנים המועלים? של מי האחריות? כיצד ניתן למצוא דרך לפקח על התכנים בלי לפגוע בחופש הביטוי?

כיצד ניתן לשפר את ההגנה על זכותם של אזרחי ישראל לפרטיות, מבלי לפגוע בבטחון המדינה?