שוק העבודה הישראלי במשבר הקורונה: מה באמת קרה?

משבר הקורונה התאפיין בדינמיות גבוהה ולכן גם בחוסר וודאות רב. על רקע זה, התחזקה הנטייה לייחס חשיבות עודפת לתופעות נקודתיות שלא בהכרח שיקפו את המצב בכלל המשק, ולהסתמך על תופעות שתועדו במדינות אחרות, גם כשהמצב בישראל היה שונה. מחקר חדש בוחן שש השערות מרכזיות בנוגע לשוק העבודה הישראלי בתקופת משבר הקורונה ומספק תמונה חדשה לגבי השינויים שעבר שוק העבודה בתקופה זו

shutterstock

מגיפת הקורונה יצרה טלטלות חסרות תקדים בשוק העבודה: סגרים ארציים, מעל למיליון עובדים שיצאו בן לילה לחל"ת ממושך, עסקים הנאלצים להגביל את מספר הלקוחות הנכנסים לשעריהם, גל תחלואה ועוד גל ועוד גל (ואז, עוד גל), הרשימה ארוכה. גודל וקצב הטלטלות יצרו אי ודאות גדולה לא רק לגבי העתיד, אלא גם לגבי המתרחש בזמן אמת, והביאו לכך שהשיח הציבורי ניזון לעיתים קרובות מהשערות וספקולציות. "גל התפטרויות חסר תקדים", "מעסיקים מנצלים את החל"ת להפטר מהעובדים המבוגרים", הן רק דוגמאות חלקיות לאותן שמועות-שהפכו-כותרות להן נחשפנו בתקופה זו. את המקור לחלק מהן ניתן לייחס לתופעות שתועדו במדינות אחרות; אחרות זכו לאחיזה בשיח בעקבות מקרים נקודתיים שסוקרו בהרחבה בתקשורת. המשותף לכל השמועות וההשערות הללו, נוסף על בולטותן בשיח הציבורי, הוא שהן כמעט ולא נבחנו באופן שיטתי על-בסיס נתונים ישראליים.

מטרת מסמך זה היא לבחון מספר השערות מרכזיות שהועלו בנוגע להתפתחויות בשוק העבודה הישראלי. השערות אלה הן:

  1. הקורונה האיצה פרישה מוקדמת בהיקף נרחב
  2. מעסיקים ניצלו את המשבר כדי להצעיר את מצבת העובדים (ופיטרו את המבוגרים)
  3. מעסיקים ניצלו את המשבר בכדי להיפטר מן העובדים היקרים ביותר
  4. עובדים חזקים המתינו לחזרת הפעילות בענפים בהם עבדו לפני המשבר; חלשים נאלצו לחזור מוקדם ככל האפשר
  5. שוק העבודה בעיצומו של גל חסר תקדים של מתפטרים, בין היתר כתוצאה משינוי בהעדפות
  6. הקורונה העמיקה את הפערים בשוק העבודה בין עובדים חלשים לעובדים חזקים

על-בסיס מאגרי נתונים נרחבים הכוללים נתונים מנהליים ונתוני סקר כוח-אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בצירוף נתוני שירות התעסוקה, מסמך זה מציג ממצאים הנוגעים לכל אחת מההשערות הללו. רוב ההשערות, כפי שנציג בהמשך, אינן זוכות לתימוכין בנתונים. אחרות זוכות לגיבוי חלקי. בסיכום המסמך, לאחר סקירת הממצאים, נדון במגמות ובהשלכות שלהן על החלטות המדיניות הנדרשות להתמודדות מושכלת בניהול הכלכלי של המשבר הבריאותי.