כשליש מהציבור הכי מוטרדים מיוקר המחיה בישראל

סקר מיוחד לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה חושף את הסוגיות החברתיות שהכי מטרידות את הציבור הרחב. בסקר, מוענקים ציונים לממשלה על תפקודה בתחומים השונים – 56% נותנים ציון נכשל על הורדת מחירי הדיור, ומנגד, 38% מעניקים ציון טוב על שירותי הבריאות. וגם, האם הציבור תומך בהעלאת מסים לטובת שיפור השירותים החברתיים.

רקע

הסקר נערך לקראת כנס אלי הורביץ 2022 שיתקיים ב-21-22.6.22, במטרה לספק למקבלי ההחלטות במשק תמונת מצב על עמדות הציבור כלפי המדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה, בתום השנה הראשונה לכינונה. הסקר דגם כ-660 איש במהלך התאריכים 24-31.5.22, מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל.

את הסקר יזם, גיבש וניתח צוות המרכז לממשל וכלכלה, במכון הישראלי לדמוקרטיה, בסיוע ופיקוח מתודולוגי של צוות מרכז ויטרבי למחקרי דעת קהל ומדיניות, כאשר הדגימה בשטח בוצעה על ידי מכון סמית.

בחלק מהשאלות השווינו את הממצאים לתוצאות סקר דומה מקיץ 2019 (לפני משבר הקורונה), אשר נערך לקראת סבב הבחירות השני בשנה ההיא, ובו נותחו עמדות הציבור כלפי מדיניות ממשלת נתניהו היוצאת. כלומר, ההשוואות אותן ערכנו הן בין עמדות הציבור בנוגע למדיניות ממשלת נתניהו – ביולי 2019 (טרם פרוץ משבר הקורונה והשלכותיו הכלכליות והחברתיות) –  לבין עמדות הציבור ביחס למדיניות ממשלת בנט-לפיד, במאי 2022 ולאחר שנתיים וחצי של משבר בריאותי-כלכלי חסר תקדים בעוצמתו.

המדגם

הסקר הוא מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל, וכולל תשובות של 659 משיבים בני 18 ומעלה, מהם 503 יהודים ו-156 ערבים. התפלגות המשיבים הינה מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל על פי מגזר, מין, גיל, רמת דתיות בקרב יהודים, ומחוז מגורים; כאשר הבדלים קלים בין המדגם לאוכלוסייה הכללית תוקנו באמצעות מתן משקלות.

ממצאי הסקר

איך הציבור מעריך את מצבו הכלכלי האישי ?

על אף  המשבר הבריאותי והכלכלי שפקד את ישראל החל ממרץ 2020, עלה שיעור המדווחים על שביעות רצון ממצבם הכלכלי האישי (די מרוצה עד מרוצה מאוד) מ-28% בקיץ 2019 לכ-33% במאי 2022. שעור המדווחים על כך שאינם מרוצים ממצבם (מעט עד בכלל לא מרוצה) נותר כשליש, עם ירידה קלה ולא מובהקת מכ-35% ל-33%.

עם זאת, שיעור המדווחים על חוסר שביעות רצון קיצוני (בכלל לא מרוצה) עלה מ-16% ב-2019 ל-21% ב-2022.

כך, למרות שבממוצע המצב נותר כמעט ללא שינוי, נראה כי הפערים בין הקצוות התחדדו. ממצא זה מתיישב עם מה שידוע לנו ועליו דיווחנו בסקרי הקורונה השונים שערכנו – שמשבר הקורונה העמיק את הפערים בשוק העבודה ובחברה בכלל.  

מהן הסוגיות החברתיות המטרידות אותך ביותר בטווח הקצר (בשנה הקרובה)?

כשליש מהמשיבים לסקר (34%) ציינו את יוקר המחיה כסוגיה שמדאיגה אותם ביותר בטווח הקצר. רק לאחריו ציינו את המצב הביטחוני (23%), ואת מחירי הדיור (15%). כצפוי, שיעור גבוה יחסית (37%) בקרב בעלי הכנסות נמוכות[1] מודאגים מיוקר המחיה בהשוואה לבעלי הכנסות גבוהות[2] (31%).

שיעור גבוה יחסית מקרב בעלי הכנסות גבוהות מגדירים את המצב הפוליטי כסוגיה מדאיגה (21%), בהשוואה לקבוצות ההכנסה האחרות (14% בממוצע).

מבין המשיבים שהצביעו למפלגות היושבות באופוזיציה, שיעור גבוה יותר מודאג מהמצב הביטחוני (30%) לעומת מצביעים למפלגות בקואליציה (19%).[3]

מצביעי אופוזיציה: הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, הרשימה המשותפת

בפילוח לפי גיל עולה כי אנשים בגילאי העבודה העיקריים (25–54) מודאגים מיוקר המחיה יותר מהמשיבים הצעירים או המבוגרים יותר (36% בקרב בני 25– 54 לעומת 30% אצל היתר), כנראה בגלל הצורך לפרנס משפחה וילדים.

בנוסף, הדאגה מהמצב הפוליטי עולה עם הגיל – מ-12% בקרב צעירים בגילאי 18– 24, עד ל-22% עבור משיבים בגיל 65 ומעלה.

כמו כן עולה כי הציבור הישראלי נכון לסוף מאי 2022 איננו מודאג מחזרת מגפת הקורונה בהשוואה לסוגיות אחרות (4% בלבד ציינו זאת).

הסוגיות החברתיות המרכזיות שמדאיגות אותך ביותר לטווח הארוך (העשור הקרוב)

בטווח הארוך, הציבור מודאג ביותר מהמתחים בחברה הישראלית (18% ציינו זאת), ממחירי הדיור (18%) מהפערים הכלכליים (17%), ומעתיד מערכת החינוך (15%).

שיעור המודאגים ממחירי הדיור גבוה מעט יותר בקרב מצביעי האופוזיציה: 22%, לעומת 17% ממצביעי קואליציה. בדומה, שיעור המודאגים מהאיום האיראני גבוה מעט יותר בקרב  מצביעי האופוזיציה: 13% לעומת 9% ממצביעי הקואליציה.

מצביעי הקואליציה, לעומת זאת, מודאגים יותר מהמתחים בחברה הישראלית: 21% לעומת 15% בקרב מצביעי האופוזיציה.

נושא הפערים הכלכליים מדאיג שיעור גבוה יותר מבעלי ההכנסות הנמוכות: 22%, לעומת 10% מבעלי ההכנסות הגבוהות. בנוסף, עולה כי נושא האקלים מדאיג יותר את בעלי ההכנסות הגבוהות (16%, לעומת 8% בממוצע ביתר הקבוצות).

בחלוקה לגילאים, עולה כי בקבוצות הגיל הצעירות יותר (גילאי 18 – 34) מודאגים מעט יותר לטווח הארוך ממחירי הדיור, בהשוואה לקבוצות גיל אחרות (22% לעומת 18% בממוצע). כמו כן, המשיבים הצעירים (18 – 24) דואגים יותר ממשבר האקלים לטווח הארוך בהשוואה ליתר (12% לעומת 8% בממוצע).

הציבור נותן ציון לפעילות הממשלה

הציבור נותן ציון גבוה יחסית לשירותי הבריאות של הממשלה הנוכחית: בסקלה של 1-5 (1=נכשל, עד 5=מצוין), הציון הממוצע הניתן לבריאות הוא 3.0. יתר השירותים החברתיים מקבלים ציונים ממוצעים נמוכים יותר, כאשר הנמוך ביותר ניתן למדיניות בתחום הורדת מחירי הדיור – ציון ממוצע של 1.7 בלבד.

בבחינת ההתפלגות, ישנו "מאזן נטו חיובי" בציון שניתן לשירותי הבריאות: שיעור גבוה יחסית של 38% נותנים לשירותי הבריאות שהממשלה מספקת ציון גבוה (טוב עד מצוין) , מתוכם 12% נותנים ציון מצוין. לעומת זאת 35% נותנים לבריאות ציון נמוך (נכשל עד לא מספק), מתוכם 19% שנותנים ציון נכשל.

ממצא זה הינו משמעותי, ומראה על שביעות רצון יחסית משירותי הבריאות בעת הנוכחית – ובפרט על רקע מגיפת הקורונה, והדיון הציבורי הרחב בשנתיים האחרונות בתקציבי הבריאות ובשירותים הבריאותיים שמקבלים האזרחים.

באופן עקבי, בכל אחד ואחד מהתחומים, הציון הממוצע שנתנו מצביעי הקואליציה גבוה באופן מובהק מהציון הממוצע שנתנו מצביעי האופוזיציה. כך, אף על פי שמצביעי הקואליציה נתנו לממשלה ציון ממוצע גבוה של 3.6 בתחום הבריאות, מצביעי האופוזיציה נתנו לה ציון ממוצע של 2.3 בלבד בתחום זה. אפילו בתחום הורדת מחירי הדיור, שבו גם מצביעי הקואליציה נתנו ציון נמוך של 1.9 בממוצע, ישנו פער אל מול מצביעי האופוזיציה שנתנו ציון של 1.4 בממוצע בלבד (זהו ציון נמוך במיוחד, ועולה ממנו ששיעורים גבוהים במיוחד בקרב מצביעי האופוזיציה נתנו לממשלה ציון נכשל בתחום זה).

הציון הממוצע שהממשלה מקבלת בתחומים החברתיים[4] במאי 2022 נותר זהה לציון שקיבלה הממשלה ב-2019 – ועומד על 2.53 בממוצע. הדבר נובע מכך שבשלושה תחומים (חינוך, תחבורה, צמצום פערים) הממשלה הנוכחית מקבלת ציון דומה אך נמוך במעט מזו הקודמת, בעוד שבתחום הבריאות היא מקבלת ציון גבוה בהרבה מהממשלה הקודמת.

הציון הגבוה שמקבלת הממשלה הנוכחית מהציבור בתחום שירותי הבריאות –  3.0 בממוצע –  הנו גבוה באופן מובהק מהציון שקיבלה הממשלה הקודמת בקיץ 2019 – שעמד על 2.4. ממצא זה משמעותי כאמור על רקע מגיפת הקורונה והדיון הציבורי הרב בשירותי הבריאות, ומראה על עלייה בשביעות הרצון על אף המגיפה.

יתר השירותים הממשלתיים מקבלים ציונים דומים אך מעט נמוכים יחסית לציונים שקיבלה הממשלה בקיץ 2019 – כך הן בתחום החינוך והן בתחבורה קיבלה הממשלה הנוכחית ציון ממוצע של 2.7 לעומת 2.5 ב-2019; ובתחום צמצום הפערים החברתיים קיבלה הממשלה הנוכחית ציון ממוצע של 2.3 לעומת 2.1 ב-2019.

נכונות הציבור להעלות מיסים

הציבור מעוניין באופן עקבי וברור בשיפור השירותים החברתיים: 84% מעוניינים בשיפור השירותים נכון למאי 2022, ירידה קלה ולא מובהקת מ-86% ביולי 2019.

אמנם הרצון בשיפור השירותים נותר דומה, אך הייתה עלייה משמעותית בנכונות לשלם מסים עבור השירותים הללו: במאי 2022 כמחצית (48%) מהציבור שהשיבו כי מעוניינים בשיפור השירותים הציבוריים, מוכנים להעלאת מסים (באופן כללי), זאת לעומת 36% בסקר 2019, טרום משבר הקורונה.

בשאלה הספציפית הנוגעת להעלאת מס בריאות לטובת שיפור שירותי הבריאות, נרשמה ירידה קלה, ולא מובהקת, בנכונות להעלאת המס – מ-4% ב-2019 ל-42% ב-2022.

העלייה הגדולה בנכונות לשלם מסים כלליים מראה כי למרות משבר הקורונה הבריאותי והכלכלי, ישנו אמון גדול יותר: הציבור מאמין יותר ביכולת של הממשלה הנוכחית, לעומת ממשלת המעבר ב-2019, לתרגם מסים גבוהים יותר לשירותים טובים יותר. ניתן לראות זאת בגרף הבא – כשנשאלו על הסיבות מדוע לא מוכנים להעלות מסים, כמעט חצי (48%) השיבו ב-2019 שהם לא מאמינים שהעלאת מסים תופנה ליותר שירותים, לעומת 37% במאי 2022.

אמנם ניתן להניח שיש קונסנזוס רחב בציבור הן על הצורך בהפחתת זיהום לאור משבר האקלים, והן על הצורך בחינוך חינם מגיל 0 – אך לאו דווקא מוכנים לממן זאת: כ-36% מהציבור מוכנים להעלאת מס על מוצרים מזהמים שתגרור העלאת מחירים (לעומת 50% שמתנגדים ו-14% שאינם יודעים); ו-39% מוכנים לשלם עוד מס לממן חינוך חינם מגיל 0 עד 3 (לעומת 46% שמתנגדים ו-15% שאינם יודעים).

 

[1] פחות מחמשת אלפים שקל בהכנסת משק בית חודשית.

[2] מעל 25 אלף בהכנסת משק בית חודשית.

[3] המשיבים נשאלו לאיזו מפלגה הצביעו בבחירות האחרונות, וחולקו כך:

מצביעי קואליציה: יש עתיד, כחול לבן, ימינה, העבודה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, מרצ, רע"ם

מצביעי אופוזיציה: הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, הרשימה המשותפת

[4] בריאות, חינוך, תחבורה, צמצום פערים. תחומים אלו נשאלו הן ב-2019 והן ב-2022 ועל כן ישנה אפשרות לערוך לגביהם השוואה.