לנתק את הפוליטיקה מוועדת הבחירות

ישראל היא המדינה היחידה שבה חברי פרלמנט פעילים מכהנים בגוף המנהל את הבחירות, ובהן סמכות לפסול רשימות ואת המועמדים נגדם בבחירות. יש לנתק את הפוליטי מוועדת הבחירות המרכזית.

אבי בר-אלי מדווח (דה-מרקר, 3.7.22) ש"שועלי הכנסת" עסקו בשאלה איך יתקיימו הבחירות, והתווכחו על מיקום קלפיות נגישות, הצבעה במעטפות כפולות למשקיפים, ועוד סוגיות הקשורות לניהול הבחירות. מה שבר-אלי לא ציין הוא שחלק מחברי הכנסת שהשתתפו בדיון, חברים בוועדת הבחירות המרכזית, הגוף שאחראי בפועל על ניהול הבחירות.  

איך יכול להיות שחברי הכנסת חברים בוועדת הבחירות המרכזית ויכולים לקבל החלטות טכניות הקשורות לבחירות, ואשר עשויות להשפיע על תוצאות הבחירות? יותר מכך, אותם חברי כנסת יוכלו גם עם הגשת הרשימות להחליט על פסילת רשימות ומועמדים, כלומר יוכלו לקבוע מי יתחרה בהם בזירה הפוליטית. ועוד יותר מכך – הם יוכלו גם לא לאשר את תוצאות הבחירות עם סיום ספירת הקולות.

כיום מכהנים בוועדת הבחירות המרכזית 8 חברי כנסת מתוך 29 החברים, כלומר, יותר מרבע מחבריה. שאר החברים בוועדה גם הם נציגים של הסיעות הפוליטיות בכנסת ה-24. מדובר בוועדה פוליטית על פי הרכבה, וגם, כפי שמסתבר, על פי אופן פעולתה. הרכב הוועדה מייצג את יחסי הכוחות בכנסת, כך שיש מלכתחילה הטיה לטובת הסיעות הגדולות, ובדרך כלל, גם לטובת הקואליציה השלטת (אם כי לא הפעם בשל יחסי הכוחות השווים יחסית), ואין ייצוג בתהליכי קבלת החלטות לרשימות שאינן מיוצגות בכנסת (היכולות רק להציב משקיף בדיוני ועדת הבחירות). ההטיה הפוליטית של ועדת הבחירות המרכזית ראשיתה עם קום המדינה, אז הוחלט שחברי ועדת הבחירות המרכזית ייצגו את סיעות הכנסת.

אסור להתבלבל בין מליאת ועדת הבחירות המרכזית שהיא גוף פוליטי לכל דבר וענין, לבין עובדי המטה של ועדת הבחירות המרכזית, שהם אנשי מקצוע, שלהם אסורה כל זיקה פוליטית, וכמובן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית שהוא שופט בית המשפט העליון. כך שלמעשה ועדת הבחירות המרכזית היא גוף דו-ראשי – מקצועי ופוליטי. השעטנז הזה בין המקצועי והפוליטי משוכפל גם ברמת הוועדות האזוריות, ובוועדות הקלפי. בקלפיות שבהן אנחנו מצביעים יושבים מזכיר ועדת הקלפי שהוא עובד ועדת הבחירות המרכזית, שעבר הכשרה לתפקיד, ולצידו נציגי הסיעות, שמקבלים שכר המועבר מוועדת הבחירות אל המפלגות. בקלפיות נוכחים גם משקיפים שהם נציגי הסיעות שאינן מיוצגות באותה ועדת הקלפי. כל אלה הם נציגי המפלגות לכל דבר וענין, ואף פועלים כ"מודיעין" של הסיעות באמצעות אפליקציות לדיווח על הצבעה בזמן אמת. הרציונל הוא שנציגות של סיעות מקצוות שונים של הקשת הפוליטית יאזנו זה את זה וימנעו הטיה, אך אפשר להטיל ספק ברציונל הזה, ולתהות האם לא עדיף שבעלי תפקיד מקצועיים שאינם נציגי סיעות ויוכשרו לתפקיד ינהלו את ההצבעה בקלפי. ולראיה, מבקר המדינה מצא שבבחירות לכנסת ה-23 וה-22  כרבע מהמעטפות הכפולת שנפסלו היו של חברי ועדות קלפי או מזכירים.  מה שמצביע על כך שפרט להחלפת נציגי הסיעות בוועדת הקלפי במזכירים מקצועיים נעדרי זיקה פוליטית, יש להשקיע עוד משאבים גם בבחירת והכשרת המזכירים ופיקוח והערכה של תפקודם.   

כיום ברוב המדינות בעולם הגוף המנהל את הבחירות הוא גוף מקצועי ולא פוליטי, ולמעשה ישראל היא המדינה היחידה שבה מכהנים חברי רשות מחוקקת פעילים בגוף המנהל את הבחירות, ואשר להם סמכויות לקבל החלטות (לא רק כגוף מייעץ). ישראל גם חריגה בסמכות שהיא מעניקה לוועדה הפוליטית לפסול רשימות ומועמדים. במדינות שבהן יש חוקים המאפשרים פסילה, הסמכות נמצאת בידי גוף אחר, למשל, בגרמניה, בידי בית המשפט החוקתי. בדרום אפריקה יש ליו"ר הוועדה סמכות לפסול רשימה אם מצעה גזעני, אך מדובר באיש מקצוע הממונה לתפקידו, וקיימת זכות ערעור על החלטתו לוועדת הבחירות, שהיא גוף מקצועי, ולבית המשפט החוקתי.

גם בישראל, למזלנו, השכיל המחוקק לאזן את סמכותם הדרקונית של נציגי הסיעות המכהנות לקבוע מי יתחרה מולם בבחירות, באפשרות לערער לבית המשפט. אך השילוב של החלטה פוליטית וביקורת שיפוטית עליה יוצר מתח לא בריא, ומכניס את הרשות השופטת לעין הסערה הפוליטית. כך נוצר מצב שבו מאז 2003 כל החלטות הוועדה לפסול מועמדים בוטלו על ידי בית המשפט העליון. בבחירות לכנסת ה-21 (אפריל 2019) אף נרשם תקדים כאשר בית המשפט קיבל ערעור על אי פסילת מועמד על ידי הוועדה (מיכאל בן ארי), כלומר פסל את מועמדותו. כך קרה גם בבחירות לכנסת ה-22, כשבית המשפט קיבל את הערעור על אי פסילת המועמדים בנצי גופשטיין וברוך מרזל, והם היו מנועים מלהתמודד.

על רקע התיקו הפוליטי, הירידה באמון האזרחים במוסדות המדינה והבחירות החוזרות ונשנות – הגיע הזמן לחולל שינוי בוועדת הבחירות המרכזית. בשלב הראשון יש להוציא מידיה את הסמכות לפסילת רשימות ומועמדים ולאסור על כהונה של חברי כנסת בה. לטווח הרחוק יותר יש להקים רשות בחירות לאומית עצמאית, שחבריה ימונו על בסיס מקצועי ולא סיעתי, ובאחריותה יהיה לנהל את כל ההיבטים הקשורים לבחירות ברמה הארצית והמקומית תוך הגנה על הזכות לבחור ולהיבחר ושמירה על טוהר הבחירות.

ד"ר בלאנדר היא מחברת המחקר "ועדת הבחירות המרכזית – מקצועית או פוליטית?" שיצא לאור בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמיתת מחקר במכון.

פורסם לראשונה בהארץ