על קו הזינוק: המרוץ לנשיאות המדינה יוצא לדרך

| מאת:

לאחרונה הכריז זוכה פרס נובל לכימיה, פרופ' דן שכטמן, על כוונתו להתמודד לתפקיד נשיא המדינה. התמודדותו של אדם מחוץ לשדה הפוליטי עשויה להפתיע, אך היא אינה תקדים. מבחינות אחרות מאפייניו של שכטמן דווקא כלל אינם חריגים. מרבית המועמדים שהתמודדו לאורך ההיסטוריה לתפקיד נשיא המדינה היו גברים ממוצא אשכנזי בני שישים ומעלה. מאמר זה סוקר את הרקע ואת התכונות הדמוגרפיות (מגדר, מוצא עדתי וגיל) של המועמדים ושל המנצחים בהתמודדויות לנשיאוּת המדינה.

התמונה באדיבות Shutterstock

תפקיד ייצוגי-טקסי, מועמדים פוליטיים

 

אף על פי שתפקיד נשיא מדינת ישראל הוא ייצוגי במהותו ושסמכויותיו אינן רבות, כל נשיאי המדינה, למעט אחד, היו דמויות שהגיעו מהזירה הפוליטית. יש המוצאים בכך טעם לפגם: כיוון שנשיא המדינה אמור להיות תפקיד מאחֵד שעומד מעל הפוליטיקה היום-יומית, עדיף כי ייבחר אדם שיהיה מקובל על שכבות רחבות ככל הניתן, ולא כזה ה"צבוּע" בגוונים של מפלגה זו או אחרת. יתרה מזאת, היות ש-הגוף הבוחר את נשיא המדינה הוא 120 חברי הכנסת, הליך הבחירה אינו מנותק מהפוליטיקה המפלגתית, ולעתים המרוץ לתפקיד הופך מתוח ולעומתי במקום שיישא אופי מכובד ומלכד. בחינת התמודדויות העבר מעלה כי לרוב התמיכה במועמד זה או אחר הוכתבה לפי קווים מפלגתיים או קואליציוניים. עם זאת, כיוון שהליך הבחירה הוא חשאי היו מקרים שבהם ניתן לחברי הכנסת חופש הצבעה, וגם במקרים שלא הוכרז על כך פורמלית, היו חריגות מהקווים המפלגתיים.

לעומת זאת, יש הטוענים כי אין שום פסול בעובדה שהמועמדים לנשיאוּת מגיעים מהזירה הפוליטית. זה אך טבעי שהזירות הציבוריות המרכזיות – הכנסת והממשלה – יספקו את מאגר המועמדים הגדול ביותר. מלבד זאת, הניסיון ההיסטורי מלמד כי מרגע שנכנס הנשיא הנבחר לתפקידו, הוא נוטה להשיל מעליו את זיקתו המפלגתית ולנהוג ללא משוא פנים.

בשנים 1949–2007 התמודדו 19 אישים על תפקיד הנשיא. 15 מועמדים הגיעו מהזירה הפוליטית: חברי כנסת מכהנים, חברי כנסת לשעבר או פעילים בזירות אחרות. רק 4 מועמדים לתפקיד הגיעו מחוץ לזירה הפוליטית: הראשון היה יוסף קלוזנר שהתמודד ב-1948 מול חיים ויצמן.ויצמן עצמו לא היה פוליטיקאי מובהק, לפחות לא במובן המפלגתי של המילה, אך נחשב אחד ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית. לזכותו נזקפו עשרות שנים של פעילות בזירה הפוליטית-דיפלומטית.  קלוזנר, שנתמך על ידי תנועת החֵרות, היה היסטוריון וחוקר ספרות וממקימי האוניברסיטה העברית בירושלים. שני מועמדים לא פוליטיים התמודדו זה מול זה בבחירות של 1973: המדען פרופ' אפרים קציר היה מועמד מפלגת השלטון, בעוד שפרופ' אפרים אלימלך-אורבך, פילוסוף וחוקר יהדות, היה מועמד מטעם גח"ל והמפד"ל. קציר גבר על אורבך ונבחר לתפקיד הנשיא. הוא היחיד מבין תשעת נשיאי המדינה שהגיע מחוץ לזירה הפוליטית. בבחירות 1978 קידם מנחם בגין – אז כבר ראש ממשלה – את מועמדותו של פרופ' יצחק שווה לתפקיד. שווה, פיזקאי גרעין, היה דמות אלמונית כמעט, והצגת מועמדותו לתפקיד הנשיא עוררה אי-נוחות בקרב רבים מחברי הכנסת, גם בשורות הליכוד. כשלושה שבועות לפני מועד הבחירות הסיר שווה את מועמדותו. חמש שנים לאחר מכן, ב-1983, היה זה פרופ' מנחם אֵלון, היסטוריון ידוע, חוקר משפט עברי ושופט מכהן בבית המשפט העליון, שהתמודד מטעם הקואליציה על תפקיד הנשיא. הוא הפסיד בבחירות צמודות ומתוחות למועמד האופוזיציה חיים הרצוג. מועמדותו של אֵלון הייתה הפעם האחרונה שבה התמודד לתפקיד מועמד מחוץ לזירה הפוליטית.

שמועמדותו של שכטמן, אם אכן תתממש, עשויה אפוא להיתפס כחידוש מרענן. מעניין לציין גם שבדומה לארבעת המועמדים הלא-פוליטיים, גם הפעם מדובר באיש אקדמיה. הזירה האקדמית, משמשת אפוא כמאגר השני בחשיבותו של מועמדים לתפקיד הנשיא, לאחר הזירה הפוליטית.

מועדון של גברים אשכנזים מבוגרים?

ניתוח המאפיינים הדמוגרפיים של 19 המועמדים ושל תשעת המנצחים מלמד שמרביתם חולקים תכונות משותפות: גברים, אשכנזים ומעל גיל 60. מהבחינה המגדרית, לא רק שכל תשעת הנשיאים עד כה היו מהמין הגברי, מועמדותהּ של קולט אביטל ב-2007 היה המקרה היחיד שבו התמודדה אישה לתפקיד הנשיאה.דליה איציק, מתוקף תפקידה כיו"ר הכנסת ה-17, כיהנה במהלך 2007 כממלאת תפקיד נשיא המדינה, בעקבות הכרזתו של הנשיא משה קצב על נבצרותו מלמלא את תפקידו על רקע החקירות הפליליות נגדו.

שני נשיאים בלבד  – יצחק נבון ומשה קצב – הם ממוצא ספרדי, בעוד השאר הם ממוצא אשכנזי. אם נרחיב את המבט לאוכלוסיית המועמדים, נגלה עוד מועמד אחד בלבד ממוצא מזרחי – ח"כ שאול עמור, שהיה מועמד הליכוד בבחירות של 1998. הגיל הממוצע שבו נבחרו אישים לתפקיד הנשיא הוא כ-67. הגיל הממוצע של כלל המועמדים נמוך אך במעט ועומד על כ-66. שלושה נשיאים בלבד נכנסו לתפקידם בגיל צעיר מ-60: משה קצב (54), אפרים קציר (57) ויצחק נבון (57).

מאפייניהם של המועמדים* לתפקיד הנשיא ושל הנשיאים הנבחרים**

  מועמדים
(N=19)
מנצחים
(N=9)
בעלי רקע פוליטי 15 8
ללא רקע פוליטי 4 1
גיל בעת התמודדות/ היבחרוּת ראשונה (ממוצע) 66 67
גברים 18 9
נשים 1 0
אשכנזים 16 7
ספרדים 3 2

*המועמדים (לפי סדר כרונולוגי): חיים ויצמן, יוסף קלוזנר, יצחק בן-צבי, יצחק גרינבוים, מרדכי נורוק, פרץ ברנשטיין, זלמן שזר, אפרים אלימלך אורבך, אפרים קציר, יצחק נבון, מנחם אלון, חיים הרצוג, עזר ויצמן, דב שילנסקי, שאול עמור, שמעון פרס, משה קצב, קולט אביטל וראובן ריבלין.

**המנצחים: חיים ויצמן, יצחק בן-צבי, זלמן שזר, אפרים קציר, יצחק נבון, חיים הרצוג, עזר ויצמן, משה קצב, שמעון פרס.

ניתן להיווכח אפוא שמועמדותו של דן שכטמן חריגה מבחינת הרקע הלא-פוליטי של האיש, אך אינה יוצאת דופן בשאר המאפיינים המשותפים למרבית המועמדים. כמה שמות נוספים הוזכרו עד כה בכלי התקשורת כמועמדים אפשריים בבחירות הקרבות: ח"כ לשעבר דליה איציק; ח"כ בנימין בן-אליעזר (מפלגת העבודה); השר לשעבר דוד לוי; ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד); השר סילבן שלום (ליכוד); השר לשעבר ויו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי. כולם פוליטיקאים בעבר או בהווה. עובדה זו מדגישה את מרכזיותה של הזירה הפוליטית כמאגר הראשי של מתמודדים לתפקיד הנשיא.