להורדה

ממחאה לשינוי

תקצירי מחקרים והמלצות לרפורמות

חוברת ההמלצות של המכון הישראלי לדמוקרטיה לוועדת טרכטנברג

בעקבות המחאה החברתית הקיץ נערכה חוברת המרכזת תקצירי מחקרים והמלצות מאת מיטב המומחים בתחומם. כל המחקרים נעשו במסגרת פרויקטים של המכון הישראלי לדמוקרטיה; כולם נוגעים בסוגיות שעל סדר יומה של המחאה החברתית וקשורים לשיפור המשילות ותיקון שיטת הממשל בישראל. חוברת זו הוגשה ביום רביעי, 24.8.2011, לוועדה לשינוי חברתי-כלכלי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג.

עקבות המחאה החברתית הקיץ מוגש לכם כאן ריכוז של תקצירי מחקרים והמלצות מאת מיטב המומחים בתחומם. כל המחקרים נעשו במסגרת פרויקטים של המכון הישראלי לדמוקרטיה; כולם נוגעים בסוגיות שעל סדר יומה של המחאה החברתית וקשורים לשיפור המשילות ותיקון שיטת הממשל בישראל.

חוברת זו הוגשה ביום רביעי, 24.8.2011, לוועדה לשינוי חברתי-כלכלי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג.

המחאה החברתית של קיץ 2011 מבטאת ערנות ומעורבות אזרחית, אכפתיות וסולידריות חברתית. המחאה עושה שימוש באמצעי תקשורת חדשים וחברתיים שמהותם מתעצבת לנגד עינינו לא רק למטרות מסחריות, אלא לטובת קידום ערכים של השתתפות ציבורית בעיצוב סדרי עדיפויות, שקיפות שלטונית, אחריות ואחריותיות. כל אלה הם בעלי פוטנציאל תרומה ממשי לדמוקרטיה בישראל.

מהותה של הדמוקרטיה, איננה רק בבחירות אחת לארבע שנים או בעיקרון שלטון הרוב. כפי שהגנה על זכויות המיעוט מפני חקיקה דורסנית מטעם הרוב היא נדבך בסיסי של דמוקרטיה, כך גם השתתפות ציבורית בצורה של מחאה, הפגנות ועידוד שיח חברתי בנושאים אזרחיים היא נשמת אפו של התהליך הדמוקרטי.

המחאה הנוכחית מכונה מחאת מעמד הביניים. ואולם לאמיתו של דבר כדי להציע תפריט מושכל של אמצעי מדיניות לבעיות מעמד הביניים יש מקום להתייחס למארג רחב של תופעות, פרקטיקות ומאפיינים של שיטת הממשל בישראל. חלק מן הסוגיות אשר הוצפו לסדר היום במחאה החברתית, נובעות מתהליכי עומק שיש צורך לדון בהם ולהעלות פתרונות רלבנטיים לגביהם. יתרה מזאת. שאלות של סדרי עדיפויות והקצאת משאבי הכלל הן שאלות שיש לתת עליהן מענה לא רק בימי מחאה, ולא רק בימי סערה ביטחונית או מלחמה, חלילה. אלה הן סוגיות ערכיות ועקרוניות, שיש להן היבטים מהותיים ומוסדיים.

מגמות עולמיות ומקומיות הגדילו במשך השנים את פוטנציאל אי-השוויון בישראל: ההתפתחויות הטכנולוגיות, הגלובליזציה, שינוי מבנה ההוצאה הציבורית על חינוך (התבדלות סקטוריאלית והקטנת ההקצאות לפריפריה), גלי העלייה מחבר העמים וזרימת עובדים זרים למשק. אי-השוויון הצטמצם בזכות מערכת פרוגרסיבית של מיסוי וקצבאות, ויש לדאוג לכך שהוא ימשיך להצטמצם חרף השינויים האחרונים במערכות אלו. זאת, הואיל ועלייה משמעותית באי-השוויון פוגעת בצמיחה העתידית וביכולת ההשתלבות של אוכלוסיות נוספות בעוגת הצמיחה ומלכודת העוני עלולה להתרחב ולכלול ציבורים נוספים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא ממכוני המחקר המובילים בישראל, ובמסגרתו נכתבו עד היום קרוב למאה מחקרי מדיניות בנושאים מגוונים שיש להם נגיעה לדמוקרטיה ולחברה הישראלית. בנוסף, מקיים המכון מזה עשרים שנה דיונים במסגרת פורום קיסריה בסוגיות חברתיות וכלכליות. דיונים אלה נסובים סביב מחקרי רקע והמלצות פרי עטם של בכירי הכלכלנים ואנשי מדעי החברה בארץ.

מתוך אלה, בחוברת שלפניכם נמצאים תקצירי מחקרים הנוגעים לסוגיות שעל סדר היום של המחאה החברתית. חלק מן המחקרים עוסקים באופן ישיר בסוגיות קונקרטיות ומהווים מצע מחקרי יישומי לחשיבה על פתרונות. מחקרים אחרים נוגעים לשיפור תהליכי משילות ותיקון שיטת המשטר בישראל. מטרת החוברת היא להעניק מבט ממעוף הציפור הכולל תקצירי המלצות בלבד. המחקרים המלאים, אשר אליהם מתבצעת הפניה בכל נושא לגופו, כוללים היבטים תיאורטיים והשוואתיים ובחינה מעמיקה של סוגיות אלה.

לצורך נוחות השימוש חילקנו את הנושאים לפי החלוקה הבאה. תחילה, התייחסנו לזכויות חברתיות וכלכליות, בפני עצמן, כחלק מהסכמה על חוקה עתידית למדינת ישראל ובהקשר פוליטי וכלכלי.  לאחר מכן נמצאים תקצירי מחקרים העוסקים בתהליכי תקצוב וקביעת סדרי עדיפויות. זאת, מתוך ההבנה כי להליך יש השפעה רבה על המהות, וכל קריאה לשינוי סדרי העדיפויות חייבת להתייחס לדרך שבה יתבצע שינוי זה, ובכללה קביעת תקציב המדינה והרשויות המקומיות, קביעת תקציב הביטחון והשימוש בטכנולוגיות חדשות לצורך קידום מדיניות ממשל פתוח. לאחר מכן התייחסנו לסוגיות הליבה העומדות על סדר היום: ריכוזיות,  חינוך וילדים, תעסוקה, וחלוקת הנטל: מיסוי וקצבאות. הפרק האחרון של הקובץ עוסק במבנה היסוד, שהוא להערכתנו אחד מן הגורמים העיקריים למחאה, אבל גם התשתית היסודית לתיקון: שיפור המשילות בישראל.

הואיל והמחקרים וההמלצות בקובץ זה נכתבו על ידי מגוון כותבים, נבהיר בפתח הדברים שלמעט הצעת החוקה בהסכמה, המהווה את עמדת המכון לדמוקרטיה, שאר המחקרים משקפים את דעות כותביהם.

אני מודה ליעל-רבקה קפלן וליוסף קלמנוביץ וכן לעמיר פוקס ולאנשי מינהל היישום ומינהל השיווק במכון הישראלי לדמוקרטיה.

תהילה שוורץ אלטשולר, קיץ 2011.

לתגובות על החוברת: tehilla@idi.org.il