ועדת האתיקה בהילוך גבוה: 12 ח"כים כבר נענשו על התנהגותם

הוועדה רשאית להטיל על הח"כים מגוון סנקציות, מנזיפות דרך שלילת זכות דיבור במליאה ועד שלילת שכר. במושב הראשון של הכנסת ה-25, היא הטילה סנקציות על חברים בקואליציה ובאופוזיציה – ועוד היד נטויה.

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

ועדת האתיקה בכנסת ה-25 נאלצה להתמודד עם אירועים שאינם מכבדים את הכנסת וחבריה – החל מקללות והעלבות, דרך העלאת סרטונים מבזים לרשתות החברתיות בשידור חי מהמליאה וקפיצה מעל שולחנות ועדה ועד התייחסות מקוממת של אחד הח"כים למתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר. בתגובה, הוועדה הטילה סנקציות על 12 חברי כנסת ובהם ח"כ עופר כסיף, עליו הוטלו סנקציות שלוש פעמים.

מסתמן אפוא שבכנסת הנוכחית זו ועדה פעילה במיוחד. לאור זאת, במסמך שלפניכם ריכזנו שאלות ותשובות מרכזיות לגבי הוועדה ותפקידה.

כיצד נקבע הרכב ועדת האתיקה ומהו הרכבה הנוכחי?

לפי חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951, חברי הוועדה (והיו"ר שלה) ממונים ע"י יו"ר הכנסת. המינוי לוועדה הוא אישי ולא ניתן לשינוי לאורך כל תקופת כהונת הכנסת.

בינואר 2023 הודיע יו"ר הכנסת אמיר אוחנה על הקמת ועדת האתיקה בכנסת. נציגי הקואליציה הם היו"ר, ח"כ ינון אזולאי מש"ס וח"כ עמית הלוי מהליכוד; ונציגי האופוזיציה הם ח"כ פנינה תמנו-שטה מהמחנה הממלכתי וח"כ מאיר כהן מיש עתיד.

חשוב לציין שכיוון שלפי החוק הוועדה חייבת לכלול שני חברי אופוזיציה, הרי שסירוב של האופוזיציה לכהן בוועדה מסכל למעשה את הקמתה. זה מה שקרה בכנסת הקודמת, ה-24: סיעות האופוזיציה מימין הטילו חרם על הוועדה וכתוצאה מכך היא כלל לא הוקמה בכנסת זו.

מהו תפקיד הוועדה?

ועדת האתיקה היא ועדה ייחודית בכנסת. היא איננה עוסקת בחקיקה או בפיקוח על הרשות המבצעת אלא בהנחיה אתית של חברי כנסת, במתן חוות דעת ותשובות לשאלות של חברי הכנסת בענייני אתיקה ובשיפוט של חברי הכנסת בשל הפרת כללי האתיקה ובשל הפרה של הוראות מסוימות בחוק שמהותן אתית (עיסוק נוסף שלא כדין, היעדרות מעבר למכסה שנקבעה בחוק, אי הגשת הצהרת הון). הוועדה אף מאשרת נסיעות של חברי כנסת לחו"ל שאינן במימון הכנסת או במימון עצמי, כגון נסיעות לצורך מתן הרצאות והשתתפות בכנסים. ככלל ניתן לומר שזו ועדת המשמעת של הפרלמנט.

בהחלטותיה, הוועדה מסתמכת על כללי האתיקה שנקבעים על ידי ועדת הכנסת. כללים אלה מחייבים את חבר הכנסת לשמור על כבוד הכנסת וכבוד חבריה, לנהוג בדרך ההולמת את מעמדו ואת חובותיו כחבר הכנסת, להימנע משימוש בלתי ראוי בחסינויותיו, ולהקדיש למילוי תפקידו את כל הזמן הדרוש לכך. כללי האתיקה אף אוסרים על קבלת הנאה חומרית בעד מעשה שעשה במסגרת תפקידו או במעמדו כחבר כנסת ועל ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר כנסת לבין עניינו האישי.

מתי יכולה הוועדה להטיל סנקציות על חברי כנסת – ואילו סנקציות היא רשאית להטיל?

כל אדם רשאי להגיש קובלנה לוועדה כנגד חבר/ת כנסת והיא זו האמונה על בירור הקובלנה. הוועדה רשאית לדחות אותה אם אין לה בסיס סביר או עניין ציבורי, או לחילופין לקבוע כי יש צורך בבירור מעמיק של הנושא ולזמן את חבר הכנסת הרלוונטי לבירור. לוועדה סמכות מעין שיפוטית והיא רשאית להעניש את חברי הכנסת בשל חריגה מכללי האתיקה, פעילות תוך ניגוד עניינים, היעדרויות מישיבות המליאה מעבר למכסה המקסימלית הקבועה בתקנון ללא הצדקה סבירה, פגיעה בכבוד הכנסת ועוד.

הסנקציות שאותן רשאית הוועדה להטיל על חברי הכנסת נקבעות בהתאם לחומרת העבירה והיקף העבירות הקודמות של חבר/ת הכנסת הנקבל/ת, וניתן לסווגן לשלושה סוגים:

1. הצהרתיות – הערה, אזהרה, נזיפה או נזיפה חמורה;
2. מעשיות – שלילת זכות דיבור במליאה ו/או בוועדות הכנסת עד לעשרה ימים, הגבלת העבודה הפרלמנטרית של חבר הכנסת לרבות איסור הגשת הצעות חוק, הצעות לסדר היום, שאילתות וכו' (למעט מימוש זכות ההצבעה), הרחקה מישיבות המליאה ו/או ועדות הכנסת עד לשישה חודשים (למעט הגעה לשם הצבעה בלבד);
3. כלכליות – שלילת שכר עבור תקופת היעדרותו של חבר הכנסת מעבר למכסה הקיימת בחוק (לתקופה שלא תעלה על שנה אחת), שלילת שכר עבור תקופה בה הורחק חבר הכנסת מהמליאה ו/או הוועדות לתקופה של עד שבועיים (במקרים חריגים ובכפוף לאישור של כלל חברי הוועדה), שלילת שכר בסכום של עד 5,000 שקלים בשל עבירה על כללי האתיקה שגרמה נזק לרכוש הכנסת.

חברי הכנסת רשאים לערער על החלטות הוועדה במליאת הכנסת או בבג"ץ (בהתאם לסוג החריגה מכללי האתיקה).

אילו סנקציות הטילה ועדת האתיקה בכנסת הנוכחית?

ועדת האתיקה של הכנסת הנוכחית (הכנסת ה-25) פועלת החל מה-28.2.23, וקיבלה עד עתה 17 החלטות הנוגעות לקובלנות שהוגשו כנגד ח"כים וח"כיות וכן למספר עניינים עקרוניים:

קובלנות

• על ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל), שהתבטא בצורה מקוממת בתקשורת הזרה לגבי מתקפת הטרור הרצחנית על ישראל ב-7.10.23 (והוגשו נגדו 400 קובלנות הן של אזרחים והן של שני ח"כים), הוטלה סנקציה של הרחקה מישיבות ועדות הכנסת והמליאה למשך שבועיים וכמו כן שלילת שכרו לתקופה של אותם שבועיים (בהטלת העונש הוועדה לקחה בחשבון את העובדה שח"כ כסיף ביצע הפרות חוזרות של כללי האתיקה ואף נענש על-כך פעמיים קודם לכן בכנסת ה-25).
• על ח"כ שמחה רוטמן, שהואשם כי ניהל את ישיבות ועדת חוקה חוק ומשפט בצורה לא ראויה (מנע זכות דיבור מחברי כנסת ומוזמנים, קרא לסדר באופן חוזר ונשנה את חברי האופוזיציה, הרחיק חברי כנסת מהדיונים בצורה מוגזמת, תקף וקטע את דבריהם של בעלי תפקידים וקבע דיונים בלוחות זמנים צפופים), הוחלט שלא להטיל שום סנקציה משום שהוועדה לא מצאה לנכון לקבוע שהוא ביצע הפרה אתית. עם זאת, הוועדה מצאה טעם לפגם בהתנהלותו בחלק מהמקרים וביקשה ממנו לקחת לתשומת ליבו את הטענות שהושמעו כלפיו והודיעה כי אם יוגשו נגדו קובלנות נוספות בעניין זה שיתבררו כנכונות, היא תידרש לנושא שנית ותתייחס לכך בכובד ראש.
• על ח"כ עופר כסיף, שהשתמש בשפה פוגענית ומשתלחת נגד חברי כנסת ואזרח, הוטלה סנקציה של הרחקה מישיבות ועדות הכנסת למשך חודש ימים.
• על ח"כ מאי גולן, אשר קראה נגד ח"כ מירב בן ארי קריאות גנאי במהלך נאום ההשבעה שלה לשרה, הוטלה סנקציה של אזהרה. קובלנתה של ח"כ מאי גולן נגד ח"כ מירב בן ארי בגין שימוש בשפה פוגענית באותו אירוע נדחתה ע"י הועדה אשר לא מצאה כי ח"כ בן ארי ביצעה הפרה של כללי האתיקה.
• על ח"כ טלי גוטליב (ליכוד), שהאשימה בציוץ שפרסמה את נשיאת בית המשפט העליון בפיגוע הדריסה בשכונת רמות בירושלים, שבו נרצחו שלושה בני אדם, הוטלה סנקציה של שלילת זכות דיבור במליאה למשך יומיים ובוועדות למשך שלושה ימים.
• על ח"כ איימן עודה (חד"ש-תע"ל), שקרא לשוטרים ערבים להניח את נשקם ולא להיות חלק מכוחות הכיבוש והדיכוי וכמו כן התעמת עם ח"כ איתמר בן גביר ודחף אותו בזמן ביקור עציר מינהלי הוטלה סנקציה של הרחקה מישיבת מליאת הכנסת ליום אחד.
• על ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד) וחה"כ ואריאל קלנר (ליכוד), אשר קראו לעבר ח"כ עופר כסיף קריאות גנאי שונות וח"כ קלנר אף ירק עליו הוטלה סנקציה של אזהרה.
• על ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל), שקילל חברי כנסת אחרים והתעמת איתם, הוטלה סנקציה של הרחקה משלושה ימי ישיבות של הכנסת, ונמנע ממנו השימוש בכל הכלים הפרלמנטריים (הגשת הצעות חוק, שאילתות וכו') עד סוף כנס החורף בתחילת אפריל 2023.
• על חה"כ ניסים ואטורי (הליכוד), שניצל לרעה את סמכותו כיו"ר ישיבת מליאה (קטע את הדוברים והשתלח בחברי כנסת אחרים), הוטלה סנקציה של אזהרה.
• על חה"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית), ששידר מהטלפון הנייד שלו את ישיבת המליאה, אגב שימוש בכינויים מעליבים כלפי חברי כנסת אחרים, הוטלו סנקציות של נזיפה חמורה; מניעת שימוש בכלים פרלמנטריים עד סוף הכנס; ושלילת זכות דיבור במליאה ובוועדות למשך חמישה ימי ישיבות של הכנסת.
• על הח"כים יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק ושלי מירון (יש עתיד) הוטלו סנקציות לאחר שבמהלך ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט קפצו מעבר לשולחן הוועדה. על השניים הראשונים: נזיפה חמורה והגבלת השימוש בכלים פרלמנטריים עד סוף הכנס; על שלי מירון, שהתנצלה על התנהגותה – נזיפה חמורה.

החלטות עקרוניות

• החלטה 16/25 התקבלה כשבוע לאחר מתקפת הטרור על ישראל, ונגעה להתבטאויות חברי הכנסת בזמן מלחמה. הועדה הדגישה והתריעה כי לצד חופש הביטוי הפוליטי המוקנה לחברי הכנסת, תהיה לה אפס סובלנות להתבטאויות קשות והיא תפעל להטלת סנקציות משמעותיות לגביהן.
• החלטה 15/25 עסקה בעניין פעילותם של חברי הכנסת בגיוס תרומות ובהתנדבות בעת הכרזת מלחמה.
• החלטה 14/25 עסקה בניגוד עניינים עקב הליך משפטי שחבר הכנסת צד לו.
• החלטה 10/25 עסקה בעניין הליך אישור בקשות של חברי כנסת לנסיעות לחו"ל ולהשתתפותם בכנסים הנערכים בישראל במימון גוף חיצוני.
• החלטה 2/25 התקבלה עם הקמתה של הוועדה (בפברואר 2023) ובה היא ביקשה להבהיר את עמדתה העקרונית בעניין התבטאויות חברי כנסת לנוכח אירועים חריגים והתבטאויות קיצוניות שאינן מכבדות את הכנסת. הוועדה התריעה כי תראה בחומרה התבטאויות אסורות ולא תהסס לנקוט צעדים אתיים ולעשות שימוש בכלים העומדים לרשותה במקרים המתאימים לכך.

ויש גם דוגמאות מהעבר

דוגמאות להפרת כללי האתיקה על ידי חברי כנסת יש למכביר. להלן כמה בולטות:

• בנובמבר 2018 (הכנסת ה-20) דנה ועדת האתיקה בקובלנה שהוגשה נגד ח"כ אורן חזן בשל התנהגות לא ראויה במהלך דיון שהתקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. בדיון הטיח חזן האשמות קשות בסמנכ"ל משרד הביטחון דאז תא"ל (במיל') חזי משיטה, תוך שימוש בשפה פוגענית, נמוכה ומזלזלת. ועדת האתיקה הביעה את סלידתה מדבריו של ח״כ חזן והרחיקה אותו מישיבות מליאת הכנסת ומישיבות ועדות הכנסת לתקופה של שישה שבועות.
• ביולי 2018 (הכנסת ה-20) דנה ועדת האתיקה בקובלנות רבות שהוגשו נגד ח"כ ג'מאל זחאלקה בשל העובדה שבמהלך דיון במליאת הכנסת הוא האשים את ראש השב"כ דאז, אבי דיכטר, בהפעלת טרור ובאחריות לרצח עשרות ומאות אנשים וילדים. ועדת האתיקה החליטה להרחיק את ח״כ זחאלקה מישיבות מליאת הכנסת ומישיבות ועדות הכנסת לתקופה של חודש.
• בינואר 2012 (הכנסת ה-18) דנה ועדת האתיקה בקובלנה נגד ח"כ אנסטסיה מיכאלי בשל התנהגות אלימה שהפגינה במהלך ישיבה של ועדת החינוך התרבות והספורט. בעקבות ויכוח סוער בינה לבין ח״כ גאלב מג׳אדלה (שכיהן גם כסגן יו״ר הכנסת) היא קמה על-מנת לעזוב את חדר הוועדה, אך החליטה לחזור על עקבותיה, מילאה כוס מים מבקבוק אשר עמד על השולחן ושפכה אותה על חה״כ מג׳אדלה בעת שהוא ממשיך לשאת את דבריו. ועדת האתיקה החליטה להרחיק את חה"כ מיכאלי מישיבות מליאת הכנסת והוועדות למשך חודש.
• בפברואר 2004 (הכנסת ה-16) דנה ועדת האתיקה בקובלנה שהוגשה נגד חה״כ מאיר פרוש בשל העובדה שבמהלך דיון במליאת הכנסת הוא הטיח בשופט בית המשפט העליון דאז מישאל חשין כינוי גנאי קשה. ועדת האתיקה החליטה להטיל על חה״כ פרוש נזיפה חמורה.

אילו סנקציות הטילה הוועדה לאורך השנים?

מניתוח הסנקציות שהטילה ועדת האתיקה על חברי הכנסת בכנסות 20-16 והכנסת ה-23 (כמפורט בטבלה מס' 1 להלן) עולה שבלמעלה מ-40% מהמקרים בממוצע הסתיים הטיפול בקובלנה ללא עונש, ופירוש הדבר שהועדה סברה כי לא היה לקובלנה בסיס סביר או עניין ציבורי. הכנסת ה-18 הייתה חריגה מבחינה זו שכן הטיפול ב-61% מהקובלנות הסתיים ללא ענישה.

עוד עולה שהסנקציות הרווחות בכל הכנסות היו הצהרתיות: 40% מהקובלנות הסתיימו בהערה, אזהרה, נזיפה או נזיפה חמורה. רוב הסנקציות המעשיות שהוטלו היו מתונות יחסית – הרחקה מישיבות לתקופה של עד חודש (11%). סנקציות ברף הענישה הגבוה יותר – הרחקה מישיבות ועדה ומליאה לתקופה ארוכה יותר, הגבלה על הפעילות הפרלמנטרית של ח"כ או שלילת שכר – הוטלו רק במקרים חריגים. עם זאת, ייתכן שועדת הכנסת הנוכחית תחמיר יותר עם הח"כים. בתקופת פעילותה הקצרה היא כבר הטילה סנקציה של הגבלה על פעילות פרלמנטרית על חמישה ח"כים – יותר ממספר הח"כים שהוטלה עליהם סנקציה כזו בכל הכנסות ה-20-16, 23).

טבלה מס' 1 – שכיחות הסנקציות שהוטלו ע"י ועדת האתיקה על חברי הכנסות 20-16, 23*

* כנסות 21-22 כיהנו כל אחת כחצי שנה בלבד וועדת האתיקה לא פעלה בהן.