סקירה

כך בישר שינוי מנגנון מינוי השופטים את שינוי המשטר הדמוקרטי בפולין ובהונגריה

| מאת:

העצמאות וחופש הפעולה שמהם נהנו בתי המשפט בשתי המדינות מאז נפילת הקומוניזם התחלפו בעשור האחרון בפוליטיזציה בשל העברת סמכות בחירת השופטים לפרלמנטים. הייתה זו יריית הפתיחה לפגיעה רב-מערכתית בדמוקרטיה: בתקשורת, באקדמיה ובארגונים האזרחיים.

Photo by BarMur/Shutterstock

בחינת רצף האירועים שביצעו ממשלת ויקטור אורבן בהונגריה, וממשלת ״חוק וצדק״ בפולין, מגלה כי אחד הצעדים הראשונים לשינוי המשטר הדמוקרטי היה שינוי מנגנון השופטים. זאת, מתוך הבנה כי בית משפט עצמאי עלול לסכל יוזמות חקיקה שונות, ולהפריע לשלטון לבצר את כוחו. במקביל, וביתר שאת לאחר ביסוס ההשתלטות על מערכת המשפט, הממשלות בפולין ובהונגריה פעלו גם נגד התקשורת, ארגוני החברה האזרחית והאקדמיה, במאמצים שהשתלבו במטרת-העל של החלשת האיזונים והבלמים.

בפולין – לאחר השתלטות על המינויים בבית המשפט לחוקה, הפרלמנט עבר להתמקד בדרך מינוי השופטים ביתר הערכאות במדינה. הוא שינה את הרכב מועצת המשפט הארצית שאחראית, בין היתר, על מינוי השופטים, בדרך של העברת מנגנון בחירת מרבית הנציגים בוועדה לידי הפרלמנט. בתוך שנים בודדות מערכת המשפט הפולנית איבדה את עצמאותה ואת הלגיטימיות שלה בעיניים בינ״ל.

בהונגריה – לאחר שהקואליציה בהובלת ויקטור אורבן זכתה ברוב של שני שליש מהפרלמנט – השלטון פנה לנסח חוקה חדשה, שזכתה לתמיכה של נציגי המפלגות השולטות בלבד. בשלב מוקדם, השלטון התמקד באופן מינוי השופטים והקים לשכת משפט ארצית, שבראשה הועמד נשיא בעל סמכויות נרחבות, כולל סמכויות למינוי שופטים, שממונה ברוב של שני שלישים מהפרלמנט (רוב שבו מחזיק השלטון). בד בבד, נעשה ניסיון – שהולך ומתגבר עתה – להחלשת כוחו של גוף מקביל שבו השופטים בוחרים את נציגיהם, ושאמור לשמש כמשקל נגד מקצועי ללשכת המשפט הארצית הפוליטית. השלטון גם השתלט על דרך מינוי השופטים לבית המשפט לחוקה, והוא מתאפשר כיום ללא כל צורך בתמיכת האופוזיציה.

תודה לפרופ' סוזי נבות, סגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, על חומרי המחקר ששימשו בסיס לסקירה זו.


הקדמה

מאז נפילת הקומוניזם, מערכת המשפט – הן בהונגריה והן בפולין – מילאה תפקיד מרכזי בפיתוח התרבות הדמוקרטית. בתי המשפט בהונגריה ובפולין נהנו מעצמאות ומחופש פעולה – ניתנה להם הסמכות לבטל חוקים, הם ביקרו את פעולות השלטון והגנו על זכויות אדם.עודד רון בשיתוף מרדכי קרמניצר ויובל שני דמוקרטיות במשבר 26 (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020);

שינוי המגמה ניכר כבר עם עליית ויקטור אורבן לשלטון בהונגריה בשנת 2010 ועם עליית מפלגת חוק וצדק לשלטון בפולין בשנת 2015. מיד עם הניצחון בבחירות, השלטון בשתי המדינות פנה לבצר את שלטונו ואת השפעתו על ידי רצף של שינויים משטריים הפוגעים ביסודות השיטה הדמוקרטית.

המערכת הראשונה שהייתה נתונה למתקפה זו היתה מערכת המשפט. זאת, מתוך הבנה שבית משפט עצמאי וביקורת שיפוטית אפקטיבית עלולים לסכל יוזמות חקיקה שונות, ולכן יש לנטרל באופן מהיר את הביקורת השיפוטית על השלטון.שם, בעמ׳ 17-16. יוער כי ישנם הבדלים באופן פעולת השלטון בין הונגריה לפולין. כך, בהונגריה מפלגת השלטון ומפלגה נוספת זכו ברוב של שני-שלישים מהמושבים בפרלמנט, רוב חוקתי המאפשר להעביר בחופשיות תיקונים לחוקה. ואכן, השלטון פעל במהירות לשינוי החוקה, בעוד שהשלטון בפולין התמקד בשינויים חוקיים, בשל היעדר רוב מספיק בפרלמנט לשינויים חוקתיים. עם זאת, המשותף לשתי המדינות הוא, בין היתר, המאמץ לצמצם את היקף הביקורת השיפוטית, ולערוך שינויים פרוצדורליים במערכת המשפט.שם, בעמ׳ 27. כך, לדוגמה, בהונגריה צומצמה זכות העמידה וצומצמה גם האפשרות של בית המשפט לחוקה לדון בסוגיות מנהליות נפיצות, כגון בחירות, שחיתות והזכות להפגין.שם, בעמ׳ 30-29. בפולין, לדוגמה, נוספו תקנים לבית המשפט העליון, וניתנה לנשיא המדינה סמכות לקבוע את סדרי הדין בבית המשפט העליון, ולשר המשפטים לקבוע את סדרי הדין בערכאות נמוכות.שם, בעמ׳ 31-30. בנוסף, וכפי שיפורט בהמשך, דרך מינוי השופטים, הן בבית המשפט לחוקה והן בשאר הערכאות, עברה שינוי משמעותי בפולין ובהונגריה, וכיום שופטים רבים במערכת השיפוט בהונגריה ובפולין – כולל בדרגים הבכירים ביותר – מהווים מינויים פוליטיים.

נטרול הביקורת השיפוטית מהווה, כאמור, צעד משמעותי במניעת ביקורת על התנהלות השלטון. במקביל, וביתר שאת לאחר ביסוס ההשתלטות על מערכת המשפט, הממשלות בפולין ובהונגריה פעלו גם נגד גורמים פרטיים, כמו התקשורת, וכן נגד ארגוני החברה האזרחית והאקדמיה, במאמצים שהשתלבו במטרת-העל של החלשת האיזונים והבלמים, וביצור שלטון ללא מצרים. כך, לדוגמה, בשתי המדינות הוחלף הרגולטור על שוק התקשורת, אשר החל לתגמל פרסומים התומכים בשלטון והטיל קנסות על ערוצי תקשורת באופן מוטה.Opinion on Media Legislation (Act clxxxv on Media Services and on the Mass Media, Act civ on the Freedom of the Press, and the Legislation on Taxation of Advertisement Revenues of Mass Media) of Hungary by the Venice Commission at its 103rd Plenary Session (Venice, June 19-20, 2015); דמוקרטיות במשבר, לעיל ה״ש 1, בעמ׳ 46-45. השלטון בשתי המדינות גם נקט אמצעים קיצוניים כדי לסמן את ארגוני החברה האזרחית ולהצר את צעדיהם: בהונגריה הוטלה חובה על ארגונים אזרחיים המתבססים על מימון ממדינות או מתורמים זרים לסמן עצמם ככאלה;Hungarian Helsinki Committee, Timelines of Governmental Attacks Against NGOs (November 17, 2017) וחוקק חוק האוסר על ארגוני חברה אזרחית לסייע לפליטים ולמבקשי מקלט.“Hungary Passes Anti-Immigrant ‘Stop Soros’ Laws” THE GUARDIAN (October 16, 2017), https://www.theguardian.com/world/2018/jun/20/hungary-passes-anti-immigrant-stop-soros-laws. בפולין נעשתה פגיעה בתמיכות הממשלתיות לארגוני חברה אזרחית, והן הוענקו בעיקר לארגונים שמקדמים ערכים נוצריים.“Controversial Poland NGO Funding Bill Becomes Law” LIBERTIES (October 16, 2017), https://www.liberties.eu/en/stories/controversial-poland-ngo-funding-bill-becomes-law-sn-20400/39041. כמו כן, השלטון בהונגריה ובפולין פנה כנגד האקדמיה – הן בדרך של הכפפת האוניברסיטאות לרשויות הממשל, והן על ידי פגיעה בחופש האקדמי.דמוקרטיות במשבר, לעיל ה״ש 1, בעמ׳ 50-49.

כמו כן, לאחר שהחלו השינויים במערכת המשפט, השלטון גם פעל להשפיע על הבחירות. בהונגריה בשלהי שנת 2011 התקבלה בבית הנבחרים רפורמה בשיטת הבחירות, שהביאה לשינוי ושרטוט מחדש של מחוזות הבחירה בבודפשט, ולהקטנת מספר חברי הפרלמנט כמעט בחצי. נטען כי שני הצעדים הללו יסייעו למפלגת השלטון לשמר את הרוב שלה בפרלמנט.Kim Lane Scheppele, How Viktor Orbán Wins, 33 J. Democracy 45 (2022); Zoltán Kovács & György Vida, Geography of The New Electoral System and Changing Voting Patterns In Hungary, 1 Acta Geobalcanica 55 (2015. בפולין השלטון פעל להשתלט על כל מנגנוני הפיקוח על הליך הבחירות – בית המשפט, ועדת הבחירות, לשכת הבחירות הארצית ונציבי הבחירות.James Shotter and Evon Huber, “Poland’s Electoral Commission Criticises Overhaul to Law” FINANCIAL TIMES (December 15, 2017), https://www.ft.com/content/f3e1a81a-e19c-11e7-8f9f-de1c2175f5ce..

השלטון בפולין ובהונגריה גם תקף לאורך השנים קבוצות מיעוט באופן שיטתי. כך, לדוגמה, השלטונות כרסמו בזכויות נשים ופעלו להגביל את הזכות לבצע הפלה. בהונגריה נקבע לאחרונה כי אישה שתרצה לבצע הפלה תהיה מחויבת להקשיב לדופק העובר בטרם ההחלטה לבצע הפלה;Claire Parker, Hungary Decree Says Abortion-seekers Must Listen to Fetal Vital Signs, The Washington Post (15.9.2022. ואילו בפולין – המצב חמור הרבה יותר והפלות נאסרו כמעט באופן מוחלט.Krzysztof Jasiewicz & Agnieszka Jasiewicz-betkiewicz, Poland: Political Developments and Data in 2020, 60 Euro. J. Politic. Res. 303, 315 (2021). ביחס לקהילת הלהט״ב – בהונגריה נאסר על נישואים חד-מיניים; נאסר על שינוי סעיף המין בתעודת הזהות; נאסר על בני זוג מאותו מין או הורים יחידניים לאמץ ילדים; וכן נאסר על ״קידום״ הומוסקסואליות בבתי ספר ובמדיה הציבורית.Nandini Gupta, State-Sponsored Homophobia: In Relation with the New Hungary Laws, 2021, 4 Int'l J. L. Mgmt. & Human. 405 (2021). בפולין, כ-100 עיריות, המקיפות כשליש מהמדינה, הצהירו הצהרות כנגד אידיאולוגיה וזהות להט״בית והתחייבו להימנע ממימון ארגונים לא-ממשלתיים הפועלים למען זכויות להט״ב במדינה, בצעד שנתפס ככינון ״אזורים חופשיים מלהט״ב״.Rob Picheta and Ivana Kottasová, “’You Don’t Belong Here’: In Poland’s ‘LGBT Freee Zones’, Existing is an Act of Defiance” CNN, https://www.cnn.com/interactive/2020/10/world/lgbt-free-poland-intl-scli-cnnphotos. ניתן לראות כי נעשה שימוש הן באמצעים חוקיים והן באמצעים חברתיים כדי לפגוע בזכויות של מיעוטים במדינה.


תיאור צעדי הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט בפולין

באוקטובר 2015 מפלגת ״חוק וצדק״ זכתה ברוב בפרלמנט ומיד פנתה לממש את מדיניותה על מערכת המשפט. זאת, מבלי לשנות באופן פורמלי את החוקה הפולנית (לנוכח היעדר רוב מתאים לכך מצד מפלגת חוק וצדק).

בראשית הדרך, היא התמקדה בבית המשפט לחוקה, כאשר מינתה חמישה שופטים לבית המשפט, ועמדה על המינויים גם לאחר שבית המשפט לחוקה פסל שניים מהמינויים כאשר קבע כי הבסיס החוקי לבחירתם היה בלתי חוקתי. בד בבד, הבית התחתון של הפרלמנט (Sejm) תיקן את חוק בית המשפט לחוקה באופן שמצר את רגליו של בית המשפט לחוקה, וזאת, בין היתר ע״י העלאת מספר השופטים היושבים בדין במרבית התיקים (ל-13 מתוך 15 שופטים) ודרישת רוב של 2/3 מבין היושבים בדין, וקביעה כי ככלל בית המשפט לחוקה ידון בעתירות על פי הסדר שבו הוגשו (ולא לפי מידת דחיפותן).

בשלב השני, הממשלה עברה להתמקד בדרך מינוי השופטים וקידומם. כך היה ביחס לשופטים במרבית הערכאות (פרט לבית המשפט לחוקה). שופטים אלה נבחרים ע״י מועצת המשפט הארצית (National Judiciary Council), שמורכבת מ-25 נציגים: נשיא בית המשפט העליון, שר המשפטים, נשיא בית המשפט המנהלי העליון, נציג שימונה ע״י נשיא המדינה, 15 שופטים, 4 נציגים של הפרלמנט (Sejm); 2 נציגים של הסנאט.

עד שנת 2017, 15 השופטים החברים בוועדה נבחרו ע״י מערכת המשפט.  ביולי 2017 אישר הפרלמנט הפולני תיקון לחוק בדבר שינוי הרכב מועצת המשפט הארצית, כך שנציגי השופטים ייבחרו ע״י הבית התחתון של הפרלמנט, מתוך מועמדים שיציג יו״ר הבית התחתון. עוד נקבע כי התאחדות השופטים רשאית להמליץ ליו״ר הבית התחתון של הפרלמנט על שופטים מועמדים להרכב הוועדה, אך הוא אינו מחויב להישמע להמלצותיהם. כן נקבע כי כלל השופטים המכהנים במועצת המשפט הארצית יסיימו את תפקידם במועצה לאלתר. הפרלמנט אישר את החוק לאחר שורת הפגנות המוניות כנגד השינוי, ולאחר ביקורת בינ״ל בעניין. נשיא המדינה הטיל וטו על החוק, והבהיר כי יש לתקן את החוק כך שבחירת נציגי מערכת המשפט לוועדה תצריך רוב מיוחד של 3/5 מקולות הפרלמנט. הובהר כי רוב כזה יבטיח כי הנציגים לוועדה ייבחרו לא ע״י רוב פרלמנטרי רגיל, אלא בהסכמה רחבה של סיעות שונות. הווטו מצד הנשיא התקבל בהפתעה ויוחס במידה רבה למחאה הנרחבת נגד החקיקה.Andrzej Szmyt, Some Remarks on the Amendment to the Act on the National Council of the Judiciary in Poland, in: The International Conference “European Union’s History, Culture and Citizenship” 115, 125 (2018).

בפועל, חודשים ספורים לאחר מכן, בספטמבר 2017, הוצג החוק המתוקן בפרלמנט. נערך שינוי קוסמטי בחוק, שלפיו 15 השופטים החברים בוועדה ימונו מעתה ע״י הפרלמנט ברוב של 60%, אך ככל ששופט לא נבחר לשבת במועצה ברוב של 60%, ניתן למנותו ברוב רגיל.Wojciech Sadurski, Bad Response to a Tragic Choice: the Case of Polish Council of the Judiciary, VERFBLOG 16.4.2018, https://verfassungsblog.de/bad-response-to-a-tragic-choice-the-case-of-polish-council-of-the-judiciary. אותו החוק גם ביטל את הקביעות שניתנה לחברי הוועדה וקבע כי החברות בוועדה תקפה לארבע שנים. החוק עבר בפרלמנט בדצמבר 2017 ונחתם ע״י נשיא המדינה ללא התנגדות. החוק הוביל להחלפתם המיידית של כל השופטים החברים בוועדה, וכיום, 23 מתוך 25 החברים בוועדה מתמנים או נבחרים ע״י פוליטיקאים. הממשלה טענה כי המהלך יחזק את האחריותיות הדמוקרטית של השופטים וכן יגביר את יעילות מערכת המשפט בפולין. המהלך גם לווה בקמפיין תקשורתי שהציג את השופטים כאליטה מובחנת, והאשימה אותם בהעדפת מקורבים, בשחיתות ובעצלנות.

בפועל, ישנו קונצנזוס בינ״ל שהשינויים בדרך מינוי השופטים מבטלים את עצמאות מערכת המשפט במדינה, ומסירים את האיזונים והבלמים בין הרשויות. כך, לדוגמה, בשנת 2021 בית המשפט האירופי לזכויות אדם פסק כי פולין הפרה את הזכות להליך הוגן שבאמנה האירופית לזכויות אדם, בעקבות השינוי שערכה בהליכי מינוי השופטים למדור המשמעת של בית המשפט העליון הפולני. בית המשפט קבע כי שינויים אלו הובילו לכך שמדור המשמעת כבר אינו ערכאה בלתי תלויה, כנדרש בסעיף 6(1) לאמנה.Reczkowicz v. Poland, 2021 Eur. Ct. H.R. (22.7.2021). נשיאת בית המשפט העליון לשעבר של פולין הבהירה כי בעת הנוכחית בית המשפט לחוקה ומועצת המשפט הארצית רוקנו מבפנים (“hollowed out internally”) והפכו לפסאדה (“have become facades”), והם לא ממלאים עוד את תפקידיהם המקוריים.Małgorzata Gersdorf and Mateusz Pilich, Judges and Representatives of the People: A Polish Perspective, 16(3) EUR. CONST. L. REV. 345 (2020). הפוליטיזציה העמוקה של הוועדה לבחירת שופטים גם הביאה לאחרונה לסילוקה של פולין מה-European Network of Councils for the Judiciary  הרשת הסבירה כי סילוקה של פולין נדרש מכיוון שדרך בחירת השופטים מביאה לכך שלא ניתן עוד להכיר במערכת המשפט הפולנית כעצמאית.Katarzyna Gajda-Roszczynialska, and Krystian Markiewicz, Disciplinary proceedings as an instrument for breaking the rule of law in Poland, 12(3) HAGUE J. RULE L. 451 (2020); Anna Śledzińska-Simon, The rise and fall of judicial self-government in Poland: on judicial reform reversing democratic transition, 19(7) GERMAN L. REV. 1839 (2018); Allyson Duncan and John Macy, The Collapse of Judicial Independence in Poland: A Cautionary Tale, 104 JUDICATURE 40 (2020).

בשלב הבא, הועברו חוקים שמאפשרים לממשלה לפטר שופטים או לפגוע בשכרם אם הם מערערים על חקיקה שקשורה במערכת המשפט או על הלגיטימיות של השופטים הנבחרים.

במהרה, המינויים הפוליטיים במערכת המשפט נתנו את אותותיהם. חוקרים עמדו על כך שמעת שבית המשפט לחוקה נכבש על ידי השלטון, הוא הפך לראשונה לגורם חיובי מבחינת השלטון. הממשלה החלה לעשות בבית המשפט שימוש כדי לקבל לגיטימציה למהלכיה, ובית המשפט הפך לגורם שמסייע לשלטון להוציא אל הפועל את מדיניותו, תוך טשטוש של עקרון הפרדת הרשויות.ר׳ דבריה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר בפולין (שמונתה לתפקיד בשנת 2014, לפני ניצחונה של מפלגת ״חוק וצדק״ בבחירות) כי מי שנבחרו לשמש כשופטים בבית המשפט לחוקה ע״י השלטון הפגינו את נאמנותם לשלטון. מסקנה זו נסמכת, בין היתר, על הודאה של אחד מהשופטים שמונו ע״י הממשלה כי הוא פועל לא רק בשם נשיא בית המשפט לחוקה, אלא גם בשם הממשלה. בד בבד, נשיאת בית המשפט לחוקה מאז שנת 2016, מקיימת קשרים קרובים עם השלטון (Gersdorf & Pilch, לעיל ה״ש 20, בעמ׳ 355). כך, לדוגמה, בשנת 2017 קבע בית המשפט כי החקיקה המסדירה את מועצת המשפט הארצית ואשר קבעה כי מערכת המשפט תמנה את השופטים למועצה, כמתואר לעיל, אינה חוקתית באשר היא מפלה כנגד שופטים מערכאות נמוכות, וזאת מכיוון שהיא קובעת פרוצדורות שונות למינוי שופטים למועצה בהתאם לערכאת השיפוט. עם זאת, החוקה כלל אינה קובעת דרך מסוימת לבחירת שופטים, והדרך שנקבעה הייתה לחלוטין במסגרת שיקול הדעת הסביר של המחוקק. ברור כי פסילת החוק נועדה לסלול את הדרך לחקיקת חוק חדש להסדרת (והחלשת) ה-NJC, שבו הוחלט כי השופטים במועצה ימונו על ידי הפרלמנט.Wojciech Sadurski, Polish Constitutional Tribunal Under PiS: From an Activist Court to a Paralysed Tribunal, to a Government Enabler, 11 HAGUE J. RULE L. 63, 70,71 (2018). 


תיאור צעדי הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט בהונגריה

אורבן נבחר כנשיא הונגריה בשנת 2010 ומפלגתו ומפלגות קרובות לה מבחינה אידיאולוגית זכו ברוב של שני שליש מהפרלמנט. רוב זה מאפשר לשנות את החוקה ההונגרית וכך היה. כבר באפריל 2011 הפרלמנט ההונגרי אימץ חוקה חדשה, שזכתה לתמיכה של נציגי המפלגות השולטות בלבד.

במערכות הבחירות שהתקיימו מאז נבחר אורבן מחדש ומפלגתו שבה וזכתה ברוב של שני שלישים מהפרלמנט, חרף הירידה הדרסטית באחוזי התמיכה במפלגתו.

מיד לאחר מכן, הוחלט על הורדת גיל הפרישה לשופטים מגיל 70 לגיל 62, באופן שהביא לפיטוריהם המיידיים של כ-10% מהשופטים במדינה, ושל 20% משופטי בית המשפט העליון. בית המשפט לחוקה בהונגריה ובית הדין לצדק של האיחוד האירופי קבעו כי השינוי אינו חוקי. הממשלה התנגדה בתחילה לציית לפסק הדין, אך בסופו של דבר היא התרצתה. עם זאת, רק מעט מהשופטים חזרו למערכת מכיוון שהוצעו להם הסכמי פרישה נדיבים, ומכיוון שהתפקידים שלהם כבר אוישו והוצעו להם ככלל תפקידים נחשבים פחות.

באשר לאופן מינוי השופטים – עד תקופת אורבן, שופטים מונו ע״י מועצת הרשות השופטת, גוף עצמאי שבו היה לשופטים ייצוג משמעותי. הממשלה החליטה לשנות את דרך מינוי השופטים וניסתה להסביר כי השינוי נדרש שכן המועצה מתכנסת רק פעם בחודש, מכיוון שהשופטים עסוקים במלאכת השפיטה. על כן, המועצה לא מסוגלת לטפל בכשלים מערכתיים. כך הוקמה לשכת המשפט הארצית (National Judicial Office) שמונה 15 חברים, כולם שופטים. נשיא הלשכה נבחר ברוב של שני שלישים מהפרלמנט והוא קיבל סמכויות נרחבות ביותר: למנות, לפטר, לקדם ולהעניש את כל השופטים במערכת השפיטה, ללא כל בקרה ממשית מרשות אחרת. לנוכח ביקורת בינ״ל חריפה על כך, כולל מצד ועדת ונציה של מועצת אירופה,ועדת ונציה מורכבת ממשפטנים מ–57 מדינות שמתמחים במשפט חוקתי, ומנסחים חוות דעת עבור מועצת אירופה בנושאי חקיקה. סמכויותיו של נשיא לשכת המשפט הארצית צומצמו בחקיקה, אך הנשיא עודנו מהווה דמות משמעותית במערכת המשפט ההונגרית, והוא מוסמך, בין היתר, למנות שופטים בכירים. שני הנשיאים שכיהנו עד עתה בתפקיד היו מקורבים למפלגת השלטון, והנשיאה הקודמת סיימה את תפקידה בשנת 2020 לנוכח מינויה לבית המשפט לחוקה.

 במקביל לקיומה של לשכת המשפט הארצית, קיימת גם מועצת המשפט הארצית ה-National Judicial Council, גוף שבו השופטים בוחרים בעצמם את נציגיהם, והוא אמור להוות משקל נגד ללשכת המשפט הארצית. בפועל, קולו של הגוף המורכב משופטים אינו דומיננטי כמו קולו של נשיא לשכת המשפט הארצית, שמהווה, כאמור, מינוי פוליטי. חרף זאת, גוף זה נותר הגוף האוטונומי האחרון של מערכת המשפט שיכול לבקר את השינויים שנעשים במערכת. בעת האחרונה גובר הניסיון להחליש את מועצת המשפט הארצית, בין היתר ע״י נשיא בית המשפט העליון במדינה.Kim Lane Scheppele, Understanding Hungary’s Constitutional Revolution, in Constitutional Crisis in THE EUROPEAN CONSTITUTIONAL AREA: THEORY, LAW AND POLITICS IN HUNGARY AND ROMANIA (Armin von Bogdandy & Pál Sonnevend eds., 2015); Lívia Benková, Hungary-Orbán ́s project towards “illiberal democracy”, AIES FOKUS 2019; Ágnes ovács, Defective Judicial Appointments in Hungary: The Supreme Court is Once Again Embroiled in Scandal, VERFBLOG 27.9.2022, https://verfassungsblog.de/defective-judicial-appointments-in-hungary/..

באשר למינוי שופטים לבית המשפט לחוקה – הרי שנדרש אישור של ועדה פרלמנטרית מיוחדת וכן רוב של שני שליש בפרלמנט. עם זאת, הרכב הוועדה הפרלמנטרית שונה, כך שבעוד שבעבר לכל מפלגה היה קול אחד בוועדה, הרי שכיום הרכב הוועדה הפרלמנטרית משקף את הרכב הפרלמנט. על כן, השלטון יכול למנות את השופטים לבית המשפט לחוקה ללא צורך בתמיכת האופוזיציה.Wrong Direction on Rights: Assessing the impact of Hungary's New Constitution and Laws, Human Rights Watch 14 (2013); דמוקרטיות במשבר, לעיל ה״ש 1, בעמ׳ 33.

ניכר כי השינוי המתואר לעיל במינוי השופטים הוביל לפוליטיזציה עמוקה של בית המשפט לחוקה. כך עולה, לדוגמא, ממחקר אמפירי שבחן את קיומן של השפעות פוליטיות על שופטים בבית המשפט ההונגרי בין השנים 2014-2010. המחקר מצא כי שופטים שמונו ע״י השלטון נטו לתמוך ב-81% מהמקרים שנבחנו בהחלטות השלטון, ללא כל קשר לנושא העתירה. בד בבד, נרשמה צניחה בהחלטות פה-אחד שיצאו מבית המשפט, ובית המשפט הפך למקוטב הרבה יותר. בנוסף, בית המשפט בהרכבו החדש (והפוליטי) אישר החלטות של הממשלה שבעבר נקבע לגביהן שהן מהוות סכנה ממשית לשלטון החוק.Zoltan Szente, The Political Orientation of the Members of the Hungarian Constitutional Court between 2010 and 2014, 1 CONST. STUD. 123 (2016).