אצל סמוטריץ' הפשיעה היא פתאום חזות הכל
תכניתו של שר האוצר לפקח על הקצאת המשאבים לרשויות הערביות הופכת את הפשיעה והאלימות לחזות הכל, כאילו כל בעיות השלטון המקומי הערבי קשורות לעלייה בכוחם של ארגוני הפשיעה. קשה להשתחרר מן התחושה כי התכנית נגועה בשיקולים זרים ואינה מציעה טיפול אקוטי בגורמי העומק החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של התופעה.
Photo by Avshalom Sassoni/Flash90
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הרים את הכפפה והתגייס סוף סוף, גם אם באיחור, למאבק בארגוני הפשיעה. השר הבין והפנים שעדיף לפעול מאוחר מאשר בכלל לא לפעול, וכן שמנהיגים נשפטים על פי מבחן התוצאה. שר האוצר "הממלכתי" שענייני הציבור הערבי ובעיותיו נמצאים "בראש מעייניו" החליט לקדם תכנית ייחודית שמטרתה לפקח על המשאבים ברשויות המקומיות הערביות, להבטיח את יישום התכניות השונות ושהכסף הממשלתי יגיע לייעודו במטרה לקדם את איכות חייו של האזרח הערבי. השר בעל ההתבטאויות הגזעניות, שעד לפני רגע התעקש להקפיא כספים ולא להעבירם לרשויות המקומיות הערביות, באיצטלות שהכסף מנותב לידיים זרות ולא מגיע לייעודו (או שהכסף הוא חלק מהסכם קואליציוני עם "האחים המוסלמים" שערכה ממשלת השינוי) שינה את עורו ו"אכפת לו" מעקרונות אוניברסליים של מנהל תקין, טוהר מידות, מקצועיות ודמוקרטיה.
לפי הדיווחים הראשוניים, על פי התכנית הגרנדיוזית שהציע השר, הרשויות המקומיות הערביות יחולקו לשלוש קטגוריות ויוכפפו לשלוש רמות שונות של פיקוח: רשויות במעקב; רשויות בבקרה; ורשויות בבקרת עומק. הנחת היסוד של השר היא שיישום המודל התלת-ממדי תבטיח העברה בטוחה של התקציבים הממשלתיים לייעודם ולא לידיהם של ארגוני הפשיעה, וכך ניתן יהיה לייבש את אחד ממקורות המימון של הארגונים הללו, להצר את צעדיהם, להחלישם ולמוטט אותם.
אין עוררין על כך שארגוני הפשיעה הצליחו להיות הגורם המאורגן ביותר בקרב החברה הערבית, ובחלק מהמקרים כפו רצונם על ראשי רשויות ופקידים בכירים ובכך זכו במכרזים חשובים והשפיעו על החלטות קריטיות של הרשויות המקומיות.
אמנם בדברי ההסבר המלווים את התכנית המוצעת הובלטו אלמנטים ושיקולים מקצועיים, אלא שהטיעון שארגוני הפשיעה השתלטו על הכספים והמכרזים הציבוריים מביא לנזק כפול. מצד אחד, הדגשת הטיעון, הדהודו והפצתו ברבים מחלחלים לתודעה הציבורית ומעצימים את התחושה הרווחת בקרב הציבור הערבי, ובכך מרתיעים את האנשים האיכותיים, המוכשרים והערכיים מלהיכנס לזירה המוניציפלית. מצד שני, התכנית המוצעת הופכת את הפשיעה והאלימות לחזות הכל, כאילו כל בעיות השלטון המקומי הערבי קשורות לעלייה בכוחם של ארגוני הפשיעה, תוך זניחת בעיות העומק המבניות, הארגוניות, החברתיות והפוליטיות המאפיינות את הפעילות ברשויות המקומיות.
הדיאגנוזה השגויה של השר והצוותים המקצועיים חוטאת למציאות, והפתרונות המוצעים בשלב זה לא יצליחו לחלץ את השלטון המקומי הערבי מהמשבר המבני השרוי בו, לא יובילו לצמצום פערים ולא יקדמו את רווחת התושבים.
גישתו של סמוטריץ' מתכתבת היטב עם כוונות והצעות שהיו מונחות על שולחנה של שרת הפנים הקודמת איילת שקד להוציא את חלק הארי של המכרזים מידי הרשויות המקומיות הערביות ולהעבירם לגופים ומנגנונים מקצועיים, משימתיים ועל-רשותיים. גישה זו מפקיעה סמכויות מידי הרשויות המקומיות הערביות, מחלישה אותן ומהדקת את מנגנוני הבקרה, הפיקוח והשליטה עליהן ובכך מגבירה את התלות שלהן בשלטון המרכזי. יתרה מכך, גישה זו חותרת תחת ערכים דמוקרטיים באמצעות צמצום כוחן של הרשויות המקומיות, העברת סמכויות ותחומי אחריות למנגנונים "מקצועיים" שלא נמצאים בממשק ישיר עם התושבים ובעיותיהם. גישה זו, בגרסה המרחיבה שלה, תביא לריקון השלטון המקומי מתכליתו הדמוקרטית-ייצוגית ותהפוך אותו לצינור ולקבלן ביצוע מסורס ונטול כל יכולת השפעה על המרחב העירוני. ככל שהיא מוצעת אך ורק ברשויות המקומיות הערביות זה פוגע בערך השוויון.
לא רק שהתכנית אינה יכולה להתמודד עם הבעיות האקוטיות והמהותיות של הרשויות המקומיות הערביות, אלא שקשה להשתחרר מן התחושה כי התכנית נגועה בשיקולים זרים ולא ענייניים. אמנם היא מציגה ומציפה בעיה חמורה שמדירה שינה מעיניו של האזרח הממוצע אך היא בגדר "אמירת אמת למטרת זדון", חצי אמת שהיא גרועה משקר, המתכוונת לעבור מבקרה ופיקוח על הרשויות המקומיות הערביות לשליטה ושיתוק פוליטי של הציבור הערבי. ההתמודדות עם משבר השלטון המקומי הערבי מחייבת שינוי תפיסה וגישה. הטיפול בפשיעה והאלימות מצריך טיפול אקוטי בגורמי העומק החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של התופעה. אלא ששינוי תפיסתי זה מוטל בספק גדול, שהרי את סמוטריץ' ובן גביר מנחה העליונות היהודית ולא טובת הרשויות המקומיות והחברה הערבית. עם תמריצים כאלה, אסור להפקיד בידיהם את הטיפול בתופעות החשובות ביותר לחברה הערבית כיום.
המאמר פורסם לראשונה ב-ynet