סקרי "חרבות ברזל"

סקר עמדות החברה הערבית בנושא מלחמת "חרבות ברזל": כשני שלישים מהאזרחים חשים חלק ממדינת ישראל ומבעיותיה

| מאת:

יותר ממחצית (56%) מסכימים עם דברי מנסור עבאס ולפיהם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אינה משקפת את החברה הערבית וערכי האסלאם • 86.5% תומכים בסיוע במאמץ האזרחי בתקופת המלחמה • 71% אינם מרגישים בנוח להתבטא בחופשיות ברשתות החברתיות • 84% חוששים לביטחונם הפיזי ו-86% לביטחונם הכלכלי.

הסקר לבחינת עמדות החברה הערבית בהקשר למלחמת "חרבות ברזל" נערך בשיתוף פעולה בין התוכנית לחברה הערבית ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון. איסוף הנתונים בוצע בתאריכים 27/11/2023 -04/12/2023. המדגם כלל  538 מרואיינים בטלפון בשפה הערבית. טעות הדגימה המרבית למדגם זה היא 4.31% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון אפקאר בראשות ד"ר הישאם ג'ובראן.


הנושאים העיקריים שנבדקו בסקר

  • תחושת שייכות למדינה
  • תמיכה בסיוע למאמץ האזרחי בתקופת המלחמה
  • מידת ההסכמה עם דברי מנסור עבאס בנוגע לתקיפת החמאס וערכי האסלאם והחברה הערבית בישראל
  • המודעות להוראות פיקוד העורף בזמן חירום והתפקוד לפיהן
  • חששות לעתיד הביטחון הפיזי והכלכלי האישי/משפחתי
  • ציוני תפקוד למוסדות שונים מתחילת המלחמה
  • תחושת הביטחון האישי במרחבים שונים מתחילת המלחמה
  • יחסים עם מכרים וחברים יהודים
  • הערכת האחריות העיקרית לפגיעה באזרחים הפלסטינים שלא היו מעורבים בלחימה נגד ישראל

הערה מתודולוגית: את הנתונים בסקר ניתחנו לפי המשתנים כדוגמת עדה דתית, הצבעה בחירות לכנסת 2022, מין, גיל, אזור מגורים, רמת השכלה ורמת הכנסה. בדוח הצגנו רק את הפילוחים שנמצאו בהם הבדלים מובהקים ו/או משמעותיים בין קבוצות המשנה השונות. בין המשתנים רמת השכלה ורמת הכנסה נמצאה חפיפה, ולכן הצגנו בדוח במקומות מסוימים ניתוחים לפי השכלה ובמקומות מסוימים ניתוחים לפי הכנסה.


תחושת שייכות למדינה

ביררנו באיזו מידה המרואיינים מרגישים את עצמם חלק ממדינת ישראל ובעיותיה. כשני שלישים (65%) השיבו שהם אכן מרגישים כך. ממצא זה מחזק וממשיך את מגמת העלייה בתחושה זו שכבר נצפתה בסקר נובמבר 2023 מתוך סקר בזק בנושא המלחמה בעזה שנערך על ידי מרכז ויטרבי בתאריכים 5-6/11/2023, בו 70% מהמרואיינים הערבים השיבו שהם חשים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה. זאת בניגוד למדידות משנים קודמות, בהן כמחצית או אף פחות הרגישו כך.

האם מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה? (%)

פילוח המדגם לפי עדות דתיות הצביע על רוב גדול בשלושתן המרגישים חלק ממדינת ישראל. רוב זה גדול יותר בקרב הדרוזים (80%) מאשר בקרב הנוצרים (73%) והמוסלמים (62%).

גם בפילוח לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022 התקבל רוב גדול המרגיש חלק מהמדינה ובעיותיה בקרב מצביעי המפלגות השונות למעט מיעוט (גדול) בקרב מצביעי בל"ד (מצביעי מפלגות ציוניות: 84%, מצביעי רע"ם: 69%, מצביעי חד"ש-תע"ל: 64% ומצביעי בל"ד: 43%).

פילוח לפי גיל העלה כי ככל שהמרואיינים מבוגרים יותר, כך תחושתם שהם חלק ממדינת ישראל ובעיותיה גבוהה יותר (18-34: 57%, 35-54: 68%, 55 ומעלה: 76%).עוד מצאנו כי תחושה זו רווחת יותר בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה מאשר בעלי ההשכלה הגבוהה (עד תיכונית ללא תעודת בגרות: 75%, תיכונית מלאה עם תעודת בגרות: 71%, על תיכונית/אקדמית חלקית: 59%, אקדמית מלאה: 54.5%).

לבסוף, פילחנו את התשובות לשאלה זו לפי אזור מגורים ומצאנו כי תחושת השייכות גבוהה יותר בקרב תושבי הנגב (73%) ותושבי הערים המעורבות (71%) מאשר בקרב תושבי הגליל (64%) ותושבי המשולש (60%). ייתכן כי תחושת השייכות הגבוהה בקרב תושבי הנגב נובעת מתוקף מגוריהם בדרום, שהיא החזית העיקרית של המלחמה ותושבי הערים המעורבות בשל החיים באינטראקציה יומיומית עם יהודים.


תמיכה בסיוע למאמץ האזרחי בתקופת המלחמה

שאלנו לגבי מידת התמיכה או ההתנגדות של המרואיינים להשתתפות מצד אזרחי ישראל הערבים במאמץ האזרחי בתקופת המלחמה בפעולות כמו סיוע למפונים וסיוע למערך הרפואי. רוב גדול מאוד הביעו תמיכה בהשתתפות כזו (86.5%).

תומכים או מתנגדים לסיוע במאמץ האזרחי בתקופת המלחמה (%)

רוב גדול של תומכים מצאנו בכל קבוצות המשנה. יחד עם זאת צעירים הביעו פחות תמיכה בכך מאשר מבוגרים (18-34: 79%, 35-54: 90%, 55 ומעלה: 96%). תמיכה מעט נמוכה יותר נצפתה בקרב מצביעי בל"ד בהשוואה למצביעי המפלגות האחרות (מצביעי בל"ד: 75%, מצביעי חד"ש-תע"ל: 93%, מצביעי רע"ם: 92%, מצביעי מפלגות ציוניות: 88%).


מידת ההסכמה עם דברי עבאס בנוגע לתקיפת החמאס וערכי האסלאם והחברה הערבית בישראל

ביקשנו את תגובת המרואיינים לדבריו של יו"ר רע"ם ח"כ מנסור עבאס ולפיהם מעשי החמאס ב-7/10 "אינם משקפים את החברה הערבית, העם הפלסטיני והאומה האסלאמית". יותר ממחצית מהמרואיינים הביעו הסכמה עם דברים אלה. פילוח לפי עדה דתית העלה כי שיעוריהם של הדרוזים והנוצרים שהסכימו עם דבריו של עבאס (בהתאמה 69.5% ו-68%) גבוה משיעורם של המוסלמים (53%). 

מידת ההסכמה עם דברי עבאס בנוגע לתקיפת החמאס וערכי האסלאם והחברה הערבית בישראל (%, לפי עדה דתית)

פילחנו את התשובות לשאלה זו גם לפי ההצבעה בבחירות לכנסת ב-2022 וראינו כי רק מיעוט בקרב מצביעי בל"ד הסכימו לדברי עבאס (39%), לעומת רוב בקרב מצביעי חד"ש-תע"ל ומצביעי רע"ם (65%, 66% בהתאמה). הסכמה גבוהה עוד יותר מצאנו בקרב מצביעי המפלגות הציוניות (76%). עוד ראינו כי גברים הסכימו יותר מנשים לדבריו של עבאס (61.5%, 50.5% בהתאמה) וכן בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע הסכימו יותר עם דבריו של עבאס מאשר בעלי הכנסה ממוצעת ונמוכה מהממוצע (68%, 58%, 55% בהתאמה).


מודעות להוראות פיקוד העורף בזמן חירום והתפקוד לפיהן

המרואיינים נשאלו האם הם מכירים את הוראות פיקוד העורף בזמן חירום (למשל כיצד לנהוג בהישמע אזעקה), והאם הם פועלים לפיהן. רוב גדול מאוד של המרואיינים (86.5%) ענו שהם מודעים להוראות פיקוד העורף. רוב קטן יותר של כ-60% אף דיווחו שהם פועלים תמיד לפיהן.

האם אתה מכיר את הוראות פיקוד העורף בנוגע למה שצריך לעשות בזמן חירום (למשל בהישמע אזעקה), והאם אתה פועל לפיהן? (%)

פילוח התשובות לשאלה זו לפי עדה דתית הראה כי בשלושתן יש רוב שענו בחיוב, אבל שיעור הדרוזים הפועלים תמיד לפי ההוראות גבוה מזה של הנוצרים והמוסלמים (74%, 61%, 58% בהתאמה). כנראה משום שיש רוב גדול של אזרחים דרוזים המשרתים בצבא, כך שביישובים הדרוזים יש ככל הנראה מודעות גבוהה יותר להוראות פיקוד העורף ולכללי ההתנהלות בשעת חירום.

כמו כן, ככל שגיל המרואיינים עולה, כך שיעור הפועלים תמיד לפי ההוראות גבוה יותר (18-34: 51%, 35-54: 65%, 55 ומעלה: 70%).

עוד מצאנו כי בהשוואה לגברים, יותר נשים העידו כי הן פועלות תמיד לפי ההוראות של פיקוד העורף (נשים: 64%, גברים: 55%) וכן יותר בעלי השכלה לא אקדמית העידו כי הם פועלים תמיד לפי ההוראות של פיקוד העורף בהשוואה לבעלי השכלה אקדמית (עד תיכונית ללא תעודת בגרות: 61%, תיכונית מלאה עם תעודת בגרות: 63%, על תיכונית/אקדמית חלקית: 61%, אקדמית מלאה: 54%).

לבסוף, פילחנו גם את התשובות לשאלה זו לפי אזור מגורים וראינו כי שיעור הפועלים תמיד לפי הוראות פיקוד העורף גבוה יותר בקרב המתגוררים בנגב. הפער בתשובות בין תושבי הדרום לבין תושבי הגליל נובע ככל הנראה מכך שהאזרחים הערבים בדרום הארץ נמצאים ממש בחזית המלחמה. מאז פרוץ המלחמה, נהרגו 20 אזרחים בדואים מהנגב כתוצאה מירי הטילים מעזה. זאת ועוד, הכפרים הבדואים בדרום סובלים במיוחד מהיעדר מבני מיגון.

האם אתה מכיר את הוראות פיקוד העורף מה יש לעשות בזמן חירום (למשל בהישמע אזעקה), והאם אתה פועל לפיהן? (%, לפי איזור מגורים)

 

חששות לעתיד הביטחון הפיזי והכלכלי האישי/משפחתי

חזרנו על שאלה שהופיעה בסקרים קודמים של המכוןמתוך סקרי בזק בנושא המלחמה בעזה שנערך על ידי מרכז ויטרבי בתאריכים 18-19/10/2023 ו-27-30/11/2023 על מידת החשש לביטחון הפיזי ולביטחון הכלכלי של המרואיינים ובני משפחותיהם. מצאנו הפעם עלייה בחששות בהשוואה למדידות העבר. מעניין לציין כי בקרב היהודים חלו דווקא ירידות בחשש בשני ההיבטים בין המדידה במחצית אוקטובר והמדידה בסוף נובמבר: חשש לביטחון הפיזי: מ- 63% ל-46%, חשש לביטחון הכלכלי: מ-57% ל-50.5%.

חוששים לעתיד הביטחון הפיזי ועתיד הביטחון הכלכלי שלהם ו/או של בני משפחתם (%)

מידה דומה של חשש גבוה נמדדה בכל קבוצות המשנה שבדקנו (עדה דתית, אזור מגורים, גיל, רמת השכלה, רמת הכנסה, מין והצבעה בבחירות לכנסת 2022). אולם נמצאו הבדלים בין נשים לגברים: בקרב הנשים יש יותר חשש לביטחון הפיזי ולביטחון הכלכלי. ייתכן שהבדל זה נובע מכך שאתגר ההשתלבות התעסוקתית של הנשים הערביות בישראל הוא רב-ממדי וכולל מרכיבים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. ניתן להניח כי מחסור בהזדמנויות תעסוקה ופגיעה שנגרמה לעסקים רבים תקשה עוד יותר על הנשים הערביות להשתלב תעסוקתית ולהבטיח את עתידן הכלכלי. 

פילחנו את השאלה הזו גם לפי ההצבעה בבחירות לכנסת 2022, וראינו כי בקרב מצביעי המפלגות הערביות (חד"ש-תע"ל, רע"ם ובל"ד) יש יותר חשש מאשר מצביעי המפלגות הציוניות.

מצאנו גם הבדלים לפי רמת ההכנסה: בשני ההיבטים, הביטחון הפיזי והביטחון הכלכלי, בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע ובעלי הכנסה ממוצעת הביעו יותר חשש לעתיד הביטחון הפיזי והכלכלי שלהם ו/או של בני משפחתם מאשר בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע.

חוששים לעתיד הביטחון הפיזי ועתיד הביטחון הכלכלי שלהם ו/או של בני משפחתם (%, לפי מין, הצבעה בבחירות לכנסת 2022 ורמת הכנסה)

 

ציוני תפקוד לגורמים שונים מאז תחילת המלחמה

בדקנו את הערכות המרואיינים של תפקוד חמישה גורמים מאז תחילת המלחמה: מפלגת חד"ש-תע"ל, מפלגת רע"ם, הרשות המקומית בישוב בו הם מתגוררים, משטרת ישראל והתקשורת הישראלית בערבית.

כמחצית מהמרואיינים העריכו את תפקודם מתחילת המלחמה של כל הגורמים הללו כ-די גרוע/גרוע ורק כרבע ופחות העריכו את תפקודם כטוב/מצוין.

על סולם שבין 1=גרוע ל-5=מצוין, איזה ציון היית נותן לתפקוד כל אחד מהגורמים הבאים מאז תחילת המלחמה (%)

מפילוח תשובות המרואיינים להערכת תפקודן של המפלגות: חד"ש-תע"ל ורע"ם, לפי הצבעה לכנסת בבחירות 2022, ניתן לראות כי קצת יותר משליש (36%) ממצביעי חד"ש-תע"ל העריכו את תפקוד מפלגתם כטוב/מצוין, כרבע ממצביעי המפלגות הציוניות העריכו את תפקודן כך ועוד פחות מכך בקרב יתר מצביעי המפלגות הערביות.

בקרב מצביעי רע"ם, כמחצית העריכו את תפקוד מפלגתם כטוב/מצוין (48%), כשליש ממצביעי המפלגות הציוניות העריכו אותן כך וכן נמצא מיעוט קטן יותר בקרב יתר מצביעי המפלגות הערביות האחרות.

על סולם שבין 1=גרוע ל-5=מצוין, איזה ציון היית נותן לתפקוד מפלג חד"ש-תע"ל ומפלגת רע"ם מאז תחילת המלחמה (%, לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022)

פילוח של התשובות לשאלות אלו לפי עדה דתית, מראה כי בקרב הדרוזים שיעור המעריכים כטוב/מצוין את תפקוד מרבית הגורמים שעליהם שאלנו (למעט המפלגות, שבהן לא נמצאו הבדלים גדולים) הוא גבוה יותר מאשר בקרב הנוצרים והמוסלמים (הרשות המקומית: דרוזים: 38%, נוצרים: 21.5%, מוסלמים: 23%, משטרת ישראל: דרוזים: 39%, נוצרים: 26%, מוסלמים: 20%, התקשורת הישראלית בערבית: דרוזים: 38%, נוצרים: 22%, מוסלמים: 24% בהתאמה).

פילוח הערכת התפקוד של משטרת ישראל לפי רמת השכלה העלה כי שיעור המעריכים את תפקודה של משטרת ישראל כטוב/מצוין גבוה בקרב בעלי השכלה נמוכה יותר מאשר בקרב בעלי השכלה גבוהה יותר (עד תיכונית, ללא תעודת בגרות: 26%, תיכונית מלאה עם תעודת בגרות: 30.5%, על תיכונית/אקדמית חלקית: 20%, אקדמית מלאה: 16.5%).

בפילוח הערכת התפקוד של הרשות המקומית ביישוב שבו מתגוררים אמנם לא התקבלו הבדלים מובהקים בין האזורים, אך ניתן לראות כי שיעור תושבי הערים המעורבות שהעריכו את תפקוד הרשויות המקומית שלהם כטוב/מצוין גבוה יותר מבשאר האזורים (ערים מעורבות: 31%, משולש: 25%, נגב: 24%, גליל: 23%). ההסבר להבדל הזה יכול להיות טמון בכך שרמת השירותים המוניציפליים גבוהה יותר ביישובים המעורבים מאשר ביישובים הערביים.


תחושת הביטחון האישי במרחבים השונים מתחילת המלחמה

הצגנו בפני המרואיינים ארבעה מצבים חברתיים: הגעה לצורך עבודה או סידורים ליישובים יהודיים או מעורבים, התבטאות ברשתות חברתיות, דיבור ערבית בקרבת יהודים (למשל בתחבורה ציבורית או ליד אנשים זרים) ויצירת קשר עם קרובים ומכרים בעזה ובגדה המערביתלגבי יצירת קשר עם קרובים ומכרים בעזה ובגדה המערבית, ראוי לציין כי 57% מהמרואיינים השיבו בשאלה זו כי אין זה רלוונטי עבורם (אין קרובים ו/או מכרים) ולכן לצורך הניתוח החלטנו להציג את הממצאים רק מתוך המרואיינים שזה רלוונטי עבורם.בשאלה נוספת בסקר זה, שאלנו בצורה ישירה לגבי המצאות קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שנייה בגדה המערבית ו/או בעזה. מממצאי הסקר עלה כי רק 8% מכלל המרואיינים הצהירו כי יש להם קרובים בגדה המערבית ו/או בעזה, נתון נמוך משמעותית מנתוני עבר (19% בסקר שותפות בעירבון מוגבל 2023). ייתכן שהדבר נובע מחשש של המרואיינים לציין בזמן מלחמה כי יש קרובי משפחה בגדה המערבית ו/או בעזה.. שאלנו לגבי כל אחד מהם האם מאז תחילת המלחמה הם מרגישים בנוח. לגבי שני מצבים התבטאות ברשתות חברתיות ויצירת קשר עם קרובים ומכרים בעזה ובגדה המערבית - מצאנו רוב גדול של מי שאינם חשים בנוח. לגבי הגעה לעבודה לישובים יהודיים או לערים מעורבות – רוב קטן דיווח על  אי נוחות. לעומת זאת, לגבי דיבור בערבית במחיצת זרים או יהודים, כמחצית דיווחו שהם מרגישים נוח ושיעור מעט נמוך יותר שהם חשים אי נוחות לעשות זאת.

מאז תחילת המלחמה האם מרגישים בנוח בכל אחד מהמצבים הבאים... (%)

כאמור, מחצית מהמרואיינים דיווחו כי גם לאחר תחילת המלחמה הם מרגישים בנוח לדבר ערבית בקרבת יהודים. ואולם, זהו שיעור נמוך בהשוואה לממצאי סקרים קודמים שבהם שאלנו שאלה דומה (2017: 71%, 2019: 84%, 2023: 76%)מתוך שותפות בערבון מוגבל יהודים וערבים, 2023, המכון הישראלי לדמוקרטיה. סביר להניח שהירידה נובעת מהחשש הגבוה של חלקים בציבור הערבי מפני התנגשויות אלימות עם הציבור היהודי במרחב הציבורי, לאור המתיחות על רקע המלחמה.

פילחנו את התשובות לשאלה זו לפי עדה דתית, מין והצבעה בבחירות לכנסת 2022 וראינו כי שיעור המרגישים שלא בנוח במצבים החברתיים הבאים: הגעה לעבודה לישובים יהודיים או לערים מעורבות, דיבור בערבית במחיצת זרים או יהודים והתבטאות ברשתות החברתיות - גבוה יותר בקרב המוסלמים ונמוך יותר בקרב הדרוזים, גבוה יותר בקרב נשים מאשר גברים וגבוה יותר בקרב מצביעי המפלגות הערביות (חד"ש-תע"ל, רע"ם ובל"ד) מאשר בקרב מצביעי המפלגות הציוניות. 

מאז תחילת המלחמה האם מרגישים בנוח (% הלא מרגישים בנוח, לפי עדה דתית, מין והצבעה בבחירות לכנסת 2022)

מעניין הנתון שלפיו רוב המרואיינים בסקר (71%) העידו כי אינם מרגישים בנוח להתבטא בחופשיות ברשתות החברתיות. ניתן להעריך כי שיעור גבוה זה נובע מהעובדה שמאז פרוץ המלחמה חלה עלייה ניכרת בהגשת תלונות וכתבי אישום בגין עבירות הסתה מצד גורמי האכיפה.

עוד מצאנו בעניין זה כי שיעור המרגישים שלא בנוח גבוה יותר בקרב הצעירים לעומת המבוגרים יותר (גילי 18-34: 75%, גילי 35-54: 71%, גילי 55 ומעלה: 64%) וככל שהמרואיינים משכילים יותר, כך הרגשת חוסר הנוחות להתבטא ברשתות החברתיות עולה (עד תיכונית ללא תעודת בגרות: 67%, תיכונית מלאה עם תעודת בגרות: 68%, על תיכונית/אקדמית חלקית: 75% , אקדמית מלאה: 77%).

בתחושת חוסר הנוחות ליצור קשרים עם קרובים ומכרים בעזה מצאנו בקרב המרואיניים הרלוונטיים (יש קרובים/מכרים בעזה ובגדה המערבית) הבדלים משמעותיים רק בין המיניםכאמור, שאלה זו נותחה רק מקרב המרואיינים הרלוונטיים שיש להם קרובים ו/או מכרים בעזה ובגדה המערבית (43%). בדקנו ופילחנו רק באמצעות המשתנים: מין, גיל והשכלה שבהם התקבלו בכל קבוצות המשנה מספרי מרואיינים שאפשרו ניתוח, כאשר רק במשתנה מין נמצאו הבדלים משמעותיים המוצגים כאן. - נשים, יותר מגברים, לא מרגישות בנוח ליצור קשר עם קרובים ומכרים בעזה ובגדה המערבית (84% לעומת 66%).


שינויים בקשרים עם מכרים וחברים יהודים מאז פרוץ המלחמה

שאלנו "מאז פרוץ המלחמה, מה קרה לקשרים שלך עם מכרים וחברים יהודים?" שלושה רבעים מכלל המרואיינים ענו כי יש להם קשרים עם יהודים (74%) ומתוכם הרוב המכריע (78%) ענו כי לא חל שינוי ביחסים אלה. מיעוט (15.5%) ענו שהקשרים נפגעו ומיעוט קטן עוד יותר (5.5%) השיבו שהקשרים אף השתפרו.

מאז פרוץ המלחמה, מה קרה לקשרים שלך עם מכרים וחברים יהודים? (%, שיש להם קשרים עם יהודים)

פילחנו את התשובות לשאלה זו לפי עדה דתית, הצבעה בבחירות לכנסת 2022 ואזור מגורים וראינו כי בכל הקבוצות רוב גדול דיווח כי לא חל שינוי בקשרים שלהם עם יהודים מאז פרוץ המלחמה. עם זאת, יותר מוסלמים דיווחו על כך שהקשרים עם היהודים נפגעו, מאשר נוצרים ודרוזים. בהשוואה למצביעי המפלגות הערביות, יותר מצביעי מפלגות ציוניות דיווחו שהקשרים דווקא השתפרו מאז פרוץ המלחמה. בנוסף, תושבי הגליל והמשולש דיווחו כי הקשרים שלהם עם היהודים נפגעו, יותר מאשר תושבי הערים המעורבות והנגב.

מאז פרוץ המלחמה, מה קרה לקשרים שלך עם מכרים וחברים יהודים? (%, שיש להם קשרים עם יהודים לפי עדה דתית, הצבעה בבחירות לכנסת 2022 ואיזור מגורים)

 

אחריות לפגיעה באזרחים הפלסטינים לא מעורבים בעזה

שאלנו: "במהלך המלחמה נפגעו ברצועת עזה גם אזרחים פלסטינים שלא היו מעורבים בלחימה נגד ישראל. לדעתך, מי האחראי המרכזי לפגיעה באזרחים אלה?" מעניין לגלות כי דעת הרוב בסוגייה זו היא שהחמאס וישראל אחראים באותה המידה לפגיעה באזרחים אלו.

מי האחראי המרכזי לפגיעה באזרחים פלסטינים ברצועת עזה שלא היו מעורבים בלחימה נגד ישראל (%)

פילוח לפי עדה דתית העלה כי שיעור גבוה יותר בקרב הדרוזים והנוצרים מאשר בקרב המוסלמים סבורים כי האחריות דווקא מוטלת על החמאס. בפילוח לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022, רוב בקרב המרואיינים מצביעי המפלגות הערביות סבורים כי החמאס וישראל אחראים באותה המידה לפגיעה באזרחים. לעומת זאת, מחצית מצביעי המפלגות הציוניות סבורים כי האחריות מוטלת על החמאס. בפילוח לפי רמת הכנסה ראינו כי כרבע מבעלי הכנסה גבוהה מהממוצע סבורים כי האחריות מוטלת על החמאס, לעומת מיעוט בקרב בעלי הכנסה ממוצעת ונמוכה מהממוצע. רוב בעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע ובעלי ההכנסה הממוצעת סבורים כי החמאס וישראל אחראים באותה המידה לפגיעה באזרחים.

מי האחראי המרכזי לפגיעה באזרחים פלסטינים ברצועת עזה שלא היו מעורבים בלחימה נגד ישראל (%, לפי עדה דתית, הצבעה בבחירות לכנסת 2022 ורמת הכנסה)

הצלבנו את התשובות לשאלה זו לתשובות של שאלת תחושת השייכות למדינת ישראל ובעיותיה. מצאנו רוב בקרב המרגישים חלק מהמדינה ובקרב אלו שלא מרגישים כך שהטילו את האחריות של חמאס ומדינת ישראל וצה"ל באותה במידה. ואולם בקרב המרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה שיעור גדול יותר מאלו הלא מרגישים כך מטיל את האחריות על החמאס ומנגד בקרב מי שאינם מרגישים חלק ממדינת ישראל שיעור גדול יותר מטילים את האחריות על מדינת ישראל וצה"ל.

אחריות לפגיעה באזרחים הפלסטינים ברצועת עזה לפי תחושת השייכות למדינת ישראל ובעיותיה (%)

ממצאי הסקר משרטטים הלך רוח מורכב השורר בחברה הערבית נוכח המלחמה ומבליטים את ההבדלים בין תושבי אזורים שונים בישראל לאורכה. הפער בממצאים, אם כן, הוא לא פעם גאוגרפי יותר מאשר פוליטי. סקר זה נערך בתקופה רגישה אשר בה נצפה שינוי בהתנהגויות החברתיות של הציבור הערבי בישראל ויהיה חשוב לבדוק שוב את אותן השאלות, בתקופות שונות לאורך זמן.


לנתוני הסקר המלאים >>

 

لنتائج البحث في اللغة العربيّة לממצאי המחקר בשפה הערבית >>

اضغط هنا הקישו כאן