מאמר דעה

מי רשאי להקים ועדת חקירה ממלכתית?

גם לאחר שנדחתה במליאה, לכנסת עדיין יש דרך להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי 7 באוקטובר, אם לא תשכיל הממשלה להקים בעצמה ועדה ממלכתית ועצמאית, במקום לחרב גם את המוסד הזה על ידי פוליטיזציה שלו

| מאת:

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי 7 באוקטובר על ידי הכנסת נפלה במליאת הכנסת בשל התנגדות הקואליציה. אמנם חוק ועדות חקירה קובע כי הממשלה היא זו שרשאית להקים ועדת חקירה, אך האם גם הכנסת יכולה לעשות זאת בדרך כלשהי?

מי שכן יכולה להקים ועדת חקירה ממלכתית היא הוועדה לביקורת המדינה, שבראשה עומד חבר כנסת מהאופוזיציה. היא יכולה לעשות זאת בשני מצבים, ושניהם תלויים בקיום דוח של מבקר המדינה בעניין. חוק מבקר המדינה תשי"ח- 1958 קובע שאם מדובר בנושא שנכלל בדו"ח השנתי של מבקר המדינה – נדרש רוב של שני שלישים מחברי הוועדה על מנת להקים ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה (ועדת חקירה ממלכתית). 

אך אם מדובר בדוח מיוחד של המבקר (כמו זה שלגביו עורך המבקר חקירה בימים אלו סביב מלחמת חרבות ברזל), אזי מספיקה החלטה של הוועדה לביקורת המדינה, ולא נדרש רוב מיוחד. כלומר נדרש רוב רגיל, וכיוון שאין קביעת מינימום נוכחות (קוורום) להצבעות בוועדות הכנסת, אף אין חובה שכל חברי הוועדה ינכחו בדיון (בעבר קרה למשל שהוועדה לביקורת המדינה העניקה למבקר המדינה זכויות כשל ועדת חקירה בהצבעה שבה נכחו רק יושב הראש ושני חברי כנסת נוספים).

חשוב גם לציין שבמקרה כזה, שבו הוועדה מחליטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, היא גם מגדירה את נושא החקירה.  

עד היום, מתוך 20 ועדות חקירה ממלכתיות שהוקמו, 4 הוקמו על ידי הוועדה לביקורת המדינה. הראשונה הייתה ועדת בייסקי שחקרה את ויסות מניות הבנקים (1983), והשלוש האחרות הוקמו במהלך הכנסת ה- 17 (בנושאים: זכויות ניצולי שואה, משק המים, הטיפול במפוני גוש קטיף וצפון השומרון). 

כך שכדי להקים ועדת חקירה ממלכתית על ידי הוועדה לביקורת המדינה, לא נדרש רוב של חברי הכנסת, אלא רק הצבעת רוב בוועדה, וזאת לאחר שיונח על שולחן הכנסת דין וחשבון נפרד של המבקר.

עם זאת, בדמוקרטיה חפצת חיים, כזו שבה הממשלה ונבחרי הציבור דואגים לציבור, לביטחונו ולריפויו, חובה על הממשלה להקים בעצמה ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית, ולא לחרב גם את המוסד הזה על ידי פוליטיזציה שלו. כמו בעניין הוועדה לבחירה שופטים – הקמת מנגנון שבו יש נציגי קואליציה ואופוזיציה לא הופכת מנגנון מוסדי לאובייקטיבי ונייטרלי, אלא לפוליטי ותלוי.