סקר פברואר 2025: 72.5% מכלל הציבור חושבים שעל ראש הממשלה לקבל אחריות ולהתפטר עתה או בתום המלחמה

צילום: מעיין טואף, לע"מ

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 25-28/02/2025. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 605 מרואיינים יהודים ו-154 מרואיינים ערבים.

הנושאים העיקריים בדוח זה

• מצב הרוח הלאומי - עתיד הכלכלה והלכידות החברתית
• מה על ראש הממשלה לעשות – לקחת אחריות? להתפטר? מתי?
• מעבר לשלב ב' של ההסכם בין ישראל לחמאס
• תרומת גורמים שונים לביצוע שלב א' עד כה
• תוכנית טראמפ לפינוי התושבים מעזה ושינוי שיח סיום המלחמה
• כניסתו לתפקיד של הרמטכ"ל החדש ושיקום צה"ל ותדמיתו
• הסיכויים שהממשל האמריקאי יפנה גב לישראל כמו לאוקראינה
• חזרתו של בן גביר למשרד לביטחון לאומי, ראוי או לא ראוי?
• היעדרות נתניהו, לוין ואוחנה מטקס השבעתו של נשיא בית המשפט העליון
• קטארגייט

מצב הרוח הלאומי – עתיד הכלכלה והלכידות החברתית

כבר כשש שנים אנחנו בודקים מדי חודש בחודשו את מידות האופטימיות והפסימיות של הציבור בנוגע לשני תחומים – עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ועתיד הביטחון הלאומי. החלטנו להרחיב את הבדיקה ולשאול מחודש זה - לסירוגין עם השאלות ה"ותיקות" - שתי שאלות בתחומים המשפיעים, לפי בדיקותינו, גם הן על מצב הרוח הלאומי: אופטימיות או פסימיות לגבי עתיד הכלכלה של ישראל ואופטימיות או פסימיות לגבי עתיד האחדות החברתית בישראל בעתיד הנראה לעין.

בבדיקה ראשונה זו מצאנו בשני התחומים רוב של פסימיים ומיעוט של אופטימיים, בשיעורים דומים מאוד לאלו שאנחנו מוצאים כבר זמן רב בנוגע לעתיד השלטון הדמוקרטי ועתיד הביטחון הלאומי. ממצא זה מצביע על כך שמצב הרוח הלאומי הוא בבחינת תמונה כוללת, שאינה בהכרח נגזרת מנתונים אובייקטיביים, למשל, הפרמטרים החיוביים יחסית של המשק הישראלי, שכן גם בתחום זה מצאנו ריבוי של פסימיים ומיעוט של אופטימיים.

אופטימיות-פסימיות לגבי עתיד הכלכלה של ישראל –שליש (33%) בלבד מכלל המדגם הביעו אופטימיות לגבי העתיד הכלכלי של ישראל ואילו הרוב (63.5%) הביעו פסימיות בתחום זה. החלוקה בין שתי העמדות דומה בקרב יהודים וערבים, אבל שיעור האופטימיים בקרב היהודים גבוה במעט מזה של הערבים (בהתאמה 35% לעומת 26%).

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי השיעור הנמוך ביותר של האופטימיים לגבי עתיד כלכלת ישראל מצוי בשמאל (17%), קצת מעליו במרכז (25%), והשיעור הגבוה ביותר נמדד בימין (45%), בדיוק אותו סדר כפי שאנחנו מוצאים באופן קבוע בשתי השאלות הקבועות בנוגע לעתיד הדמוקרטיה ועתיד הביטחון הלאומי.

אישוש מסוים לטענה שלעיל כי מידת האופטימיות-פסימיות אינה מעוגנת בנתונים אובייקטיביים אפשר למצוא בעובדה שלא נמצא קשר בין הכנסתם של המשיבים היהודים לבין הצפי שלהם לגבי עתיד הכלכלה של ישראל (אופטימיים: מתחת להכנסה החציונית 33%, כמו ההכנסה החציונית 33%, מעל ההכנסה החציונית 36%).

אופטימיים לגבי מצב הכלכלה של מדינת ישראל בעתיד הנראה לעין (%)

 

אופטימיות-פסימיות לגבי עתיד הלכידות החברתית בישראל – כשבחנו את התשובות לשאלת הערכת העתיד בתחום האחדות החברתית מצאנו שיעורי אופטימיים דומים לשאלה הקודמת (וכאמור ל-2 השאלות ה"ותיקות") אך קצת נמוכים יותר: בכלל המדגם רק מיעוט של קצת פחות משליש (30%) היו אופטימיים לעומת רוב (67%) שהיו פסימיים. גם בשאלה זו אמנם שיעור האופטימיים בקרב היהודים הוא נמוך, ובכל זאת הוא גבוה מאשר בקרב הערבים (בהתאמה 31.5% לעומת 21%).

פילוח למחנות פוליטיים (יהודים) העלה את השיעור הנמוך ביותר של אופטימיים באשר לאחדות החברתית בשמאל (14%) לעומת 23% במרכז ו-40% בימין.

אופטימיים לגבי מצב הלכידות החברתית ישראל בעתיד הנראה לעין (%)

 

מה על ראש הממשלה לעשות כיום – לקבל אחריות? להתפטר? מתי?

שאלנו: "עד היום ראש הממשלה נתניהו לא קיבל עליו אחריות לאירועי ה- 7.10 ולא התפטר. לדעתך האם ראש הממשלה צריך לקבל עליו אחריות ולהתפטר מיידית, לקבל אחריות אך להתפטר רק בתום המלחמה, לקבל עליו אחריות אך לא להתפטר, לא לקבל עליו אחריות ולא להתפטר." בכלל המדגם השיעור הגבוה ביותר (48%) סבורים כי על ראש הממשלה לקבל עליו אחריות ולהתפטר מיידית. עוד רבע סבורים שעליו לקבל על עצמו אחריות אבל להתפטר רק אחרי סיום המלחמה. 14.5% חושבים שעליו לקבל על עצמו אחריות אבל לא להתפטר ואילו 10% בחרו באפשרות לא לקבל אחריות ולא להתפטר. כלומר לתומכים בהתפטרות כעת או בתום המלחמה יש רוב ברור (72.5%). צירוף שלוש הקטיגוריות המחייבות קבלת אחריות, בין אם עם התפטרות או בלעדיה מגיע ל-87%.

מה על ראש הממשלה לעשות כיום? (%, כלל המדגם)

 

שיעור המצדדים בקבלת אחריות ובהתפטרות מיידית בקרב היהודים נמוך במידה ניכרת מאשר בקרב הערבים (45% לעומת 59%). לעומת זאת שיעור המצדדים בקרב היהודים בקבלת אחריות אך בהתפטרות רק בתום המלחמה גבוה מאשר בקרב הערבים (26% לעומת 19.5%). כלומר בסך הכול בקרב היהודים שיעור התומכים בקבלת אחריות ובהתפטרות כעת או בתום המלחמה מגיע ל- 71% לעומת 78.5% בקרב הערבים.

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כצפוי הבדלים גדולים מאוד: בשמאל 83.5% מצדדים בקבלת אחריות ובהתפטרות לאלתר, במרכז 69% ובימין רק 25.5%. אם מחברים לכל אלה גם את שיעורי המחייבים קבלת אחריות אבל התפטרות רק לאחר סיום המלחמה הנתונים לגבי המצדדים בקבלת אחריות והתפטרות הם: שמאל 96.5%, מרכז 89.5%, ימין 56.5%.

מעבר לשלב ב' של העסקה בין ישראל חמאס

חזרנו החודש על שאלה מהחודש שעבר: "האם על ישראל להמשיך לשלב ב' של המשא ומתן עם חמאס הכולל הפסקה מוחלטת של הלחימה, יציאה מעזה ושחרור אסירים פלסטינים בתמורה לשחרור כול החטופים?". כבחודש הקודם רוב הקרוב ל-70% מכלל הציבור תומכים בהמשך לשלב הבא של העסקה ושחרור כול החטופים על אף המחיר הכבד. שוב כמו בינואר מצאנו גם החודש רוב גורף בציבור הערבי ורוב ברור בציבור היהודי התומכים בהמשך העסקה.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי למעלה ממחצית מהמשיבים בימין תומכים בהמשך העסקה והחודש אף נרשמה בקרב המשייכים עצמם למחנה זה עלייה של 5% ביחס לינואר. בסקרים רבים שערכנו מאז ה-7/10 מצאנו אמנם רוב בציבור שמעדיפים עסקה לשחרור החטופים מהמשך הלחימה, אך ברוב המדידות בימין שיעור המתנגדים לכך היה גבוה משיעור התומכים. אלא שנראה שחל כאן מהפך: בחודש שעבר וביתר שאת בחודש הזה, גם בימין מצאנו רוב התומכים בהשבת החטופים על אף המחיר. בשמאל ובמרכז שיעור התומכים נותר יציב וגבוה.

מסכימים שעל רקע ההתרחשויות האחרונות, על ישראל להמשיך לשלב ב' הכולל הפסקה מוחלטת של הלחימה, יציאה מעזה ושחרור אסירים פלסטינים בתמורה לשחרור כול החטופים (%)

 

בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה בבחירות 2022 בולט שיעורם הגבוה של מצביעי הליכוד שתומכים בהמשך לשלב ב' של העסקה ושחרור כול החטופים בתמורה להפסקה מוחלטת של הלחימה, יציאה מעזה ושחרור אסירים פלסטינים (61.5%, לעומת 32% המתנגדים לכך). בקרב מצביעי יתר מפלגות הקואליציה שיעור המתנגדים גבוה משיעור התומכים (הציונות הדתית: תומכים – 34.5%, מתנגדים: 54%; ש"ס: תומכים – 43%, מתנגדים – 53%; יהדות התורה: תומכים – 36%, מתנגדים – 43%). כצפוי, בקרב מצביעי כול מפלגות האופוזיציה, יש רוב גדול התומכים בהמשך לשלב ב'.

תרומת גורמים שונים לביצוע שלב א' עד כה

שאלנו "באיזו מידה כל אחד מהגורמים הבאים תרם או לא תרם למימושה עד כה של העסקה לשחרור החטופים – ראש הממשלה נתניהו, נשיא ארה"ב טראמפ, צוות המשא ומתן בראשות ראשי המוסד והשב"כ (ברנע ובר), הלחץ של צה"ל ברצועת עזה, וההפגנות ולחץ המשפחות".

את ההערכה הנמוכה ביותר מהציבור מקבל ראש הממשלה נתניהו אשר רק 41.5% סבורים שתרם למימוש העסקה – למעשה, הוא הגורם היחיד מאלו שבדקנו שפחות ממחצית הנשאלים מייחסים לו תרומה לעסקה ושרוב (54.5%) סבורים שהוא לא תרם לכך. את ההערכה הגבוהה ביותר, הרבה מעל לשאר הגורמים, מקבל הנשיא טראמפ (85.5%). תרומתם של יתר הגורמים גם כן הוערכה בחיוב ובמידה דומה (הלחץ הצבאי – 69%, צוות המשא ומתן – 65%, ההפגנות ולחץ המשפחות – 60%).

באיזו מידה כל אחד מהגורמים הבאים תרם או לא תרם למימושה עד כה של העסקה לשחרור החטופים? (%,כלל המדגם)

 

בקרב היהודים הפער בין ההערכה הנמוכה שמקבל ראש הממשלה נתניהו על תרומתו למימוש העסקה לבין ההערכה הגבוהה מאוד שמקבל הנשיא טראמפ הוא גדול מאוד. בקרב הערבים פער זה קטן יותר ובולטים שיעורי ההערכה הגבוהים, יותר מאשר בקרב היהודים, לתרומת ההפגנות ולחץ המשפחות, בעוד ששיעורי ההערכה ליתר הגורמים נמוכים משמעותית בהשוואה ליהודים.

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה שבשלושת המחנות רוב גורף ודומה סבורים שלנשיא טראמפ תרומה משמעותית למימוש העסקה. לאחר טראמפ, בשמאל, שיעור גבוה מאוד מעריכים את התרומה של ההפגנות ולחץ המשפחות. שיעורים נמוכים יותר, אם כי עדיין גבוהים נרשמו בהערכת תרומתם של צוות המשא ומתן והלחץ הצבאי. במרכז, השיעור השני הגבוה ביותר מעריכים את תרומתו של צוות המשא ומתן, ולאחר מכן את תרומת ההפגנות ולחץ המשפחות ולאחריהם את הלחץ הצבאי ברצועה. הן בשמאל הן במרכז ראש הממשלה נתניהו מקבל את ההערכה הנמוכה ביותר. בימין נרשם שיעור הסכמה גבוה מאוד לתרומת הלחץ הצבאי, צוות המשא ומתן וראש הממשלה מקבלים הערכה דומה ונמוכה יותר מהלחץ הצבאי, אם כי עדיין גבוהה. סוגרות את הרשימה בימין תרומתם של ההפגנות ולחץ המשפחות אשר פחות ממחצית המשייכים עצמם למחנה זה שהועילו למימוש העסקה.

מסכימים שכל אחד מהגורמים הבאים תרם למימושה עד כה של העסקה לשחרור החטופים (%)

 

תוכנית טראמפ לפינוי התושבים מעזה ושינוי שיח סיום המלחמה

שאלנו: "יש הטוענים שבלי קשר לישימותה, תוכניתו של הנשיא טראמפ להגירה מרצון של האוכלוסייה מעזה פתחה שיח עדכני בדבר פתרונות אפשריים לסיום המלחמה. האם אתה מסכים או לא מסכים עם טענה זו?" בכלל המדגם מצאנו רוב (64%) שהסכימו עם הטענה כי התוכנית "ריעננה" את שיח הפתרון. הפער בין יהודים לערבים כאן גדול מאוד: בקרב היהודים כשלושה רבעים סבורים כך (73%) שעה שבקרב הערבים רק 23% מעריכים שהתוכנית, בלי קשר לישימותה, ריעננה את השיח.

ניתוח התשובות בפילוח לשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) העלה כי ההבדלים ביניהם בשאלה זו קטנים משציפינו – הרוב בכל השלושה חושבים כי בלי קשר לישימותה, תוכנית טראמפ פתחה שיח עדכני בדבר הפתרונות האפשריים לסיום המלחמה: שמאל - 69%, מרכז - 70%, ימין - 77%.

מסכימים כי ללא קשר לישימותה, תוכנית טראמפ פתחה שיח עדכני בדבר פתרונות אפשריים לסיום המלחמה (%)

 

כניסתו לתפקיד של הרמטכ"ל החדש ושיקום יכולות צה"ל ויחסי הדרגים המדיני והצבאי

כידוע בקרוב עומד להיכנס לתפקידו הרמטכ"ל החדש של צה"ל אייל זמיר. ביקשנו מהמרואיינים להעריך את הסיכויים כי זמיר יצליח לשקם את היכולות המבצעיות של צה"ל ואת מערכת היחסים בין הדרגים המדיני לצבאי, שנפגעו שעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. בשני הנושאים נראה שהציבור תולה תקוות במינוי החדש, אם כי לא מעט הם סקפטיים. שיעור הסבורים כי בעקבות המינוי החדש ישופרו היכולות המבצעיות של צה"ל גבוה משיעור הסבורים כי הדבר יביא לשיקום היחסים בין הדרג המדיני לצבאי (בהתאמה 61% ו-50%). מעניינת במיוחד היא העובדה שמרואיינים רבים בחרו בתשובה "לא יודעים" (19% לגבי שיקום היכולות הצבאיות ו-22% לגבי שיפור היחסים בין הדרג המדיני לצבאי).

להערכתך מה הסיכויים שהרמטכ"ל החדש יצליח לשקם את היכולות הצבאיות של צה"ל / לשקם את יחסי הדרגים המדיני והצבאי (%, כלל המדגם)

 

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה רוב בשלושתם שסבורים שהסיכויים שהרמטכ"ל הנכנס ישקם את היכולות הצבאיות של צה"ל הם גבוהים (שמאל- 61%, מרכז- 63.5%, ימין- 72%). אבל כשמדובר בשיפור יחסי הדרגים המדיני והצבאי בשמאל רק מיעוט צופים סיכויים גבוהים לשיפור (34%), במרכז מחצית מעריכים שכך יקרה (50%) ובימין – רוב ברור מצפים לשיפור (63%).

הסיכויים שהממשל האמריקאי יפנה גב לישראל

לאחרונה מסתמן שנשיא ארה"ב טראמפ מפנה גב לאוקראינה ומתקרב לרוסיה, בניגוד ברור למדיניות קודמו, הנשיא ביידן. האם גם ישראל עלולה לחוות הפניית עורף שכזו? שאלנו "מה הסיכוי שהנשיא טראמפ יפנה את גבו גם לישראל אם לתפיסתו מדיניותה לא תתאים לאינטרסים של ארה"ב?". כמחצית מהציבור סבורים שהסיכוי לכך די נמוך או מאוד נמוך אבל שיעור לא מבוטל, כ-40%, דווקא חוששים שבנסיבות מסוימות הסיכוי שטראמפ יפנה גם לישראל את הגב הוא די גבוה או מאוד גבוה.

מה הסיכוי שהנשיא טראמפ יפנה את גבו גם לישראל, אם לתפיסתו מדיניותה לא תתאים לאינטרסים של ארה"ב? (%, כלל המדגם)

 

בקרב היהודים שיעור הסבורים שישנו סיכוי גבוה להפניית גב אמריקאית גבוה יותר מאשר אצל הערבים (40.5% ו-30%, בהתאמה). פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה שהערכות השמאל והימין הן הפוכות: בשמאל מעל מחצית סבורים שיש סיכוי די גבוה ומאוד גבוה להפניית גב מצד טראמפ וכשליש שחושבים שהסיכוי לכך די או מאוד נמוך. לעומת זאת בימין מעל למחצית סבורים שהסיכוי שטראמפ יפנה לישראל את הגב די נמוך או מאוד נמוך שעה שכשליש חושבים שהסיכוי לכך די גבוה או גבוה מאוד. המזדהים עם מחנה מרכז חצויים בנושא.

מה הסיכוי שהנשיא טראמפ יפנה את גבו גם לישראל, אם לתפיסתו מדיניותה לא תתאים לאינטרסים של ארה"ב? (%)

 

חזרתו של בן גביר למשרד לביטחון לאומי, ראוי או לא ראוי?

בדקנו את עמדת הציבור בשאלה האם ראוי או לא ראוי שאיתמר בן גביר ישוב לכהן כשר לביטחון לאומי והיה וסיעת עוצמה יהודית תחזור לממשלה. רוב ברור של 70% מכלל הציבור סבורים שבן גביר לא ראוי לשוב לכהן כשר לביטחון לאומי. בקרב הערבים שיעור המתנגדים לחזרתו נושק ל-80% וגבוה יותר מבקרב היהודים (68%).

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה רוב גורף בשמאל ובמרכז המתנגדים לחזרת בן גביר לתפקידו הקודם. הוא הדין גם בקרב מחצית מאנשי הימין, ושיעורם גבוה משיעור אנשי הימין התומכים בחזרתו של בן גביר לתפקיד.

אם סיעת עוצמה יהודית תחזור לממשלה, האם ראוי או לא ראוי שאיתמר בן גביר ישוב לכהן כשר לביטחון לאומי? (%)

 

בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה בבחירות 2022 בולטים בוחרי הליכוד החצויים לגבי חזרתו של בן גביר למשרד לביטחון לאומי (ראוי – 45%, לא ראוי – 48%). בכל יתר המפלגות שיעור התומכים בחזרתו של בן גביר לתפקיד השר גבוה משמעותית משיעור המתנגדים (הציונות הדתית: ראוי – 59.5%, לא ראוי – 32%; ש"ס: ראוי – 48%, לא ראוי – 30%; יהדות התורה: ראוי – 68%, לא ראוי – 21.5%). כפי שניתן היה לשער בקרב בוחרי כל מפלגות האופוזיציה שיעור הסבורים שחזרת בן גביר לתפקידו הקודם איננה ראויה גבוה מאוד.
 

היעדרות נתניהו, לוין ואוחנה מטקס השבעתו של נשיא בית המשפט העליון

שאלנו: "האם רה"מ נתניהו, שר המשפטים לוין ויו"ר הכנסת אוחנה צדקו או שגו כאשר נמנעו מלהגיע לטקס השבעתו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, למרות שהיה מצופה מהם לנכוח באירוע?" בכלל המדגם רוב (57%) השיבו כי נתניהו, לוין ואוחנה שגו כאשר לא הגיעו לאירוע. 29% ענו שהם צדקו. פילוח התשובות לפי הצבעה לכנסת בבחירות 2022 מראה כי רוב בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה סבורים שהם שגו לעומת רוב בקרב מפלגות הקואליציה שמצדיקים את ההיעדרות, כששיעור המצדיקים הגבוה ביותר נמצא בקרב מצביעי הציונות הדתית והנמוך ביותר בקרב מצביעי הליכוד.

האם רה"מ נתניהו, שר המשפטים לוין ויו"ר הכנסת אוחנה צדקו או שגו כאשר נמנעו מלהגיע לטקס השבעתו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון? (%, כלל המדגם)

 

קטארגייט

שאלנו: "על רקע חשיפת קשרי העבודה בין יועצי רה"מ נתניהו לבין קטאר, כיצד לדעתך יש לנהוג?" רוב בציבור מצדדים בהרחקת היועצים מסביבת ראש הממשלה עד להתבהרות התמונה ואילו רבע מהמשיבים סבורים שיש להשאירם בתפקידיהם כול עוד לא נמצא שעברו על החוק.

הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים שיעור הסבורים שיש להרחיק את היועצים יותר מכפול משיעורם של הסבורים שיש להשאירם בתפקיד. ראוי לציון שיעורם הגבוה של אלו שאינם יודעים מה נכון לעשות, במיוחד בקרב הערבים.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים נרשם פער משמעותי כאשר רוב גדול בשמאל ובמרכז חושבים שיש להרחיק את היועצים מסביבת נתניהו שעה שבימין הקבוצה הגדולה ביותר, אם כי לא הרוב, מצדדים בכך. 

על רקע חשיפת קשרי העבודה בין יועצי רה"מ נתניהו לבין קטאר, כיצד לדעתך יש לנהוג? (%)

---

מדד הקול הישראלי פברואר 2025 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 25-28/02/2025 רואיינו 605 איש ואשה בשפה העברית ו-154 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.56% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון ShiluvI²R.לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.

 

להורדת נתוני המדד המלאים >>