ממשלת ישראל נגד ועדת חקירה ממלכתית

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

הממשלה החליטה שלא להקים בשלב זה ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר (5.5.25). במציאות נערמים עוד ועוד מחדלים, עוד ועוד תהליכי קבלת החלטות נעלמים מעין הציבור, הררים של מסמכים ועדויות נקברים אט אט, התחקירים הצבאיים מייצרים תמונת מציאות שבה המחדל הוא סדרה של אירועים מקומיים, סיום התפקיד של ראשי מערכת הבטחון מגלם את קבלת האחריות שלהם על המחדל, אך הדרג הפוליטי בשלו: אינו מחויב לציבור, אינו נושא באחריות, ואינו מבקש את האמת.   

הממשלה, בהימנעותה מהקמת ועדת חקירה ממלכתית ממשיכה להעמיק את הקרע באמון הציבור, ומקרבת אותנו אל האסון הבא. רוב הציבור תומך בהקמת וועדת חקירה ממלכתית, והתמיכה חוצת-מחנות ועקבית למרות החתירה של הממשלה כנגד המוסד הממלכתי הזה. סקרים שנערכו במכון הישראלי לדמוקרטיה ביולי 2024 ושוב בינואר 2025 מלמדים שכ-70% מהציבור, כולל קרוב ל 60% ממצביעי הימין, תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית.

ועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון היחיד שיכול לברר את העובדות, לשקם את אמון הציבור, ולתרום להפקת מסקנות ולקחים כדי למנוע את האסון הבא. רק גוף עצמאי, בלתי תלוי, בעל סמכויות לזמן עדים, לחייב המצאת מסמכים ולהמליץ המלצות, יוכל לבחון את התמונה כולה: את שיקול הדעת והתפקוד של הדרג הפוליטי והבטחוני והממשק ביניהם, התנהלותם של ארגוני בטחון, תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה.

אסור להסכים לוועדה פוליטית, שלפי הצעות הקואליציה ישבו בה אנשי גופי בטחון לשעברים ונציגי משפחות שכולות מטעם הקואליציה והאופוזיציה. התוצאה תהיה לא רק פוליטיזציה בדיעבד של הצבא, גופי הבטחון והשכול, אלא גם פוליטיזציה של האמת.

האם בית המשפט יכול להתערב בהחלטת הממשלה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית או בהחלטה להקים ועדה מסוג אחר? עד היום נמנע בית המשפט מלחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. עם זאת, בית המשפט קבע שאמנם הסמכות להקים ועדת חקירה היא סמכות רשות רחבה של הממשלה, אך הוא עשוי להתערב בהחלטת ממשלה בעניין זה רק "במקרים חריגים ונדירים, שכמותם לא באו וספק אם יבואו בפני בית המשפט".

אמנם גם כשמדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית רבה, ואפילו טעון בירור, שיקול הדעת אם להקים או לא להקים ועדת חקירה הוא עדיין בידי הממשלה, אך דעת המיעוט באחת העתירות הכירה בכך כי אמנם החוק קובע כי הממשלה רשאית אך אינה חייבת להקים ועדת חקירה ממלכתית, אך במקרים חריגים ונדירים, יתכן כי אי הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית עלול להפוך לבלתי סביר. יתכן שהמחדל של אוקטובר 2023 הוא מסוג המקרים החריגים והנדירים הללו, ולכן יתכן שבית המשפט יתערב בהחלטת הממשלה האם להקים ועדת חקירה וגם איזו ועדה להקים.

ובכל מקרה, על הממשלה לזכור – אם היא לא תקים ועדת חקירה ממלכתית, הממשלה הבאה תקים, והממשלה שתקים את הוועדה היא גם זו שתגדיר את נושא החקירה של הוועדה. לכן הממשלה רק דוחה את הקץ, אבל ועדת חקירה ממלכתית קום תקום.

בירור האמת. נטילת אחריות. הפקת לקחים. שיקום האמון. נראה שמה שמייחלים לו מי שמבקשים להקים ועדת חקירה ממלכתית הוא בדיוק מה שהממשלה הנוכחית והעומד בראשה נרתעים מלעשות. האמת לא תשנה את מהלך האירועים, אבל בכוחה לתעד את מה שהיה כדי שאפשר יהיה להתחיל להתמודד עם המחדל ועם השבר בעקבותיו. מעבר לכך, בירור העובדות יאפשר ללמוד ולהפיק לקחים לעתיד. גם לקיחת אחריות לא תחזיר את מי שהלכו לבלי שוב, ולא תרפא את הטראומה של השבעה באוקטובר. הכרה באחריות משמעותית משום שהיא חיונית להחזרת תחושת השליטה והסדר בעולם כאוטי של חוסר אונים. ולשם השבת האמון במדינה, בנבחריה, ובמוסדותיה.

להיות אחראי פירושו להיות אנושי כלפי האחר, להסתכל לאזרחים ולאמת בעיניים ולקחת אחריות.  וזהו בדיוק מה שהיינו מצפים מהממשלה והעומד בראשה. אמנם חקירה כשלעצמה אינה תיקון. אך כאזרחים וכמדינה אנחנו חייבים להמשיך, ולצמוח דווקא מתוך המקום שבו הכי כואב לנו. לכן, זוהי מחויבות אזרחית, מוסרית וציבורית ממדרגה ראשונה להקים ועדת חקירה ממלכתית. עכשיו. רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל להפוך את הפצע המדמם של שבעה באוקטובר לצלקת.

---

פורסם במקור בעין השביעית