הטמעת בינה מלאכותית בשירות הציבורי הישראלי במבט השוואתי
Photo by Canva
מבוא
העולם נמצא בעיצומה של מהפכה טכנולוגיה שמשנה באופן יסודי את הדרך שבה ממשלות פועלות, מקבלות החלטות ומספקות שירותים לאזרחיהן. בינה מלאכותית - שעד לפני שנים ספורות נתפסה כקוריוז שרלוונטי למחקר אקדמי ואולי למגזר הפרטי - חודרת במהירות לליבה של עבודת הממשל. ממשלות ברחבי מדינות OECD משקיעות מיליארדים בפיתוח תשתיות לאומיות, בהכשרת כוח אדם, ובפיתוח מסגרות רגולטוריות שיאפשרו שימוש אחראי ואפקטיבי בטכנולוגיה.
ספטמבר 2025 היה חודש סמלי במיוחד, שחשף את המתח בין השאיפות הטכנולוגיות לבין המציאות הממשלתית.
- ב-11 בספטמבר הכריזה ממשלת אלבניה על מינויה של "דיאלה-Diella" מערכת בינה מלאכותית שתשמש כשר מייעץ וחבר ממשלה האחראי על רכש ממשלתי. הצעד חצה את הגבול בין שימוש בבינה מלאכותית ככלי עזר טכנולוגי לבין שילובה כגורם קבלת החלטות בדרג הממשלתי הבכיר (Henley, 2025).
- כעבור ימים ספורים, בישראל בכנס "אגף החשב הכללי לדורותיו" שנערך ב-15 בספטמבר בבנייני האומה בירושלים, השמיע החשב הכללי יהלי רוטנברג הצהרה שעוררה דיון ציבורי רחב: כ-20,000 עובדי מדינה, המהווים כשליש מעובדי המשרדים הממשלתיים ומרביתם בתפקידי מטה, צפויים להיות מוחלפים במערכות בינה מלאכותית בשנים הקרובות (משרד האוצר, 2025).
שני אירועים אלה, שהתרחשו באותו שבוע עמוס בין סוף הקיץ לראש השנה, ציינו קו פרשת מים בדיון הציבורי הישראלי על מקומה של הבינה המלאכותית בשירות הציבורי. הדיון הגיע לשיא עם קבלת החלטת ממשלה 3375 ב-21 בספטמבר 2025, שבה אימצה הממשלה את המלצותיה המרכזיות של הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופסור יעקב נגל (ועדת נגל). ההחלטה קבעה את הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, שיפעל כגוף מתכלל ומנחה את פעילות הממשלה בתחום. המטה מתוכנן יהיה בראשות ראש מטה שידווח ישירות לראש הממשלה, ויפעל בתקציב של 120 מיליון שקל בשנת 2026 (לאחר תקציב התחלתי של 13 מיליון שקל בשארית שנת 2025). החלטה זו כללה גם את העברת מערך הדיגיטל הלאומי ממשרד הכלכלה למשרד ראש הממשלה, והעברת תקן ראש האגף הבכיר לבינה מלאכותית במשרד החדשנות, מדע וטכנולוגיה למטה משרד רה"מ.
באימוץ החלטת ממשלה 3375, מדינת ישראל מצטרפת, באיחור ניכר, למגמה הגלובלית של מדינות OECD שרובן כבר הקימו גופים ייעודיים לניהול אסטרטגיות בינה מלאכותית לאומיות, הקצו תקציבים משמעותיים והחלו ליישם רגולציה מותאמת.
סקירה זו נועדה לבחון את מצבה של ישראל במפה הבינלאומית של הטמעת בינה מלאכותית בשירות הציבורי, תוך התמקדות ביכולות הפנימיות של השירות הציבורי. הסקירה ממפה את הניסיונות הקודמים ליצירת אסטרטגיה לאומית, מנתחת את הפער בין המלצות ועדת נגל לבין החלטת הממשלה שהתקבלה, מציגה השוואה למדינות OECD מובילות, ובוחנת את תפיסות הציבור בנושא. המטרה היא לזהות פערים והזדמנויות, ולהצביע על הצעדים הדרושים כדי שישראל תוכל לממש את הפוטנציאל לחיזוק החזון של הובלה בבינה מלאכותית.
