עשור לשנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה
עצירה בתעסוקת גברים חרדים וירידה ברמת ההכנסה בהשוואה לציבור הלא חרדי ● 55% מהמתגייסים החרדים פנו למסלולים כלליים שאינם ייעודיים לחרדים. רוב הנספרים כחרדים אינם חרדים או שהם חרדים לשעבר ● מספר בחורי הישיבות והאברכים עלה בעשור האחרון מ־92,500 ל־169,500 - עלייה של 83%. בשנת 2024 סופר משרד החינוך רק את המתוקצבים ללא כ-70,000 חייבי הגיוס ● למרות ש־33% מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני ל־75% מהן יש דירה בבעלותן - שיעור גבוה יותר מהציבור הלא חרדי ● החברה החרדית מהצעירות בעולם עם 57% מתחת לגיל 19
Photo by Chaim Goldberg/Flash90
המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם היום את שנתון החברה החרדית 2025 המופיע השנה בפעם העשירית. את השנתון ערכו ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר עמיתי מחקר בתוכנית החברה החרדית בישראל במכון הפועלת במסגרת מרכז ג'יקובס לחברה משותפת בראשות עו"ד שלומית רביצקי טור פז.
השנתון מציג תמונת מצב עדכנית לשנת 2025 ומשלב מבט עומק לעשור האחרון ואף לעשור שקדם לו. ניתוח מגמות ארוכות טווח מראה פער מתרחב בין התפתחותן של נשים חרדיות בתחום ההשכלה התעסוקה וההכשרה המקצועית לבין עצירה כמעט מלאה בתעסוקת גברים חרדים ובהשתלבותם בענפי עבודה מגוונים.
לדברי ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר:
הנתונים משקפים עשור של עמידה במקום ואף ירידה בשילוב גברים חרדים, בהשוואה לעשור שקדם לו שהיה עשור של תנופה בשילוב חרדים. העמידה במקום והנסיגה ניכרים ביחס לשיעורי התעסוקה, לרמת ההכנסה, לענפי התעסוקה ולשיעור המתגייסים לצה"ל. גם בתחום הזכאות לבגרות לא חל שינוי משמעותי בעשור האחרון, כל זאת לעומת גידול מהיר במספר בחורי הישיבות והאברכים.
הנשים החרדיות לעומתם, ממשיכות את מגמות ההשתלבות שלהן: שיעור התעסוקה שלהן כמעט זהה לזה של נשים לא-חרדיות וגם בשיעור הזכאות לבגרות חלה עלייה בעשור האחרון. עם זאת, רמת ההכנסה של הנשים החרדיות נותרה נמוכה. נקודת אור לגברים ולנשים כאחד היא העלייה המהירה בהכשרה הטכנולוגית ועלייה ברמת ההשכלה הגבוהה. הגידול המשמעותי בשיעור השימוש באינטרנט, מצביע אף הוא על פוטנציאל להשתלבות עתידית.
האוכלוסייה החרדית מונה כ-1,452,350 נפשות שהם כ-14.3% מאוכלוסיית ישראל. מדובר באחת החברות הצעירות בעולם: 57% בני 19 ומטה. וכך יוצא שבעוד שיעור החרדים מעל גיל 65 עומד על 4% מכלל האוכלוסייה, הרי ששיעורם עד גיל 19 עומד על כ-22% מכלל האוכלוסייה. מבנה גילאים זה יוצר עומס מתמשך על מערכת החינוך, התעסוקה, שירותי הרווחה ושוק העבודה - שצפוי לגדול בעשורים הקרובים.
שיעור הפריון בחברה החרדית עומד על כ-6.5 ילדים לאישה והוא מן הגבוהים בעולם. בעשור האחרון לא חל שינוי משמעותי בשיעורי הפריון ולא בגיל הנישואין – מה שמסביר את הגידול הדמוגרפי המואץ של החברה החרדית.
בעשור האחרון גדלה מערכת החינוך החרדית בקצב ממוצע של כ-3.7% בשנה. בשנת תשפ"ה לומדים בה כ-420 אלף תלמידים שהם כ-21% מכלל תלמידי ישראל וכ-27% מן החינוך העברי. 31% מתלמידי כיתות א' בחינוך העברי לומדים בפיקוח חרדי. לפני עשור מנתה מערכת החינוך החרדית 290,000 תלמידים ומשקלה בחינוך העברי עמד על 24%.
התפלגות התלמידים במוסדות החינוך החרדי: 62.5% ברשתות החרדיות, 8.5% במוכר שאינו רשמי, 21% במוסדות פטור, ו-7.5% בממלכתי חרדי.
שיעור התלמידים החרדים הזכאית לבגרות עלה מ-10% לפני עשור ל-16% כיום, אך הפער לעומת החינוך הממלכתי והממלכתי דתי (85% זכאים) נותר עצום.
בשנת 2023 עמד מספר תלמידי הישיבות (לא נשואים) ואברכי הכולל (נשואים) החרדים מעל גיל 18 על 169,366. מספר בחורי הישיבות והאברכים גדל בעשור האחרון (2023-2013) מ-92,500 ל-169,500, עלייה של 83% וקצב גידול של מעל 6% בשנה, יותר מקצב הגידול של החברה החרדית. בשנת 2024 חלה ירידה גדולה במספר בחורי הישיבות והאברכים החרדים הרשומים במשרד החינוך. הסיבה לכך היא שקרוב ל-70,000 בחורי ישיבה ואברכים הינם חייבי גיוס בגילאי 27-18 שאינם מתוקצבים ולפיכך אינם מופיעים בדיווחי משרד החינוך. הנתון הרשמי לשנת 2024 הוא 109,601 בחורי ישיבות ואברכים, כאשר 53% מן האברכים מעל גיל 31, אך הנתון כאמור הוא נתון חסר.
נתוני העשור מצביעים על עמידה במקום במספר החרדים הפונים לשירות צבאי ואזרחי: בשנת 2024 פנו לשירות 3,060 בוגרי החינוך החרדי, מספר גבוה במעט מהמשרתים בשנת 2014 (2,710). אולם בשל הגידול הדמוגרפי המהיר של החברה החרדית מדובר בירידה ריאלית של כרבע בתוך עשור. עם זאת, שנת 2024 משקפת עלייה מהירה של 51% במספר המתגייסים בוגרי החינוך החרדי לצבא שעשויה לנבוע מן המלחמה ומחובת הגיוס שהוטלה על הצעירים החרדים.
מתוך הפונים בשנת 2024, 2,560 התגייסו לצה"ל ו־500 לשירות הלאומי. 55% מהמתגייסים לצה"ל שובצו במסלול כללי שאינו ייעודי לחרדים ו־45% במסלולים מותאמים, מה שמעיד על כך שרוב הפונים לשירות הינם חרדים לשעבר. שיעור השיבוץ לתפקידים קרביים עומד על 40% במסלול הכללי לעומת 30% במסלול החרדי. רוב הפונים לשירות האזרחי מתחילים אותו רק לאחר גיל 24 – נתון קבוע בעשור האחרון.
בשנת תשפ"ה לומדים בהשכלה הגבוהה 18,953 סטודנטים חרדים המהווים 5.5% מכלל הסטודנטים בישראל. קצב הגידול בשנים האחרונות התמתן לעומת העשור שקדם לו ובשנים האחרונות הוא עומד על כ-4% לשנה בלבד. עיקר הגידול הוא בלימוד לתארים מתקדמים.
בתוך כך מסלול ההכשרה הטכנולוגית (מה"ט) הפך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בהכשרה המקצועית במגזר החרדי. מספר הלומדים החרדים במסלולי מה"ט הגיע בשנת 2024 ל-9,600, המהווים כ-15% ממחזור של נשים חרדיות ו-7.5% ממחזור של גברים. מספר תלמידים זה הנו פי שלושה משנת 2014, קצב שהואץ בחמש השנים האחרונות (כ-17% בשנה) - עלייה מהירה שאינה מאפיינת אף תחום אחר בהשכלה הגבוהה החרדית.
שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד בשנת 2025 על 53% על פי נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של השנה, ושיעור התעסוקה של נשים חרדיות עומד על 81%. גבר חרדי עובד בממוצע 36.5 שעות שבועיות לעומת 45 שעות אצל גבר יהודי שאינו חרדי. אישה חרדית עובדת בממוצע 32 שעות בשבוע, לעומת 38.5 שעות בקרב יהודיות לא־חרדיות. 30% מן הגברים החרדים מועסקים בחינוך ורק 5% עובדים בהייטק, נתונים המשקפים היעדר שינוי בתמהיל המקצועות בעשור האחרון. שיעור הנשים בתחום החינוך עומד על 42.5%, שיעור מקורב לשיעורן לפני עשור (44%).
לצד זאת בולט הפער הכלכלי: השכר הממוצע של גבר חרדי עומד על 9,929 שקלים בלבד – כ-49% מהכנסתו של גבר יהודי שאינו חרדי. השכר הממוצע של נשים חרדיות עומד על 8,617 שקלים - כ-67% משכרן של נשים יהודיות שאינן חרדיות.
33% מהמשפחות חרדיות ו-45% מן הילדים החרדים חיים מתחת לקו העוני - שיעור גבוה משמעותית מזה של משפחות יהודיות שאינן חרדיות (14% ו-13% בהתאמה). עם זאת, ניכרת בעשור האחרון ירידה בשיעור העוני במשפחות החרדיות (39% בשנת 2015). ההכנסה החודשית הממוצעת למשק בית חרדי היא 14,816 שקלים לעומת 24,466 שקלים במשק בית יהודי שאינו חרדי (60.5%). גם בהכנסה החודשית חלה ירידה בעשור האחרון בהשוואה ליהודים לא חרדים (66.5% בשנת 2012).
75% מן החרדים מחזיקים דירה - שיעור גבוה מעט מזה של יהודים שאינם חרדים (72%), נתונים דומים לשנים 2014-2013. אך רק 50% מחזיקים רכב, לעומת 82% בקרב יהודים שאינם חרדים. נתונים אלו משקפים פערים מתמשכים בניידות, נגישות לתעסוקה וביכולת כלכלית בין הקבוצות. עם זאת, בעשור האחרון הפערים בהחזקת רכב בין חרדים ללא חרדים הצטמצמו (עמדו לפני עשור על 37% לעומת 77% בהתאמה). שיעור החרדים הגולשים באינטרנט עומד על 69%, לעומת 94% בקרב יהודים לא חרדים. אך גם בתחום זה ישנו צמצום פערים בין הקבוצות (43% ו-78% לפני עשור).
פילוח הסקר החברתי של הלמ"ס מעלה שההתנהלות הכלכלית של חרדים שונה במובהק מההתנהלות של יהודים לא-חרדים. חרדים מאוזנים כלכלית פחות מיהודים לא-חרדים ולווים יותר מיהודים לא-חרדים. חרדים חוסכים פחות מיהודים לא-חרדים, וגם כאשר הם חוסכים רבים מהם נוטים לאמצעי חיסכון שאין בהם תשואה ממשית. חרדים גם נוטים פחות מיהודים לא-חרדים להיערך למצבי חירום כלכליים: יש פערים מובהקים בינם לבין יהודים לא-חרדים בשיעור בעלי ביטוחי רשות (ביטוח בריאות פרטי, ביטוח סיעודי או ביטוח חיים) ובשיעור מי שסבורים שיוכלו לעמוד במצב של אובדן הכנסה. ההיערכות של חרדים לפנסיה נמוכה יותר מזו של יהודים לא-חרדים: פחות חרדים מדווחים שהם ערוכים היטב לתקופת הפנסיה מיהודים לא-חרדים, וחרדים שכבר פרשו לפנסיה נסמכים על מקורות הכנסה מגוונים פחות מפנסיונרים שאינם חרדים.
לחרדים יש התחייבויות פיננסיות גדולות יותר מיהודים לא חרדים. 41% מהם בעלי משכנתה ו-36% בעלי הלוואות נוספות לעומת 29% ו-28% (בהתאמה) בקרב יהודים שאינם חרדים. בנוסף, החרדים נשענים יותר על רשתות תמיכה משפחתיות בעת מצוקה כלכלית - 59% לעומת 37% בקרב יהודים לא חרדים. 18% מן החרדים גם משתמשים בהלוואות מגמ"חים, תופעה שכמעט ולא קיימת בקרב יהודים לא חרדים (2%).
היכולת של חרדים להתמודד עם משבר כלכלי נמוכה משמעותית מיהודים לא חרדים: רק 41% מהחרדים חושבים שיוכלו לעמוד בהוצאה לא צפויה ללא עזרת משפחה, לעומת 63% מהיהודים שאינם חרדים. 41% מהחרדים מעריכים שיוכלו להחזיק מעמד במקרה של אובדן הכנסה עד חודש בלבד, לעומת 28% בלא חרדים, ורק 16% מעריכים שיוכלו להחזיק יותר מחצי שנה, לעומת 32% בקרב יהודים שאינם חרדים.
בדפוסי התשלום ניכרת שונות כלכלית בין הקבוצות. שימוש בכרטיס דביט דיירקט נפוץ במיוחד בקרב חרדים, 37 אחוז לעומת 21 אחוז בציבור היהודי שאינו חרדי, ושימוש בכרטיס אשראי רגיל נמוך יותר, 84 אחוז לעומת 92 אחוז.
שיעורי הכיסוי הביטוחי בקרב הציבור החרדי נמוכים משמעותית לעומת יהודים שאינם חרדים: ביטוח בריאות פרטי - 73% לעומת 85%, ביטוח סיעודי - 30% לעומת 54%, וביטוח חיים - 41% לעומת 58%. בנוסף רבים מהחרדים מדווחים שאינם מכירים את הכיסוי הביטוחי שברשותם ופחות בוחנים והשוואים בין פוליסות, מה שמעיד על פערי ידע והיערכות פיננסית.
שיעור המשתמשים בחיסכון בשוק ההון נמוך במיוחד ועומד על 11 אחוז בלבד לעומת 28 אחוז בקרב הלא חרדים.
רק 41% מהחרדים דיווחו שתכננו היטב את הפרישה שלהם מבחינה כספית, לעומת 55% מהיהודים שאינם חרדים. 70% מהחרדים מסתמכים על הפרשה לפנסיה לעומת 86% בלא חרדים, ורק 40% מתכננים להישען על חיסכון לא פנסיוני לעומת 62% בקרב יהודים שאינם חרדים. פערים לא מבוטלים ניכרים גם ביחס לתכנון הפנסיוני: רק 29 אחוז מהחרדים בוחנים יותר ממוצר פנסיוני אחד לפני קבלת החלטה לעומת 41 אחוז בקרב יהודים שאינם חרדים.
גם האוריינות הדיגיטלית הפיננסית נמוכה יותר בקרב הציבור החרדי. רק 23 אחוז בודקים מידע באתרים כמו פנסיה נט וגמל נט לעומת 42 אחוז בקרב יהודים שאינם חרדים, ורק 18 אחוז משתמשים באתרי השוואות מחירים לעומת 28 אחוז בקרב יהודים לא חרדים.
למרות הפערים המובהקים בכל מדדי ההתנהלות הכלכלית, תפיסת המצב הכלכלי סובייקטיבית כמעט זהה בין הקבוצות. 27 אחוז מהחרדים ו-26 אחוז מהיהודים שאינם חרדים מדווחים כי הם מרוצים ממצבם הכלכלי.
נתוני שנתון החברה החרדית 2025 מבוססים על נתוני הלמ"ס, משרדי הממשלה, מערכת החינוך, הביטוח הלאומי, צה"ל ורשות השירות הלאומי אזרחי
