נייר עמדה

מבצע "שאגת הארי": דרושה בדחיפות רשת ביטחון לעצמאים בעתות משבר

אחרי שכבר ספגו פגיעה קשה במשבר הקורונה ולאחר מכן במלחמת חרבות ברזל, העצמאים בישראל שוב ניצבים מול אי-ודאות כלכלית עם פרוץ המלחמה המחודשת מול איראן, כאשר המשק מושבת בהחלטת ממשלה. אנו קוראים למשרד האוצר לאמץ את המלצת המכון הישראלי לדמוקרטיה להקים רשת ביטחון קבועה לעצמאים, שתיתן מענה בשעת משבר, כנהוג לגבי השכירים ובדומה לנהוג במדינות אחרות

עסקים סגורים בתל אביב במהלך מבצע "עם כלביא", יוני 2025 | Photo by Yonatan Sindel/Flash90

לפי סקר מיוחד של המכון, עוד לפני מבצע שאגת הארי דיווחו כמחצית מהעצמאים כי הכנסתם מהעסק עדיין נמוכה בהשוואה לרמתה ערב מלחמת חרבות ברזל, 49% מדווחים שהיקף פעילותם העסקית ירד בעקבות המלחמה. עכשיו העצמאים יאלצו לספוג מכה נוספת, כאשר הם שוב נותרים ללא ביטחון סוציאלי לעתות משבר.

מדובר בתרחיש ידוע מראש עליו התרענו כבר לפני כמעט שנה, ושבהתייחס אליו כתבנו מחקר עם המלצות מדיניות מפורטות לתיקון המצב. על אף שלממשלה היה מספיק זמן להיערך, שוב לא נעשה דבר כדי להגן על ציבור העצמאים, שהתברר כאחד הפגיעים והחשופים ביותר בעתות משבר, בהעדר רשת ביטחון סוציאלית שנותנת מענה.

מצב זה פוגע קשות בעסקים הקטנים והזעירים ובאוכלוסיית הפרילאנסרים – המהווים למעלה מ-13% משוק העבודה בישראל - ומגביר את הסיכוי שלא יצליחו להתאושש.

אוכלוסיית העצמאים נפגעה כלכלית באופן חמור בהרבה מהשכירים בכל אחד מהמשברים האחרונים שפקדו אותנו מאז 2020. מדובר בחמש שנים רצופות שבהן נותרו העצמאים ללא מנגנוני סיוע סדורים: החל מהקורונה, דרך מלחמת חרבות ברזל ועד לאירועי השבוע החולף.

מנגנוני הסיוע שהגישה להם הממשלה היו תמיד "סיוע בדיעבד", היוו תגובה איטית למציאות המאתגרת, ובכך הגבירו את סיכויי הקריסה של העצמאים והפרילאנסרים.

בהשוואה למנגנון החל"ת, שמאפשר לשכירים ולמעסיקיהם ליהנות ממנגנון שאפשר להפעילו במהירות ובגמישות, מנגנוני הסיוע לעצמאים ניתנים לרוב "אד הוק", באופן מאולתר, ולכן גם פחות אפקטיבי. היעדר מנגנון מוסדר יותר מגביר את  אי הוודאות עמה מתמודדים כבר היום  העצמאים ומביא בכך לפגיעה נוספת בהם, והוא אף פוגע ביעילות הסיוע שבסופו של דבר כן מעניקה המדינה לעצמאים עם התמשכות המשברים.

כפי שאנו מפרטים במחקר, שנערך ע"י גלעד בארי, רועי קנת-פרטל, נדב פורת הירש ודפנה אבירם-ניצן, שתי הסיבות העיקריות לכך שהעצמאים לא מקבלים דמי אבטלה בשגרה הן החשש שמנגנון מעין זה יוצר לעצמאים תמריצים שליליים לעבודה יותר מאשר לשכירים, ושהוא עלול לגרום להם לקחת סיכונים לא מידתיים. עם זאת, כאשר מדובר במשבר חיצוני, שאינו תלוי באופן התנהלותם, החששות האמורים מופחתים במידה ניכרת, והפגיעה עקב אי-קיום מנגנון פיצוי עשויה לייקר בסופו של דבר את התמיכה שתידרש  לאותם עצמאים שקורסים.

אנו קוראים למשרד האוצר להקים מנגנון קבוע שיעניק לעצמאים רשת ביטחון סוציאלית בשעת משבר, כפי שקיים במדינות אחרות ב-OECD, שהפנימו שיש לתת מענה לעליית חוסר היציבות הגלובלית ולתכיפותם של משברים. לישראל, שבה המשברים תכופים וממושכים במיוחד, אין את הפריבילגיה להישאר מאחור. שיפור ההגנה לעצמאים בשעת משבר מהווה נדבך חשוב בשיפור המערך הכולל של ההיערכות הממשלתית לחירום.