סקר אפריל 2026: 62% מכלל הציבור חושבים שגבוהים הסיכויים לחזרה ללחימה בהיקף רחב עם איראן

מבצע שאגת הארי, מרץ 2026 | Photo by Miriam Alster/FLASH90

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 26-30/4/2026. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 601 מרואיינים בעברית ו-150 מרואיינים בערבית.

מצב הרוח הלאומי

בכלל המדגם חלה החודש ירידה חדה בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי של ישראל, שהיה הפעם אחד הנמוכים שמדדנו בעת האחרונה (מ-47% במרץ ל-39% בלבד באפריל). גם בשיעור האופטימיים בנוגע ללכידות החברתית ניכרה החודש ירידה (מ-30% במרץ ל-22.5% באפריל). עם זאת בנוגע לאופטימיות באשר לעתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולמצב הכלכלה נצפתה בסקר החודש יציבות.

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית (%, כלל המדגם)

• פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כבעבר כי בכל המדדים בשמאל שיעור האופטימיים נמוך מאשר בשני המחנות האחרים ובעיקר מזה שבימין, ובמיוחד באשר לעתיד השלטון הדמוקרטי והביטחון הלאומי (אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל: שמאל 16%, מרכז 33%, ימין 60%,ולגבי עתיד הביטחון הלאומי: שמאל 15%, מרכז 27%, ימין 58%).
  
  
• כבחודשים קודמים, שיעורי האופטימיים בקרב היהודים גבוהים כמעט בכול המדדים מאלו של הערבים, למעט בנוגע ללכידות החברתית שלגביה התקבלו שיעורים די דומים. עם זאת, חשוב לציין כי בשני המדגמים אין רוב של אופטימיים לגבי אף אחד מארבעת המדדים שאנו בודקים.
  
  

%, האופטימיים	עתיד הביטחון הלאומי של ישראל	עתיד השלטון הדמוקרטי	עתיד הכלכלה	עתיד הלכידות בחברה
יהודים	44	47	37	23
ערבים	10	31	17	21

 

ישראל – יותר הצלחות או כשלונות?

• שאלנו: "בשבוע שעבר חגגה מדינת ישראל את יום העצמאות ה-78. באופן כללי, מה מאזן ההצלחות ואי ההצלחות שלה עד כה?". בכלל המדגם השיעור הגבוה יותר גורס ששיעור ההצלחות גבוה יותר, אבל אין זה רוב ממש (44.5%). יתירה מזו מדובר בירידה מסוימת משנה שעברה אז 48% הצביעו על יותר הצלחות מאי-הצלחות ובירידה של 18.5% בשיעור זה מאז 2020.
  
  

בשבוע שעבר חגגה מדינת ישראל את יום העצמאות ה-78. באופן כללי, מה מאזן ההצלחות ואי ההצלחות שלה עד כה? (%, כלל המדגם)

• בעת הזו, מחצית מהיהודים סבורים שהיו יותר הצלחות מאי-הצלחות. מבין הערבים שיעור גבוה מאוד ענו שאינם יודעים (כ-30%). מבין מי מהם שכן ידעו מה להשיב השיעור הגבוה ביותר (29%) השיבו שישראל חוותה מידה דומה של הצלחות ואי-הצלחות.
  
  
• השוואה בין המחנות הפוליטיים (יהודים) מעלה רוב בימין המעריך שהיו יותר הצלחות מאי-הצלחות. במרכז ההערכה השכיחה היא שהייתה מידה שווה של הצלחות ואי הצלחות. לעומת זאת, בשמאל שיעור הסבורים שהיו יותר אי הצלחות ושיעור הסבורים שהיו יותר הצלחות זהה.
   

מאזן ההצלחות ואי ההצלחות של ישראל עד כה (%)

 

המערכה מול איראן

הסיכויים לחזרה ללחימה

• נוכח אי ההגעה להסכם וההארכות החוזרות ונשנות מצד הנשיא טראמפ את הפסקת האש עם איראן, רוב המדגם (62%) סבורים שגבוהים הסיכויים לחזרה ללחימה בהיקף רחב. פחות ממחצית משיעור זה (30%) מאמינים שהסיכויים לכך נמוכים.
  
  
• בקרב היהודים כשני שלישים סבורים כי הסיכויים לחזרה ללחימה רחבת היקף הם גבוהים, בעוד שבקרב הערבים מדובר בשיעור נמוך יותר - מעט מעל מחצית (52%).
  
  
• בימין (יהודים) רוב גדול מעריכים כי גבוהים הסיכויים לחזרה ללחימה בהיקף רחב, וכך גם במרכז, אם כי כאן מדובר ברוב קטן יותר. השמאל חצוי לגבי סיכויי החזרה ללחימה.
  
  

מה הסיכויים לחזרה ללחימה נגד איראן בהיקף רחב? (%)

 

האם סיום המלחמה מתאים לאינטרסים הביטחוניים של ישראל?

• רוב המדגם (59%) סבורים שסיום המלחמה עם איראן בתנאים הנוכחיים מתאים רק במידה מעטה או לא מתאים כלל לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.
  
  
• בקרב היהודים כשני שלישים גורסים שסיום המלחמה אינו מתאים לאינטרסים הביטחוניים של ישראל. לעומת זאת, בקרב הערבים כמעט מחצית סבורים שהדבר כן מתאים לאינטרסים של ישראל.
  
  
• בכל המחנות הפוליטיים (יהודים) הרוב סבורים שסיום המלחמה אינו מתאים לאינטרסים הביטחוניים של ישראל. הרוב הזה הוא הגדול ביותר במרכז (70%) ובימין (65%) שעה שבשמאל רק מעט יותר ממחצית חושבים כך.
  
  

אם פירוש הדבר סיום המלחמה עם איראן, באיזו מידה הדבר מתאים לאינטרסים הביטחוניים של ישראל? (%)

 

המגעים עם ממשלת לבנון

• הציבור הישראלי פסימי לגבי הסיכויים להגיע להסדר ביטחוני-מדיני יציב מול ממשלת לבנון שבמסגרתו יפורק חיזבאללה מנשקו. כמעט שלושה רבעים מכלל המדגם סוברים שהסיכויים לכך נמוכים או לא קיימים.
  
  
• בקרב היהודים הפסימיות אף גדולה יותר – כמעט 80% סבורים שהסיכויים להגיע להסדר כזה נמוכים. בקרב הערבים הדעות חצויות – 45% חושבים שהסיכויים להסדר עם לבנון לפי הפרמטר זה גבוהים וכשיעור הזה ממש גורסים שהסיכויים לכך נמוכים.
   

לדעתך, מה הסיכויים להגיע עם ממשלת לבנון להסדר ביטחוני-מדיני יציב שבמסגרתו יפורק חיזבאללה מנשקו? (%)

• פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בשלושתם רוב גדול מעריכים שהסיכויים להסדר כזה נמוכים (שמאל – 71%, מרכז – 80%, ימין – 79.5%).
   

מי משפיע יותר על ההחלטות הביטחוניות לגבי ישראל?

• בכלל המדגם הממשל האמריקני נתפס כמשפיע יותר על ההחלטות הביטחוניות לגבי ישראל. שיעור הסבורים כך אף עלה בין אוקטובר 2025 (44%) לאפריל 2026 (51%). במקביל ירד שיעור החושבים שממשלת ישראל היא המשפיעה יותר (מ-23% ל-18%).
  
  
• בקרב היהודים שיעור המעריכים שהממשל האמריקני הוא המשפיע העיקרי זינק מ-45% ל-56.5%, ואילו שיעור הסבורים שממשלת ישראל היא המשפיעה יותר ירד מ-24% ל-15%.
  
  
• בין הערבים השיעור הגבוה ביותר בשתי המדידות חושבים ששני הממשלים משפיעים במידה שווה. בנוסף, ואין לדעת כרגע אם מדובר במגמה או במדידה חריגה, שיעור הסבורים כאן שהממשל האמריקני משפיע יותר, ירד משמעותית ואילו שיעור הסבורים שממשלת ישראל היא המשפיעה העיקרית עלה משמעותית.
   

לדעתך, מי משפיע כיום יותר על ההחלטות הביטחוניות לגבי ישראל? (%)

• בכל המחנות הפוליטיים (יהודים) שיעור הסבורים שהממשל האמריקני הוא המשפיע העיקרי על ההחלטות הביטחוניות עלה בחדות, ובמקביל ירד שיעור הסבורים שממשלת ישראל היא המשפיעה יותר. בשמאל ובמרכז הרוב סבורים כי הממשל האמריקני משפיע יותר. לעומת זאת בימין שיעור החושבים כך הוא אמנם הגבוה ביותר אך הוא נמוך ממחצית.
  
  

לדעתך, מי משפיע כיום יותר על ההחלטות הביטחוניות לגבי ישראל? (%, יהודים)

 

הירידה במעמדה של ישראל בדעת הקהל ארה"ב

• בכלל המדגם רוב ברור (72%) מעריכים כי הירידה שנמדדה לאחרונה בעמדה החיובית של האמריקנים לישראל ובמקביל העלייה בעמדה השלילית כלפיה הן מאוד או די מדאיגות מבחינת ישראל. בנושא זה לא היה כמעט הבדל בין מדגם היהודים למדגם הערבים.
  
  
• בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) יש רוב למודאגים, אבל בשמאל הוא גבוה במיוחד.
  
  

שיעור הסבורים שהעלייה בשיעור בעלי העמדה השלילית כלפי ישראל בקרב האמריקנים היא די או מאוד מדאיגה מבחינת ישראל (%, יהודים)

 

חיזוק העוצמה הצבאית או הסדרים מדיניים?

חזרנו ושאלנו מה יבטיח יותר את העתיד הביטחוני של מדינת ישראל בטווח הקרוב ובטווח הרחוק.

• כשמדובר בטווח הקרוב, ניכר בשנתיים האחרונות בכלל המדגם שינוי מגמה: במאי 2024 חיזוק העוצמה הצבאית היה האפשרות המועדפת (40%), אך שיעורה ירד בהדרגה עד אפריל 2026 (28.5%). במקביל עלה שיעור הסבורים כי הביטחון יצא נשכר יותר מהגעה להסדרים מדיניים עם מדינות האזור (מ-19% ל-30.5%). העמדה לפיה שני הגורמים חשובים באותה מידה שומרת על יציבות יחסית לאורך המדידות ושיעור התומכים בה הוא הגבוה ביותר בשתי המדידות האחרונות.
  
  
• בטווח הרחוק, שיעור הסבורים ששני הגורמים חשובים באותה מידה הוא הגבוה ביותר בכל המדידות ואף עולה ממדידה למדידה. שיעור הגורסים שהסדרים מדיניים הם הגורם החשוב ביותר נותר יציב על כשליש בכל המדידות, ואילו המעדיפים את חיזוק העוצמה הצבאית לבדה הוא הנמוך ביותר בשלוש נקודות הזמן.
  

מה יבטיח יותר את העתיד הביטחוני של מדינת ישראל בטווח הקרוב ובטווח הרחוק? (%, כלל המדגם)

• בקרב היהודים, הן בטווח הקרוב הן בטווח הרחוק, השיעור הגבוה ביותר סבורים ששני הגורמים חשובים באותה מידה. בטווח הקרוב חיזוק העוצמה הצבאית (32%) נתפס כעדיף על הסדרים מדיניים (25%), אך בטווח הרחוק המגמה מתהפכת – הסדרים מדיניים (32%) עולים על עוצמה צבאית (21%).
  
  
• בקרב הערבים התמונה שונה: בטווח הקרוב רוב ברור מעדיפים הסדרים מדיניים, ואילו בטווח הרחוק הרוב גורסים ששני הגורמים חשובים באותה מידה.
  
  

מה יבטיח יותר את העתיד הביטחוני של מדינת ישראל בטווח הקרוב ובטווח הרחוק? (%)

	יהודים		ערבים
	טווח קרוב	טווח רחוק	טווח קרוב	טווח רחוק
חיזוק העוצמה הצבאית	32	21	9	8
הגעה להסדרים מדיניים	25	32	57	29
שניהם באותה מידה	40	43	29	55
לא יודעים	3	4	5	8
סך הכול	100	100	100	100

• פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה שבשמאל, הן בטווח הקרוב הן בטווח הרחוק, הגעה להסדרים מדיניים היא האפשרות המועדפת בהרבה. במרכז, בטווח הקרוב והרחוק כמעט מחצית מהמשיבים סבורים ששני הגורמים חשובים באותה מידה. בימין, בטווח הקרוב חיזוק העוצמה הצבאית ושני הגורמים באותה מידה מקבלים כ-40% לכל אפשרות, אך בטווח הרחוק שיעור התומכים בהסדרים מדיניים משתווה לשיעור התומכים בחיזוק העוצמה הצבאית, כאשר שיעור הסבורים ששני הגורמים חשובים באותה מידה נותר הגבוה ביותר ויציב.
  
  

מה יבטיח יותר את העתיד הביטחוני של מדינת ישראל בטווח הקרוב ובטווח הרחוק? (%, יהודים)

 

המניע העיקרי במינויי ראשי השב"כ והמוסד

• שאלנו "מה הגורם העיקרי שהנחה את רה"מ נתניהו במינויים שנעשו לאחרונה לראשות השב"כ (האלוף דוד זיני) ולראשות המוסד (האלוף רומן גופמן)?" בכלל המדגם רק שליש הצביעו על כישוריהם של המועמדים לתפקיד ואילו השיעור הגבוה יותר, כמחצית (48%) סברו כי את המינויים הניעו בעיקר שיקולים של קרבה אישית ונאמנות של המועמד לנתניהו.
  
  
• בקרב המרואיינים הערבים השיעור הגבוה בהרבה (42%) השיבו שהמניע העיקרי למינויים היו שיקולים של קרבה אישית ונאמנות של המועמד לנתניהו ורק 18% סברו שהכישורים הם שהכריעו בזכות המינויים הללו. 40% בחרו בתשובה שאינם יודעים.
  
  
• פילוח התשובות לפי מחנות פוליטיים (יהודים) העלו רוב גדול בשמאל (87%) ובמרכז (72.5%) שהצביעו על הקרבה והנאמנות האישית לנתניהו כמניע העיקרי לשני המינויים הללו. בימין לעומת זאת רק כשליש חשבו שזה המניע העיקרי בעוד שרוב קטן (51%) סברו כי כישורי המועמדים הם שהכריעו.
  
   

צה"ל משנה את אופיו?

• על שאלתנו "האם האירועים האחרונים – כולל העמדת חיילים לדין בגין הדלקת מנגל בשבת וענישה על לבוש בנימוק שאינו צנוע של חיילות במעמד השחרור מצה"ל – מעידים או לא מעידים על שינוי מהותי באופיו של צה"ל?" השיבו השיעור הגבוה ביותר בכלל המדגם (47%) שמדובר בשינוי בכיוון הלא ראוי/רצוי. כרבע (26%) חושבים שלא מדובר בשינוי מהותי והשיעור הנמוך ביותר (18%) שמדובר בשינוי בכיוון הראוי/הרצוי.
  
  
• הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים – יש יתרון ברור למי שסבורים שמדובר בשינוי בכיוון הלא ראוי/רצוי באופיו של צה"ל אך שיעורו גבוה יותר בקרב היהודים (50%, 35% בהתאמה). בקרב הערבים חמישית בחרו בתשובה לא יודעים.
  
  
• פילוח לפי דתיות (יהודים) מעלה כי בקרב החרדים השיעור הגבוה ביותר כמחצית (48.5%) סבורים כי האירועים הללו אינם מעידים על שינוי מהותי באופיו של צה"ל (שכידוע אינו לרוחם). גם בקרב הדתיים השיעור הגבוה ביותר (44%) סבורים כך. בקרב המסורתיים דתיים השיעור הגבוה ביותר, אם כי בכל זאת מיעוט (37%) חושבים שאירועים אלו מעידים על שינוי בכיוון לא ראוי/רצוי של צה"ל וכך גם 49% מהמסורתיים הלא-דתיים. בקרב החילונים רוב ברור (72.5%) רואים באירועים אלו שינוי מהותי באופיו של צה"ל בכיוון לא ראוי/רצוי.
  
  

האם האירועים האחרונים – כולל העמדת חיילים לדין בגין הדלקת מנגל בשבת וענישה על לבוש בנימוק שאינו צנוע של חיילות במעמד השחרור מצה"ל – מעידים או לא מעידים על שינוי מהותי באופיו של צה"ל? (%, יהודים)

 

התנהלות כוחות הביטחון כלפי מתנחלים המעורבים באלימות נגד פלסטינים

• מזה כשנה אנחנו עוקבים אחרי עמדות הציבור בשאלת האופן שבו מטפלים כוחות הביטחון במתנחלים הפועלים באלימות נגד פלסטינים בשטחים. בקרב היהודים אנו רואים יציבות יחסית: השיעור הגבוה ביותר ענו בשלוש המדידות שקיימנו כי מתנהלים נגדם ביד רכה מדי, וניכרת אף עלייה בשיעור הסבורים כך (מ-39.5% ביולי 2025 ל-46% בסקר הנוכחי).
  
  
• מסיבה שאיננו יכולים להסבירה, הפעם חלה עלייה בשיעור המרואיינים הערבים שטענו כי מתנהלים נגד המתנחלים ביד קשה מדי, ויש לחכות למדידה הבאה, שכן אולי מדובר בטעות דגימה.
  
  

האם כוחות הביטחון ורשויות האכיפה פועלים כלפי קבוצות מתנחלים המעורבים במעשי אלימות נגד פלסטינים ביד קשה מדי, ביד רכה מדי או במידה המתאימה? (%)

• כצפוי, הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הם גדולים: בשמאל ובמרכז רוב ברור חושבים שהיד הננקטת נגד המתנחלים המעורבים באלימות בשטחים רכה מדי (84%, 65.5%). בימין, לעומת זאת, שיעור הסבורים כך הוא 29% בלבד, והוא קרוב לשיעורם של מי שחושבים שהיד הננקטת כלפיהם קשה מדי (33%).
  
  

האם כוחות הביטחון ורשויות האכיפה פועלים כלפי קבוצות מתנחלים המעורבים במעשי אלימות נגד פלסטינים ביד קשה מדי, ביד רכה מדי או במידה המתאימה? (%, יהודים)

	ביד רכה מדי	במידה המתאימה	ביד קשה מדי	לא יודעים	סך הכול
שמאל	84	1	5	10	100
מרכז	65.5	15.5	9	10	100
ימין	29	25.5	33	12.5	100

---

מדד הקול הישראלי אפריל 2026 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 26-30/4/2026 רואיינו 601 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון ShiluvI²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.

להורדת נתוני המדד המלאים (PDF) >>

לכל מדדי הקול הישראלי >>