פולימרקט וסימולציות סינתטיות: גם תחזיות בחירות שאינן סקרים דורשות הסדרה

בשנים האחרונות מתפתחים שני סוגים חדשים של כלים המייצרים מידע כמותי על מצב המרוץ הפוליטי מבלי לערוך סקר דעת קהל מסורתי. הסוג הראשון הוא שווקי חיזוי (prediction markets) ובראשם פולימרקט שבהם משתתפים קונים ומוכרים חוזים על תוצאות עתידיות, ומחיר החוזה מוצג כהסתברות להתממשותן. הסוג השני הוא סקרים או סימולציות סינתטיות (synthetic polling) שבהם מודלים של בינה מלאכותית מדמים אוכלוסיות של מצביעים, לעיתים על בסיס פרופילים של בני אדם אמיתיים ולעיתים באמצעות פרסונות סינתטיות, ומפיקים תחזיות לגבי העדפות הצבעה ותוצאות בחירות.למנגנון של שווקי חיזוי ראו Commodity Futures Trading Commission, Prediction Markets, Advance Notice of Proposed Rulemaking, 91 Fed. Reg. 12516 (Mar. 16, 2026), המתאר שווקים אלה כמנגנוני אגרגציה של מידע; https://www.cftc.gov/LawRegulation/FederalRegister/proposedrules/2026-05105.html; ל״דגימת סיליקון״ וסימולציה של מדגמים אנושיים ראו Lisa P. Argyle et al., “Out of One, Many: Using Language Models to Simulate Human Samples,” Political Analysis 31 (2023): 337–351 https://www.cambridge.org/core/journals/political-analysis/article/abs/out-of-one-many-using-language-models-to-simulate-human-samples/035D7C8A55B237942FB6DBAD7CAA4E49.

מבחינה מתודולוגית, מדובר בשני מנגנונים שונים. פולימרקט אוספת הערכות ואינטרסים של סוחרים המוכנים לסכן כסף על התוצאה. סקר סינתטי מבקש ממודל לחזות כיצד בני אדם בעלי מאפיינים מסוימים היו משיבים. אבל מבחינת סביבת המידע של הבחירות, הדמיון ביניהם משמעותי. שניהם עשויים להגיע לציבור באותה אסתטיקה כמותית ומדעית של סקר: 63% סיכוי לניצחון; 31 מנדטים; מפלגה אחת עולה והאחרת יורדת. החשש לפיכך הוא כפול: ראשית, טעויות מתודולוגיות וחוסר דיוק. שנית, היווצרותם של תחליפים לסקרי בחירות הנהנים מן הסמכות המקצועית המיוחסת לסקרים, אך אינם כפופים לחובות גילוי, שקיפות ומגבלות פרסום.

בהתאם לדיני הבחירות הקיימים בישראל, בסעיף 16ה לחוק התעמולה, הפרסום של סקרי בחירות מוסדר בהסדר פרטני. בימים האחרונים שלפני הבחירות (החל בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות) חל איסור על פרסומם. בנוסף, חלות חובות של שקיפות וגילוי, שיפורטו להלן, ביחס לפרסום סקרי בחירות. סקר בחירות אינו מוגדר בהתבסס על המתודולוגיה שבאמצעותה הופק המידע, אלא בהתבסס על תפיסה פונקציונלית המתמקדת בתוכן המידע המופק ובזיקתו להליך האלקטורלי: "סקר בחירות" – סקר הנערך בתקופת הבחירות והבודק דפוסי הצבעה של בוחרים בבחירות, או הבודק נושאים הקשורים במישרין במי שמתמודד בבחירות".הגדרת "סקר בחירות" בסעיף 16ה(א) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק התעמולה"). אומנם מדובר בהגדרה רחבה, אולם השאלה האם פרסום נתונים משווקי חיזוי או מסימולציות סינתטיות נופל לגדר הגדרה זו ומהם כללי שקיפות וגילוי המתאימים ביחס אליהם היא שאלה פרשנית המחייבת הבנת מנגנוני הפעולה העומדים בבסיסם.

נקדים ונדגיש: מדובר בטכנולוגיות חדשות באופן יחסי, ולכן עדיין אין בסיס אמפירי המאפשר לקבוע כיצד, ובאיזו מידה, פרסום נתונים משווקי חיזוי או מסימולציות סינתטיות משפיע על עמדותיהם או על התנהגותם של בוחרים. זאת בשונה מן הספרות הוותיקה העוסקת בהשפעת פרסומם של סקרי בחירות, המצביעה על אפשרות להשפעה על השתתפות, על תפיסת סיכויי המועמדים ועל בחירת המצביעים, אף שאין בה תמימות דעים באשר לעוצמת ההשפעה ולכיוונה.Jason Roy, Shane P. Singh & Patrick Fournier, The Power of Polls? pp. 1-8, 35-59 (Cambridge University Press, 2021). https://www.cambridge.org/core/books/power-of-polls/D3CC77369A6659153BD13E1FE3054EBB אולם, אם המחוקק זיהה את הסיכון המיוחד שבהזרמת מידע כמותי חדש על מצב המרוץ ברגעים האחרונים של הבחירות, הרי שטכנולוגיות חדשות המאפשרות להפיק מידע בעל "לוק אנד פיל" של סקרים מצדיקות לבחון את הכללתן במסגרת ההסדר הקיים.

המהלך המוצע לוועדת הבחירות דורש לראות בפרסום נתוני פולימרקט וסימולציות סינתטיות פרסום סקרים, גם אם אינם כאלה במובן המדעי, ולהחיל עליהם חובה כפולה בדומה לחובות החלות על סקרי בחירות: איסור פרסום תוצאות החל מיום שישי שלפני הבחירות; וחובות שקיפות וגילוי מתודולוגי הקיימות ביחס לסקרים. בחוות דעת זו אנו מסבירים מהן הטכנולוגיות, מציגים את הניסיונות המתעוררים בעולם להתמודד איתן, ואת הצעותינו לגבי חובות שקיפות מתודולוגית המביאה בחשבון את המאפיינים הייחודיים שלהן.

א. פולימרקט ושווקי חיזוי - מהם, מה הם מודדים ועד כמה אפשר לסמוך עליהם?

פולימרקט היא אחת מפלטפורמות שוקי החיזוי הגדולות בעולם. בשוק כזה יכולה להיות מוצעת שאלה בינארית, למשל, האם מועמד מסוים ינצח בבחירות. חוזה מסוג YES הנסחר ב־63 סנט משקף, בקירוב, מחיר שוק של 63% להתממשות האירוע; אם האירוע מתרחש, החוזה משולם בדולר, ואם לא, ערכו הוא אפס. המחיר אינו תוצאה של מודל סטטיסטי של פולימרקט ואינו נוגע לאחוז התמיכה במועמד שנקבע בסקר. המחיר הוא תוצאה מצטברת של החלטות קנייה ומכירה של משתתפי השוק.Polymarket, “How Markets Work”, https://docs.polymarket.com/concepts/prices-orderbook.

מכאן גם ההבדל בין פולימרקט לבין סקר. סקר בחירות מנסה למדוד העדפה – למי אנשים מתכוונים להצביע. שוק חיזוי מבקש לתמחר ציפיות - מה המשתתפים חושבים שיקרה. סוחר יכול להיות תומך נלהב במועמד א' ולרכוש דווקא חוזה על ניצחונו של מועמד ב', משום שהוא מעריך שב' ינצח. השוק גם אינו מדגם מייצג של ציבור הבוחרים, וכל סוחר אינו מקבל "קול אחד". בעל הון גדול שמוכן לסכן כסף יכול להשפיע על המחיר הרבה יותר מאלפי צופים שאינם סוחרים בשוק.

הטיעון המסורתי בעד שווקי חיזוי הוא שמנגנון המחיר מסוגל לצבור "מידע מפוזר", ומי שסבור שהשוק טועה יכול להרוויח מהטעות ולכן יש לו תמריץ לתקן אותה. גם ה־CFTC - (Commodity Futures Trading Commission) - הוועדה האמריקנית למסחר בחוזים עתידיים בסחורות, שהיא הרגולטור הפדרלי המפקח על שוקי נגזרים וחוזי אירוע, מתארת שווקי חיזוי כמכשירים לאגרגציה של מידע, שמחיריהם משקפים את הציפיות המצטברות של משתתפי השוק. זהו גם ההסבר לכך ששווקי חיזוי משמשים יותר ויותר לא רק להימורים, אלא כמעין מדד חי לציפיות לגבי בחירות, החלטות ריבית, אירועים גיאופוליטיים ותוצאות משפטיות.Commodity Futures Trading Commission, Prediction Markets, Advance Notice of Proposed Rulemaking, 91 Fed. Reg. 12516 (Mar. 16, 2026), https://www.cftc.gov/LawRegulation/FederalRegister/proposedrules/2026-05105.html.

הבחירות בארצות הברית ב־2024 היו רגע משמעותי בתפר שבין פולימרקט ובחירות. יותר מ־3.5 מיליארד דולר נסחרו בשוק הבחירות לנשיאות של פולימרקט. בשבועות האחרונים של המרוץ העניקה הפלטפורמה לדונלד טראמפ יתרון ברור, בעוד סקרי דעת הקהל הציגו מרוץ צמוד בהרבה. טראמפ אכן ניצח, והתוצאה חיזקה את הטענה של תומכי שווקי החיזוי כי הם הצליחו לזהות את כיוון המרוץ טוב יותר מן הסקרים.Polymarket, Presidential Election Winner 2024 (final trading volume: $3.686 billion) https://polymarket.com/event/presidential-election-winner-2024; Reuters, “Thousands of election gamblers anticipate betting jackpot after Trump win” (Nov. 6, 2024). https://www.reuters.com/world/us/thousands-election-gamblers-anticipate-betting-jackpot-after-trump-win-2024-11-06/ אלא שהשוואה כזאת בעייתית מלכתחילה, הואיל וסקר ושוק חיזוי אינם מודדים את אותו משתנה, ובדיקה רחבה יותר מלמדת ששווקי החיזוי אינם עדיפים באופן עקבי על מודלים מבוססי סקרים.

סקירה שפורסמה ב־Undark במאי 2026 המתבססת גם על מחקר השוואתי של שווקי חיזוי ומודלים מבוססי סקרים בבחירות 2024 מצאה כי פולימרקט חזתה נכון את זהות המנצח אך לא הייתה עדיפה באופן מובהק על מודלים סטטיסטיים בחיזוי ההצבעה, ובמרוצי הקונגרס ביצועיה היו חלשים במיוחד, בין היתר בשווקים שבהם נפח המסחר היה קטן (כפי שמתרחש גם בסקרים שנעשים עם מדגם קטן מדי, בניגוד לכללי המקצוע המקובלים, ולכן מתקשים בחיזוי ההצבעה). באוגוסט 2026 קיבלו פולימרקט ו־Kalshi תזכורת בולטת למגבלה הזאת: ערב הפריימריז הדמוקרטיים למושל ויסקונסין הן העניקו לפרנצ׳סקה הונג הסתברות של כ־95%–96% לניצחון, אך היא הפסידה לדיוויד קראולי. במקביל, מחקר רחב על פולימרקט המבוסס על מאות מיליוני עסקאות, מצא ריכוזיות חריפה ברווחים: האחוז העליון של המשתמשים הרווחיים גרף 76.5% מכלל הרווחים. ממצא כזה אינו מלמד כשלעצמו שהמחירים אינם מדויקים, אך הוא מחליש את הדימוי הפשוט של "חוכמת המונים" שבה כל משתתף תורם באופן דומה לידע המצטבר.Camila Grigera Naón, “Prediction markets’ reputation comes back to earth after surprise result in Wisconsin,” Fortune (Aug. 13, 2026); https://fortune.com/2026/08/13/prediction-markets-reputation-surprise-result-wisconsin/

מחקר של Anti-Corruption Data Collective (ACDC), ארגון מחקר ללא כוונת רווח המאגד עיתונאים חוקרים, אקדמאים, מדעני נתונים ואנשי מדיניות, שעליו דווח ברויטרס ב־9 בספטמבר 2026,Reuters, Prediction markets shift US election odds on small bets, researchers say, Reuters (Sep. 9, 2026), https://www.reuters.com/legal/government/prediction-markets-shift-us-election-odds-small-bets-researchers-say-2026-09-09/. בחן יותר מ־11,000 שווקים הנוגעים לבחירות לקונגרס בשתי פלטפורמות חיזוי, Kalshi ופולימרקט. לפי הניתוח, ב־94% מן השווקים שנבדקו הימור בודד של פחות מ־1,000 דולר היה מסוגל להזיז את המחיר בשיעור המקביל לעשר נקודות אחוז של הסתברות. במאות מקרים בפולימרקט המחיר החדש נותר לפחות ליממה ולעיתים למעלה מכך. מנגד, שתי הפלטפורמות טענו כי מחיר מעוות יוצר הזדמנות ארביטראז׳: אם מחיר החוזה התרחק, לדעת סוחרים אחרים, מן ההסתברות הסבירה לאירוע, הם יכולים לקנות את הצד שנעשה זול מדי או למכור את הצד שהתייקר מדי ולהרוויח כאשר המחיר מתקן את עצמו. לכן, לטענת הפלטפורמות, עצם האפשרות להרוויח מן העיוות יוצרת תמריץ לשוק לתקן אותו.Anti-Corruption Data Collective, “About Us” https://acdatacollective.org/about/;
Reuters, “Prediction markets shift US election odds on small bets, researchers say” (Sept. 9, 2026), https://www.reuters.com/legal/government/prediction-markets-shift-us-election-odds-small-bets-researchers-say-2026-09-09/

בהקשר של בחירות ולצורך השפעה פוליטית, די בכך שמחיר ישתנה למשך שעות או יום, כדי שצילום מסך יהפוך לכותרת חדשותית, לפוסט של מועמד או למסר של קמפיין: "השווקים מעניקים לנו כעת 70% סיכוי לנצח". במצב כזה יתכן אפילו שסוחר בעל עניין יסכים להפסיד, לא כהשקעה פיננסית כושלת אלא כדי לרכוש איתות פוליטי. זאת, בשל לולאת המשוב הקיימת בין התקשורת לבין שווקי החיזוי - הסוחרים מגיבים לסקרים, חדשות ואירועי קמפיין; המחיר משתנה; כלי תקשורת מדווחים על השינוי כמידע חדש; מועמדים ופעילים עושים בו שימוש; ובכך מחיר שנוצר בחלקו מן השיח הפוליטי חוזר אל השיח כראיה עצמאית למצב המרוץ. זהו בעיקר ניתוח שלנו, אך הוא נתמך בתיעוד של האופן שבו תוצאות משווקי חיזוי מתפרסמים בתקשורת. ראו Associated Press, “2026’s elections could test how heavy trading on prediction markets affects races and results” (Sept. 8, 2026) https://apnews.com/article/prediction-markets-elections-gambling-trump-states-8ee4d0ba5dc92adb04f0284665c18e0f;
Rachel Moran, “In Election Betting, Voters Face the Highest Stakes,” Brennan Center for Justice (June 30 2026) https://www.brennancenter.org/our-work/research-reports/election-betting-voters-face-highest-stakes
Jeremy B. Merrill, Leslie Shapiro & Mariana Alfaro, “Why prediction markets’ election picks are useful, even when they seem wrong,” Washington Post (June 23, 2026) https://www.washingtonpost.com/politics/2026/06/23/why-prediction-markets-election-picks-are-useful-even-when-they-seem-wrong/

החשש מתגבר לאור הממצאים שלפיהם בשוקי הבחירות בארצות הברית תועדו רמות ריכוזיות גבוהות של מסחר. לפי ניתוח ACDC האחוז העליון של הארנקים בשווקי הקונגרס היה אחראי לכ־68% מנפח המסחר, ועשרה ארנקים בלבד לכ־17% ממנו. הדבר משנה משום שמחיר השוק אינו תוצאה של "אדם אחד — קול אחד": כאשר חלק גדול מן הפעילות מרוכז במספר קטן של ארנקים, קבוצה מצומצמת יכולה לקבל משקל גדול במיוחד בקביעת המחיר שמוצג אחר כך לציבור כהסתברות. בהקשר זה נהוג לכנות סוחרים בעלי פוזיציות גדולות במיוחד - "לווייתנים". לווייתן שמזרים סכום גדול לשוק דל־נזילות יכול להזיז את המחיר במהירות, ולעיתים עצם פעולתו עשויה לגרור סוחרים אחרים בעקבותיו. בתקופת בחירות 2024 נחקרו גם עסקאות גדולות במיוחד לטובת טראמפ; פולימרקט מסרה אז כי לא מצאה ראיה לכך שנועדו לבצע מניפולציה פוליטית. עם זאת, עצם האפשרות של משתתף יחיד או קבוצה קטנה להזיז את "הסתברות הכותרת", האחוז הבולט שמופיע בפלטפורמה ושאותו נוטים כלי תקשורת וקמפיינים לצטט כסיכוי לניצחון, מחייבת להבחין בין חוכמת ההמונים לבין שוק שבו ההשפעה על התוצאה משוקללת גם לפי היקף הכסף המושקע.Anti-Corruption Data Collective, Analysis of 2026 U.S. congressional prediction markets, summarized in Reuters, “Prediction markets shift US election odds on small bets, researchers say” (Sept. 9, 2026), https://www.reuters.com/legal/government/prediction-markets-shift-us-election-odds-small-bets-researchers-say-2026-09-09/.

לפיכך, הצגת פעילות של שווקי חיזוי כמקור מהימן למידע בחירות עלולה לבלבל בין הימור ספקולטיבי - עסקה שבה המשתתף מסכן כסף על הערכתו לגבי אירוע עתידי, בלי שהעסקה עצמה מודדת את עמדות ציבור הבוחרים, לבין סקר. מרכז ברנן לצדק הזהיר ביוני 2026 כי התייחסות להערכות הסיכוי של פלטפורמות שווקי החיזוי Kalshi ופולימרקט כמקור מהימן למידע בחירות, במקום כהימור ספקולטיבי המבוסס על דעות והערכות של סוחרים, עלולה לבלבל מצביעים, להשפיע על תפיסת מצב המרוץ ואף לספק חומר לטענות כוזבות בדבר הונאת בחירות כאשר התוצאה בפועל אינה תואמת את התחזית.Rachel Moran, “In Election Betting, Voters Face the Highest Stakes,” Brennan Center for Justice (June 30, 2026), https://www.brennancenter.org/our-work/research-reports/election-betting-voters-face-highest-stakes. ; Nizan Geslevich Packin & Sharon Rabinovitz, Prediction markets as a public health threat, 392(6795) Science 257 (April 2026)

ב. סימולציות סינתטיות: ממדגם הסיליקון לתחזית הבחירות

מודלים של שפה מאפשרים ליצור אוכלוסייה של סוכנים, משיבים סינתטיים, תאומים דיגיטליים וישויות מבוססות AI, להעניק להם מאפיינים דמוגרפיים ופוליטיים ולעיתים מידע נוסף על אדם מסוים או על סביבת המידע שלו, ולבקש מהמודל לענות בשמם.

אחת העבודות המכוננות בתחום הייתה מחקרם של Argyle ואחרים, Out of One, Many, שהציע את המונח "דגימת סיליקון" (silicon sampling).Lisa P. Argyle et al., “Out of One, Many: Using Language Models to Simulate Human Samples,” Political Analysis 31 (2023), https://doi.org/10.1017/pan.2023.2. החוקרים הזינו ל־GPT-3 פרופילים סוציו־דמוגרפיים של נשאלים אנושיים והראו שבתנאים מסוימים המודל מסוגל לשחזר דפוסים מצרפיים של עמדות בקרב קבוצות אוכלוסייה. בעקבותיו החלה להתפתח ספרות הבוחנת מודלים של שפה כמקור אפשרי לדעת קהל סינתטית. עם זאת, מחקרים אחרים מראים שהיכולת לשחזר פרסונות של בוחרים אינה שקולה לסקר מתוקף. Bisbee ועמיתיו, במאמר Synthetic Replacements for Human Survey Data? The Perils of Large Language Models שפורסם ב־Political Analysis, השוו תשובות סינתטיות לנתונים על התנהגות הצבעה ודעת קהל בארצות הברית של ANES — American National Election Studies, שהיא סדרת סקרים אקדמית ותיקה ומייצגת, הנחשבת מקור מרכזי במחקר הבחירות.American National Election Studies (ANES), About Us, https://electionstudies.org/about-us/. ANES has produced nationally representative academic survey data on voting, public opinion and political participation since 1948. הם מצאו כי אף שהממוצעים הסינתטיים יכולים להיראות קרובים לממוצעי הנשאלים האנושיים, השונות בתשובות נמוכה יותר, יחסים סטטיסטיים בין משתנים שונים מאלה הנמצאים אצל בני אדם, ושינויים קטנים בהוראות שניתנו למערכת או עדכונים של המודל משפיעים על התוצאות. לפיכך הסיקו החוקרים שאין כרגע בסיס להתייחס לנתונים כאלה כתחליף אמין לנתוני סקר אנושיים לצורך הסקה סטטיסטית.James Bisbee et al., “Synthetic Replacements for Human Survey Data? The Perils of Large Language Models,” Political Analysis 32(4) (2024): 401–416, https://doi.org/10.1017/pan.2024.5.

על אף המחלוקת בנוגע לאמינות ומהימנות הסימולציות הסינתטיות, נעשה בהם שימשו בהקשרי בחירות. כך, למשל, חברת Aaru יצרה אלפי סוכנים של מצביעים על בסיס נתוני מפקד אוכלוסין ומאפיינים אישיים רבים, סיפקה להם "תזונת מידע" שנועדה לדמות את זו של קבוצת המצביעים שהם מייצגים, ושאלה אותם כיצד יצביעו. החברה סיפקה שירותים לקמפיינים פוליטיים בארצות הברית, ל־PACs ולארגונים אחרים, וטענה שהיא מסוגלת לבצע בתוך דקות ובעלות נמוכה בהרבה משאל אנושי של אלפי "משיבים".Reed Albergotti, “AI startup Aaru uses chatbots instead of humans for political polls,” Semafor (Sept. 20, 2024), https://www.semafor.com/article/09/20/2024/ai-startup-aaru-uses-chatbots-instead-of-humans-for-political-polls. ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2024 היא פרסמה באמצעות Semafor - אתר חדשות אמריקני המתמקד בפוליטיקה, טכנולוגיה ועסקים, תחזית למדינות המתנדנדות. המודל העניק להאריס יתרון כללי וחזה שתנצח בחבר האלקטורים; לאחר הבחירות התברר שהתחזית שגויה וטראמפ ניצח.Gina Chua, “An AI polling startup makes its predictions for the 2024 US election,” Semafor (Nov. 4, 2024), https://www.semafor.com/article/11/04/2024/an-ai-polling-startup-polls-bots-predicts-harris-will-win; Diego Mendoza, “AI polling company defends wrong predictions on the US election,” Semafor (Nov. 6, 2024), https://www.semafor.com/article/11/06/2024/ai-startup-aaru-defends-using-artificial-intelligence-for-polling.

פרויקט אקדמי נוסף, ElectionSim, ביקש ליצור סימולציית בוחרים בקנה מידה רחב ולייצר תחזיות של התנהגות קבוצות ומצביעים. מפעילי הפרויקט יצרו מאגר בהיקף של כמיליון מצביעים סינתטיים שנדגמו ממידע ברשתות חברתיות, ובנו מדד ייחוס (benchmark) המבוסס על סקרים (PPE, Poll-based Presidential Election Benchmark) כדי לבדוק עד כמה המערכת משחזרת התפלגויות של העדפות מצביעים בתרחישי בחירות לנשיאות ארצות הברית. המאמר מדווח על ביצועים טובים ויציבים ביחס למדד הייחוס שבנו החוקרים, אך הוא פורסם כמאמר מקדים לפני ביקורת עמיתים (preprint), ואינו מציג מבחן חיצוני שבו ElectionSim חזתה מראש את תוצאת בחירות 2024. הראיה בשלב זה היא בעיקר יכולת לשחזר או להתקרב לנתוני סקרים בתרחישי הסימולציה שהוגדרו.Xinnong Zhang et al., “ElectionSim: Massive Population Election Simulation Powered by Large Language Model Driven Agents,” arXiv:2410.20746 (2024), https://arxiv.org/abs/2410.20746.

להבדיל משווקי חיזוי שיכולים להפיק בעיקר סבירות לתוצאה, סימולציות סינתטיות מפיקות את האובייקטים המוכרים מעולם הסקרים: שיעורי תמיכה, פילוחים דמוגרפיים, חלוקת מנדטים, מעברים בין מפלגות ואפילו תשובות מילוליות של "מצביעים". הבעיה שלהם היא בכך שהם מבצעים "היסק"רחל ארידור הרשקוביץ ותהילה שוורץ אלטשולר, פרטיות ובחירות: לקראת בחירות 2026, הצעה לסדר 64 המכון הישראלי לדמוקרטיה (מרץ 2026), בעמ' 21-31. עמוק, ותלויים בין השאר בנתונים שעליהם אומן המודל, בהגדרת היישויות הסינתטיות, במשקלות ובטמפרטורה שהוגדרה להן, בדגימה ובמספר ההרצות. לכן גם אנשי המקצוע בתחום הסקרים החלו להגיב, ולאחרונה פרסם האיגוד האמריקני למחקר דעת קהל (AAPOR) קוד אתי חדש הקובע כי תגובות שנוצרו או הוסקו באמצעות בינה מלאכותית, ובכללן "תגובות סיליקון", תאומים דיגיטליים וכיוצא באלה, אינם נחשבים "משתתפי מחקר". עוד קובע הקוד כי משמעות המונחים "poll" "polling" ו־"survey" היא שהמקור העיקרי לנתונים הוא בני אדם, ולכן אין להשתמש בהם לתיאור מידע שנוצר באמצעות בינה מלאכותית. במקביל יוזמת השקיפות של האיגוד דורשת שכאשר נעשה שימוש בתשובות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית חובה לתאר כיצד הן נוצרו, מה היה תפקיד הבינה ואיזו בקרה אנושית בוצעה.James Bisbee et al., “Synthetic Replacements for Human Survey Data? The Perils of Large Language Models,” Political Analysis 32(4) (2024): 401-416, https://www.cambridge.org/core/journals/political-analysis/article/synthetic-replacements-for-human-survey-data-the-perils-of-large-language-models/B92267DC26195C7F36E63EA04A47D2FE ; ראו גם: Xinnong Zhang et al., “ElectionSim: Massive Population Election Simulation Powered by Large Language Model Driven Agents,” arXiv:2410.20746 (2024), for an election-simulation architecture using LLM-driven agents. https://arxiv.org/abs/2410.20746

ג. אסדרה כללית של שווקי חיזוי

שווקי חיזוי הם כבר מושא לאסדרה במדינות שונות, אך האסדרה הכללית שלהם עוסקת בדרך כלל בשאלה מהו המוצר המשפטי שמציעה הפלטפורמה - הימור, חוזה אירוע או מוצר פיננסי - מי רשאי להציעו, ובאילו תנאים. בארצות הברית קיימת מחלוקת לגבי הסמכות: ה-CFTC, הרגולטור הפדרלי על שוקי הנגזרים, רואה בחוזי אירוע הנסחרים בבורסות מפוקחות מוצרים הנתונים למסגרת הפדרלית של חוק הסחורות; מדינות שונות, לעומת זאת, מבקשות להחיל על חלק מן הפעילות את דיני ההימורים שלהן. בשנת 2026 משכה ה-CFTC הצעה שעסקה באסדרה של חוזי אירוע מסוימים בשל ביקורת שיפוטית, ובהמשך פתחה הליך רגולטורי חדש ורחב לגבי שווקי חיזוי. ראו, לדוגמה, Reuters, “Judge blocks Minnesota’s first-in-nation prediction markets ban” (July 27, 2026), https://www.reuters.com/world/judge-blocks-minnesota-implementing-novel-prediction-markets-ban-2026-07-27/; Commodity Futures Trading Commission, Prediction Markets, Advance Notice of Proposed Rulemaking, 91 Fed. Reg. 12516 (Mar. 16, 2026) https://www.cftc.gov/LawRegulation/FederalRegister/proposedrules/2026-05105.html

גם מחוץ לארצות הברית האסדרה הכללית מתמקדת בעיקר ברישוי הימורים, מוצרים פיננסיים והגנת הצרכן. בצרפת נחסמה פולימרקט ביולי 2026 בטענה להפעלת הימורים ללא רישיון; בספרד נחסמו פולימרקט ו-Kalshi במאי 2026 בשל היעדר רישיונות הימורים; בסינגפור אסורה השתתפות בהימורים מרחוק שאינם מורשים; ובאוסטרליה הזהירה ה-ASIC - Australian Securities and Investments Commission - כי אין כיום שוק חיזוי המורשה לפעול במדינה כשוק פיננסי וכי משתמשים בפלטפורמות זרות אינם נהנים מהגנות המשקיעים המקומיות.Reuters, “France blocks access to Polymarket website” (July 17, 2026) https://www.reuters.com/technology/french-internet-service-providers-told-block-access-polymarket-2026-07-17/; Reuters, “Spain blocks prediction markets Polymarket, Kalshi over lack of gambling licences” (May 26, 2026) https://www.reuters.com/business/spain-blocks-prediction-markets-polymarket-kalshi-over-lack-gambling-licences-2026-05-26/; Singapore Gambling Regulatory Authority, “Unlawful Remote Gambling Activities” https://www.gra.gov.sg/harm-minimisation/unlawful-remote-gambling-activities; Australian Securities and Investments Commission (ASIC), Moneysmart, “Prediction markets” (updated Aug. 3, 2026). https://moneysmart.gov.au/investment-warnings/prediction-markets

בישראל לא מצאנו הסדר ייעודי המסדיר שווקי חיזוי כקטגוריה משפטית עצמאית. עם זאת, פעילות כזאת עשויה לעורר שאלות מכוח דיני ההימורים הכלליים. סעיף 224 לחוק העונשין מגדיר "הימור" באופן רחב כהסדר שבו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה והזכייה תלויה בניחושו של דבר; סעיפים 225 ו-227 אוסרים, בין היתר, ארגון או עריכה של הימור וכן פעולות מסוימות הקשורות בהצעתו ובפרסומו.חוק העונשין, התשל"ז-1977, סעיפים 224-22. בנוסף, חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017, מאפשר בתנאים הקבועים בו, להורות על הגבלת גישה לאתר המשמש לביצוע עבירות הימורים, ובמקרים מסוימים על מניעת איתורו במנוע חיפוש או על הסרתו אם הוא מאוחסן בישראל או בשליטת גורם ישראלי.חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017. החוק מאפשר צווי הגבלת גישה ביחס לרשימה סגורה של עבירות, ובהן הימורים, וכן במקרים המתאימים מניעת איתור במנוע חיפוש או הסרה כאשר האתר מאוחסן בישראל או בשליטת גורם ישראלי. בינואר 2026 אף הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת Blockratize, המפעילה את אתר פולימרקט בטענה שמדובר בפלטפורמת הימורים והגרלות האסורה לפי חוק העונשין. עם זאת, טרם ניתנה החלטה בבקשה.ת"צ 38089-01-26 איתי לנגר נ' Blockratize (15.01.2026). נוסף על כך, בחודש פברואר 2026 הוגש כתב אישום נגד אזרח ואיש מילואים בגין שימוש במידע צבאי מסווג לצורך פעילות בפולימרקט. בדיווח על מעצרם טענה המשטרה כי החשד נגד העצורים עסק בניהול הימורים באתר פולימרקט בנוגע להתרחשותם של מבצעים צבאיים. עם זאת, לפי כתב האישום הועמדו החשודים לדין בעבירות ביטחוניות חמורות ועבירות שוחד ושיבוש הליכי משפט, ולא בעבירות הימורים.משטרת ישראל, נעצרו מספר חשודים בהימורים באתר פולימרקט (12.02.2026); גיא אסיף, הצד האפל של תעשיית ההימורים של המלחמה, YNET, 27.2.26. לפיכך, לא מצאנו הכרעה ישראלית המסווגת את פולימרקט עצמה כהימור אסור לפי הדין הישראלי, ולכן אין מקום לקבוע כאן כי עצם פעילות הפלטפורמה בישראל אינה חוקית.

ד. אסדרת התפר שבין שווקי חיזוי לבין הבחירות

כאשר עוברים מן האסדרה הכללית אל אסדרת שווקי חיזוי כחלק מדיני הבחירות, מופיעה קבוצת הסדרים שונה, שתכליתה אינה רק הגנת מהמרים או הסדרת מוצר פיננסי אלא גם מניעת תמריצים פסולים והשפעה על טוהר הבחירות. לפי מיפוי Pew מיוני 2026, ב-23 מדינות בארצות הברית קיימים איסורים מלאים על הימורי בחירות ובתשע נוספות קיימים איסורים בנסיבות מסוימות. בחלק מן המדינות קיימות מגבלות מיוחדות על מועמדים, בעלי תפקידים או עובדי ציבור; ובכמה מהן להרשעה בהימורי בחירות עשויות להיות השלכות גם על כשירות לכהן בתפקידים מסוימים, זאת כמפורט בתרשים הבא: Shifra Dayak, “More than half of states restrict betting on elections,” Pew Research Center (June 23, 2026). https://www.pewresearch.org/short-reads/2026/06/23/more-than-half-of-states-restrict-betting-on-elections/