השמיני בדרך?

לעמוד בחירות 2026 >>

תיאור: מטה מפלגת יהדות התורה בירושלים, אוקטובר 2026 | Photo by Chaim Goldberg/Flash90

תקציר

יהדות התורה נשענת על מודל הצבעה ייחודי, שבו ההשתייכות לקהילה החרדית האשכנזית מתורגמת כמעט אוטומטית להצבעה למפלגה. אם המודל ימשיך לפעול כבעבר, פוטנציאל הקולות של המפלגה עומד על כ-324,000. אך בבחירות הקרובות נפגעו לראשונה בו-זמנית שני מנועי היסוד של המודל, הנאמנות הקהילתית והציות לסמכות הרבנית, ולצידם נחסם כלי הפיקוח הטכנולוגי של המפלגה. סדקים אלו עשויים לשחוק את הפוטנציאל ב-10,000–25,000 קולות. בתרחיש הבסיס, סיכוייה של המפלגה לזכות במנדט שמיני נמוכים ממחצית, והיא עשויה להישאר עם 7 מנדטים. עם זאת, שיעור הצבעה כללי נמוך או שיעור גבוה של קולות אבודים יורידו את הרף למנדט השמיני, ובצירוף שארית גבוהה מזו של ש"ס, שותפתה להסכם העודפים, צפויים להעניק לה אותו.

1. מודל הנעילה: ייחודיותה של יהדות התורה

החברה החרדית מאופיינת בקשר הדוק וחריג בעוצמתו בין השתייכות קהילתית לבין דפוסי הצבעה. בשל שיעורי הנאמנות הגבוהים הגדיר המחקר את יהדות התורה "מפלגת כת" הפונה באופן בלעדי פנימה (פישר ובקרמן, 2001). נתוני מדד הדמוקרטיה הישראלית 2025 ממחישים זאת: 36% מהחרדים הצהירו שיצביעו בכל מקרה למפלגה שבחרו בה בעבר, לעומת 7% בלבד בציבור הכללי, ונושאים כמו ביטחון, כלכלה וזהות ראש המפלגה כמעט אינם משפיעים על החלטתם (הרמן ואח', 2025).

את הנאמנות הזו מבטיחים שלושה מנועים:

• המניע הקהילתי: ההצבעה נתפסת ככלי הבלעדי להבטחת משאבים לקהילה ולהגנה על האוטונומיה שלה מפני איום חיצוני מתמיד. היא משמשת גם הצהרת השתייכות, בייחוד עבור מי שנמצאים בשולי הקהילה.
• המניע הדתי: פסיקת "גדולי התורה" שיש חובה להצביע הופכת את ההצבעה למצווה, ושוללת את הלגיטימיות של הימנעות או של בחירה במפלגה אחרת.
• המניע המוסדי: פיקוח קהילתי הדוק, שבשנים האחרונות עבר דיגיטציה, מאתר בזמן אמת את מי שטרם הצביע ומביא אותו לקלפי, גם כשהמוטיבציה הפנימית שלו נמוכה (לפאיר ומלאך, 2026).
  
  

המודל אינו הרמטי. ב-2009 פגעו מחלוקות פנימיות באמון הבוחרים, וב-2015 נמנע הפלג הירושלמי מהצבעה בהוראת רבניו; בשני המקרים איבדה המפלגה מנדט. ב-2021, בבחירות שנערכו בצל הקורונה, ירד שיעור ההצבעה למפלגה על רקע תרעומת פנים-חרדית על התנהלותה (מלאך, 2025). אך בכל המקרים הללו נסדק מנוע אחד בלבד.

2. הפוטנציאל הדמוגרפי

בבחירות שנערכו בנובמבר 2022 זכתה יהדות התורה ב-280,194 קולות. אם מודל הנעילה יפעל כבעבר, הפוטנציאל שלה כיום עומד על כ-329,000 קולות לפי הגידול הטבעי נטו במגזר החרדי (4.1% בשנה), ועל כ-324,000 לפי קצב הגידול של המפלגה בשנים 2013–2022 (3.7% בשנה), שהוא תרחיש הייחוס. אחרי עשור שבו כמעט לא השתנה מספר המנדטים של המפלגה, הגידול הדמוגרפי המצטבר אמור היה להבשיל סוף-סוף לכדי מנדט שמיני.

3. הסדקים במודל לקראת 2026

הבחירות הקרובות מתקיימות בנקודת זמן ייחודית: לראשונה ספגו שני מנועי היסוד של המודל זעזוע בו-זמנית, ולצדם נחלש גם המנוע השלישי.

• סדק במניע הקהילתי, משבר הגיוס: הכישלון בהסדרת מעמד בני הישיבות, דווקא כשהמפלגות החרדיות חברות בקואליציה, מעורר שאלה על תכלית ההצבעה. רק 28% מהחרדים מעניקים ציון גבוה להצלחת ההנהגה הפוליטית החרדית בקידום האינטרסים של בוחריה (הרמן ואח', 2026), והאכזבה עלולה להתבטא בהימנעות.המתחים בין הקהילות החרדיות בולט גם בפיצול בתוך אגודת ישראל בין חסידי גור לבין חסידי בעלזא והחסידויות הקטנות המאוחדות ב"שלומי אמונים. האחרונים נרשמו כמפלגה עצמאית "חומת תורת ישראל" בתוך רשימת יהדות התורה.
• סדק במניע הדתי, שחיקת הסמכות הרבנית: "דעת תורה" פועלת ביעילות כשיש קונצנזוס רבני. הביקורת הנוקבת של הפלג הירושלמי ושל רבנים חסידיים על "פשרנות" המפלגה בסוגיית הגיוס מקשה לגבש הכרעה רבנית אחידה, ופותחת פתח לרשימות לוויין הנוגסות בבסיס ("הציבור החרדי" וייתכן שגם "צבע שחור").
• סדק בשוליים, החרדיות המודרנית: מלחמת 7 באוקטובר האיצה את התגבשותה של "החרדיות המודרנית" כקבוצה נבדלת (גאדו, 2024). הפער בינה לבין הנהגת המפלגה בשאלת הגיוס והנשיאה בנטל, לצד יוזמות להקמת רשימות ייעודיות, יוצר פוטנציאל לזליגת קולות אל מחוץ למחנה. גם במעגל החיצוני התמונה פחות נוחה: ריצתה הנפרדת של נעם שוללת מהמפלגה קולות חרד"ליים, ולחסידי חב"ד, שאף פעם לא היו מחויבים ליהדות התורה, יש אפשרויות הצבעה מחוץ למפלגה (בעיקר עוצמה יהודית).
• היחלשות המניע המוסדי: ועדת הבחירות ובג"ץ חסמו את ה"אלקטור", המערכת הממוחשבת למעקב אחר המצביעים. החסימה פוגעת דווקא במנוע שאמור לפצות על היחלשות שני האחרים, ותקשה על המפלגה להביא לקלפי את המצביעים המהססים.
  
  

ניתן להעריך שסדקים אלו יגרעו מהמפלגה 10,000–25,000 קולות ביחס לפוטנציאל. שחיקה בגבול התחתון של הטווח תעיד על תנודה רגילה; שחיקה בגבול העליון תעיד על סדק של ממש במודל הנעילה.

4. המודד למנדט והמנדט השביעי

מלבד מספר הקולות של יהדות התורה עצמה, מספר המנדטים שלה תלוי בגובה המודד למנדט, בהתפלגות השאריות בכלל הכנסת ובגודל השארית שלה ביחס לזו של ש"ס.להרחבה אודות התחשיב שהופך את הקולות למנדטים ראו קניג 2026א. להרחבה אודות החסימה והקולות המבוזבזים ראו קניג 2026ב. בפנקס הבוחרים רשומים כ-7.34 מיליון בעלי זכות בחירה (גידול של 8% לעומת 2022). בשיעור הצבעה דומה לבחירות הקודמות (70.6%), ייספרו כ-5.15 מיליון קולות כשרים (לאחר ניכוי הקולות הפסולים).

גובה המודד מושפע במידה רבה מהיקף הקולות למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה ("קולות אבודים"): בתרחיש בזבוז נמוך (2%) הוא יעמוד על כ-42,050 קולות, בתרחיש בינוני (4%) על כ-41,200, ובתרחיש גבוה (7%) על כ-39,900.‎‏תרחיש הבזבוז הנמוך עשוי להתממש אם "המילואימניקים והמפלגה הכלכלית" ו"עמך ישראל" יעברו את אחוז החסימה. התרחיש הבינוני יתממש אם אחת מהן תעבור, והתרחיש הגבוה אם שתיהן יישארו מתחתיו. גם שיעור ההצבעה הכללי משפיע: בהנחה שההצבעה במגזר החרדי תישאר גבוהה, כל נקודת אחוז בשיעור ההצבעה הכללי משנה את המודד בכ-600 קולות.

המנדט השביעי צפוי אפוא להישמר ליהדות התורה ברוב התרחישים: הוא מחייב כ-279,000–294,000 קולות בשיעור הצבעה דומה לבחירות הקודמות, וכ-269,000–300,000 קולות בכלל צירופי התרחישים.

5. הנתיב למנדט השמיני

בזכות הסכם העודפים עם ש"ס, יהדות התורה אינה חייבת להגיע לשמונה מודדים שלמים. המנדט השמיני תלוי בשני תנאים: שהגוש המשותף יזכה במנדט נוסף, דבר המובטח רק אם סך השאריות של שתי המפלגות יעלה על מודד שלם ואחרת תלוי בחלוקת העודפים בכלל הכנסת; ושיהדות התורה תגבר על ש"ס בחלוקה הפנימית. בהנחה שש"ס תזכה ב-7–8 מנדטים, די לשם כך שהשארית של יהדות התורה תהיה גבוהה מזו של ש"ס.

בשקלול שני התנאים, שארית של כ-0.6 מודד (כ-24,000–25,000 קולות מעבר למנדט השביעי) מעניקה ליהדות התורה סיכוי של כ-55% לזכות במנדט השמיני, ושארית של 0.8 מודד (כ-8,000 קולות נוספים) מעלה אותו לכ-80%.‎‏ההערכה מניחה שש"ס תזכה ב-7 או 8 מנדטים מלאים כפי שצופים לה הסקרים ושגודל השארית שלה אינו ידוע מראש. אם ש"ס תזכה ליותר קולות ומנדטים סיכוייה לקבל את המנדט הנוסף כתוצאה מהסכם העודפים גבוהים יותר. ההערכה גם מניחה שהשארית המשותפת הנדרשת לגוש בחלוקת העודפים נעה בין 0.5 ל-0.7 מודד, בהתאם לחמש מערכות הבחירות האחרונות. בשיעור הצבעה דומה לבחירות הקודמות, הרף לסיכוי של כ-55% נע בין כ-303,000 קולות בתרחיש בזבוז גבוה לכ-320,000 בתרחיש בזבוז נמוך, וכל נקודת אחוז בשיעור ההצבעה הכללי משנה אותו בכ-4,500 קולות.

הקולות הנדרשים ליהדות התורה לסיכוי של כ-55% למנדט השמיני (בסוגריים: המודד למנדט)

 

6. מסקנות

בהינתן שחיקה של 10,000–25,000 קולות, יהדות התורה צפויה לקבל כ-299,000–314,000 קולות. בתרחיש הבסיס תסיים המפלגה עם שארית של כ-0.3–0.6 מודד, וסיכוייה למנדט השמיני עומדים על כשליש. שיעור הצבעה כללי נמוך ושיעור גבוה של קולות אבודים יורידו את הרף לכ-292,000 קולות ויהפכו את המנדט השמיני לסביר מאוד. מנגד, שיעור הצבעה גבוה ושיעור נמוך של קולות אבודים יעלו את הרף לכ-326,000 קולות, מעל הפוטנציאל הדמוגרפי, והמפלגה תיאלץ ככל הנראה להסתפק גם בבחירות אלו בשבעה מנדטים.

אך המבחן החשוב של הבחירות הקרובות רחב משאלת המנדט השמיני. מכיוון שמספר המנדטים תלוי גם בגורמים חיצוניים, המדד לחוסנו של מודל הנעילה הוא מספר הקולות: שחיקה מתונה תעיד שהמודל ספג את הזעזועים, ואילו שחיקה בגבול העליון של הטווח, דווקא בשיא הצמיחה הדמוגרפית, תעיד שהוא נסדק. ההנהגה הדתית והפוליטית מנסה כתמיד לבלום את השחיקה באמצעות תרגום תחושת הרדיפה לתחושת סכנה קיומית, ברוח "יהודים, העיירה בוערת". הצלחתה תימדד ביכולתה להחזיר לקלפי את הבוחרים המאוכזבים, ובכך תוכרע לא רק שאלת המנדט השמיני, אלא גם השאלה אם נאמנותו האוטומטית של הבוחר החרדי היא עדיין נתון קבוע.

מקורות