מבקשי מקלט בישראל: תמונת מצב לקראת יום המהגר הבינלאומי
ב- 18 בדצמבר 2012 מצויין יום המהגר הבינלאומי. אחת הסוגיות המרכזיות העומדות לפתחה של מדינת ישראל בתחום ההגירה הוא היחס למבקשי המקלט שחצו את הגבול ממצרים ומצויים כיום בשטחה.
ב-18 בדצמבר 2012 מתקיים יום המהגר הבינלאומי. אחת הסוגיות המרכזיות העומדות לפתחה של מדינת ישראל בתחום ההגירה היא היחס למבקשי המקלט שחצו את הגבול ממצרים ונמצאים כיום בשטחה.
בישראל שוהים כיום קרוב ל-60,000 מבקשי מקלט, רובם מאריתריאה ומסודן. במאמרי הקצר "כוחן של הגדרות: 'מסתננים' ו'מבקשי מקלט' בישראל – שישים שנה לאמנת הפליטים" בחנתי את הכשלים המשפטיים והמוסריים במדיניות המקלט של ישראל, ובמרכזם ההחלטה להחיל מדיניות "אי-הרחקה" של אזרחי סודן ואריתריאה תוך כדי הטלת איסור חוקי על העסקתם ואי-בחינת בקשות פרטניות למקלט.
מאמר מאוחר יותר, מינואר 2012, "התיקון לחוק למניעת הסתננות: תיוגם של מבקשי מקלט כפושעים", בחן את הקשיים המשפטיים והמוסרים הנובעים מחוק זה, ולפיו בררת המחדל היא מעצר "מסתננים" שאסור להרחיקם מישראל למשך שלוש שנים, פרק זמן הארוך בהרבה מפרקי הזמן המרביים הנהוגים בעולם המערבי. כמה ארגוני זכויות אדם הגישו ב-4 באוקטובר 2012 עתירה לבג"ץ (7146/12) כנגד חוקתיות החוק.
ההסדר החוקי אינו מופעל בינתיים באופן גורף כנגד מי שנכנסו לישראל עובר לחקיקתו; ארגוני זכויות האדם משכו את עתירתם (עת"ם [י-ם] 1726-10-12) נגד כליאת מבקשי המקלט מסודן לתקופה בלתי מוגבלת, אחרי שפרקליטות המדינה הבהירה כי חרף הצהרתו של שר הפנים בנידון טרם התקבלה החלטה. בינתיים, ההחלטה להקים את מתקן ההשהיה החדש בנגב (חרף התנגדויות לבנייתו לנוכח התנאים הקשים שעתידים לשרור בו) אינה מיושמת בשלב זה, לאור הירידה בקצב כניסת מבקשי המקלט (ראו להלן).
כלל הקשיים שעליהם הצביעו במאמרים הקודמים עומדים בעינם: חרף הישגים נקודתיים (כגון חיובה של עיריית אילת לאפשר לילדי מבקשי מקלט ללמוד במערכת החינוך העירונית) נותר מעמדם של מבקשי המקלט מאריתריאה ומסודן רעוע ביותר: המדינה התחייבה (בג"ץ 6312/10) אמנם שלא לנקוט צעדי אכיפה נגד מעסיקיהם, אך על רישיונות הישיבה שמבקשי המקלט מחזיקים בידיהם מצוין במפורש שאין הם רישיונות עבודה, ורבים ממבקשי המקלט אינם מצליחים לעבוד. מדיניות זו דוחקת אותם למצבים של עוני ומצוקה, וגורמת להתרכזותם באזורים מוחלשים, שבהם הם יכולים להרשות לעצמם למצוא מחסה. דו"ח של מוקד סיוע לעובדים זרים סוקר בפירוט את גילויי ההסתה והגזענות כלפי מבקשי המקלט שהתעצמו, למרבה הצער, בשנת 2012.
בחודשים האחרונים ירד מספר מבקשי המקלט הנכנסים לישראל מדי חודש באופן ניכר. לפי דיווחי רשות האוכלוסין וההגירה, בחודש נובמבר דובר ב-40, ובחודש אוקטובר ב-54. זאת, בפרט לאור הימנעות בית המשפט העליון מהכרעה עקרונית בדבר מחויבות המדינה לבחון אם נשקפת סכנה לחייהם או לחירותם של מי שמגיעים אל הגדר (במאמר קודם, שעסק בעתירה בבג"ץ 6582/12 שעניינה קבוצת מבקשי מקלט שהגיעו לגדר וישראל מנעה את כניסתם, טענתי כי הקמת הגדר משנה אמנם את המציאות הפיזית אך לא את המחויבות המשפטית).
היעדר האפשרות בטווח הזמן הנראה לעין להשיב את האזרחים הסודנים והאריתריאים לארצותיהם, מחד גיסא, והירידה הדרמתית במספר מבקשי המקלט, מאידך גיסא, מחייבים ביתר שאת קביעת הסדרים ראויים לטיפול באוכלוסיית מבקשי המקלט השוהה כיום בישראל. במאמר קודם, הצעת חוק ההגירה לישראל: בחינת ההסדרים הנוגעים למבקשי מקלט ולפליטים, בחנתי את אחד הפתרונות העומדים על סדר היום הציבורי. ביום שני 24 בדצמבר 2012 יתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה שולחן עגול בנושא "מדיניות ההגירה והשלכותיה" שיעסוק, בין היתר, בסוגיות אלה.