הצטרפות למפלגה בעידן המקוון: התפקדות אישית, שקופה ללא מתווכים
המפלגות בישראל סובלות מרמת אמון נמוכה מאוד של הציבור. אחת הסיבות המרכזיות היא הקלקולים בהליכי ההצטרפות למפלגות המטילים צל כבד על איכות הפריימריז ועל ניקיונם. קבלני קולות, מפקדי ארגזים וטופסי חברות מזויפים הן תופעות שליוו כמעט את כל המפלגות הגדולות בעשור האחרון. במאמר שלפניכם מובאים שלושה אמצעים שיש ביכולתם לצמצמם את התופעות האלה וכן נבחנת תועלתם של אמצעים אלה.
מבוא
במבנה הארגוני הפנימי של מפלגות פוליטיות מודרניות, חברי המפלגה הם השכבה התחתונה של השכבות הפעילות במפלגה. אמנם אין זה מן ההכרח כי לכל מפלגה יהיו חברי מפלגה, אולם לפחות אצל המפלגות הגדולות, המתיימרות להיות חלופות שלטון, החברים הם הבסיס החיוני של המבנה המפלגתי. בעשורים האחרונים חלה בדמוקרטיות המתועשות ירידה ממשית במספר חברי המפלגה. בניסיון לבלום את המגמה, נקטו המפלגות כמה צעדים שהבולט שבהם היה פתיחת הליכי בחירת המועמדים ומנהיגי המפלגה לכלל חברי המפלגה (פריימריז מפלגתיים). אולם פתיחות זו של המפלגות לקהלים רחבים הביאה עמה גם כמה תופעות שליליות.
באופן פרדוקסלי, תהליך הדמוקרטיזציה הפנים-מפלגתי, שביטויו המרכזי היה הענקת זכויות יתר לחברים, הביא לידי גיוס אזרחים רבים למפלגה מטעמים זרים על ידי קבלני קולות. מועמדים למשרות ציבוריות העסיקו בשכר אנשים שתפקידם היה להביא כמה שיותר חברים חדשים למפלגה כדי שיבחרו במועמדותם. תופעה שלילית זו העמידה בספק את מחויבותם של חלק מחברי המפלגה לערכי המפלגה ולעיתים שיבשה את הליכי הבחירה ועיוותה את תוצאותיה. קבלני הקולות באו לסניף המרכזי של המפלגה והביאו עמם ארגזים מלאים, ובהם טפסים של אזרחים רבים בעלי זיקה קלושה למפלגה ואפילו טפסים של אזרחים שאין להם שום קשר למפלגה. פעמים רבות קבלני הקולות חיכו עד לרגע האחרון לפני שחשפו את המספר הרב של המתפקדים ובכך פגמו בשקיפות הליך ההתפקדות. אך היות שהביאו מתפקדים רבים כל כך נעשו קבלני הקולות לבעלי עצמה יתרה שהקשתה על הנהגת המפלגה לעמוד מולם. מפקדי הארגזים והטענות החוזרות ונשנות על זיופים בהליך ההתפקדות פוגעים בתדמיתן הציבורית של המפלגות המשתמשות בשיטות דמוקרטיות לבחירת מועמדים.
מה אפשר לעשות בנידון? גם אם נניח כי אי-אפשר לבטל לחלוטין (באמצעים חוקיים או מוסדיים) את תופעת קבלני הקולות, אפשר לחשוב על כמה דרכים שיקטינו את התמריץ לפעילותם. נסקור כאן שלוש דרכים אפשריות להשגת יעד זה:
- התניית התפקדות למפלגה בהתייצבות אישית של המתפקד בסניף המפלגה.
- העלאת דמי החברות השנתית.
- הארכת תקופת ההכשרה למימוש זכות ההצבעה.
התייצבות אישית
הדרך הפשוטה והיעילה ביותר, שבה אפשר להקטין את היקפם של מפקדי ארגזים ואת פעילותם של קבלני קולות, היא לחייב את האזרח המעוניין להצטרף למפלגה להתייצב בסניף המקומי (או במטה המרכזי) של המפלגה, ואולי אף לעבור שם מעין ריאיון קצר שיוודא אם הצטרפותו כנה ואינה נובעת ממניעים פסולים. אמת, קבלני קולות עדיין יוכלו לפעול באמצעות הבאה והסעה של מתפקדים לסניף, אך הדבר מסורבל ויהיה כרוך בעלות גבוהה. דרישת ההתייצבות היא כמובן מנגנון יעיל, אך היא נושאת עמה מחיר לא קל. ראשית, היא מכבידה על האזרחים ומטילה עול על המעוניינים להצטרף למפלגה. שנית, אפשר לטעון כי בעידן המקוון, כשעוד ועוד תחומים בחיים עוברים להיות מנוהלים באמצעות האינטרנט, לא סביר לדרוש מאזרחים הרוצים להצטרף למפלגה לטרוח ולהגיע בעצמם כדי להצטרף למפלגה. היום, כשאפשר לנהל את חשבון הבנק בלי לבוא אל הסניף, כשאפשר לעשות תיאום מס, לחדש דרכון ולקבוע תור למרפאה בצורה מקוונת, הדרישה להתייצבות אישית במטה המפלגה היא אנכרוניסטית ומנוגדת לרוח הזמן.
אם נבדוק את דרכי ההצטרפות למפלגות בדמוקרטיות אחרות בעולם נראה כי כמעט כל המפלגות מקלות על אזרחים להצטרף למפלגה ומאפשרות להצטרף אליהן באמצעות אתרי האינטרנט המפלגתיים. כלומר אם בישראל של היום רוב המצטרפים למפלגות עושים זאת באמצעות מתווכים (פעילים מקומיים במקרה הטוב וקבלני קולות במקרה הרע), המגמה העולמית היא ללכת לקוטב הנגדי (ראו תרשים 1). נראה כי את הריאיון האישי, המקיים את הדרישה לשקיפות במעמד ההצטרפות למפלגה, אפשר להמיר בהצטרפות מקוונת למפלגה, המאפשרת שקיפות מסוג אחר. הצטרפות מקוונת למפלגה חותרת תחת קבלני הקולות, המנסים להסתיר עד לרגע האחרון את רשימת המתפקדים שפקדו, ומאפשרת למפלגה לקבל בזמן אמת את פרטי המתפקד החדש, ברגע שבחר להתפקד. לפיכך מוטיב ההפתעה, שעד היום היה בידיהם של קבלני הקולות וחיזק את מעמדם, נחלש.
תרשים 1: הצטרפות למפלגה (התפקדות)
נראה כי שתי הדרכים המאפשרות שקיפות במעמד הצטרפות החבר למפלגה הן התייצבות אישית בסניף המפלגה או הצטרפות מקוונת באמצעות האינטרנט. אף על פי שהתייצבות אישית היא, כאמור, דרישה אנכרוניסטית שאינה תואמת את רוח התקופה, אפשר להמליץ למפלגות להמשיך ולאפשר הצטרפות בדרך זו, לצד ההצטרפות המקוונת, וזאת כדי להקל על אלה שאין להם גישה למדיה מקוונת, דוגמת אוכלוסייה מבוגרת או מעוטת יכולת להצטרף למפלגה וזאת ללא תיווך של פעילים מקומיים או קבלני קולות.
העלאת דמי החברוּת השנתית
אמצעי נוסף להקטין את התמריץ לפעילותם של קבלני קולות היא לייקר את העלות של החברות השנתית. יש הטוענים כי דמי החברוּת השנתיים במפלגות בישראל נמוכים מדי. ההנחה היא כי דמי חברוּת גבוהים יותר יעשו את גיוסם של חברים באמצעות קבלני קולות לכדאי פחות. יש להניח כי העלאת דמי החברוּת הוא אמצעי יעיל למדי, אך יש לה מחיר. דרישה לסכום גבוה אינה עולה בקנה אחד עם הרצון לעודד מעורבות של צעירים ושל בעלי הכנסה נמוכה להשתתף בחיים המפלגתיים. כדי לבדוק אם יש אמת בטענה על העלות הנמוכה של חברוּת במפלגה בישראל נבדקו עלויות ב-12 מפלגות ממדינות אחרות. מהממצאים עולה כי החברות השנתית בישראל אינה נמוכה באופן חריג (ראו טבלה 1). במפלגות רבות יש תעריף מוזל לסקטורים מסוימים כגון צעירים, לא משתכרים או פנסיונרים. יש גם תעריף מוזל למי שמשלם חברות לתקופה ארוכה ותעריף היכרות מוזל לשנה הראשונה.
טבלה 1: דרכי הצטרפות למפלגה, עלות חברוּת והתחייבות בהצהרה
| --- | האם יש טופס הצטרפות מקוון? | עלות חברות שנתית* | עלות מוזלת* |
| ליכוד | כן | 64 ₪ | 96 ₪ לזוג |
| קדימה | לא | 50 ₪ | - |
| עבודה | לא | 50 ₪ | - |
| לייבור (בריטניה) | כן | 224 ₪ | * מובטלים - 112 ₪ * צעירים בני 27 ומטה - 6 ₪ עבור השנה הראשונה |
| שמרנים (בריטניה) | כן | 148 ₪ | צעירים בני 23 ומטה - 30 ₪ |
| ליברל דמוקרטים (בריטניה) | כן | 295 ₪ (מומלץ) 59 ₪ (מינימום) |
מקבלי קצבאות תמיכה, סטודנטים וצעירים בני 26 ומטה - 35 ₪ |
| שמרנים (קנדה) | כן | 36 ₪ | 126 ₪ לחמש שנים |
| ליברלים (קנדה) | כן | 36 ₪ | - |
| NDP (קנדה) | כן | 36 ₪ | צעירים בני 26 ומטה ולא משתכרים - 3.6 ₪ |
| לייבור (ניו זילנד) | כן | 40 ₪ | 17 ₪ ללא משתכרים |
| המפלגה הלאומית (ניו זילנד) | כן | 53 ₪ | - |
| Fine Gael (אירלנד) | כן | 77 ₪ | 51 ₪ ללא משתכרים |
| לייבור (אירלנד) | כן | 77 ₪ | 51 ₪ לבני 65 ומעלה |
| לייבור (הולנד) | כן | 122 ₪ לפחות | עלות מדורגת בהתאם להכנסה חודשית ברוטו |
| נוצרים-דמוק' (הולנד) | כן | 245 ₪ | 102 ₪ לשנת היכרות ראשונה |
* הסכומים במטבע ישראלי לפי שערי המרה מיום 15 בפברואר 2010.
תקופת הכשרה
אמצעי שלישי, שיש בכוחו להקטין את התמריץ לפעילותם של קבלני קולות, הוא הטלת תקופת הכשרה ממושכת למימוש זכות הבחירה. פירוש הדבר הוא כי צריכה לעבור תקופת זמן מוגדרת מרגע ההצטרפות למפלגה עד שיוכל חבר מפלגה להשתתף בפריימריז. מנגנון מסוג זה שומט את הקרקע מתחת לרגליהם של המנסים לגייס כמות עצומה של מתפקדים סמוך להתמודדות, רק כדי להשפיע על תהליך הבחירה במפלגה. מנגנון זה גם משנה במידת מה את האופן שבו אנו רואים את חבר המפלגה, ומחזיר אותנו במעט לימי החברות האיכותית, שבהם חבר מפלגה לא היה רק בגדר "תייר מזדמן", אלא בעל זיקה עמוקה למפלגה.
עם זאת חשוב לזכור כי הזכות לבחור את מועמדי המפלגה היא מהזכויות החשובות ביותר והמרכזיות ביותר שיש לחברי מפלגה היום. יש שיאמרו כי התניית קבלת זכויות אלה בחברות ממושכת היא תנאי מחמיר מדי, תיצור תגובה הפוכה ותחליש עוד יותר את מעמדן של המפלגות הפוליטיות בציבור.
טבלה 2: תקופת הכשרה לבחירה ולמועמדות (פריימריז לראשות המפלגה)
| --- | על מנת לבחור | על מנת להיבחר |
| ליכודסעיף 18 לחוקת המפלגה כפי שאושרה ב-22 באוקטובר 2006. | 16 חודשים | 3 שנים |
| קדימהסעיף 17 לתקנון המפלגה. | 13 חודשים | 13 חודשים |
| עבודהסעיף 9(ב) לחוקת המפלגה כפי שאושרה ב-5 באוגוסט 2009. | 10 חודשים | 10 חודשים |
| שמרנים (קנדה) | 3 שבועות | - |
| ליברלים (קנדה) | 41 ימיםסעיף 56 (2)(a) לחוקת המפלגה כפי שתוקנה ב-2 במאי 2009, ראו http://www.liberal.ca/pdf/docs/lpc-2009-constitution-en.pdf מדובר על בחירת מנהיג בלבד. לבחירת מועמדים עשויה להיות תקופת הכשרה שונה. | - |
| לייבור (בריטניה) | - | מועמד חייב להיות חבר פרלמנט מכהן |
| שמרנים (בריטניה) | 3 חודשים | מועמד חייב להיות חבר פרלמנט מכהן |
| ליברל-דמוקרטים (בריטניה) | שבועות ספורים | מועמד חייב להיות חבר פרלמנט מכהן |
מתוך טבלה 2 אפשר לראות כי לכמה מפלגות ישראליות יש כבר היום תקופות הכשרה ארוכות. לא כך היה בעבר. הארכת תקופות ההכשרה היא צעד שנקטו המפלגות בשנים האחרונות במענה לתופעות השליליות שהיו כרוכות בפריימריז. תקופות ההכשרה שדורשות מפלגות בדמוקרטיות אחרות הן קצרות בהרבה, הארוכה שבהן היא שלושה חודשים בלבד.
סיכום
בסקירה זו נבחנו שלושה אמצעים שייתכן שיש בכוחם לצמצם את תופעת קבלני הקולות ולשפר את איכות החברות במפלגות: (א) חובת התייצבות אישית בסניף על מנת להצטרף לחברות במפלגה; (ב) העלאת דמי החברות השנתית; (ג) הארכת תקופת ההכשרה למימוש זכות הבחירה. כפי שראינו, כמעט כל המפלגות מאפשרות היום לאזרחים להתפקד למפלגה באמצעות האינטרנט. המפלגות מקלות על אזרחים להצטרף אליהן ולא מקשות עליהם, ולכן לא נראה שיש מקום להמליץ על חובת התייצבות בסניף המפלגה על מנת להתפקד. מפתיע כי הפתיחות והנגישות הקיצוניות הללו הן דווקא הדרך להחליש את עצמתם של קבלני הקולות. כשכל אזרח יכול להצטרף למפלגה ישירות, בלי צורך לקום ממושבו ובלי להיזקק לגורמים מתווכים, נצפה למצוא הצטרפות וולונטרית גדולה יותר של חברים. שלא כמפקדים ההמוניים שאנו עדים להם, לפני האזרחים תעמוד האפשרות להצטרף למפלגות בכל עת. כבר היום אפשר לראות ניצנים של ארגוני החברה אזרחית הקוראים לאזרחים להתפקד למפלגות (ראו למשל צעירים לפוליטיקה ומתפקדים). עלות החברוּת השנתית במפלגות הישראליות אינה חריגה ואין צורך לייקרה. למפלגות כדאי לשקול להציע תעריפים מיוחדים לצעירים, לסטודנטים ולאוכלוסיות מוחלשות. תקופת ההכשרה למימוש זכות הבחירה עומדת היום על 10 עד 16 חודשים, והיא הארוכה ביותר מבין המפלגות שנבחנו. זהו כנראה אמצעי נחוץ בתרבות הפוליטית בישראל, אך אין צורך להאריך אותו עוד יותר. תקופת הכשרה ארוכה יכולה לעודד את המפלגות לשכנע אזרחים להצטרף אליהן לא רק בתקופה שלפני בחירות, אלא באופן שוטף.
יש לקוות כי באמצעות עידוד הצטרפות וולונטרית למפלגות באופן מקוון, אימוץ ויישום תקופת הכשרה למימוש זכות הבחירה נוכל לצמצם את התופעות של מפקדי הארגזים וקבלני הקולות.
ד"ר עופר קניג הוא חוקר ומידען במכון הישראלי לדמוקרטיה.
רעות איצקוביץ'-מלכה ואסף שפירא הם עוזרי מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה