חרדים בעולם התעסוקה

ניתוח הסקר החברתי לשנת 2016

על פי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2016 הסיבה לשיעורים קטנים יחסית של חרדים בתפקידי ניהול בשוק התעסוקה, קשורה לעובדה שהם אינם רואים בעבודה כמקור פרנסה יותר משהם רואים בה קריירה. היות שהעבודה אינה העיקר בחייהם, רבים מהעובדים החרדים מרוצים מהאיזון שהם מוצאים בין העבודה למשפחה והפנאי, ומצהירים שמעולם לא נאלצו לעבוד מהבית בזמנם הפנוי. רמת שביעות הרצון שלהם ממקום העבודה גבוהה והם מרגישים שהם ממצים את יכולותיהם ומקיימים מערכות יחסים בין אישיות טובות. רובם הגדול מדווחים שלא חוו אפליה על רקע אורח החיים שלהם או על רקע מגדרי ושלא נדרשו מעולם לבצע משימה המנוגדת לערכיהם.

הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז שנת 2002 . הוא מתקיים בקרב 7,500 נשאלים, בני 20 ומעלה, ומספק מידע מעודכן על תנאי החיים ועל רווחת האוכלוסייה בישראל. הסקר מחולק לשניים: גרעין קבוע של שאלות ונושא מתחלף. בשנת 2016 הנושא הנבחר היה תנאי עבודה, ובעזרת הנתונים שהתקבלו בו ערכנו השוואה בין אוכלוסיית העובדים החרדים לבין שאר העובדים היהודים והאחרים, לא כולל אוכלוסיית העובדים הערבים.

מן הנתונים עולה שהעובדים החרדים, ככלל, רואים בעבודה מקור פרנסה יותר משהם רואים בה קריירה. נראה שזו הסיבה לשיעורים הקטנים יחסית של העובדים החרדים בתפקידי ניהול ולכך שרובם אינם שותפים לקבלת החלטות במקום העבודה שלהם ואינם משתתפים בקורסים ובהשתלמויות מטעם מקום העבודה.

היות שהעבודה נתפסת כמקור פרנסה בלבד, היא משפיעה גם על האופק התעסוקתי של העובדים החרדים. וכך, שיעור העובדים בקרבם שיש להם אופק קידום בעבודה קטן יותר מזה שבמגזר הכללי, והמוטיבציה שלהם להחלפת מקום העבודה היא, ברוב המקרים, לצורך הכנסה גבוהה יותר ופחות משום הרצון להגשמה עצמית ומיצוי היכולות האישיות. כך גם באשר לשימוש בטכנולוגיה. מעט עובדים חרדים משתמשים במחשב ובאינטרנט באופן קבוע בעת עבודתם, ורק שיעור קטן מתוכם נחשפים לחידושים טכנולוגיים שיכולים לשנות את סביבת העבודה שלהם.

היות שהעבודה אינה העיקר בחייהם, רבים מהעובדים החרדים מרוצים מן האיזון שהם מצאו בין העבודה ובין המשפחה והפנאי ואף מצהירים שמעולם לא נאלצו לעבוד מהבית בזמנם הפנוי. עם זאת, תנאי העבודה שהם מספרים עליהם לוחצים יותר מאלו שמדווחים עליהם עמיתיהם הלא-חרדים. בין השאר העובדים החרדים מרגישים שהם אינם יכולים לצאת להפסקה כשהם מרגישים צורך בה או לצאת לסידורים באמצע יום העבודה. אין אצלם כמעט מוּדעוּת לשיפור תנאי העבודה או רצון בשיפור כזה באמצעות התאגדות, ורובם המוחלט אינם שייכים לארגון עובדים ואף אינם מעוניינים בהשתייכות שכזאת. 

רמת שביעות הרצון של העובדים החרדים ממקום העבודה שלהם גבוהה, במרבית המקרים בדומה לכלל האוכלוסייה ולפעמים אפילו למעלה ממנה. שביעות הרצון ניכרת בעיקר בתפיסת חשיבות העבודה שלהם, בהרגשה שהם ממצים את יכולותיהם ובדיווח על מערכות יחסים בין-אישיות טובות במקום העבודה. נתון חשוב ומפתיע קשור לאפליה במקום העבודה. רובם הגדול מדווחים שלא חוו אפליה על רקע אורח החיים שלהם או על רקע מגדרי ושלא נדרשו מעולם לבצע משימה מנוגדת לערכיהם. ממצא זה מעודד במיוחד לנוכח התופעה המתרחבת בשנים האחרונות של כניסת חרדים למקומות עבודה שלא בסביבה חרדית.