להורדה

מדד הדמוקרטיה הישראלית 2006

תמורות במערך המפלגות בישראל-התפוררות או היערכות מחדש?

האזרח הישראלי אדיש לפוליטיקה המפלגתית. המאבקים הישנים בין המפלגות אינם נתפסים עוד כרלוונטיים בעיניו, ומעטים שומרים על תחושת הזדהות עזה עם מפלגה זו או אחרת. אמנם הישראלים מתעניינים מאוד בפוליטיקה ומגלים בה התמצאות רבה אף יותר מבעבר, אך רמת הפעילות הפוליטית שלהם נמוכה, והם אינם מתרגמים את התעניינותם הפוליטית לפעילות של ממש. מקורות המשבר מגוונים.

האזרח הישראלי אדיש לפוליטיקה המפלגתית. המאבקים הישנים בין המפלגות אינם נתפסים עוד כרלוונטיים בעיניו, ומעטים שומרים על תחושת הזדהות עזה עם מפלגה זו או אחרת. אמנם הישראלים מתעניינים מאוד בפוליטיקה, מדברים על פוליטיקה ומגלים בה התמצאות רבה אף יותר מבעבר, אך רמת הפעילות הפוליטית שלהם נמוכה, והם אינם מתרגמים את התעניינותם הפוליטית לפעילות של ממש. מקורות המשבר מגוונים: יש תחושה שהיכולת להשפיע על מדיניות הממשלה נמוכה, השחיתות הפוליטית מדאיגה, ושביעות הרצון משלטון החוק ומהמנהיגים הולכת וקטנה. כל אלה הביאו לירידה בשיעור ההצבעה בבחירות 2006, והשלכותיהן על לגיטימיות השלטון ועל המשטר הדמוקרטי צריכות לעורר אי־נחת אצל העוסקים בפוליטיקה, ולא רק אצלם.

ישראל היא מדינה המייצרת חדשות וצורכת חדשות. 73% מהנשאלים בסקר מדד הדמוקרטיה 2006 דיווחו על עניין בפוליטיקה, 82% דיווחו שהם מתעדכנים בפוליטיקה מדי יום ביומו, או כמה פעמים בשבוע, דרך הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות, 67% שוחחו עם חבריהם ובני משפחתם על עניינים פוליטיים. השיעורים האלה גבוהים מכל מדינה אחרת שבחנו. אך העניין הרב שמגלה הציבור בפוליטיקה אינו מתורגם למעשים. הקשר בין הבוחר לבין הנבחר מתורגם לריחוק ולניכור, ואלה בולטים בכך שרק 27% מהנשאלים השיבו שהם מאמינים שהם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה.

מידת האמון שרוחש האזרח בישראל לפוליטיקאים נחלשה במידה ניכרת בשנים האחרונות. רק 22% מהציבור רוחשים אמון למפלגות, פחות מכל מוסד ציבורי אחר, 62% מהציבור סבורים כי בישראל יש שחיתות רבה, וכמחצית מהנשאלים חושבים שכדי להגיע לצמרת הפוליטית בישראל על המועמד להיות מושחת. 51% רואים עצמם קרובים למפלגה מסוימת, רק 10% חושבים שמי שמנהלים את המדינה דואגים לטובת הכלל, ורק 17% מסכימים שהפוליטיקאים הנבחרים מקיימים את הבטחותיהם מתקופת מערכת הבחירות. שיעור האנשים שאינם אוהדים מפלגה מסוימת, חברים במפלגה מסוימת או פעילים במפלגה מסוימת עומד ב 2006- על 68% ורק 6% מהאנשים הם חברי מפלגה. נוסף על כך 61% מסכימים שמנהיגים חזקים יכולים להועיל למדינה יותר מכל הדיונים והחוקים.

הסבר נוסף למגמת ההתרחקות מהפוליטיקה בכלל ומהמפלגות בפרט אפשר למצוא במגמת הטשטוש האידאולוגי בין המפלגות הגדולות: 36% מקרב היהודים סבורים שההבדלים בין המפלגות הגדולות בנושאי חוץ וביטחון קטנים או אינם קיימים כלל - עלייה של ממש לעומת שנת 1992 (13%).

כבכל שנה נשאלו 1492 המשתתפים בסקר הדמוקרטיה לדעתם על מוסדות המדינה. הנתון הבולט ביותר מצביע על ירידה של 13% במידת האמון שהציבור נותן במשטרה, ירידה של 22% לעומת הסקר שערכנו ב־ 2004. ראוי להדגיש שהסקר הנוכחי נערך בתחילת פברואר 2006, סמוך לאירועי פינוי היישוב עמונה, אז הייתה המשטרה בעין הסערה הפוליטית. באותה תקופה נרשמה ירידה של 9% במידת האמון של הציבור בפרקליטות המדינה, ירידה של 7% במידת האמון בכנסת, ירידה של 6% במידת האמון בתקשורת וירידה של 5% במידת האמון בראש הממשלה. האמון הגבוה ביותר ניתן לצה"ל (79%) ואחריו לבית המשפט העליון (68%) ולנשיא המדינה (67%).

בעניין תכנית ההתנתקות: 82% מהנשאלים סברו כי בשום מצב אין להצדיק שימוש באלימות למטרות פוליטיות. לעומת זאת נרשמה ירידה של ממש בהתנגדות הנחרצת לסירוב למלא פקודה בגלל מוסר אישי או אידאולוגיה, וביתר פירוט - הסירוב למלא פקודה שתכליתה לפנות מתיישבים: 58% התנגדו לסרבנות כזאת, לעומת 70% בשנה שעברה.

כבכל שנה גם מדד הדמוקרטיה 2006 מבקש לבחון את מידת חוסנה של הדמוקרטיה בישראל ואת מידת התמיכה בה. השנה נרשמה עלייה של 5% בשיעור הסבורים שהדמוקרטיה היא המשטר הרצוי לישראל, והוא עומד על 85%. שיעור הגורסים שדמוקרטיה היא צורת השלטון הטובה ביותר הוא 77%.

ישראל מתאפיינת בשסעים חברתיים ואידאולוגיים עמוקים. המשתתפים בסקר נשאלו לדעתם על היחסים בין הקבוצות באוכלוסייה. 26% הצביעו על יחסים טובים בין יהודים דתיים ליהודים חילונים, ורק 14% סברו שהיחסים בין יהודים לערבים טובים; 29% בלבד מתנגדים לכך שדרושה הסכמה של רוב יהודי בהחלטות גורליות למדינה; 62% תמכו בדרישה שהממשלה תעודד הגירת ערבים מישראל.

מדד הדמוקרטיה 2006 מעיד על ירידה בשביעות הרצון של האזרחים ממצבה הכללי של ישראל: 40% מהנשאלים סברו כי מצבה הכללי של מדינת ישראל אינו טוב, ו- 74% מהנשאלים העריכו שהדרך שבה הממשלה מטפלת בבעיות אינה טובה. במדדי הדמוקרטיה שבחנו השנה נרשמה מגמה כללית של יציבות: בחלק מהמדדים חל שיפור, בחלק הרעה, ובחלק לא חל כל שינוי. במדדים שחלה בהם הרעה ראוי להדגיש את מדד השחיתות הפוליטית ואת מדד האחריותיות שהנבחרים מגלים. באלה קיבלה ישראל ציונים נמוכים ביחס לשנים הקודמות. גם במדד ההשתתפות הפוליטית, המתבטאת בשיעורי ההצבעה בבחירות, חלה ירידה ניכרת ביחס למערכת הבחירות הקודמות.

לסיום - ובנימה אופטימית - 86% מהנשאלים בסקר הדמוקרטיה 2006 גאים על היותם ישראלים, 90% רוצים לחיות בארץ בטווח הארוך, ו- 69% חשים עצמם חלק ממדינת ישראל ובעיותיה.

קיים גם באנגלית ובערבית.

רשימת התרשימים והלוחות

תודות

תקציר מדד הדמוקרטיה 2006

חלק ראשון: עדכון מדד הדמוקרטיה 2006

א. תיאור המחקר ומטרותיו

ב. מדדי הדמוקרטיה
1. תמונת מצב מסכמת
2. ישראל 2006 בראי המדדים: שינויים בהשוואה למדדים הקודמים
3. ממצאים נבחרים מתוך המדד

ג. סקר הדמוקרטיה 2006
1. תמונת מצב מסכמת
2. תפישת מימוש הדמוקרטיה בציבור הישראלי ב 2006 על פי שלושת ההיבטים
3. דמוקרטיה: תמיכה ושביעות רצון
4. אירועי 2005 ו- 2006 והשפעותיהם על האופן שבו הציבור מעריך נושאים שונים בדמוקרטיה הישראלית

חלק שני: תמורות במערך המפלגות בישראל: התפוררות או היערכות מחדש?

א. רקע

ב. השתתפות פוליטית
1. שיעור ההצבעה בבחירות
2. עניין בפוליטיקה

ג. תוצאות הבחירות
1. מערכת המפלגות בישראל
2. כוחן של המפלגות הגדולות
3. ייצוגיות: דומיננטיות מפלגתית והסטייה מעקרון היחסיות
4. ניידות קולות

ד. הלכי הרוח בציבור ותדמיתן של המפלגות
1. אמון במפלגות בהשוואה בין- לאומית
2. אמון במפלגות בישראל

ה. זיהוי עצמי של הבוחר עם המפלגות
1. חברות במפלגות
2. פרסונליזציה של הפוליטיקה
3. קרבה למפלגה
4. מיקום על רצף ימין- שמאל

ו. הרכיב האידיאולוגי
1. הגורם העיקרי המשפיע על ההצבעה לכנסת
2. ההבדלים האידיאולוגיים בין המפלגות הגדולות
3. מפלגות מרכז

ז. אחרית דבר

נספחים
1. סיכום מדדי הדמוקרטיה, 2006-2003
2. סקר מדד הדמוקרטיה פברואר 2006 לעומת סקרי מדד הדמוקרטיה הקודמים
3. התפלגות סקר הדמוקרטיה, פברואר 2006