השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה וההיערכות הנדרשת

דוח זה סוקר את השפעתן של הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence — AI) בכלל ושל הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) בפרט על עולם התעסוקה ועל מערכות החינוך וההכשרה בישראל ובעולם. מטרתו של הדוח למפות תהליכים מרכזיים, להציג תחזיות מבוססות על דוחות בינלאומיים ומקומיים ולגבש סדרת המלצות מדיניוּת למקבלי ההחלטות הרלוונטיים. הדוח מתמקד בהשלכות על מקצועות, על כישורים, על מערכת החינוך, על שוק העבודה ועל המוכנות המערכתית הכוללת הנדרשת להטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בישראל.

מהדוח עולה כי הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה באמצעות שני כוחות מקבילים: כוח "מחליף" — כלומר, אוטומציה של משימות חזרתיות או מבוססות כללים; וכוח "מעצים" — כלומר, כוח המביא לשיפור בביצועי עובדים בתחומים מסוימים. מניתוח כלל התחזיות בתחום עולה כי הצפי הוא שרוב המקצועות לא יוחלפו. תחת זאת יחולו שינויים באופי העבודה והעצמה של יכולות העובדים. עם זאת נראה שיש פערים של ממש בין מגזרים: תחומי ההיי־טק והפינטק נמצאים בחזית האימוץ של טכנולוגיות בינה מלאכותית, ואילו מגזרים מסורתיים, כגון חינוך, תחבורה ומסחר, מפגרים מאחור, בין היתר בשל מחסור בהון אנושי מיומן, תשתיות דיגיטליות מוגבלות ואי־שוויון בהזדמנויות ההכשרה. נמצא פער גם בין תפיסת היכולות של עובדים לבין ביצועיהם בפועל: שיעור גבוה בקרב ציבור העובדים בישראל מדווחים על שימוש בכלֵי בינה מלאכותית לצורכי עבודתם, אך במציאות ניכרת חולשה בפתרון בעיות אדפטיביות (כלומר, ביכולתם להתמודד עם שינויים, להסתגל לצרכים חדשים ולמצוא פתרונות יעילים לבעיות למיניהן הדורשות גמישות מחשבתית ופתיחות ללמידה). מיומנות זו היא קריטית בעידן משתנה. הקבוצות הפגיעות ביותר הן מבוגרים, אוכלוסיות חלשות, תושבי הפריפריה ובעלי השכלה נמוכה, שגישתם להכשרות איכותיות נמוכה.