שנתון החברה הערבית בישראל 2024
- מאת: ד"ר מוחמד ח'לאילה, ד"ר אריק רודניצקי
- שנה:
- כריכה: רכה | מקוון
- מספר עמודים: 256 עמ’
- מרכז: תוכנית החברה הערבית בישראל
מטרתו של שנתון החברה הערבית בישראל היא לספק מידע, נתונים וניתוח ולהנגישם לדרג קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות בממשלה, לנשות ואנשי אקדמיה, תקשורת וחברה אזרחית, ולציבור הרחב. השנתון מבקש לעורר מחשבה, לשמש תשתית לעיצוב מדיניות רגישה ורלוונטית, ולא פחות חשוב – לתעד ולשמר את הקול ואת הסיפור של חברה החווה תמורות ואתגרים רבים ומגוונים.
השנתון מציג נתונים על האוכלוסייה הערבית בכללותה, מתוך תשומת לב לשונות הפנימית בין הקבוצות שבתוכה, המרכיבות פסיפס סוציו־דמוגרפי מגוון, ומתוך השוואה לציבור היהודי בישראל.
בשנתון 2024 ארבעה פרקים: הפרק הראשון סוקר מגמות דמוגרפיות עיקריות בחברה הערבית ומציג אותן גם בהשוואה לחברה היהודית. הפרק השני עוסק באיכות החיים וברמת החיים בעזרת מדדים חברתיים־כלכליים ונתונים על בעיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית. הפרק השלישי מציג נתונים הנוגעים לתעסוקה ולשכר של האזרחים הערבים, והפרק הרביעי מנתח מגמות בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה.
שנתון החברה הערבית בישראל 2024 רואה אור בשותפות של המכון הישראלי לדמוקרטיה והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, והוא השנתון השלישי בסדרה זו.
ד״ר מוחמד ח'לאילה הוא חוקר בתוכנית "החברה הערבית בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהל מכון קדאיא במרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי.
ד"ר אריק רודניצקי הוא חוקר בתוכנית "החברה הערבית בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה וחוקר במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב.
שנתון החברה הערבית בישראל הוא יוזמה מחקרית המבקשת להנגיש ידע אמין, מקיף ושיטתי על מצבה של החברה הערבית בישראל. בשנתו השלישית, השנתון ממשיך את הפרויקט שהחל בשנת ,2021 ומעמיק את התשתית האמפירית, מסד הנתונים והגישה הפרשנית הנדרשים להבנת התמורות והאתגרים הניצבים בפני האוכלוסייה הערבית — הן בהשוואה לחברה היהודית בישראל, הן מתוך התבוננות פנימית במרקם העדין של מגוון הקבוצות והמעמדות שבתוכה.
בשנתון ארבעה פרקים המציגים תמונת מצב רב־ממדית של החברה הערבית. הפרק הראשון סוקר מגמות דמוגרפיות עיקריות בחברה הערבית; הפרק השני עוסק באיכות החיים וברמת החיים; הפרק השלישי מציג נתונים הנוגעים לתעסוקה ולשכר של האזרחים הערבים, והפרק הרביעי מנתח מגמות בתחום החינוך. דרך תיאורים כמותיים, ניתוחים השוואתיים ומעקב אחר מגמות לאורך זמן, אפשר להבחין בתהליכים עמוקים של שינוי, תנודות ואי־שוויון, וגם בדפוסים מעוררי תקווה של מוביליות, השתלבות ויוזמה. לצד זאת, מתחדדת גם ההכרה בשבריריות של חלקים מהמרקם החברתי ובאי־הוודאות הקיומית האופפת רבים מהאזרחים והאזרחיות הערבים בישראל — במיוחד בעת הזאת.
השנה, יותר מבעבר, נדרשת התבוננות מפוכחת על עוצמת האתגרים הרבים העומדים בפני החברה הערבית בישראל, המתחדדים על רקע דיון ציבורי גובר בשאלות של שוויון, השתתפות פוליטית ויחסי המדינה עם אזרחיה הערבים. בה בעת, האלימות המשתוללת פורמת את החברה מבפנים, מחלישה את רשתות הביטחון הקהילתיות ופוגעת במוסדות הפוליטיים והמוניציפליים. מצבם של אזרחים ערבים רבים כיום תלוי על בלימה, ומה שבעבר נראה יציב, איתן או מובן מאליו — מתערער ומתמוסס.
דווקא בעידן של הצפה במידע, שנתון זה שואף להציע לא רק נתונים, אלא עיבוד שיטתי, ניתוח מושכל, ופרשנות קונטקסטואלית. באמצעות הצלבה של מקורות והצגת שונות תוך־קבוצתית לצד מגמות רוחב, השנתון מאפשר הבנה עמוקה ומורכבת יותר של המציאות. יתרונו המרכזי טמון בכך שהוא אינו מסתפק בהצגת תמונת מצב, אלא משרטט קווים להבנה דינמית של התהליכים בעודם מתהווים.
כאמור, בצד הנתונים המפורטים שמציג השנתון — נדרש גם מבט רפלקטיבי. מדידה איננה פעולה ניטרלית גם אם היא אובייקטיבית. במילים אחרות, היא מגלמת בתוכה פרשנות, בחירה ערכית ושאיפה לעיצוב עתיד. לכן אנו מקפידים לשלב בין הצגת נתונים סטטיסטיים לבין דיון פרשני קונטקסטואלי, המדגיש הבדלים הנגזרים מתוך השונות הסוציו־דמוגרפית של החברה הערבית.
השנתון פונה לדרג מעצבי מדיניות, וכן לנשות ואנשי אקדמיה, תקשורת, חברה אזרחית ולציבור הרחב, כדי לעורר מחשבה, לשמש תשתית לעיצוב מדיניות רגישה ורלוונטית, ולא פחות חשוב — לתעד ולשמר את הקול ואת הסיפור של חברה הנמצאת בנקודת צומת היסטורית, תרבותית ופוליטית.
אנו מקווים שהשנתון יתרום להבנה עמוקה יותר של החברה הערבית בישראל ויסייע לקידום שוויון ולצמצום פערים, וכן יסייע לקידומם של צעדי מדיניות בשדרות העשייה החברתית והכלכלית.
מוחמד ח'לאילה
אריק רודניצקי
