סקר מצבם הפיננסי של העובדים בחלוף שנתיים וחצי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל | טיוטה

מהסקר הנוכחי (גל 5) עולה כי אף שחלפו יותר משנתיים וחצי מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, שיעור גבוה מאוד מהאוכלוסייה העובדת עדיין מדווח כי מצבו התעסוקתי והכלכלי נפגע בעקבות המלחמה. הסקר מציג תמונה מדאיגה של העמקת הפגיעה כמעט בכלל קבוצות האוכלוסייה, המתבטאת בעלייה בשיעור המדווחים על פגיעה בהכנסה ובהיקף התעסוקה.

בדומה לסקרים הקודמים, גם בסקר הנוכחי נמצא הפגיעה בולטת במיוחד בקרב העצמאים, כאשר רובם מדווחים על ירידה בהכנסות ובהיקף הפעילות העסקית. הדבר מעיד על הרגישות הגבוהה לאירועי חירום של קבוצה זו, אשר מובילה לפגיעה מתמשכת במצבם. עוד נמצא, בדומה לסקרי העבר, כי האוכלוסייה הערבית נפגעה יותר מהאוכלוסייה היהודית, ומצבם אף הורע ביחס לסקרים קודמים (בהכנסה, בהיקף העבודה ובמצב הנזילות). עם זאת, חשוב להדגיש כי גם בקרב האוכלוסייה היהודית נרשמה בסקר זה החמרה במצב הכלכלי, ובפרט בהיקף העבודה ובהכנסה.

בנוסף, נמצא כי תושבי מחוז הצפון שלא פונו לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023 חוו את הפגיעה העמוקה ביותר. כאשר 46% מהם דיווחו על ירידה בהיקפי התעסוקה או הפעילות העסקית, כ-51% דיווחו על פגיעה בהכנסה, ו-38% דיווחו כי אין ברשותם כלל כסף נזיל. שיעורים אלו גבוהים משמעותית מהממוצע הארצי ומשאר המחוזות.

עוד עולה מהסקר כי קיים קשר הפוך בין רמת ההכנסה לבין עוצמת הפגיעה הכלכלית: ככל שרמת ההכנסה נמוכה יותר, כך עלו שיעורי הדיווח על פגיעה בהכנסה, על צמצום בהיקף המשרה או הפעילות העסקית ועל מצוקת נזילות. לצד זאת, הסקר מצביע על כך שהפגיעה הכלכלית אינה מתמקדת עוד רק בקבוצות החלשות, וכי גם בקרב קבוצות ההכנסה הגבוהות ביותר נרשמה החמרה במצב הכלכלי. ממצאים אלו מעידים כי אף שקבוצות שכר גבוהות נהנות באופן יחסי מיציבות כלכלית גבוהה יותר, המלחמה בכלל ומבצע שאגת הארי בפרט השפיעו גם עליהן בצורה ניכרת. מכאן עולה שהפגיעה הכלכלית התרחבה לחלקים רחבים יותר באוכלוסייה העובדת.

גם בחלוקה לפי גיל נמצאו פערים משמעותיים. בדומה לסקרים הקודמים, קבוצת הגיל הצעירה ביותר (24-20) וקבוצת בני 65 ומעלה בלטו בשיעורי הפגיעה הגבוהים ביותר בהכנסתם כש-60% מדווחים על פגיעה בהכנסתם ו-55% מדווחים על פגיעה בהיקף עבודתם. שיעורי הפגיעה הגבוהים בקרב הצעירים קשורים ככל הנראה לכך שחלק משמעותי מהם מועסקים בענפים שנפגעו במיוחד מהמלחמה, כגון תיירות, בילוי ופנאי, וכן במשרות זמניות ופחות יציבות. מנגד, בקרב בני 65 ומעלה שיעורי הפגיעה הגבוהים קשורים לכך שחלק משמעותי מהם בסקר זה עובדים כעצמאים, ולכן חשופים יותר לפגיעה כלכלית.

בסקר זה (גל 5) נוספה שאלה שבחנה כיצד הציבור תופס את מידת הפגיעה בהכנסתו בשל כל אחד מהאירועים שהתרחשו במהלך שש השנים שחלפו מאז משבר הקורונה (החל ממשבר הקורונה, דרך מלחמת חרבות ברזל, מבצע עם כלביא ומבצע שאגת הארי). מהממצאים עולה כי בקרב בני 35 ומעלה משבר הקורונה נתפס כאירוע שפגע בצורה המשמעותית ביותר בהכנסה, בעוד שבקרב צעירים מתחת לגיל 35 מבצע שאגת הארי (מלחמת איראן השנייה) נתפס כאירוע בעל ההשפעה השלילית ביותר. ממצא זה מתיישב עם כך שחלק לא מבוטל מהצעירים היו בתקופת הקורונה (שנת 2020) בשלבים מוקדמים יחסית של השתלבות בשוק העבודה אם בכלל. בנוסף, תושבי מחוזות הצפון וחיפה דיווחו כי הפגיעה בהכנסתם בשל מבצע שאגת הארי הינה החמורה ביותר מבין המשברים שנבחנו. לעומת זאת, במחוזות המרוחקים יותר מאזורי הלחימה, בהם תל אביב והמרכז, משבר הקורונה עדיין נתפס כאירוע שפגע בצורה החמורה ביותר בהכנסה.

על רקע ממצאים אלו אנו קוראים למקבלי ההחלטות לפעול ליצירתם ולחיזוקם של מנגנוני תמיכה כלכליים רלוונטיים לאוכלוסיות שנפגעו פגיעה קשה יותר מהמלחמה. במיוחד, נדרשת התייחסות לעצמאים, לאוכלוסייה הערבית, לתושבי הצפון, לצעירים ולמשקי בית בעלי הכנסה הנמוכה. ממצאי הסקר מדגישים את הצורך במדיניות ממוקדת ומתמשכת שתסייע לייצוב מצבם הכלכלי של משקי בית שנפגעו מהתמשכות המלחמה ותמנע העמקה נוספת של הפערים הכלכליים.

להלן עיקרי הממצאים:

מעמד בעבודה

• מרבית ממי שדיווחו כי היו שכירים ערב אירועי 7 באוקטובר 2023 (89%) נותרו שכירים במועד הסקר הנוכחי (מאי 2026), אולם אחוז לא מבוטל (6%) דיווחו שפוטרו או הוצאו לחל"ת (שיעור דומה לזה שדווח בסקרים הקודמים). עוד כ-2% דיווחו כי הם משלבים עבודה כעצמאים וגם כשכירים, כ-3% שינו את מעמדם משכירים לעצמאים וכ-1% משרתים במילואים.
• מרבית מאלו שציינו כי היו עצמאים ערב אירועי 7 באוקטובר 2023 (88%) נותרו עצמאים, אולם אחוז לא מבוטל, כ-6%, שינו את מעמדם לשכירים ועוד 3% משלבים עבודה כעצמאים וגם כשכירים. וכ-3% דיווחו כי העסק שלהם נסגר, שיעור דומה לזה שדווח בסקרים הקודמים (2%).
• 15% מהמשיבים שהתגוררו ביישובי הצפון שפונו עקב מלחמת חרבות ברזל דיווחו כי פוטרו, הוצאו לחל"ת או נאלצו לסגור את עסקיהם בעקבות המלחמה, השיעור הגבוה ביותר מכלל המחוזות, פי שלוש מהממוצע הארצי ומשיעור המשיבים כך מקרב תושבי הדרום שפונו עקב אירועי 7 באוקטובר 2023, העומדים על כ-5%.

פגיעה בהיקף התעסוקה או בפעילות העסקית

• כחמישית (21%) מהשכירים מדווחים כי היקף תעסוקתם ירד, בשיעור ממוצע של 48% בהשוואה למצב טרם 7 באוקטובר 2023. שיעור השכירים המדווחים על פגיעה בהיקף המשרה כיום משקף גידול בהשוואה לסקר ינואר 2026, אז עמד שיעורם על 17%, עם שיעור פגיעה דומה (46%).
• רוב העצמאים (64%) חוו ירידה בהיקף פעילותם העסקית, בשיעור ממוצע של 51% בהשוואה למצב טרם 7 באוקטובר 2023. גם שיעור העצמאים המדווחים על פגיעה בפעילות העסקית גבוה בהשוואה לסקר ינואר 2026, אז כמחציתם דיווחו על פגיעה בפעילות (49% שדיווחו על ירידה, בשיעור ממוצע של 48%).
• במקביל, רשמה ירידה בשיעור העצמאים שהיקף פעילותם העסקית עלה: מ-12% בינואר 2026 ל-6% בסקר זה.
• פגיעה ניכרת באוכלוסיית הערבים העובדת: יותר ממחצית (56%) חוו ירידה בהיקף העבודה, בשיעור ממוצע של 56%. ממצאים אלו משקפים מגמת החמרה עקבית ומדאיגה: 48% דיווחו על ירידה בסקר ינואר 2026, ו-42% בסקר אפריל 2025.
• גם בקרב היהודים נרשמה העמקת הפגיעה: שיעור היהודים הלא חרדים המדווחים על ירידה בהיקף העבודה עלה ל-22% בסקר זה (מאי 2026) לעומת 17% בסקר ינואר 2026 ו-19% בסקר אפריל 2025. בדומה, שיעור החרדים שדיווחו על פגיעה בהיקף העבודה עלה ל-19% בסקר הנוכחי לעומת 12% בסקר ינואר 2026 ו-17% בסקר אפריל 2025.
• 36% מהעובדים ששכרם היה נמוך משכר המינימום לפני אירועי 7 באוקטובר 2023 דיווחו כי היקף העבדוה שלהם פחת, לעומת 17% בלבד בקבוצה שמרוויחה מעל 27,600 ש"ח (פי 2 מהשכר הממוצע).
• הפגיעה התעסוקתית העמיקה במיוחד בקרב המבוגרים: 55% מבני 65+ דיווחו בסקר הנוכחי כי היקף עבודתם ירד בהשוואה למצב לפני 7 באוקטובר 2023, כאשר רק בסקר ינואר 2026 עמד שיעור זה על 27% בלבד.
• שיעור הצעירים (20-24) שדיווחו על ירידה בהיקף תעסוקתם בולט גם הוא לרעה, ועומד על 38%, בדומה לסקר ינואר 2026. בולט במיוחד שיעור הצעירים הערבים שדיווחו על ירידה בהיקף משרתם: 66% לעומת 35% בקרב היהודים. בהקשר זה חשוב להזכיר כי ירידה בהיקף התעסוקה של צעירים ערבים ותחושת חוסר המעש מגבירים את הסיכוי לאירועי אלימות.
• מבין כלל המחוזות, תושבי הצפון נפגעו באופן המשמעותי ביותר: כ-45% מתושבי הצפון ו-32% מתושבי מחוז חיפה מדווחים על ירידה בהיקף התעסוקה או בפעילות העסקית, לעומת כ-28% בממוצע הארצי.
• הפגיעה בתעסוקה בקרב משיבים שהתגוררו ערב 7 באוקטובר 2023 ביישובים שפונו עקב מלחמת חרבות ברזל העמיקה בעקבות מבצע שאגת הארי: כ-42% מהם דיווחו על פגיעה בהיקף התעסוקה או הפעילות העסקית, לעומת כ-26% בסקר ינואר 2026 ולעומת 28% בממוצע הארצי.
• בחינת ממצאי הסקר הנוכחי (מאי 2026) לעומת ממצאי סקר ינואר 2026, מאפשרת לבחון את השפעת מבצע שאגת הארי שפרץ בסוף פברואר 2026. ניתוח השוואתי זה מחיש כי הפגיעה העמיקה בעקבות מבצע שאגת הארי: 46% מתושבי הצפון (שלא פונו לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023) דיווחו על ירידה בהיקף התעסוקה, לעומת 38% בסקר ינואר 2026 (כחודשיים לפני מבצע שאגת הארי) וסקר מאי 2025 (כשנה לפני מבצע שאגת הארי). בחיפה עומד שיעורם כיום על 32% לעומת 28% בסקר ינואר 2026, ובקרב תושבי הדרום שפונו עקב 7 באוקטובר 2023 עמד שיעורם על 40% לעומת 23% בינואר 2026.
• 58% מהעובדים במקצועות התיירות, הבילוי והפנאי דיווחו על ירידה בהיקף עבודתם בעקבות המלחמה. גם בקרב עובדים במקצועות הבניין והחקלאות נרשמה פגיעה גבוהה במיוחד (49% רשמו ירידה בהיקף עבודתם).

פגיעה בשכר או בהכנסה מהעסק

• 31% מכלל המשיבים מדווחים כי השכר או ההכנסה מהעסק נותרו נמוכים בהשוואה לתקופת שלפני 7 באוקטובר 2023. זאת לעומת 27% בסקר ינואר 2026 (שנערך כחודשיים לפני מבצע שאגת הארי). בנוסף, כ-2% דיווחו כי אין להם הכנסה כלל, זאת בדומה לסקר ינואר 2026.
• 70% מהעצמאים מדווחים כי הכנסתם מהעסק נמוכה בהשוואה למצב שלפני 7 באוקטובר. שיעור זה יותר מכפול משיעור השכירים המדווחים כי שכרם נפגע בהשוואה למצבם טרם 7 באוקטובר (26%).
• 26% מהשכירים דיווחו על פגיעה בהכנסתם בעקבות המלחמה, כאשר 1% מתוכם דיווחו כי אין להם הכנסה כלל. נתונים אלו שעולים מהשטח מעידים על העמקת הפגיעה הכלכלית — תעסוקתית בעקבות מבצע שאגת הארי, שפרץ ב-28.2.2026. ומעלים חשש שנישאר במצב סטטי חדש, שבו אוכלוסיית הנפגעים מהמלחמה נותרו מאחור ואינם מצליחים להתאושש.
• גם שיעור הירידה הממוצע בהכנסה האישית מהעסק חדה יותר בקרב העצמאים (47%) בהשוואה לירידה בשכר שספגו השכירים שדיווחו על ירידה (34%).
• שיעור גבוה יחסית בקרב משתכרי השכר הנמוך דיווחו על פגיעה בהכנסתם: 40% מהמשיבים שההכנסה שלהם הייתה נמוכה משכר המינימום לפני פרוץ המלחמה דיווחו על ירידה בהכנסתם או דיווחו כי אין להם הכנסה כלל לעומת 26% ממי שמשתכרים מעל השכר הממוצע.
• גם בקרב קבוצת ההכנסה הגבוהה ביותר נרשמה החמרה: בעוד שטרם המבצע (ינואר 2026) עמד שיעור המדווחים על ירידה בהכנסה על 15% בלבד, בסקר הנוכחי עלה שיעור זה ל-26%.
• הפגיעה בשכר או בהכנסה מעסק בקרב המשיבים הערבים בולטת לרעה: 55% מהערבים שעבדו ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל מדווחים על ירידה חדה בהכנסתם האישית לעומת מצבם ערב המלחמה (ירידה ממוצעת של 48%), זאת בהשוואה ל-26% מהיהודים הלא-חרדים (ירידה ממוצעת של 35%) ול-24% מהחרדים העובדים (ירידה של 27%).
• 68% מהעובדים במקצועות הבילוי, התיירות והפנאי מדווחים על פגיעה בהכנסה, עלייה לעומת 47% בסקר ינואר 2026. הפגיעה בהכנסה העמיקה גם בקרב בעלי המקצועות החופשיים, כאשר 37% דיווחו על פגיעה בהכנסתם, לעומת 28% בסקר ינואר 2026.
• כמחצית (51%) מתושבי הצפון שלא פונו לאחר 7 באוקטובר 2023, וכ-37% מתושבי הצפון שפונו לאחר 7 באוקטובר 2023 וחזרו לבתיהם בצפון רק מספר חודשים בודדים לפני מבצע שאגת הארי — מדווחים על פגיעה בשכרם האישי או בהכנסה מהעסק, לעומת 31% בממוצע הארצי. חשוב לשים לב לפער בין תושבי הצפון שפונו לאלו שלא פונו — שנפגעו משמעותית יותר. יתרה מכך, שיעור המדווחים על פגיעה בהכנסתם בקרב אלו שלא פונו לאחר 7 באוקטובר 2023 זינק מ-43% טרם מבצע שאגת הארי (בסקר ינואר 2026), ל-51% בסקר הנוכחי — גידול של 8 נקודות אחוז.
• בהשוואה לסקר ינואר 2026 חלה החמרה במצבם של העובדים בכל רחבי הארץ: במחוז חיפה עמד שיעור המדווחים על פגיעה בהכנסה על 44%, לעומת כ-29% בסקר ינואר 2026 (חודשים לפני מבצע שאגת הארי). מתוכם, שיעור המדווחים כי לא הייתה להם כלל הכנסה עמד במאי 2026 על 10% לעומת 4% טרם פרוץ המבצע, בינואר 2026. נתון זה גבוה פי 5 מהמדווח הכלל המדגם (2%).
• כשליש (33%) מתושבי מחוז ירושלים דיווחו על פגיעה בהכנסה, לעומת 17% טרם מבצע שאגת הארי (בסקר ינואר 2026). שיעור הנפגעים בהכנסתם במחוז זה כמעט והוכפל.

עוצמת הפגיעה בהכנסה — בחינה השוואתית

במסגרת הסקר הנוכחי הוספנו שאלה שביקשה לבחון את תפיסתם של המשיבים את עוצמת הפגיעה היחסית בעקבות מגוון האירועים שעברנו במהלך שש השנים שחלפו מאז מרץ 2020 עת פרצה מגפת הקורונה.¹

• משיבי הסקר דירגו את משבר הקורונה ומבצע שאגת הארי כאירועים שפגעו בצורה החמורה ביותר בהכנסתם. כ-31% מכלל המשיבים דיווחו כי אלו הוביל לפגיעה חמורה בהכנסתם. לאחריהם דורגה השפעת מלחמת חרבות ברזל, עם כ-28% שדיווחו על פגיעה חמורה בהכנסה, ולבסוף מבצע עם כלביא עם כ-26% שדיווחו על פגיעה חמורה בהכנסתם. מן הסתם — הפגיעה המצטברת של כלל האירועים הינה דרסטית.
• עבור העצמאים הפגיעה החמורה ביותר הייתה בעקבות מבצע שאגת הארי: כמחציתם (49%) דיווחו על פגיעה חמורה בהכנסה בעקבות מבצע זה, לעומת 45% במשבר הקורונה ו-40% בעקבות מבצע עם כלביא (מלחמת איראן הראשונה).
• בכלל קבוצות הגיל מעל גיל 35 משבר הקורונה דורג כאירוע שהוביל לפגיעה החמורה ביותר בהכנסה עם כ-32% שדיווחו על פגיעה חמורה בהכנסתם, אחריו מבצע שאגת הארי (כ-28% שדיווחו על פגיעה חמורה בהכנסה), ולאחר מכן אירועי 7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל (26%).
• עבור הערבים הפגיעה החמורה ביותר בהכנסה הייתה בעקבות מבצע שאגת הארי (מלחמת איראן השנייה): 42% דיווחו על פגיעה חמורה בהכנסתם, לעומת כ-36% בעקבות מלחמת חרבות ברזל, וכ-32% בעקבות משבר הקורונה ובמבצע עם כלביא.
• כמחצית (51%) מתושבי הצפון שפונו עקב אירועי 7 באוקטובר 2023 דיווחו כי מבצע שאגת הארי ומלחמת חרבות ברזל הובילו לפגיעה חמורה בהכנסתם, לעומת כשליש (34%) שדיווחו כך בקרב תושבי הדרום שפונו עקב 7 באוקטובר 2023 ו-29% במדגם הכללי.
• עבור תושבי הצפון שלא פונו ותושבי מחוז חיפה היה זה מבצע שאגת הארי האירוע שפגע בצורה החמורה ביותר בהכנסה מבין כלל האירועים שנבחנו מאז 2020. כך, כ-41% מתושבי מחוז הצפון שלא פונו וכ-35% מתושבי חיפה דיווחו כי מבצע שאגת הארי הוביל לפגיעה חמורה בהכנסתם.
• במחזות המרוחקים יותר מאזורי הלחימה, כגון מחוז תל אביב והמרכז, משבר הקורונה דורג כאירוע שפגע בצורה החמורה ביותר בהכנסה. במחוזות אלו כ-29% דיווחו כי הכנסתם נפגעה בצורה חמורה בתקופת הקורונה, לעומת כ-25% שדיווחו כך ביחס למבצע שאגת הארי, אשר דורג במקום השני.

מצב נזילות כספית במשקי הבית

• כשנתיים וחצי אחרי 7 באוקטובר 2023 כרבע מהמשיבים מדווחים שאין להם כלל כסף נזיל, ו-10% מעריכים שהכסף הנזיל שברשותם יספיק לפחות מחודש.
• שיעור גבוה במיוחד בקרב הערבים (41%) דיווחו כי אין למשק הבית שלהם כלל כסף נזיל, לעומת 18% בקרב היהודים.
• 37% מהמשתכרים עד רמת שכר המינימום מדווחים כי אין ברשותם כלל כסף נזיל, וכ-11% נוספים ציינו כי ברשותם כסף נזיל המספיק לפחות מחודש. 16% לא ידעו להשיב.
• נכון למאי 2026, לאחר כניסתה של הפסקת האש לתוקף ממבצע שאגת הארי, מצב הנזילות של תושבי הצפון שפונו עקב אירועי 7 באוקטובר 2023 חמור בהשוואה לממוצע הארצי: כשליש (33%) מתושבי הצפון שפונו עקב 7 באוקטובר 2023 דיווחו כי אין ברשותם כסף נזיל, לעומת כ-23% בכלל המדגם.
• בקרב תושבי הצפון שלא פונו לאחר 7 באוקטובר 2023, נרשמה מצוקת הנזילות החמורה ביותר: 38% מהם דיווחו כי למשק הבית שלהם אין כלל כסף נזיל, לעומת כרבע (23%) בממוצע הארצי.

אנו מקווים כי ממצאי סקר זה, שנערך במסגרת מעקב מתמשך אחר השלכותיה הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל, שפרצה בעקבות טבח 7 באוקטובר 2023, על מצבה התעסוקתי והכלכלי של האוכלוסייה העובדת, יסייעו למקבלי ההחלטות בעיצוב ובהכוונה של הסיוע הכלכלי, כדי שיגיע לאוכלוסיות שנפגעו קשה יותר.

✶✶✶✶✶

1 החל ממגפת הקורונה שהסגר הראשון במסגרתו החל ב-14.3.2020, דרך מלחמה חרבות ברזל שפרצה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ועד לשני המבצעים האחרונים מול איראן: עם כלביא, שהתקיים בין 13.6.2024 ל-24.6.2024, ושאגת הארי שהחל ב-28.2.2026 והפסקת האש החלה ב-8.4.2026 ונכון למועד כתיבת שורות אלו לא ברור אם הפסקת האש תוביל לסיומו.

הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית העובדים בישראל (שכירים ועצמאים)¹, שהיו בתעסוקה עד 6 באוקטובר 2023, ערב פרוץ המלחמה. בסך הכול השיבו לסקר 1,202, ומהם 1,010 משיבים שהיו שכירים טרם המלחמה ו-192 משיבים שהיו עצמאים טרם המלחמה. טעות הדגימה המרבית למדגם הכללי זה היא ±2.83% ברווח סמך של 95%. בקרב היהודים ±2.65%, ערבים ±5.3% וחרדים ±9.08% ברווח סמך של 90%.

גיבוש השאלון וניתוח הסקר נעשו בידי צוות חוקרי המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בליווי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות. איסוף הנתונים לסקר נערך בידי חברת סי.איי מידע שיווקי, האיסוף נעשה בימים 23.4.2026-10.5.2026, כשנתיים וחצי מפרוץ המלחמה. רואיינו באינטרנט ובטלפון 972 איש ואישה בשפה העברית ו-230 בשפה הערבית.

כמו כן, אחת מטרות הסקר היא לבחון את מצבם התעסוקתי והפיננסי של תושבי קו העימות שפונו לפי החלטת ממשלה², ושהשתתפו בשוק התעסוקה (היו שכירים או עצמאים) עד פרוץ המלחמה, להלן "תושבי הצפון/דרום שפונו עקב 7 באוקטובר 2023". לשם כך, נאסף מדגם ייעודי של 102 משיבים שהתגוררו ביישובים שפונו לפי החלטת ממשלה, מתוכם 51 התגוררו ערב המלחמה ביישובי הצפון שפונו ו-51 נוספים התגוררו ביישובי הדרום שפונו.

נזכיר כי הזכאות למענקי האכלוס של חלק מיישובי הדרום הסתיימה לפני יותר משנתיים, בפברואר 2024, למעט יישובים ספורים בעוטף עזה שזכאותם לקבלת המענקים הוארכה עד סוף יוני 2025‎^‏3. בתום פברואר 2024 הוצעו לתושבים שפונו מהדרום מענקי שיבה.

למרות זאת, חלק ניכר מהם חזרו לבתיהם רק בקיץ 2024, ומענקי השיבה החד-פעמיים ירדו בהדרגה ככל שהחזרה לבתים נדחתה. לעומתם, תושבי הצפון שפונו היו זכאים להמשיך לקבל מענקי אכלוס עד סוף פברואר 2025. ממרץ עד יוני 2025 היו זכאים למענקים חד-פעמיים, כמו מענקי שיבה או מענקי התארגנות. במילים אחרות בסקר זה, תושבי הדרום שפונו עקב אירועי 7 באוקטובר 2023 חזרו לבתיהם בקיץ 2024 ותושבי הצפון שפונו חזרו לבתיהם במהלך 2025. לכן, בעת המענה על הסקר, שהסתיים בתחילת מאי 2026, הסתיימה זכאות כלל המשיבים לקבל סיוע כלכלי⁴.

לנוכח משקלם הקטן יחסית של המשיבים שפונו ב-7 באוקטובר 2023 באוכלוסייה, גם מדגם המשיבים שפונו ב-7 באוקטובר 2023 בסקר קטן יחסית⁵. לפיכך, טעות הדגימה בניתוח אוכלוסיית המשיבים שפונו ב-7 באוקטובר 2023 כולה גדולה יחסית, ועומדת על ±8.14%, ברווח סמך של 90%‎‏⁶. למרות טעות הדגימה הגדולה בהתייחס לאוכלוסיית המשיבים שפונו ב-7 באוקטובר 2023, נמצאו בסקר פערים משמעותיים מספיק שיש חשיבות רבה להציף אותם בפני מקבלי ההחלטות. נדגיש כי לנוכח צורת הדגימה, שבהגדרתה אינה מייצגת את כלל המדינה, בניתוח המשיבים שפונו ב-7 באוקטובר 2023 נעשה ממוצע רגיל. מכאן שיש להתייחס לתוצאות סקר זה כפילוח התשובות של מדגם של 102 התושבים שפונו עקב אירועי 7 באוקטובר 2023. נדגיש כי בחלק מהשאלות נעשה ניתוח בחלוקה של המשיבים מיישובי הצפון שפונו ב-7 באוקטובר 2023 והדרום במקרים אלו טעות הדגימה גדלה עוד יותר, כאשר טעות הדגימה המרבית ברווח סמך של 90% עומדת על ±12.85%.

בנוסף לקבוצת המשיבים שפונו, בסקר זה נבחן מצב האוכלוסייה שנותרה באזורים הסמוכים לאזורים שפונו ב-7 באוקטובר 2023, להלן "צפון/דרום שלא פונו". המדגם כולל כ-242 משיבים ממחוז הצפון ו-151 משיבים ממחוז הדרום שלפני המלחמה התגוררו במחוזות צפון ודרום ולא פונו בהחלטת ממשלה. חשוב להדגיש כי מי שנשארו להתגורר במחוזות הללו לא היו זכאים למענקים שהמשיבים שפונו ב-7 באוקטובר 2023 היו זכאים להם. עם זאת, מאחר שהאזורים שבהם הם נשארו לגור נותרו בחלק מהמקרים מושבתים, ללא פעילות כלכלית, או בפעילות חלקית בלבד, מצאנו לנכון לתת במסגרת ניתוח הסקר זרקור גם על מצבה של אוכלוסייה זו⁷.

✶✶✶✶✶

1 עצמאים בסקר הם מי שעבדו לפני המלחמה כעצמאים ולא הצהירו בסקר הנוכחי כי סגרו את העסק או יצאו למילואים, ושכירים בסקר הם מי שעבדו לפני המלחמה כשכירים ולא הצהירו בסקר הנוכחי כי יצאו למילואים או לחל"ת, פוטרו או התפטרו.

2 החלטת ממשלה 975 על פינוי יישובי הצפון, והחלטה 950 או 988 על פינוי יישובי הדרום, על נספחיהן והרחבותיהן.

3 למעט ליישובים שממשלת ישראל הגדירה כיישובים שלא בטוח לשוב אליהם, "בארי, חולית, כיסופים, כפר עזה, כרם שלום, נחל עוז, נתיב העשרה, סופה, נירים, ניר עוז, עין השלושה וניר יצחק — היו זכאים למענק עד 30.6.25". מתוך ביטוח לאומי, מענק אכלוס לתושבי הצפון והדרום, 22.2.2026.

4 המוסד לביטוח לאומי, מענק אכלוס לתושבי הצפון והדרום, 2026.

5 לפי מכון מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "עד 27 ביוני 2024 המספר המוערך של התושבים הזכאים לפינוי היה כ-143,000 איש. כ-68,000 מהם מיישובי הצפון וכ-75,000 מיישובי הדרום, אשר מתחלקים בין השוהים במלונות, השוהים בקהילה ומי שנשארו או שבו לביתם". כלומר מדובר בפחות מאחוז מאוכלוסיית מדינת ישראל בכל אחד משני קווי העימות.

6 עיבוי זה למדגם התושבים שפונו עקב אירועי 7 באוקטובר 2023 בוצע בנפרד מהמדגם המייצג של הסקר הרחב, במדגם הארצי.

7 נדגיש כי תצפיות המשיבים ממחוז הצפון והדרום אינן כוללות משיבים שהתגוררו טרם 7 באוקטובר 2023 באזורים שסווגו כקו עימות, מאחר שהמשיבים שהתגוררו טרם המלחמה באזורים אלו סווגו כתושבים שפונו, על פי החלטות ממשלה 950, 988 ו-975.

למושב "שיקום כלכלי-חברתי לנפגעי המלחמה" בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2026

לסקר מצבם התעסוקתי והפיננסי של העובדים בחלוף שנתיים ושלושה חודשים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל

לסקר מצבם הפיננסי של העובדים בחלוף כשנה וחצי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל

לסקר מצבם הפיננסי של העובדים בזמן מלחמת חרבות ברזל

לסקר סקר עמדות הציבור בנושאים כלכליים מינואר 2024