• פתוח לקהל

החוק והקהילה (פורום תקנה)

המכון הישראלי לדמוקרטיה

ביום שני, 10 במאי 2010, כ"ו באייר תש"ע, התכנס פורום השולחן העגול על שם ג'ורג' שולץ לדיון שכותרתו "חוק וקהילה". רוב הדיון נסב על תפקידו של פורום תקנה בחברה הציונית-דתית בישראל. פורום תקנה עלה לכותרות בעקבות פרסום פרשת הרב מוטי אלון, שנאלץ לנטוש את תפקידו בהוראת חברי הפורום לאחר שהתקבלו תלונות שלפיהן ביצע עברות מין בכמה מתלמידיו.

מנחה: פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

הרב אבי גיסר, רב הישוב עפרה חבר פורום תקנה

איילת וידר, קולך - פורום נשים דתיות

ח"כ יעקב כץ, מפלגת האיחוד הלאומי

הרב יצחק לוי, המכון הישראלי לדמוקרטיה

מרב מיכאלי

עו"ד רז נזרי, יועץ בכיר ליועץ המשפטי לממשלה

פרופ' יורם שחר, המרכז הבינתחומי הרצליה

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

הרבנית יהודית שילת, פורום תקנה

יאיר שלג, המכון הישראלי לדמוקרטיה

יאיר אטינגר, עיתון הארץ

פרופ' פנחס שיפמן, ראש המרכז האקדמי למשפט ועסקים

פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס

עו"ד טליה ששון, לשעבר מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה

בפתח הדיון ביקש פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, להבדיל בין שני סוגי עניינים המגיעים לפתחו של פורום תקנה: האחד - מעשים שאינם מפרים חוק אלא נורמות חברתיות של המגזר הציוני-דתי בישראל, שמעצם טבען אינן מקובלות בהכרח על כלל הציבור; והאחר - מעשים שמפרים נורמה חברתית וחוק מדינה, כגון עברות מיניות. לדבריו, הקושי הניצב לפני מערכת אכיפת החוק בבואה לטפל בעניינים כאלה הוא היעדר ראיות, בין היתר בשל חוסר נכונות של הנפגעים והנפגעות להתלונן.

פרופ' קרמניצר תהה אם אופן פעולתו של פורום תקנה הוא האופן ההוגן והראוי ביותר, ואם פעילותו הצנועה והחשאית מאפשרת ביקורת ציבורית ומשרה תחושת ביטחון בקרב הציבור. כמו כן הוא אמר כי לעצם קיומו של פורום מעין זה יש "השלכות רוחב", הקשורות לכניסה של גוף חוץ-מערכתי לשדה השמור בדרך כלל לרשויות המדינה.

איילת וידר-כהן, יו"ר הנהלת ארגון "קולך", שהיה שותף בהקמת פורום תקנה, סיפרה כי ממחקר שנעשה לפני כשנתיים והתפרסם בכתב העת "Psychiatry" עולה כי כ-25% מהנשים נפגעו בעברן, וכי יותר מ-70% מהפוגעים היו מוכרים לנפגעות. מכאן אפשר להסיק כי רוב תוקפיהן של הנשים הדתיות הם בני קהילותיהן. על סמך תוצאות המחקר, טענה וידר-כהן כי כאשר הפוגע הוא איש דת הפגיעה מועצמת משום שהסמכות הרוחנית נמצאת בראש הפירמידה בחברה הדתית, ואם אדם כזה, המקשר בין הנערה למקורות הרוחניים והתורניים, פוגע באמון שנתנה בו, פגיעתו כפגיעת אב. הפגיעה יוצרת פילוג בתוך המשפחה ובתוך הקהילה, ולכן ההתייחסות לכך חמורה מאוד - כאל גילוי עריות. לשיטתה, הקושי של נערה דתית להתלונן נובע מכל הגורמים הללו ומחששה לערער ולקעקע את מוסד הרבנות.

הרבנית יהודית שילת, חברת פורום תקנה, תלתה את נחיצותו של הגוף באוזלת ידה המובנית של מדינה באשר היא מדינה. לטענתה, מדינה אינה יכולה לספק את כל צורכי הקהילה הגדולה שלה משום שהצרכים מתחדשים והמדינה היא גוף כבד ואטי, ולכן פורום תקנה ממלא חלל כלשהו שיצרו משרד המשפטים ומערכת המשפט, שאינה מביאה בחשבון את כל העברות שמערכת החוק אינה יכולה לטפל בהן. הרבנית שילת הוסיפה כי חברי הפורום אינם רואים את עצמם חלק ממערכת המשפט בישראל, והם פועלים בשיתוף פעולה עמה ומתייעצים עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה. לדבריה, פורום תקנה פועל למניעת אפשרות המשך פגיעתו של הפוגע, לנישולו ממעמדו ולניתוק הקשר שלו עם הקהילה שבה הוא יכול לפגוע.

עו"ד רז נזרי, המכהן כעוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה, ביקש להזכיר שהיועץ המשפטי הנכנס, יהודה וינשטיין, הורה למשטרה לבדוק את התלונות נגד הרב אלון, אף שהמתלוננים נגדו סירבו לפנות למשטרה. הוא סיפר כי פורום תקנה פנה ליועץ המשפטי לממשלה בשנת 2006, מתוקף סעיף בחוק העונשין הקובע שאם גוף שיפוטי מגלה חשש לעברה פלילית חבריו חייבים לדווח על כך ליועץ המשפטי לממשלה, וכי לאחר דיון עם חברי הפורום ודיון פנימי הוחלט שלא להורות על הפסקת ההליך של הפורום, משום שעל אחד האירועים חל חוק ההתיישנות ולכן אין למערכת אכיפת החוק יכולת להתמודד אתו, והמתלונן על האירוע האחר התנגד נחרצות להיחשף או ליצור קשר עם המשטרה. לדבריו, אם בלשכת היועץ המשפטי היו מחליטים לחייב את הפורום להעביר את פרטיו של המתלונן, יכולתו של הפורום להמשיך את פעילותו הייתה נפגעת.

פרופ' פנחס שיפמן, ראש המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מתח ביקורת על פורום תקנה. הוא טען כי החוק מכיר בגופים שונים העוסקים בשפיטה ובבוררות פנימית, אך פורום תקנה פועל ללא חסות החוק ואף ללא הגדרה ברורה של הקהל הנתון למרותו. כמו כן הוא תהה מה יקרה אם מגזרים אחרים בחברה יחליטו להקים לעצמם גוף שיפוטי ממין זה. בתגובה פנה אליו פרופ' ידידיה שטרן, חבר פורום תקנה, והציע לו להצטרף לפורום. הוא נימק זאת בצורך להקפיד על ביקורת פנימית.

ח"כ יעקב כץ מהאיחוד הלאומי אמר כי קיומו של פורום תקנה מעיד על חיוניותו של הציבור הציוני-דתי בישראל. לדבריו, הוא שמע לראשונה על פורום זה רק כשהתלונות נגד הרב אלון פורסמו בכלי התקשורת. בתגובה העירה הרבנית שילת כי ייתכן שהדבר קשור באי-רצונו של ערוץ 7 לדווח על הקמת הפורום. כץ הביא את תגובתו של הערוץ, שבה נשללו דברי שילת וצוין כי היא אף התראיינה לכלי תקשורת זה.

פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, הסכים עם דבריו של פרופ' שיפמן ואמר: "אי-אפשר להיתמם ולומר שהקמת אלטרנטיבה למונופולים של המדינה אין לה מחירים". הוא ציין כי חברי הפורום החליטו לראות ביחסים שבין אדם לרב יחסי מרות, אף שהדבר אינו מעוגן בחוק ושיבח אותם על כך. לדבריו, הם נותנים מענה לצורך שעלה עקב פגם בחקיקה הישראלית. עוד אמר פרופ' שפירא כי למעשה המגעים שניהלו חברי הפורום עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה העניקו להם חיסיון שאינו מעוגן בחוק, שלא כמו החיסיון החל על עורכי דין, פסיכולוגים וכוהני דת נוצרים, למשל.

מרב מיכאלי, הפועלת רבות להגברת המודעות לנושא עברות המין, פתחה את דבריה בביקורת על הטרמינולוגיה שבה השתמשו כמה ממשתתפי הדיון ונפוצה בכלל החברה. היא הצביעה על הבעייתיות בשימוש במונח "הטרדה מינית" כשם כולל לפגיעות מיניות חמורות מאוד שהורסות חיי אנשים. לשיטתה, המונח צריך להיות "תקיפה מינית". מיכאלי שיבחה את פעילות הפורום ואת החברה שלקחה אחריות והודתה בקיום התופעה הזאת ואף שיתפה פעולה עם גופים שבעבר נחשבו בעיניה רדיקליים.

יאיר אטינגר, כתב "הארץ" שסיקר את פרשת הרב אלון, סיפר כי בעקבות חשיפת הפרשה קיבלו הוא ועמיתיו בכלי תקשורת אחרים פניות לחקור מעשים דומים שכביכול ביצע אחד מחברי פורום תקנה. לדבריו, פורום תקנה סובל מסתירה פנימית המקשה על תפקודו, ומדובר ב"יצור כלאיים שמתנהל בצורה קצת מגושמת". הוא הוסיף כי ייתכן שלעובדה שהמתלוננים נגד הרב אלון התלוננו על מגע מיני בעל אופי הומוסקסואלי הייתה השפעה על אופן הטיפול בפרשה.

עו"ד טליה ששון, שהייתה מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, טענה כי הטיפול הראוי ביותר בתלונות על עברות מין ניתן על ידי מערכת המשפט, אך לא תמיד הדבר מתאפשר. היא סיפרה כי רוב ההטרדות המיניות אינן מטופלות כלל - לא על ידי היועץ המשפטי לממשלה, לא על ידי המשטרה ולא על ידי מערכת המשפט. אשר לפורום תקנה אמרה עו"ד ששון כי הוא מבקש לעשות שני דברים: לעזור לנפגעים ולמנוע פגיעות נוספות באחרים. היא ציינה כי יש למצוא דרך להטיל על הפורום פיקוח כלשהו בשל חשש שבעתיד יתמנו אליו חברים לא ראויים.

לסיום ביקש פרופ' ידידיה שטרן להאיר צד שלא עלה כלל בדיון, והוא שחברי הפורום, רבנים ידועים, מבצעים מהלך שכולו נעשה בהסכמת המדינה וזוהי פריצת דרך תרבותית.

על חשיבותו של "פורום תקנה", מאמר מאת יעקב חבה

לחצו כאן לקריאת המאמר חשיבותו של "פורום תקנה", מאת יעקב חבה

אכיפת חוק קהילתית, מאמר מאת דנה פוגץ'

לחצו כאן לקריאת המאמר אכיפת חוק קהילתית - על פורום תקנה ופרשת הכמרים המתעללים, מאת דנה פוגץ'


מן העיתונות

קובי נחשוני, תקנה: הרב אלון - הראשון שלא ציית להכרעתנו, Ynet

פורום תקנה: מוסד נחוץ או בית דין שדה? ערוץ 7

פגיעה מינית ע"י רב דומה לרצח של הנשמה, nrg יהדות


מסמכים

תקנון פורום תקנה

קוד אתי לחברי פורום תקנה


מאמרי דעה

אברהם בורג, כך מתנהלת מדינה, YNET 16.2.2010

עליזה לביא, פרשת אלון - אם זה לא פלילי זה כשר?, YNET 21.2.2010

דוד מוריה, דווקא היום- גאה בציונות הדתית, YNET 16.2.2010

רחל סילבצקי, תהיות על התנהלות פורום תקנה, ערוץ 7 18.2.2010

נעמי רגן, מתוך אתר  Jewish Chronicle online

אירית רוזנבלום, פורום תקנה - אבן פינה בדרך למדינת הלכה, nrg 23.2.2010

יאיר שלג, יש תקנה, הארץ 18.2.2010

פרופ' ידידיה שטרן, צדק שלי, צדק שלך:פלורליזם משפטי בישראל, בתוך: "צדק שלי, צדק שלך:  צדק בין תרבויות", בעריכת ידידיה שטרן, 2010, בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז זלמן שזר.


ריאיונות בתקשורת

ראיון עם הרב יצחק שילת באתר כיפה מיום י"א באייר תש"ע

 
תכניות מחקר

דת ומדינה, יהדות ודמוקרטיה