אורחות חיים
פרק ה
אורחות החיים בחברה החרדית משתנים תדיר, ואפשר ללמוד מהם על מערכת היחסים בין החרדים לחברה הישראלית בכללותה. למשל, צמצום הפערים בשיעור המשתמשים באינטרנט מעיד על מגמה של השתלבות כלכלית־חברתית של החברה החרדית בחברה הכללית. הרוב המוחלט של הגברים החרדים וכלל הנשים החרדיות אינם משרתים בשירות צבאי או לאומי־אזרחי. עם זאת, בשנתיים האחרונות ניכרת עלייה בשיעור בוגרי החינוך החרדי המשרתים בשירות צבאי ולאומי, אף שמרביתם הם חרדים לשעבר. מלחמת חרבות ברזל העצימה את המתח בין האוכלוסייה החרדית ללא־חרדים בשל המחלוקת הגדולה בסוגיית גיוס חרדים. האופי הקהילתי של האוכלוסייה החרדית, ניכר בפעילות התנדבותית ובהרמת תרומה כספית גדולה לקהילה, נפוצות בקרבה הרבה יותר בהשוואה לחברה היהודית הלא־חרדית. יש לציין שהמרחב האזרחי־התנדבותי בחברה הלא־חרדית צמח בשנתיים האחרונות בעקבות המלחמה.
בפרק זה מוצגים גם דפוסי ההצבעה לרשימות יהדות התורה וש"ס בבחירות לכנסת, בכלל זה בבחירות 2022, שיש בהם משום אינדיקציה לכוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות, לתפרושׂת הגאוגרפית של חרדים בישראל ולחלוקה הפנים־קהילתית בריכוזים החרדיים.
האם בעקבות התהליכים הכלכליים והחברתיים המשנים את פניה ישתנו המאפיינים הקהילתיים והמרחביים של החברה החרדית הישראלית, או שהם ישתמרו לצד השינויים? ימים יגידו.
תמונת מצב
בשנת הגיוס 2024 (יולי 2024-יוני 2025) הצטרפו לשירות הצבאי והלאומי־אזרחי 3,060 גברים בוגרי החינוך החרדי, שהם כ־22% ממחזור בנים בוגרי מערכת חינוך זו. 2,560 מהם התגייסו לצה"ל ו־500 התנדבו לשירות לאומי־אזרחי. רק 31% מבוגרי החינוך החרדי בגילים 20–29 ששירתו בצה"ל הגדירו את עצמם חרדים.פילוח נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנים 2023-2018. ואכן, מבין המתגייסים לשירות צבאי בשנת 2024, 55% שירתו במסלול כללי שאינו ייעודי לחרדים (מרביתם חרדים לשעבר), ו־45% שירתו במסלול שירות חרדי (כמו נצח יהודה). שיעור החיילים הקרביים מקרב הפונים למסלול הכללי עומד על 40%, לעומת 30% במסלול החרדי.כל הנתונים על גיוס חרדים לצה"ל מסתמכים על דיווחי הצבא לוועדת חוץ וביטחון.
מקרב הגברים החרדים המתגייסים, הרוב המוחלט פונים לשירות צבאי ולא לשירות לאומי־אזרחי. הסברים אפשריים לכך הם שחרדים לשעבר, שהם רוב המשרתים, מעדיפים שירות במסגרת כללית ולא קהילתית, ושהשירות הצבאי מציע יותר אפשרויות להכנה לשוק העבודה, שכן במקרים מסוימים הוא מלוּוה בלימודי מקצוע. הסבר נוסף הוא שהשירות הצבאי נחשב בעיני הצעירים תרומה משמעותית יותר לחברה מהשירות הלאומי־אזרחי.
רוב הפונים החרדים לשירות הלאומי־אזרחי מעדיפים לשרת במסלול פנים־קהילתי, שניתן בדרך כלל לשלבו עם לימוד תורה. אולם בשל צורכי הביטחון מעדיפה רשות השירות הלאומי־אזרחי להפנות אותם למסלול שירות ביטחוני. בשנת 2024 התחלק מספר המשרתים שווה בשווה בין שני המסלולים (50% בכל מסלול).
שיעור הפונים לשירות הלאומי־אזרחי לאחר גיל 24 עומד על 55% מכלל המשרתים. בגיל זה הפנייה לשירות היא תחליף ליציאה מלאה לעבודה או לחובת שירות צבאי. השיעור הגבוה יחסית של משרתים מבוגרים נובע גם מהנטייה של הצבא להגביל את הפנייה למסלול השירות האזרחי לצעירים רווקים או לנשואים ללא ילדים.
מגמות
לאחר עשור של ירידה ועמידה במקום במספר בוגרי החינוך החרדי המתגייסים לשירות צבאי, בשנים 2024-2023 הייתה קפיצה במספר בוגרי החינוך החרדי שהתגייסו לצבא. מספר המתגייסים שעמד על כ־1,200 בשנים האחרונות, עלה ל־2,560 מתגייסים בשנת 2024 (גידול של 113% בשנתיים). הסיבה לגידול עשויה להיות הצורך הביטחוני ותחושת המחויבות לשירות בעקבות מלחמת חרבות ברזל, וגם צווי הגיוס שנשלחו לכל המלש"בים החרדים.
הכרסום במספר החרדים מתנדבי השירות הלאומי־אזרחי היה רצוף. הוא החל כבר בשנת 2011, ובשנת הגיוס 2022 הצטמצם עד כדי פחות מ־500 מתנדבים בשנה. הירידה במספר המתנדבים החרדים לשתי מסגרות הגיוס הביאה לכך שלמרות הגידול הטבעי במחזורי הגיוס, מספר הפונים החרדים לשירות עמד בשנת הגיוס 2022 על 55% בלבד מהמספר בשנת הגיוס 2015. עם זאת, בשנת 2023 חלה קפיצה של 64% במספר המתנדבים לשירות הלאומי־אזרחי לעומת שנת 2022, ככל הנראה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. בשנת 2024 ירד מספר המשרתים ל־500 בלבד, גם בשל המגבלות שהטיל צה"ל על היכולת לפנות למסלולים אלו. שיעור הפונים למסלול האזרחי־ביטחוני הכפיל את עצמו בתוך שנתיים (מ־25% ל־50%). הסיבה לכך היא הכוונת רשות השירות הלאומי־אזרחי לסיוע למאמץ הביטחוני בשל מלחמת חרבות ברזל.
תרשים ה/1 חרדים שהחלו להתנדב לשירות לאומי־אזרחי ולשירות צבאי, 2024-2007 (במספרים מוחלטים)
תמונת מצב
בשנים 2024-2023 דיווחו רוב גדול מהאוכלוסייה החרדית הבוגרת על שימוש באינטרנט (69%), ולא נמצאו הבדלים גדולים בין גברים (68%) לנשים (69%). שיעור המשתמשים בקרב היהודים הלא־חרדים עמד על 94%.
מגמות
בעשור האחרון חלה מהפכה של ממש בשימוש האוכלוסייה החרדית באינטרנט. שיעור המשתמשים ברשת הכפיל את עצמו ויותר — מ־28% בשנים 2009-2008 ל־69% בשנים 2024-2023. גם באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית גדל שיעור המשתמשים באינטרנט באותן שנים, אך בקצב מתון בהרבה — מ־70% ל־94%.
היקף השימוש באינטרנט נגזר מהחדירה רחבת ההיקף והממדים של הטכנולוגיה לעולם החרדי, וכן מהפלטפורמות הרבות שאפשר להיכנס דרכן לאינטרנט, למשל, טלפונים חכמים. יש לשער שגם הגידול במספר המועסקים ובמספר הסטודנטים החרדים משפיע על החשיפה של אוכלוסייה זו לאינטרנט ועל השימוש ברשת. לכל אלו יש להוסיף את השינויים במאפייני תרבות הפנאי והצריכה החרדית, כלומר שימוש הולך וגדל באינטרנט לשם רכישת מוצרים, וגם לצריכת תקשורת ולצרכים חברתיים (השתתפות ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, ווטסאפ וטוויטר). בעקבות מגפת הקורונה עלה במהירות שיעור המשתמשים באינטרנט בחברה החרדית. הקורונה הדגישה את הצורך בחיבור לאינטרנט בכל בית כדי להמשיך בשגרת החיים בהקשרים של תעסוקה, חינוך, קיום קשרי משפחה ולימוד תורה. החרדים שהתחברו לרשת האינטרנט בתקופה זו בחרו שלא להתנתק ממנה גם לאחריה. ניתן גם לראות שההבדל המגדרי שניכר בעבר מבחינת השימוש באינטרנט, בשל היותה של האישה החרדית המפרנסת הראשית של הבית, כבר אינו קיים, ושיעור הגברים החרדים המשתמשים באינטרנט דומה לשיעורן של הנשים החרדיות.
תרשים ה/2 משתמשים באינטרנט מקרב בני +20, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2024-2008 (ב־%)
תמונת מצב
בשנים 2023–2024 נפשו בארץ 48% מהחרדים בני 20+, שיעור מקורב לשיעור הנופשים בישראל מתוך האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (52%). 15% בלבד מהחרדים בני 20+ יצאו לחופשה בחו"ל בשנים האלה, פחות משיעור הנופשים בחו"ל מקרב האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (42%). חופשה בחו"ל מחייבת תקציב גדול מחופשה בישראל, ההתארגנות בכל מה שקשור למזון כשר מורכבת הרבה יותר, ונדרשת גם תודעה והשקפת עולם פתוחות יותר, שהן במידה מסוימת אנטיתזה לאורח החיים השמרני המאפיין את ההשתייכות לחברה החרדית. כפי הנראה, אלו הסיבות להבדלים בהרגלי החופשה בין החרדים ליהודים הלא־חרדים.
מגמות
בשנים 2019-2003 חלה עלייה בשיעור החרדים היוצאים לחופשות: בארץ — מ־46% ב־2003 ל־53% ב־2019; ובחו"ל — מ־12% ב־2004-2003 ל־17% ב־2019-2018. העלייה בשיעור החרדים הנופשים בישראל משקפת את הפיכת הבילוי מסוג זה לנורמה רווחת בקרב חרדים, בהיקף דומה ליהודים לא־חרדים.
העלייה בשנים אלו בשיעור הבוחרים לנפוש בארץ ובחו"ל הוסברה במידה מסוימת בגורמים המשפיעים גם על כלל האוכלוסייה, למשל רפורמת "השמיים הפתוחים" וההצטרפות לשוק התעסוקה, המאפשרות עלייה בהכנסה הפנויה, וכן המודעות ההולכת ומתפתחת לתרבות הפנאי והנופש גם באוכלוסייה החרדית ובקבוצות מעמד הביניים המתפתחות בתוכה.
בשנים האחרונות חלה ירידה מסוימת ביציאה לחופשה בחו"ל (ואף בישראל) – בזמן מגפת הקורונה ובזמן מלחמת חרבות ברזל, בקרב כלל האוכלוסייה ובקרב חרדים. כך, שיעור הנופשים החרדים בישראל בשנים 2024-2023 עמד על 48%, והיה נמוך מהשיעור בשנים 2018-2017 (54%), ושיעור החרדים היוצאים לחופשה בחו"ל ירד מעט ועמד בשנים 2024-2023 על 15%, לעומת 17% בשנים 2018-2017.
תרשים ה/3 נופשים בישראל ובחו"ל, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2024-2023 (ב־%)
תמונת מצב ומגמות
בשנים 2024-2023 עסקו 43% מהחרדים בפעילות התנדבותית, שיעור גדול בהרבה משיעור המתנדבים היהודים הלא־חרדים (29%). בשנים 2010–2024 נשאר שיעור החרדים שעסקו בפעילות התנדבותית דומה ועמד על 38%–43%. באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית, לעומת זאת, גדל בשנים אלו שיעור המתנדבים — מ־19% ל־29%, אך הוא עדיין רחוק משיעורו באוכלוסייה החרדית. בחברה החרדית ההתנדבות היא חלק מרכזי וחשוב באורח החיים של הקהילה. רבים מהחרדים מתנדבים בתדירות גבוהה, וההתנדבות היא חלק בלתי נפרד מחיי היום־יום שלהם. בחברה היהודית הלא־חרדית התפתח במהלך מלחמת חרבות ברזל מרחב מגוון של התנדבות ותרומה למען החיילים, למען החטופים, למען המפונים ולמען נפגעי המלחמה בזירות שונות.
תרשים ה/4 מתנדבים מקרב בני +20, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2024-2010 (ב־%)
תמונת מצב
בשנים 2023–2024 תרמו 87% מהחרדים בני 20+ תרומה כספית כלשהי, שיעור גבוה בהרבה משיעור היהודים הלא־חרדים שתרמו תרומה כזאת (61%). מבין התורמים בשנים אלו הצהירו 60% מהחרדים שהם תרמו יותר מ־1,000 ש"ח, לעומת 25% בלבד מהאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית שהצהירו על תרומה בסדר גודל כזה.
מגמות
שיעור החרדים שהצהירו כי תרמו תרומה כספית נותר יציב יחסית לאורך השנים (86% בשנים 2007–2008 ו־87% בשנים 2024-2023), לעומת ירידה בשיעור המצהירים על תרומה כספית באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (72% בשנים 2008-2007 ו־61% בשנים 2024-2023).
בשיעור החרדים שהצהירו על תרומה כספית גדולה נרשמה עלייה ניכרת (46% בשנים 2008-2007 ו־60% בשנים 2024-2023), עלייה דומה נרשמה גם בשיעור התורמים תרומה כזאת מקרב האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (10% בשנים 2008-2007 ו־25% בשנים 2024-2023). בשתי האוכלוסיות חל אפוא גידול בתרומות הכספיות הגדולות, אך הפער ביניהן נותר גדול.
הממצאים מלמדים שהחברה החרדית מתאפיינת בתרבות המעלה על נס את התרומה, גם בתדירויות תכופות וגם בסכומים גבוהים, ורואה בה חלק בלתי נפרד מאורח החיים.
תרשים ה/5 תרומה כספית בקרב בני +20, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2007–2024 (ב־%)
תמונת מצב
בבחירות לכנסת ה־25 (2022) היה שיעור ההצבעה לרשימת יהדות התורה 5.9% (280,194 קולות) מכלל הקולות הכשרים, ולרשימת ש"ס — 8.3% (392,964 קולות). סך כל הקולות לשתי המפלגות יחד עמד על 14.1% (673,158 קולות).
המצביעים החרדים מצביעים בעיקר לשתי מפלגות: ש"ס, שזכתה ב־11 מנדטים בבחירות 2022, ויהדות התורה, שזכתה ב־7 מנדטים. ההצבעה לשתי המפלגות מייצגת שוני במוצא ובאורח החיים. מפלגת יהדות התורה היא מפלגה שכמעט כל מצביעיה הם חרדים, ואילו ש"ס פונה גם לקהל מסורתי ודתי לא־חרדי. עם זאת, בשנים 2021-2015, לאחר פטירתו של הרב עובדיה יוסף שידע לפנות גם לציבור מסורתי, הדגישה ש"ס יותר את האופי החרדי שלה ופחות את ההיבטים המזרחיים־פריפריאליים שאפיינו אותה. וכך, בשנים 1999-1994 עמד שיעור החרדים מתוך מצביעי ש"ס על שליש בלבד, ואילו בשנת 2021 היו כמעט שני שלישים (64%) ממצביעיה חרדים, ובעקבות זאת היא ירדה מ־11 מנדטים בבחירות 2013 ל־9 מנדטים ב־2021. הסיבה לגידול במנדטים של ש"ס בבחירות 2022 נעוצה בהצלחתה להשיב אליה מצביעים מסורתיים ודתיים, והם שהחזירו אותה לייצוג של 11 מנדטים.
המפלגות החרדיות משקפות גם את השסע העדתי הפנימי במגזר החרדי ומייצגות את שלוש הקבוצות העיקריות שבו: יהדות התורה מייצגת את שתי הקבוצות האשכנזיות – החסידית (סיעת אגודת ישראל) והליטאית (סיעת דגל התורה) – וש"ס את הקבוצה המזרחית־ספרדית.
תרשים ה/6 שיעורי הצבעה ליהדות התורה ולש"ס בבחירות בשנים 1992, 2003, 2013, 2019 ו־2022 בסך הכול (ב־%)
תפרושׂת המצביעים ליהדות התורה ולש"ס
שתי ערים שכמעט שליש מהמצביעים למפלגות החרדיות מתרכזים בהן הן ירושלים ובני וברק. בבחירות 2022 היו 17% מסך המצביעים לרשימות יהדות התורה וש"ס מירושלים ו־12% מבני ברק. ערי הפרוור החרדיות (מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד ובית שמש) משקפות התפתחות משמעותית במרחב החרדי במדינה. וכך, בבחירות 2022 עמד שיעור ההצבעה לרשימות יהדות התורה וש"ס בארבע ערי הפרוור החרדיות על 14% מכלל הקולות לרשימות אלו.
מקור נוסף לחרדים שהצביעו לרשימות יהדות התורה וש"ס בבחירות 2022 היו ערים גדולות שמתגורר בהן מיעוט חרדי המונה מעל 5,000 מצביעים (אשדוד, פתח תקווה, רחובות, חיפה, נתניה, תל אביב, אשקלון, באר שבע, בת ים, חולון וראשון לציון), ומהן הגיעו לשתי רשימות אלו 22% מכלל הקולות. שש ערי פריפריה (רכסים, צפת, ערד, קריית גת, אופקים ונתיבות) היו מקור ל־6% נוספים מכלל הקולות ליהדות התורה וש"ס בבחירות אלו.
בסך הכול היישובים שהוזכרו הם המקור לכ־70% מכלל המצביעים החרדים לרשימות יהדות התורה וש"ס, והם גם ריכוזי האוכלוסייה החרדית העיקריים.
שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בערים נבחרות מתוך כלל הבוחרים באותה עיר
שיעורי ההצבעה למפלגות החרדיות מלמדים על גודלו של הריכוז החרדי ועל החלוקה האתנית הפנים־חרדית בתוכו.
בבחירות 2022 היה שיעור ההצבעה למפלגות יהדות התורה וש"ס בבני ברק 90%
מכלל הבוחרים בעיר (78,892 קולות בחלוקה הזאת: 60% ליהדות התורה ו־30% לש"ס), ובירושלים — 42% (111,478 קולות בחלוקה הזאת: 24% ליהדות התורה ו־18% לש"ס).
שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס משתנה בכל אחת מערי הפרוור החרדיות בשל המשקל היחסי השונה של חרדים אשכנזים וחרדים מזרחים ביישוב. במודיעין עילית שיעור ההצבעה ליהדות התורה היה 78% (20,662 קולות) מכלל הבוחרים בעיר, לעומת 20% (5,277 קולות) שהצביעו לש"ס; בביתר עילית — 59% (14,081 קולות) ליהדות התורה, לעומת 31% (7,303 קולות) לש"ס; באלעד — 35% (6,862 קולות) ליהדות התורה, לעומת 50% (9,743 קולות) לש"ס; ובבית שמש — 39% (19,871 קולות) ליהדות התורה, לעומת 22% (11,076 קולות) שהצביעו לש"ס.
במבט על הערים הגדולות שיש בהן מיעוט חרדי ניכר שבדרך כלל רוב המצביעים הם לש"ס או שהחלוקה בין שתי הרשימות מאוזנת. בערים אלו חלק ממצביעי ש"ס אינם חרדים: למשל, באשדוד היה שיעור ההצבעה ליהדות התורה ולש"ס 29% (33,891 קולות), בחלוקה דומה בין המפלגות: 14% ליהדות התורה ו־16% לש"ס; בפתח תקווה — 13% (17,832 קולות), ושיעור ההצבעה לש"ס גבוה יותר (9%) משיעור ההצבעה ליהדות התורה (4%); בנתניה — 15% (16,930 קולות) הצביעו למפלגות החרדיות, עם רוב מוחלט לש"ס (12%), לעומת 3% שהצביעו למפלגת יהדות התורה.
הריכוזים החרדיים בפריפריה מורכבים מאוכלוסייה מסורתית, מאוכלוסייה חרדית מזרחית ומאוכלוסייה חרדית אשכנזית, ההולכת וגדלה בעשור האחרון. נתוני הבחירות מראים שבריכוזים החרדיים בערי פריפריה נבחרות הרוב מצביעים בדרך כלל לש"ס. למשל, בנתיבות היה שיעור ההצבעה ליהדות התורה ולש"ס יחד 49% (10,284 קולות) ורוב גדול למצביעי ש"ס (43%), לעומת יהדות התורה (6%); באופקים — 38% (6,210 קולות) ורוב למצביעי ש"ס (23%), לעומת יהדות התורה (15%); ובקריית גת — 24% (7,427 קולות) ורוב למצביעי ש"ס (15.5%), לעומת יהדות התורה (9%); בערד התמונה הפוכה, 33% הצביעו לשתי המפלגות ורוב גדול ליהדות התורה (31%), לעומת ש"ס (2%).
מגמות
בשנים 2022-1992 עלה שיעור המצביעים לרשימות יהדות התורה וש"ס מתוך כלל המצביעים בבחירות פי 1.7 — מ־8.2% ל־14.1%. באותן השנים עלה שיעור המצביעים ליהדות התורה מ־3.3% ל־5.9%; ושיעור המצביעים לש"ס עלה מ־4.9% ל־8.3%. בשנים אלו התרחש גם שינוי בתפרושת המצביעים לרשימות אלו — עלייה במשקלן של ערי הפרוור החרדיות וריכוזי הפריפריה, וירידה במשקלן של ירושלים ובני ברק.
תפרושׂת המצביעים ליהדות התורה ולש"ס
בבחירות 2022 היה שיעור המצביעים מירושלים ומבני ברק לרשימות יהדות התורה וש"ס 29% מכלל המצביעים לשתי הרשימות (17% בירושלים ו־12% בבני ברק) — ירידה לעומת נתוני הבחירות בשנת 1992, שבהן היה שיעור המצביעים לרשימות מערים אלו 34% מכלל המצביעים להן (19% בירושלים ו־15% בבני ברק). שינוי זה מוסבר בעיקר בהגירה מערים אלו לריכוזים חרדיים אחרים.
בבחירות 2022 היה שיעור ההצבעה לרשימות יהדות התורה וש"ס בערי הפרוור החרדיות (מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד ובית שמש) 14% מכלל הקולות לרשימה, לעומת 7% בבחירות בשנת 2003. העלייה נובעת בעיקר מהגידול המהיר במספר החרדים בעיר בית שמש, שהפכה לעיר שמספר המצביעים בה למפלגות החרדיות הוא הגבוה ביותר לאחר ירושלים ובני ברק.
בכל הערים המרכזיות שבהן היו בשנת 1992 יותר מ־5,000 מצביעים למפלגות החרדיות (אשדוד, פתח תקווה, רחובות, חיפה, נתניה, אשקלון, באר שבע, בת ים, חולון וראשון לציון) חלה בבחירות 2022 עלייה ניכרת במספר המצביעים לש"ס וליהדות התורה, בעיקר בשל הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית. יוצאת מן הכלל יחידה היא העיר תל אביב, שבה חלה ירידה במספר המצביעים בשל הגירה של חרדים ממנה. עם זאת, בשנים האלה ירד שיעור המצביעים לרשימות יהדות התורה וש"ס בערים אלו מסך כל המצביעים לרשימות האלה: בבחירות 2022 ניתנו 22% מכלל הקולות בערים אלו ליהדות התורה ולש"ס, לעומת 31% בבחירות בשנת 1992. הקמתן של ערי הפרוור החרדיות הביאה לירידה בנתח של הערים המרכזיות מכלל המצביעים החרדים.
בבחירות 2022 נשאר שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בערי פריפריה נבחרות (רכסים, צפת, ערד, קריית גת, אופקים ונתיבות) מתוך כלל הקולות לרשימה (6%) דומה לשיעורם בבחירות בשנת 1992.
שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בערים נבחרות מתוך כלל הבוחרים באותה עיר
בשנים 1992–2022 התחזקו תהליכי התחרדות בשתי הערים שמתגוררים בהן מרבית החרדים (ירושלים ובני ברק). שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בירושלים, שב־1992 היה 22% מכלל המצביעים בעיר, כמעט הכפיל את עצמו ב־2022 — ל־42% מכלל המצביעים. בבני ברק עלה שיעור המצביעים מ־56% (ב־1992) ל־90% (ב־2022).
שיעור המצביעים ליהדות התורה וש"ס בערי הפרוור החרדיות עלה במעט בין הבחירות ב־2003 לבחירות ב־2022. כך, באלעד עלה השיעור מ־83% ל־85%, במודיעין עילית – מ־96% ל־97%, ובביתר עילית חלה עלייה גדולה יותר — מ־76% ב־2003 ל־90% ב־2022. השיאנית מבחינה זו היא בית שמש, ששיעור המצביעים בה ליהדות התורה ולש"ס זינק בשנים האלה מ־15% ל־60% מכלל המצביעים. הסיבה לכך היא ההתחרדות שעברה העיר בעקבות ההתרחבות והפיתוח המואצים של רמת בית שמש.
בדיקה של שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס בשנים 1992–2021 בערי מרכז שחי בהן מיעוט חרדי גדול מעלה שברובן הייתה עלייה: בפתח תקווה — מ־7% ל־13%; ברחובות — מ־6% ל־12%; בחיפה — מ־3% ל־7%; ובנתניה — מ־8% ל־15%. באשדוד, העוברת תהליכי התחרדות, שיעור המצביעים ליהדות התורה ולש"ס באותן השנים הכפיל את עצמו — מ־15% ל־29%; ואילו בתל אביב ה"חילונית" הוא ירד במעט מ־6% ל־5%.
גם בערי הפריפריה הנבחרות עלה בשנים אלו שיעור המצביעים החרדים ליהדות התורה ולש"ס: ברכסים — מ־51% ל־89%; ובאופקים — מ־25% ל־38%. בצפת, שעברה תהליכי התחרדות, שיעור המצביעים למפלגות החרדיות הכפיל את עצמו ויותר — מ־17% ל־37%. ואולם העיר שחוותה את ההתחרדות הניכרת ביותר היא ערד, שבה קפץ שיעור המצביעים ליהדות התורה מ־8% בשנת 1992 ל־33% בשנת 2022. שינויים אלו משקפים מגמה של גידול טבעי, ויותר מזה — של הגירה של זוגות צעירים חרדים לפריפריה.
לוח ה/2 גברים חרדים המתגייסים לשירות צבאי ואזרחי, 2024-2007
לוח ה/3 שירות בצבא של בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2024-2005
לוח ה/4 התנדבות לשירות לאומי של בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2024-2005
לוח ה/5 התנדבות של בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2024-2010
לוח ה/6 תרומה כספית של בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2024-2007
לוח ה/7 תרומה כספית של בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה וסכום התרומה, 2024-2007
לוח ה/8 משתמשים באינטרנט מקרב בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2024-2008
לוח ה/9 יציאה לחופשה בישראל של בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2024-2003
לוח ה/10 יציאה לחופשה בחו''ל של בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2024-2003
המקורות לפרק ה' - אורחות חייםהפרק מבוסס על עיבודים של מחברי השנתון למקורות שלהלן.
העיבודים מופיעים במלואם בלוחות של שנתון החברה החרדית באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שם מוצגים גם נושאים שאינם מופיעים במסמך זה.
| התת־פרק | המקור |
| ה.1. שירות צבאי ולאומי־אזרחי | • צה"ל ורשות השירות הלאומי־אזרחי • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסקר החברתי |
| ה.2. שימוש באינטרנט | הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסקר החברתי |
| ה.3. חופשה בארץ ובחו”ל | הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסקר החברתי |
| ה.4. התנדבות | הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסקר החברתי |
| ה.5. תרומה כספית | הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסקר החברתי |
| ה.6. בחירות לכנסת | ועדת הבחירות המרכזית לכנסת |
