חינוך
פרק ב
לחינוך החרדי חלק נכבד במערכת החינוך בישראל בכלל, ובמערכת החינוך העברית בפרט. במרוצת השנים חל גידול מהיר במספר התלמידים בחינוך החרדי, בצד שינויים מערכתיים ומבניים, ובהם הקמת המחוז החרדי במשרד החינוך וייסוד זרם החינוך הממלכתי־חרדי. שיעור התלמידים החרדים במערכת החינוך העברית עמד בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) על 27%, ובמערכת החינוך הכללית על 21%. אולם משנת הלימודים תשע"ג (2012/13) נרשמה התמתנות בקצב הגידול של החינוך החרדי, והוא עומד על 3.7% בשנה, לעומת עלייה בקצב הגידול של החינוך הממלכתי העברי (לגווניו) — 2.1% בשנה.
במערכת החינוך וההשכלה העל־תיכונית גברים חרדים לומדים בארבעה מסלולים: בישיבה (לרווקים), ב"כולל" (לנשואים), בלימודים אקדמיים ובהכשרה מקצועית. לנשים החרדיות האפשרויות הן לימודים בסמינר (בכלל זה הכשרה מקצועית) ולימודים אקדמיים.
מספר הגברים החרדים בישיבות ובכוללים ידע תנודות בשנים 2024-2013, בעיקר בעקבות שינויים במצב הכלכלי, ברמת התמיכה של המדינה בלומדי התורה ובגיל הפטור מהשירות הצבאי. בשנת 2023 עמד מספר בחורי הישיבות והאברכים על כ־169,000. בשנים 2023-2014 חלה עלייה של 76% בשיעורם, ככל הנראה בעקבות הגידול בתמיכת המדינה בלומדים, שבד בבד הובילה גם להאטת המגמה של כניסת גברים חרדים לשוק התעסוקה.
בשנת תשפ"ה (2024/25) עמד מספר החרדים והחרדיות הלומדים לתואר אקדמי על כ־19,000, פי ארבעה מבשנת 2010. קצב הגידול במספר הסטודנטים החרדים בשנה האחרונה עמד על כ־9% – דומה לקצב הגידול בשנים האחרונות. המקצועות שהחרדים והחרדיות לומדים הם פרקטיים ברובם ומקצועות המאפשרים עבודה בתוך הקהילה החרדית (חינוך והוראה, מקצועות עזר רפואיים, מינהל עסקים ומשפטים) או השתלבות במקצוע הנצרך בשוק העבודה. החרדים בוחרים ללמוד בעיקר במכללות, שתנאי הסף לקבלה בהן נמוכים יחסית. שיעור הנשירה של סטודנטים חרדים מלימודים אקדמיים ירד בשנים האחרונות, אך הוא עדיין גבוה משיעור הנשירה של סטודנטים יהודים לא־חרדים. מספר הסטודנטים החרדים הלומדים בהכשרה מקצועית טכנולוגית (במסגרת המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, המה"ט) עמד בשנת לימודים זו על 9,600. מספר זה גבוה ממספר הסטודנטים החרדים הלומדים מקצועות טכנולוגיים באקדמיה.
תמונת מצב
בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) למדו בחינוך החרדי — היסודי והעל־יסודי — כ־420,000 תלמידים, שהם 27% מהתלמידים בחינוך העברי ו־21% מכלל התלמידים בישראל. חלקו של החינוך החרדי בחינוך העברי גדול: 31% מתלמידי כיתה א', 29% מכלל התלמידים בחינוך היסודי; 25% מתלמידי חטיבת הביניים; ו־24% מתלמידי החטיבה העליונה. רוב התלמידים בישראל לומדים בחינוך היסודי, אבל אצל החרדים הרוב הזה גדול יותר — %56, לעומת 51% בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי־דתי. הפער בין דרגי החינוך בתוך החינוך החרדי נובע בעיקר משיעורי הילודה הגבוהים באוכלוסייה החרדית, שהם הסיבה למספר הגדול יותר של ילדים בגילים הצעירים יותר, אבל גם ממעבר של תלמידים בגיל חטיבת הביניים והחטיבה העליונה מהחינוך החרדי למערכות חינוך לא־חרדיות, בייחוד ביישובי הפריפריה.
המוסדות החרדיים בגיל בית הספר היסודי נחלקים לכמה סוגים, על פי המעמד המשפטי ופיקוח המדינה עליהם (רשמי, מוכר שאינו רשמי ו"פטור" [מחוק לימוד חובה]). %7 בלבד לומדים בחינוך הרשמי (ממלכתי־חרדי), %71 לומדים במוכר שאינו רשמי (להלן מוכש"ר), ו־21% במוסדות הפטור. החינוך המוכש"ר מתחלק לרשתות חרדיות ולמוכש"ר שאינו שייך לרשתות. מרבית התלמידים החרדים לומדים ברשתות: 41.5% מהתלמידים החרדים ביסודי לומדים ברשת החינוך העצמאי, 20% ברשת בני יוסף, ורק 8.5% לומדים במוכש"ר שאיננו חלק מרשת. הלימוד במוסדות הפטור רווח במיוחד בקרב הבנים: 40%, לעומת 2% בלבד בקרב הבנות (כיתות א'-ו').
מגמות
קצב הגידול של החינוך החרדי גבוה מקצב הגידול של החינוך העברי הממלכתי (כולל הממלכתי־דתי). בין השנים 2024-2014 עמד קצב הגידול של חינוך זה על 3.7% בשנה. קצב הגידול של החינוך העברי הממלכתי עמד באותן שנים על 2.1% בשנה. בעקבות גידול זה עלה בעשור האחרון משקלו של החינוך החרדי בחינוך העברי מ־24% בשנת 2015 ל־26% בשנת 2025.
עם זאת, בשנת תשפ"ה חל גידול ניכר במספר התלמידים במגזר החרדי לעומת השנה שקדמה לה (4.5%), לעומת גידול מתון במספר התלמידים בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי (1%).
בעשור האחרון נגסו החינוך החרדי־ממלכתי ורשת בני יוסף בחינוך המוכש"ר שאיננו שייך לרשתות ובמוסדות הפטור. בין שנת הלימודים תשע"ג (2012/13) לשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) ירד חלקו של המוכש"ר שאינו רשתות מ־17% מהחינוך החרדי ל־8.5% בלבד, וחלקו של הפטור ירד מ־24% ל־21%. לעומת זאת, שיעור התלמידים בחינוך הממלכתי־חרדי שהחל בשנת הלימודים תשע"ג (2013/14) עמד בשנת תשפ"ה על 7% מכלל התלמידים החרדים, ושיעור התלמידים ברשת בני יוסף עלה מ־17.5% ל־20%. במשקלו של החינוך העצמאי לא חל שינוי משמעותי בשנים אלו.
תרשים ב/1 תלמידות ותלמידים בחינוך העברי, לפי פיקוח: שנה"ל תשס"ה (2004/5), תש"ע (2009/10), תשע"ה (2014/15), תש"ף (2019/20) ותשפ"ה (2024/25) (במספרים מוחלטים וב־%)
תמונת מצב
בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23) נבחנו 49% מתלמידי כיתות י"ב במוסדות החינוך בפיקוח חרדי בבחינות בגרות. שיעור זה נמוך מאוד בהשוואה לשיעור הנבחנים בבחינות בגרות בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים־דתיים (95%). נעיר כי במוסדות החינוך בפיקוח חרדי רוב מוחלט של הבנות (77%) ניגשות לכל הפחות לחלק מבחינות הבגרות, לעומת 15% בלבד מהבנים.
שיעור החרדים בקרב תלמידי כיתות י"ב הזכאים לתעודת בגרות נמוך מאוד, והוא עומד על 16% בלבד, לעומת שיעור זכאות של 86% בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי. כמו כן, רק 33% מהחרדים שנבחנים בבחינות בגרות זכאים לתעודת בגרות, לעומת 91% מהנבחנים בחינוך הכללי הממלכתי והממלכתי־דתי. פער ניכר מתגלה גם כאשר בודקים את שיעור הזכאים לתעודת בגרות העומדים בתנאי הסף לקבלה לאוניברסיטאות (4 יחידות לפחות באנגלית): 76% בחינוך העברי הכללי הלא־חרדי, לעומת 10% בלבד בחינוך בפיקוח חרדי. פער ברור בתחום זה נמצא בין הבנים לבנות במוסדות החינוך החרדיים: שיעור הבנות החרדיות הזכאיות לתעודת בגרות (24%) גבוה בהרבה משיעור הבנים הזכאים לה (6%).
תרשים ב/2 הניגשים לבחינות הבגרות, הזכאים לתעודת בגרות והעומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, לפי פיקוח, שנה"ל תשפ"ג (2022/23) (במספרים מוחלטים וב־%)
מגמות
במרוצת השנים חלה עלייה של ממש בשיעור התלמידים החרדים הנבחנים בבחינת בגרות אחת או יותר, גם אם אינם זכאים בסופו של דבר לתעודה — מ־24% בשנת הלימודים תשס"ט (2008/9) ל־49% בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23). עלייה זו נזקפת בעיקר לזכות העלייה בשיעור הניגשות לבגרות בקרב הבנות החרדיות. בחינות הבגרות החלו לחדור בהיקף רחב לתיכונים של רשת "בית יעקב", וכיום רוב מוחלט של הבנות החרדיות נבחנות בבחינת בגרות אחת לפחות (לא כולל מבחני סאלד, הנפוצים בבתי הספר החרדיים ומוּכרים כנקודות שקולות לתעודת בגרות חלקית). בשנת הלימודים תשס"ט (2008/9) ניגשו לבחינות הבגרות 31% מהתלמידות החרדיות; שיעור זה עלה בחדות בתוך 12 שנה ל־77% בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23). בקרב הבנים נרשמה יציבות בשיעור הניגשים לבחינות הבגרות:
בשנת הלימודים תשס"ט (2008/9) נבחנו 16% מהם בבחינות בגרות, ובשנת הלימודים תשפ"ג – 15%.
הפערים מבחינת היקף הזכאים לתעודת בגרות בין החינוך החרדי לבין החינוך הממלכתי והממלכתי־דתי נותרו גדולים מאוד. בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי עלה שיעור הזכאים לתעודת בגרות מ־65% (בשנת הלימודים תשס"ט, 2008/9) ל־86% (בשנת הלימודים תשפ"ג, 2022/23), ואילו שיעור הזכאים במגזר החרדי עלה מ־11% ל־16%. בחמש השנים האחרונות —
תשע"ח (2017/18)–תשפ"ג (2022/23) — חלה עלייה בזכאות לבגרות בקרב בנים חרדים מ־4% ל־6%, בעקבות פתיחתן של ישיבות תיכוניות חרדיות חדשות. גם בקרב בנות חרדיות חלה באותן השנים עלייה בזכאות לבגרות, מ־20% ל־25%.
אפשר לראות גם גידול בשיעור החרדים בעלי תעודת בגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, מ־8% בשנת הלימודים תשע"ח (2017/18) ל־10% בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/23).
תרשים ב/3 תלמידות ותלמידים חרדים הניגשים לבחינות הבגרות, שנה"ל תשס"ט (2008/9), תשע"ב (2011/12), תשע"ו (2015/16), תשע"ט (2018/19) ותשפ"ג (2022/23) (ב־%)
תמונת מצב
בשנת 2023 עמד מספר תלמידי הישיבות (לא נשואים) ואברכי הכולל (נשואים) החרדים מעל גיל 18 על 169,366. 93% מבחורי הישיבות והאברכים הם אזרחי ישראל, 71% מהם אברכים ו־29% בחורי ישיבות. ל־81% מהאברכים יש פטור משירות בצה"ל, ומנתון זה אפשר ללמוד שהמשך הלימודים בכולל אינו רק חלופה לשירות הצבאי, אלא גם תוצאה משולבת של מוטיבציות דתיות, תרבותיות וחברתיות.
תלמידי ישיבות אינם נשואים, ולפיכך רובם המוחלט הם צעירים בני פחות מ־23 (85%). לעומתם, מרבית האברכים מתמידים בלימודים בכולל גם בגיל מבוגר יותר — 53% מהאברכים הם מעל גיל 31 (65,000 במספרים מוחלטים).
בשנת 2023 פקע הסעיף בחוק שירות ביטחון שאפשר דחיית שירות לבחורי ישיבות. בשנת 2024 קבע בג"ץ שמשרד החינוך אינו יכול לתקצב בחורי ישיבות ואברכים החייבים בשירות (גילאי 18–26). בעקבות זאת צנח מספר התלמידים המדֻווחים למשרד החינוך צניחה דרמטית, ולכן המספרים לשנת 2024 והמגמות המתוארות להלן חסרים.
בשנת 2024 עמד מספר תלמידי הישיבות (לא נשואים) ואברכי הכולל (נשואים) החרדים המתוקצבים שהם מעל גיל 18 על 109,182. 87,601 מהם הם אברכי כולל ישראלים, 11,632 תלמידי חו"לתלמידי חו"ל הם בחורי ישיבות ואברכים בעלי דרכון זר הלומדים בישראל. ורק 9,949 תלמידי ישיבות ישראלים. מספר האברכים שהם בני יותר מ־31 עומד על 68,350. רוב מוחלט של בחורי הישיבות הם בגילי גיוס, ובשל כך אינם מתוקצבים ואינם רשומים כיום במשרד החינוך.
מגמות
בשנים 2023-1999 גדל בהתמדה מספרם של בני הישיבות והאברכים, בקצב של 4% בשנה, הדומה לשיעור הגידול של החברה החרדית באוכלוסיית המדינה. אולם עיון בנתונים מעלה שיש קשר בין נוכחות המפלגות החרדיות בקואליציה (ותקציב המוסדות התורניים) לבין קצב הגידול במספר בחורי הישיבות והאברכים. השנים היחידות שהייתה בהן ירידה במספרם היו 2014-2013 – השנים שבהן המפלגות החרדיות לא היו בקואליציה, ותלמידי ישיבה ואברכים בגילים 22–28 קיבלו פטור משירות צבאי. באותו פרק זמן גם צנחה תמיכת המדינה בתלמידי ישיבות ובאברכי כולל שלא שירתו בצה"ל בכ־50%. גם בשנת 2021, שבה המפלגות החרדיות לא היו בקואליציה ותקציב המוסדות התורניים נפגע במידת מה, היה שיעור הגידול במספר בחורי הישיבות והאברכים 2.5% בלבד. לעומת זאת, בשנת 2023, השנה שבתחילתה שבו המפלגות החרדיות לקואליציה, חלה עלייה דרסטית במספרם, בשיעור של 8.5%. בשנת 2024 הייתה צניחה במספר בחורי הישיבה והאברכים, אך יש לשוב ולציין שהסיבה לכך היא הפסקת הרישום שלהם במשרד החינוך בשל היעדר תקצוב עבורם. הנתונים על אברכים מעל גיל 31, שלא הושפעו מפקיעת חוק הגיוס, משקפים עלייה של 5% במספר האברכים בשנת 2024.
ניתן לסכם ולומר שלמרות הגידול במספר הגברים החרדים הפונים להשכלה גבוהה ולתעסוקה, קצב הגידול במספר האברכים החרדים דומה לקצב הגידול הטבעי של החברה החרדית. חלק מאברכי הכולל עובדים במשרה חלקית, ובשל כך הנתונים עולים בקנה אחד גם עם עלייה בשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים.
תרשים ב/4 תלמידי ישיבות ואברכים (לא כולל תלמידי חו"ל), 2023-2013 (במספרים מוחלטים)
תמונת מצב
בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) למדו במוסדות אקדמיים 18,953 סטודנטים וסטודנטיות חרדים — 5.5% מכלל הסטודנטים שלמדו בשנה זו בישראל. 68% מהסטודנטים החרדים הן נשים. כ־15,800 מהסטודנטים החרדים (83.5%) למדו לתואר ראשון, וכ־3,150 למדו לתארים מתקדמים, רובם המכריע לתואר שני. שיעור הלומדים לתארים מתקדמים מכלל הסטודנטים החרדים היה 16.5%, שיעור נמוך משיעור הלומדים לתארים מתקדמים מקרב כלל הסטודנטים בישראל (24%).
מגמות
שנים רבות היה מספר החרדים הלומדים לתארים אקדמיים נמוך ביותר, אולם בעקבות השינויים בדרישות שוק העבודה והקמת מוסדות המותאמים לצורכי המגזר החרדי ניכרת עלייה חדה במספר הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה.
קצב הגידול במספר הסטודנטים החרדים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מהיר, ובשנים תש"ע-תשפ"ה (2009/10–2024/25) הוא עלה פי ארבעה (306%), לעומת גידול של 18% במספר הכללי של הסטודנטים באותן השנים. שיעור הסטודנטים החרדים מכלל הסטודנטים, שעמד בשנת הלימודים תש"ע (2009/10) על 2%, קפץ בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) ל־5.5%. בחישוב ממוצע שנתי, בשנים האלה גדל מספר הסטודנטים החרדים ב־10%.
בשנת תשפ"ה (2024/25) עלה מספר הסטודנטים החרדים בכ־1,500 תלמידים, גידול של 9% – דומה לקצב הגידול בחמש השנים האחרונות (8%). הגידול בקרב הנשים עמד בשנה זו על 7%, ואילו בקרב הגברים על 15%.
מספר הסטודנטים החרדים לתארים מתקדמים (שני ושלישי) עלה בשנים תש"ע-תשפ"ה (2024/25-2009/10) בקצב ממוצע שנתי מהיר מזה של כלל הסטודנטים החרדים (16% לעומת 10%). עם זאת, בשנת תשפ"ה חלה עלייה של 2% בלבד במספר הסטודנטים לתארים מתקדמים, לעומת עלייה של 10% במספר הסטודנטים החרדים לתואר ראשון. הסטודנטים החרדים לתארים מתקדמים לומדים ברובם במוסדות האקדמיים הכלליים, שלא כמו חבריהם הסטודנטים לתואר ראשון, הלומדים ברובם המוחלט בקמפוסים נפרדים למגזר החרדי.
תרשים ב/5 סטודנטיות וסטודנטים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה, לפי תואר, שנה"ל תש"ע-תשפ"ה (2024/25-2009/10) (במספרים מוחלטים)
תמונת מצב
רוב גדול מתוך הסטודנטים החרדים לתואר ראשון למדו בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) במכללות אקדמיות (39%) ובמכללות לחינוך (29%), ומיעוטם בלבד באוניברסיטה הפתוחה (21%) ובשאר האוניברסיטאות (11%). התפלגות זאת שונה במידה רבה מזה של כלל הסטודנטים בישראל — שאצלם משקל הלומדים באוניברסיטאות (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה) גבוה בהרבה (35%), ואילו שיעור הלומדים במכללות לחינוך נמוך בהרבה (10%). לעומת זאת, שיעור הסטודנטים החרדים הלומדים במכללות האקדמיות ובאוניברסיטה הפתוחה קרוב יחסית לשיעורם בקרב כלל הסטודנטים (38% ו־17% בהתאמה).
גיל הסטודנטים הגברים החרדים לתואר ראשון גבוה בממוצע מגיל הסטודנטים הגברים היהודים הלא־חרדים: 38% מהם הם בני 30 ומעלה, לעומת 18% בלבד מהסטודנטים
הלא־חרדים. הסיבה העיקרית לפער זה היא גיל הפטור המאוחר של חרדים משירות צבאי, העומד (עד שנת 2023) על 26, לעומת גיל סיום השירות הצבאי של בנים לא־חרדים — 21, נוסף על הנורמה של לימוד ארוך שנים בישיבה ובכולל. סיבה אחרת היא הצורך של הסטודנטים החרדים הגברים ללמוד תקופה ממושכת במכינה קדם־אקדמית לפני תחילת הלימודים האקדמיים שלהם לשם השלמת לימודי יסוד.
בקרב הסטודנטיות החרדיות התופעה הפוכה: גילן של 48.5% מהסטודנטיות החרדיות לתואר ראשון הוא פחות מ־21, לעומת 14% מהסטודנטיות היהודיות הלא־חרדיות. גם כאן הסיבה היא השירות הצבאי — נשים חרדיות מקבלות פטור ממנו כבר בגיל 18. המספר הגבוה יחסית של סטודנטיות חרדיות בנות 18–21 (כ־5,100) מעיד על תופעה חדשה במגזר החרדי — פנייה ללימודים באקדמיה במקום בסמינרים לבנות.
מגמות
בשנות הלימודים תש"ע-תשפ"ה (2009/10–2024/25) ניכרה ירידה בשיעור החרדים הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות (מ־15% ל־11%), לעומת עלייה קלה שנרשמה בשיעור הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות בקרב כלל הסטודנטים בישראל (מ־33% ל־35%). ירידה חלה גם בשיעור הסטודנטים החרדים במכללות האקדמיות (מ־50% ל־39%). לעומת זאת, חלה עלייה ניכרת בשיעור הסטודנטים החרדים במכללות האקדמיות לחינוך (מ־20% ל־29%), שניתן להסבירה בהתפתחותם של אפיקי המעבר להשלמת תארים אקדמיים בחינוך ובפתיחת תוכניות לגברים חרדים. עלייה חלה גם בשיעור הסטודנטים החרדים באוניברסיטה הפתוחה (מ־16% ל־21%), שהיא תוצאה של פתיחת מסלולים ייעודיים לנשים חרדיות במוסד הזה.
בשנים תשע"ח-תשפ"ה (2024/25-2017/18) חלה עלייה קלה בשיעור הגברים החרדים הלומדים באקדמיה לאחר גיל 30 (מ־36% ל־38%). לעומת זאת, בקרב הנשים החרדיות חלה באותן שנים עלייה קלה בשיעור הנשים הצעירות הלומדות באקדמיה (מתחת לגיל 21) — מ־45% ל־48.5% מכלל הסטודנטיות החרדיות.
תמונת מצב
התפלגות תחומי הלימוד לתואר ראשון של הסטודנטים והסטודנטיות החרדים שונה מאוד מההתפלגות של כלל אוכלוסיית הסטודנטים. סטודנטים חרדים לומדים בשיעורים גבוהים יותר חינוך והוראה (34% לעומת 10% בקרב סטודנטים יהודים לא־חרדים) ומקצועות עזר רפואיים (9% לעומת 4.5%). נוכחות מוגבלת של סטודנטים חרדים ניכרת במדעי החברה (19% לעומת 24%), בלימודי הנדסה (6% לעומת 16%) ובמדעי הרוח (2.5% לעומת 9%). ממצא מעניין הוא השיעור הגבוה יחסית של חרדים הלומדים מדעי המחשב ומדעי הטבע (15%), אף שהוא נמוך מהשיעור בקרב סטודנטים יהודים לא־חרדים (20%). שיעור דומה של חרדים ויהודים לא־חרדים לומדים מינהל עסקים (כ־7.5%-9%) ומשפטים (6.5%).
אפשר אפוא להסיק שסטודנטים חרדים מעדיפים ללמוד מקצועות הנחשבים פרקטיים או שמאפשרים עבודה גם בתוך הקהילה החרדית (חינוך והוראה, מקצועות עזר רפואיים). בתחומי לימוד אקדמיים שנועדו להעשיר את הידע, כמו מדעי הרוח, או בתחומי לימוד המחייבים ידע מתמטי מתקדם (הנדסה), יש נוכחות חרדית קטנה למדי. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב סטודנטיות חרדיות – 12% מהן לומדות מקצועות עזר רפואיים, לעומת 2.5% בלבד מהגברים. לעומת זאת, רק 4.5% לומדות הנדסה ואדריכלות, לעומת 8.5% מהגברים. הבדל בולט נוסף הוא בין השיעור הנמוך של סטודנטיות חרדיות למשפטים (4%) לבין השיעור הגבוה יחסית של סטודנטים חרדים גברים במקצוע הזה (11%); הסיבה לכך היא לגיטימציה מוגבלת בחברה החרדית לעיסוק של נשים חרדיות בעריכת דין. שיעור דומה של חרדים (19.5%) וחרדיות (19%) לומדים מדעי החברה.
תחום הלימוד של רוב מוחלט מהסטודנטים החרדים הזכאים לתואר ראשון בשנת תשפ"ד (2023/24) היה חינוך (49%), שיעור הגבוה בהרבה ממשקל הסטודנטים לחינוך בכלל הסטודנטים החרדים (29%). הסיבה לפער זה היא שמסלול לימודי החינוך הוא בדרך כלל מסלול השלמה לבוגרות סמינר ולבוגרי ישיבות, ולפיכך משך הלימודים בו קצר והשלמת התואר בו מהירה. המשקל הגבוה של זכאים חרדים לתואר בחינוך מביא לכך שהפערים בזכאות לתואר בין חרדים ליהודים לא־חרדים בתחומים אחרים גדולים יותר אף מהפערים בשיעור הלומדים לתארים אלו. כך, שיעור החרדים הזכאים לתואר במדעי הטבע והמחשב עומד על 10% מכלל הזכאים, לעומת 16% בקרב יהודים לא־חרדים, ושיעור החרדים הזכאים לתואר בהנדסה עומד על 4%, לעומת 15% בקרב יהודים לא־חרדים.
שיעור הסטודנטים החרדים שאינם ממשיכים לשנת לימודים שנייה גבוה מזה של הסטודנטים היהודים הלא־חרדים ועומד על 13% לעומת 7.5%. עם זאת, כאשר מפלחים את הנתונים מתברר שהמוסדות העיקריים שסטודנטים חרדים אינם ממשיכים את לימודיהם בהם הם המכללות לחינוך (26.5% לעומת 14.5% בקרב סטודנטים יהודים לא־חרדים). במוסדות אלו מרבית המקרים שבהם הסטודנטים (לרוב סטודנטיות) אינם ממשיכים את הלימודים האקדמיים אינם מבטאים נשירה אלא השלמת מסלול לימודים קצר (מתעודת הוראה לתואר אקדמי) העשויה להמשך שנה אחת בלבד.
עם זאת, גם שיעור הסטודנטים החרדים הנושרים מהמכללות האקדמיות גבוה מזה של הסטודנטים היהודים הלא־חרדים במוסדות אלו — 11.5% לעומת 7.5%. שיעור הנשירה של סטודנטים חרדים מאוניברסיטאות נמוך יותר משל סטודנטים יהודים לא חרדים (3.5% לעומת 5.5%, בהתאמה).
מגמות
במרוצת השנים חלו שינויים בתחומי הלימוד שהסטודנטים החרדים לומדים. שיעור החרדים הלומדים משפטים עמד על 12% בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) וירד בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) ל־6.5%, שיעור דומה לכלל האוכלוסייה (6.5%). גם שיעור הסטודנטים החרדים הלומדים מינהל עסקים ירד באותן השנים מ־14% ל־7.5%. אפשר להסביר זאת בירידה בתמיכת המל"ג־ות"ת בסטודנטים החרדים הלומדים מקצועות אלו, וגם בהפנמה של הקשחת הרגולציה (במשפטים) ושל הרוויה בשוק התעסוקה בתחומים אלו. לעומת זאת, באותן השנים חלה קפיצה בשיעור הסטודנטים החרדים הלומדים מדעי החברה (מ־8% ל־19%) ובשיעור הלומדים מדעי המחשב (ומדעי הטבע) (מ־9% ל־15.5%). בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) חלה קפיצה בשיעור הגברים החרדים הלומדים חינוך והוראה, מ־23.5% ל־33%.
נתוני הנשירה מהלימודים בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) משקפים תנודות קלות בשיעור הנשירה בשנים האחרונות. כך, שיעור הנושרים מהאוניברסיטאות עמד בשנת תשע"ז (2016/17) על 8% וירד בשנת תשפ"ה (2024/25) ל־3.5%. לעומת זאת, באותן שנים לא נרשמה ירידה בנשירת סטודנטים חרדים מהמכללות האקדמיות, והיא נותרה בשיעור של 11.5%.
תרשים ב/6 סטודנטיות וסטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה, לפי תחום לימוד וקבוצת אוכלוסייה, שנה"ל תשפ"ה (2024/25) (ב־%)
תרשים ב/7 מקבלי תואר ראשון, לפי תחום לימוד וקבוצת אוכלוסייה, שנה"ל תשפ"ד (2023/24) (ב־%)
תמונת מצב
נוסף על לימודים אקדמיים מתקיים בישראל מערך נרחב של הכשרות מקצועיות, ותחום מרכזי בו הוא הכשרות טכנולוגיות. הכשרות אלו הן בתחום האחריות של המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט). מספר החרדים שלמדו במסלולי הכשרה אלו עמד בשנת 2024 על כ־9,600 סטודנטים וסטודנטיות. רובם למדו הנדסת תוכנה (52%), ומקצוע פופולרי נוסף הוא אדריכלות ועיצוב פנים (17%).
משקלם של החרדים בכלל הלומדים בתחומי ההכשרה הטכנולוגית עומד על 24%, שיעור גבוה משיעורם של החרדים בני 18–24 בכלל האוכלוסייה (17%). בפילוח מגדרי אפשר לראות הבדל גדול בין גברים לנשים בכל הקשור ללימוד מקצועות אלו. רק 33% מהסטודנטים החרדים במסלולים להכשרה טכנולוגית הם גברים, שיעור דומה לשיעור הגברים החרדים מכלל הסטודנטים החרדים באקדמיה. כמעט כל הגברים החרדים לומדים הנדסה אזרחית (34%), הנדסת תוכנה (31%) והנדסת חשמל (23%). רוב מוחלט של הנשים החרדיות לומדות הנדסת תוכנה (62%), ושיעור לא מבוטל לומדות אדריכלות ועיצוב פנים (21%). כשליש מהגברים החרדים (36%) לומדים במסלולים כלליים של הכשרה טכנולוגית, תופעה שכמעט אינה קיימת בקרב נשים חרדיות — רובן ככולן לומדות את המקצועות האלה בסמינרים לנשים חרדיות.
מרבית הסטודנטים בישראל העוברים הכשרה טכנולוגית הם גברים, ואולם הגברים החרדים הם 13% בלבד מהסטודנטים הגברים הלומדים את המקצועות האלה. הנשים החרדיות, לעומת זאת, הן 42% מכלל הסטודנטיות הלומדות את המקצועות האלה בישראל.
מגמות
בשנים 2024-2014 חל גידול של 203% במספר הסטודנטים החרדים במקצועות ההכשרה הטכנולוגית, והוא מבטא גידול שנתי ממוצע מהיר של 12%. גידול זה התרחש בקרב סטודנטים חרדים, גברים ונשים כאחד (204% ו־202%, בהתאמה).
תרשים ב/8 לימודי הכשרה טכנולוגית, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2024 (במספרים מוחלטים וב־%)
לוח ב/1 תלמידי החינוך היסודי והעל-יסודי, לפי מגדר, פיקוח ודרג חינוך, תשפ''ה (2024-25)
לוח ב/2 תלמידי כיתות א'–ו', לפי פיקוח, מעמד משפטי, גורם מדווח ומגדר, תשפ''ה (2024-25)
לוח ב/5 תלמידים במוסדות חינוך על-יסודיים, לפי פיקוח ומגדר, יישובים נבחרים, שנה''ל תשפ''ה (2024-25)
לוח ב/6 תלמידי ישיבות ואברכים, לפי מוסד, 2012–2024
לוח ב/7 תלמידי ישיבות ואברכים, לפי גיל, 2025
לוח ב/8 בעלי תואר אקדמי בקרב בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2024-2007
לוח ב/9 סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, לפי תואר וקבוצת אוכלוסייה, 2010-2009 - 2025-2024
לוח ב/12 מקבלי תואר ראשון לפי תחום לימוד, סוג מוסד, מגדר וקבוצת אוכלוסיה, תשפ''ד 2023-24
לוח ב/14 סטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה, לפי גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה, תשפ''ה 2025-24
לוח ב/16 לימודי הכשרה טכנולוגית במגזר החרדי, במסגרות לימוד חרדיות, לפי תחומי לימוד ומגדר 2024-2014
המקורות לפרק ב' - חינוךהפרק מבוסס על עיבודים של מחברי השנתון למקורות שלהלן.
כל העיבודים מופיעים במלואם בלוחות של שנתון החברה החרדית באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שם מוצגים גם נושאים שאינם מופיעים במסמך זה.
| התת־פרק | המקור |
| ב.1. תלמידים (לפי פיקוח) | • עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תחום בכיר חינוך, אגף בכיר חינוך וחברה • "חינוך במבט רחב", משרד החינוך |
| ב.2. בחינות בגרות | עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גף חינוך, השכלה וכוחות הוראה |
| ב.3. תלמידי ישיבות ואברכים | האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך |
| ב.4. סטודנטיות וסטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה | “יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל־יסודי בהשכלה הגבוהה בישראל”, אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה |
| ב.5. סטודנטיות וסטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה: מסגרות לימוד וגיל | “יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל־יסודי בהשכלה הגבוהה בישראל”, אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה |
| ב.6. סטודנטיות וסטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה: תחומי לימוד ונשירה | עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תחום בכיר השכלה גבוהה ומדע, אגף בכיר חינוך וחברה |
| ב.7. סטודנטיות וסטודנטים חרדים בהכשרה טכנולוגית | עיבודי המחברים לנתוני המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית |
