תעסוקה
פרק ד
אחד ממוקדי הדיון הציבורי במקומה של הקהילה החרדית בחברה הישראלית הוא התעסוקה. הפער הגדול ביותר בתחום זה בין חרדים לשאר האוכלוסייה היהודית בישראל היה ב־2002, אז כשליש בלבד מהגברים החרדים היו מועסקים ורק מעט יותר ממחצית הנשים. בקרב הנשים החרדיות חל מפנה מאז, בעקבות שילוב של צורכי הקהילה עם מדיניות ציבורית שתמכה בכניסתן לשוק העבודה במגוון דרכים. בעקבות זאת, כיום מעל 80% מהנשים החרדיות עובדות – שיעור קרוב לשיעורי התעסוקה של יהודיות לא חרדיות. עם זאת, בקרב הגברים החרדים השינוי היה צנוע יותר. בשנים 2015-2003 חלה עלייה בשיעורי התעסוקה שלהם והם הגיעו ל־52%. אך משנת 2015 ועד שנת 2025 ניכרת עצירה מוחלטת בעלייה בשיעורי התעסוקה שלהם.
תיאור מצבה של האוכלוסייה החרדית בעולם העבודה אינו מתמצה בשיעורי תעסוקה. רכיב חשוב נוסף הוא רמת ההכנסה. גובה ההכנסה הממוצעת של עובדים חרדים הוא 56% בלבד מגובה ההכנסה הממוצעת של עובדים יהודים לא־חרדים. הסיבות לפער זה הן היקף תעסוקה קטן יותר אצל החרדים ורמת הכנסה נמוכה יותר, שהיא גם תוצאה של הכשרה מקצועית מוגבלת והתמקדות בענפים כלכליים שרמת ההכנסה בהם נמוכה יותר.
הנתונים מלמדים על פערים ניכרים בין תחומי התעסוקה של גברים ונשים חרדים לתחומי התעסוקה של גברים ונשים יהודים לא־חרדים, שלא הצטמצמו בעשור האחרון. פערים אלו משפיעים על ההכנסה הנמוכה לנפש של העובדים החרדים וכנגזרת ממנה — על רמת החיים של משק הבית החרדי.
תמונת מצב
בשנת 2024 עמד שיעור המועסקים באוכלוסייה החרדית בגילי העבודה העיקריים
(66-25) על 67.5% — נמוך משיעור המועסקים באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (84.5%) ומשיעור התעסוקה בכלל האוכלוסייה (78%). מספר הגברים החרדים העובדים בגילים אלו עמד על כ־106,000, ואילו מספר הנשים החרדיות העובדות — על כ־156,500.משנת 2014 אנו מודדים חרדים על פי ההגדרה העצמית בסקרי כוח האדם של הלמ"ס. להגדרה הקודמת ראו בשנתון החברה החרדית 2016.
שיעור התעסוקה של גברים חרדים בשנת 2024 (54%) היה נמוך במידה רבה מזה של גברים יהודים לא־חרדים (86.5%). לעומת זאת, בין חרדיות עובדות ליהודיות לא־חרדיות עובדות כמעט שאין פערים (81% לעומת 82.5%).
מגמות
שיעור התעסוקה הנמוך ביותר בקרב גברים חרדים נרשם בשנת 2002: 35%. בעשור שלאחר מכן חלה עלייה רצופה בשיעור התעסוקה שלהם. שנת 2015 התייחדה בכך שבפעם הראשונה מאז 1995 היה שיעור הגברים החרדים העובדים לפרנסתם יותר מ־50%. ואולם לאחר עלייה מרשימה בשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים במשך כעשור, בשנים 2024-2016
הייתה דריכה בַּמקום. בשנים 2023-2022 התחדשה אומנם העלייה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים, ובעקבותיה הגיעו שיעורי התעסוקה לרמה הגבוהה ביותר בשלושת העשורים האחרונים (55.5%), אך נתוני שנת 2024 מצביעים על ירידה בשיעורי התעסוקה ל־54%, ונתוני שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2025 על ירידה נוספת (53.3%), קרוב מאוד לנתונים שנרשמו ב־2015.
לעומת זאת, שיעורי התעסוקה בקרב נשים חרדיות הוסיפו לעלות ברציפות לאורך כל השנים. כך, אם בשנת 2002 עמד שיעור המועסקות החרדיות על 50%, בשנת 2015 הוא עלה ל־71%, ובשנים 2025-2024 הגיע כבר ל־81%. הפער בהיקפי התעסוקה בין נשים חרדיות לנשים יהודיות לא־חרדיות עמד על פחות מ־2%.
תרשים ד/1 מועסקים בקרב בני 66-25, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2024 (ב־%)
תרשים ד/2 מועסקים בקרב בני 66-25, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2025-2003 (ב־%)
תמונת מצב
בשנת 2023 עמדה ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש מעבודה (שכירים) באוכלוסייה החרדית על 9,961 ש"ח — 56% מההכנסה הממוצעת בקרב יהודים לא־חרדים (17,665 ש"ח). הפער מוסבר בהיקף הנמוך יחסית של שעות עבודה במגזר החרדי ובשכר שעתי ממוצע נמוך יותר.
רמת השכר של גברים חרדים שכירים נמוכה מאוד לעומת רמת השכר של גברים יהודים לא־חרדים שכירים. הפערים ביניהם גדולים אפילו מהפערים שבין נשים חרדיות שכירות לנשים יהודיות לא־חרדיות שכירות. ההכנסה הממוצעת החודשית של גברים חרדים בשנת 2023 הייתה 10,579 ש"ח, 49% בלבד מההכנסה הממוצעת החודשית בקרב גברים יהודים
לא־חרדים (21,532 ש"ח); הנשים החרדיות השתכרו באותה שנה 9,441 ש"ח בחודש בממוצע, 67% מההכנסה הממוצעת החודשית בקרב נשים יהודיות לא־חרדיות (14,002 ש"ח).
אצל הגברים החרדים השכר הנמוך נובע בעיקר משכר שעתי נמוך, אך גם ממספר שעות עבודה נמוך (82% ממספר שעות העבודה של גברים יהודים לא־חרדים). בשנת 2023 עבדו גברים חרדים 36.5 שעות בשבוע, לעומת 44.5 שעות שעבדו גברים יהודים לא־חרדים.
אצל הנשים החרדיות השכר הנמוך נובע בעיקר מעבודה במשרות חלקיות (84% משעות העבודה של יהודיות לא־חרדיות). בשנת 2022 עבדה אישה חרדית 32 שעות בשבוע בממוצע, לעומת 38.5 שעות שבועיות בקרב יהודיות לא־חרדיות.
תרשים ד/3 הכנסה ממוצעת ברוטו לחודש בקרב בני 66-25, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2023 (בש"ח)
מגמות
ב־2003 היה שיעור ההכנסה של העובדים השכירים החרדים 76% מההכנסה של העובדים היהודים הלא־חרדים השכירים במשק, והוא ירד ל־72% בשנת 2010. לאחר שנים אחדות של יציבות חלה שוב ירידה, מהירה יותר, ורמת ההכנסה של העובדים החרדים שנרשמה בשנת 2023 הייתה 56% מרמת ההכנסה של האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית.
הירידה בהכנסה של העובדים החרדים יחסית להכנסה של האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית ניכרת הן אצל הגברים והן אצל הנשים. בשנים 2022-2003 חלה אצל הגברים ירידה מ־71% ל־49%. בקרב הנשים חלה ירידה מתונה יותר במרוצת השנים, מ־80% בשנת 2003 ל־67% בשנת 2023. הירידות, בייחוד בקרב הגברים, הן כנראה תוצאה של עלייה במספר המועסקים החרדים בעלי רמת הכשרה נמוכה המניבה רמות הכנסה נמוכות לעובדים החדשים. בקרב עובדים יהודים לא־חרדים חלה באותן שנים עלייה ניכרת בהכשרה ובהתמקצעות, ובעקבות זאת הפער בינם לבין העובדים החרדים גדל.
תמונת מצב
בשנת 2024 היו הבדלים גדולים בענפי התעסוקה ובשיעור המועסקים בהם בין עובדים חרדים לעובדים יהודים לא־חרדים. שיעור הגברים החרדים שהועסקו בחינוך (30%) היה גבוה בהרבה משיעור הגברים שהועסקו בתחום זה באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (5.5%). תחום נוסף שהגברים החרדים נוכחים בו יותר מהגברים היהודים הלא־חרדים הוא שירותי בריאות, רווחה וסעד: 7% מהגברים החרדים העובדים מועסקים בשירותים אלו, לעומת 4.5% משאר העובדים היהודים.
שני ענפים בולטים אצל הגברים היהודים הלא־חרדים באותה שנה היו מינהל ציבורי וביטחון (7.5%) ושירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (8%). שיעור המועסקים החרדים בכל אחד מהענפים האלה היה 3.5%–4% בלבד.
פילוח מיוחד של ענף ההיי־טק בשנת 2024 העלה שרק 4.8% מהגברים החרדים עסקו בתחום זה, לעומת 19% מהגברים היהודים הלא־חרדים.
אצל הנשים הפערים דומים: שיעור הנשים החרדיות שהועסקו ב־2024 בחינוך (42.5%) היה גבוה בהרבה משיעור המועסקות בתחום זה באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית (19.5%). הסיבה לכך היא בראש ובראשונה מספר הילדים הגדול באוכלוסייה החרדית, המצריך מספר גדול יותר של עובדות ועובדים במערכת החינוך. נוסף על כך, נשים חרדיות רבות מעדיפות את מקצוע החינוך בשל שעות העבודה הנוחות והאפשרות לעבוד בתוך הקהילה.
שיעור הנשים החרדיות שהועסקו באותה שנה בתחום המינהל הציבורי והביטחון עמד על 3% בלבד, לעומת 6.5% מקרב שאר העובדות היהודיות. תחום נוסף שבו ניכר משקלן הנמוך יחסית של עובדות חרדיות הוא התעשייה (1.5%, לעומת 4.5% משאר העובדות היהודיות). בתחום המסחר שיעור הנשים החרדיות עמד על 5%, לעומת 8% מהעובדות היהודיות הלא־חרדיות. הפילוח המיוחד של ענף ההיי־טק בשנת 2024 העלה ש־4.9% מהנשים החרדיות עסקו בתחום זה, לעומת 9.5% מהנשים היהודיות הלא־חרדיות.
עם זאת, בכמה תחומים ניכר דמיון בין נשים חרדיות לנשים יהודיות לא־חרדיות: למשל בתחום שירותי הבריאות, הרווחה והסעד, שבו שיעור החרדיות עומד על 20% ושיעור היהודיות הלא־חרדיות על 19%.
תרשים ד/4 מועסקים גברים, לפי ענף כלכלי וקבוצת אוכלוסייה, 2024 (ב־%)
תרשים ד/5 מועסקות נשים, לפי ענף כלכלי וקבוצת אוכלוסייה, 2024 (ב־%)
מגמות
במשך עשור (2024-2014) לא ניכרת מגמת התקרבות בין ענפי הכלכלה שגברים ונשים חרדים מועסקים בהם לבין ענפי הכלכלה שגברים ונשים יהודים לא־חרדים מועסקים בהם.
בשנת 2014, למשל, עסקו 28% מהגברים החרדים העובדים בחינוך, ובשנת 2024 — 30%; בכלל האוכלוסייה היהודית שיעור הגברים שעסקו בחינוך ב־2024 נותר נמוך לאין ערוך — כ־5%. גם בתחום המינהל הציבורי הפער בין חרדים ליהודים לא־חרדים נותר גדול. בשיעור הגברים החרדים העוסקים בהיי־טק חלה עלייה (מ־3% ל־5%), אך גם בקרב הגברים היהודים הלא־חרדים חלה באותן שנים עלייה – מ־12% ל־20%.
גם אצל הנשים החרדיות לא ניכרת מגמת התקרבות לנשים היהודיות הלא־חרדיות — 44% מהן עסקו בשנת 2014 בחינוך, לעומת 42.5% בשנת 2024, אף שבשיעור העובדות היהודיות הלא־חרדיות בחינוך חלה עלייה קלה (18% ב־2014, 19.5% ב־2024). בשנים 2024-2014 חלה עלייה בשיעור הנשים החרדיות העוסקות בהיי־טק, מ־3% ל־4.9%, אך גם בקרב נשים יהודיות לא־חרדיות חלה עלייה בענף זה (מ־6% ל־9.5%).
כמו כן, נותרו פערים גדולים בין נשים חרדיות לבין נשים יהודיות לא־חרדיות בכמה תחומים. למשל, בתחום המינהל הציבורי שיעורן של הנשים החרדיות נמוך מאוד, והוא עלה רק בנקודת אחוז בשנים 2024-2014 (מ־2% ל־3%), לעומת שיעור גבוה הרבה יותר של יהודיות לא־חרדיות בענף זה (6.5%).
לוח ד/1 כוח העבודה בקרב בני 24–66, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 1995–2024
לוח ד/2 תעסוקה בקרב בני 25–66, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 1995–2024
לוח ד/4 מועסקים תושבי ישראל, לפי ענף כלכלי, קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2024
לוח ד/5 מועסקים תושבי ישראל, לפי משלח יד, קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2024
לוח ד/6 מועסקים במשרה חלקית מקרב המועסקים בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2024-2008
לוח ד/7 שכירים בני 20+ העובדים מעל 50 שעות בשבוע, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2009–2024
לוח ד/8 עצמאים בקרב מועסקים בני 20+, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2024-2005
המקורות לפרק ד' - תעסוקההפרק מבוסס על עיבודים של מחברי השנתון למקורות שלהלן.
כל העיבודים מופיעים במלואם בלוחות של שנתון החברה החרדית באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שם מוצגים גם נושאים שאינם מופיעים במסמך זה.
| התת־פרק | המקור |
| ד.1. שיעורי תעסוקה | הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם |
| ד.2. הכנסה חודשית | עיבודי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לנתוני רשות המיסים |
| ד.3. תעסוקה, לפי משלח יד | הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם |
