מאמר דעה

נציבות ביקורת על התביעה – לא בכל מחיר

| מאת:

נציבות הביקורת הוקמה כדי לקדם את התנהלותה המקצועית, הבלתי-תלויה, השקופה וההגונה של התביעה, וזאת כדי לשמר את אמון הציבור בה. לכן, על הנציב להיות חזק דיו ולקבל סמכויות שיאפשרו לו למלא את תפקידו. מן הראוי שגם נציב בירור תלונות הציבור ימונה באמצעות ועדת איתור מקצועית-ציבורית, ושהאפשרות של העברתו מתפקידו צריכה להיות מצומצמת בעילותיה ולא תלויה ברצונו הטוב של שר כזה או אחר.

בשבועות האחרונים ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה בהצעת חוק ממשלתית ובהצעת חוק פרטית של ח"כ ציפי לבני, אשר מבקשות להסדיר בחוק את פעילותה של נציבות הביקורת על התביעה. נציבות הביקורת פועלת מזה יותר משנתיים מכוח הסכם בין שרת המשפטים לבין היועץ המשפטי לממשלה, ותרומתה לאיכות עבודת התביעה בתקופה זו חשובה. עוד לפני שהוקמה הבעתי את דעתי שראוי שתוקם בחוק נציבות אפקטיבית, עצמאית וחזקה, שתערוך ביקורות מערכתיות על התביעה ותברר תלונות של הציבור כנגד תובעים – אני עדיין מחזיק בדעה זו. יחד עם זאת, אם מעמד הנציבות יעוגן בחוק באופן שבו מוצע בהצעת החוק הממשלתית, יתכן שנזקה יהיה רב מתועלתה. חוק שיתקבל בהתאם למתכונת המוצעת, עלול להוליד נציבות ביקורת שתאיים על אי-תלות התביעה, ותאפשר מעורבות פוליטית פסולה בהליכי אכיפת החוק. חוק שכזה יחתור תחת היסודות העצמאיים שעליהם בנויה התביעה בישראל, ובכך יפגע בשלטון החוק ובשוויון בפניו.

נציבות הביקורת הוקמה כדי לקדם את התנהלותה המקצועית, הבלתי-תלויה, השקופה וההגונה של התביעה, וזאת כדי לשמר את אמון הציבור בה. לכן, על הנציב להיות חזק דיו ולקבל סמכויות שיאפשרו לו למלא את תפקידו. לא פחות חשוב מכך, אי-תלותו של הנציב הכרחית כדי שלא ישמש כלי לפגיעה בעצמאות רשויות התביעה. על כן חיוני להקפיד על עיצוב דרכי מינוי הנציב והעברתו מתפקידו, כך שישמרו על אי-תלותו הפוליטית בדיוק כמו של בכיר מבוקריו, היועץ המשפטי לממשלה. בהצעת החוק הממשלתית מוצע ששר המשפטים הוא שימנה את נציב בירור התלונות בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. עוד מוצע, ששר המשפטים יהיה רשאי להעביר את הנציב מכהונתו, בהתייעצות (או בהסכמת) היועץ המשפטי לממשלה, באחת הנסיבות המפורטות בהצעת החוק, לדוגמא אם הנציב לא ממלא את תפקידו כהלכה. כל אחד מההסדרים האלה, ובמיוחד שילובם יחד, יוצר תלות של הנציב בשר המשפטים ולכל הפחות מביא למראית עין של פגיעה בעצמאות שיקול דעת הנציב. באופן שכזה תהיה גם פגיעה עקיפה באי-תלות רשויות התביעה ובאמון הציבור בהן.

אחד העקרונות שעליהם התבססה התביעה בישראל מראשיתה, הוא שתובעיה בלתי-תלויים בכל גורם בהחלטותיהם כיצד לאכוף את החוק. מחויבות התובעים להתנהלות עצמאית, מקצועית והגונה היא שמבטיחה את אמון הציבור בהם כמי שמקדמים את האינטרס הציבורי ללא משוא פנים. כדי להבטיח שכך יהיה, נוצרו עם השנים מנגנונים שנועדו להבטיח את עצמאותו המקצועית ואי-תלותו הפוליטית של מי שעומד בראש המערכת הזו, היועץ המשפטי לממשלה. במיוחד, קבעו לו ועדת שמגר והממשלה בעקבותיה, דרכי מינוי והעברה מתפקיד שמרחיקים את השפעת הגורמים הפוליטיים: מינוי על ידי הממשלה מבין מועמדים שמאתרת ועדה מקצועית-ציבורית, והעברה מכהונה על ידי הממשלה בהתייעצות עם הוועדה, ועל בסיס עילות מוגדרות וצרות יחסית.

מן הראוי שגם נציב בירור תלונות הציבור ימונה באמצעות ועדת איתור מקצועית-ציבורית, כפי שמוצע בהצעת החוק הפרטית של ח"כ לבני. בנוסף, האפשרות של העברתו מתפקידו צריכה להיות מצומצמת בעילותיה, ולא על בסיס עילה כה עמומה כגון "הנציב אינו מבצע את תפקידו כהלכה", אשר משמעותה שהנציב תלוי בכהונתו ברצונו הטוב של השר. כל אפשרות אחרת תוביל לסכנה של השפעה פוליטית על קבלת ההחלטות בתביעה. השפעה שכזו תפגע באכיפה השוויונית של החוק, ותערער את אמון הציבור בתביעה. המחיר של הקמת נציבות ביקורת שכזו יהיה רב מתועלתה.

המאמר פורסם ב"מעריב".