חוות דעת

בדרך להחלשת השירות הציבורי - מינוי בכירים בשירות המדינה

| מאת:

לאחרונה התגברו היוזמות למינוי בכירים בשירות המדינה, כשלכולן מכנה משותף: חיזוק האלמנט הפוליטי והחלשת האתוס המקצועי של שירות המדינה. בין יתר היוזמות ניתן למנות את: צמצום הרכב ועדות האיתור מחמישה לשלושה משתתפים, כששניים מהם מזוהים פוליטית עם השר הרלוונטי; הוספת תקן משנה למנכ"ל כמינוי אישי של השר. אלו ועוד משנים את האיזון שבין הדרג הפוליטי והמקצועי בשירות המדינה בוודאי כשמדובר בהליך של החלטת ממשלה ולא בהליך חקיקה.

על רקע הרפורמה הצפויה בשיטת מינויי בכירים בשירות המדינה נשלחה חוות דעת משפטית מקיפה לוועדת הנציבות ולמזכירות הממשלה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה. חוות הדעת מתייחסת להחלטת הוועדה הממשלתית בראשות השרים שקד ולוין, לצמצם את הרכב ועדות האיתור מחמישה לשלושה משתתפים, כששניים מהם מזוהים פוליטית עם השר הרלוונטי ורק אחד מייצג את הנציבות. כמו כן, חוות הדעת מתייחסת לכוונה להוסיף תקן משנה למנכ"ל כמינוי אישי של השר.

כותבי חוות הדעת, פרופ' מרדכי קרמניצר ונדיב מרדכי, מציינים כי צעדים אלו מבקשים לשנות את האיזון שבין הדרג הפוליטי והמקצועי בשירות המדינה. שינוי יסודי שכזה הוא אפשרי, אך נדרש לעשותו באמצעות חקיקה ראשית ולא באמצעות החלטת ממשלה.

מהסקירה שנערכה במכון עולה, כי חוק שירות המדינה (מינויים) קובע ככלל שמינויים לשירות המדינה יערכו במכרז. בשנת 1999 הוקמו ועדות האיתור כמענה יחודי לכמות קטנה (ללא הגדרה מדויקת בחוק) של משרות, וזאת לאחר בחינה ותוך מתן הצדקה מיוחדת לכל מקרה. אלא שמאז, נוצר "סיפוח זוחל" של השיטה וממצב של מינוי תשעה בכירים בשירות המדינה באמצעות ועדות איתור, כיום מאוישות למעלה מ-100 משרות באמצעות ועדות, כאשר עד כה לא נערך מיפוי או הגדרה של המשרות הרלוונטיות לדרך המינוי ולא נקבעו קריטריונים מוגדרים לכך. השימוש בוועדות האיתור כבר הוביל בשטח לשינוי במודל הבסיסי של מינויים בשירות המדינה, ולמעשה חיזק באופן דרמטי את המשקל הפוליטי בכל הקשור למינוי בכירים בשירות המדינה. לפיכך, קובעים במכון הישראלי לדמוקרטיה, כי הממשלה מיצתה את סמכותה לפטור נושאי משרה מחובת המכרז באמצעות ההחרגה לוועדות איתור. על אחת כמה וכמה אם יבוטל הרוב של נציגי המקצוע בוועדות אלו באופן שיבטל בפועל את "המודל ההיברדי" שהיה נהוג עד כה.

בנוגע להצעה למינוי משנים למנכ"לים, כותבי חוות הדעת מציינים כי סעיף 12 לחוק שירות המדינה מאפשר באופן מפורש לממשלה למנות את מנכ"לי המשרדים באמצעות מינויים אישיים של משרות אמון. לכן, הפרשנות המשפטית המקובלת במקרים מעין אלו, היא כי כשהמחוקק קובע את מי כן ניתן למנות באופן מסוים, הרי שהדבר משליך על כך שלא ניתן למנות בכירים נוספים במשרד במינוי אישי-פוליטי.

חוות הדעת מתייחסת בפירוט גם לסוגיית העקרונות החוקתיים, עניין שככל הנראה לא היה מצוי על שולחן ועדת השרים, ומציינת כי הנוהג החוקתי שהשתרש בנוגע לשירות המדינה המקצועי, סותר לחלוטין את שני המהלכים המוצעים ברפורמה, וכי מדובר במהלך שישנה באופן דרמטי את האיזון שבין הפוליטי למקצועי בשירות המדינה. לכן, מהלך שכזה מחייב חקיקה ודיון ציבורי, תוך הבעת התנגדויות ודיון עומק בשאלות היסוד העומדות בבסיס הרפורמה.