פרלמנט - גליון 83 פרטיות בעידן הדיגיטלי

התפיסה הצינית לפיה הפרטיות מתה שגויה, ובמובנים רבים יש להתייחס לפרטיות כמלכת זכויות האדם בעולם הדיגיטלי. המאמר מצביע על שלושה היבטים של הזכות לפרטיות שנעשו רלוונטיים במיוחד בעולם הדיגיטלי

"חדירה לפרטיות", "פגיעה בפרטיות", "הגנה על הפרטיות", "הפרטיות מתה" - ביטויים אלה ואחרים נשמעים תכופות בשיח הציבורי בימינו; אבל מהי בעצם פרטיות? מה משמעות המושג? מדוע היא מעסיקה אותנו? האם היא חשובה לנו בכלל? להלן ננסה לעמוד על התשובות הפילוסופיות שניתנו לשאלות אלה

הזכות להישכח נולדת מתוך כך שהזיכרון הדיגיטלי אינו שוכח דבר. היא מבוססת על זכותו של אדם להזדמנות שנייה. האם הזכות להישכח מעוגנת בישראל?

את העובדה שהרשת אוספת עלינו נתונים אישיים במהלך חיינו, בין אם במשים ובין אם לאו, כולנו יודעים. אך האם זה חוקי ומוסרי לעשות במידע הזה שימוש לאחר מותנו?

הדרכים בהן גורמים שונים אוספים מידע על אודות קטינים מצביע על ההשלכות העתידיות האפשריות של מציאות זו. להלן סקירה של המצב המשפטי בישראל הנוגע להגנת מידע על אודות קטינים, ודרכים למניעת פגיעה בפרטיותם של קטינים

ההסדרים הקיימים ביחס לביקורת שיפוטית על מעקב מקוון מטעם המדינה בישראל ובעולם, מציג נתונים שמדגימים עד כמה רופפת הבקרה השיפוטית על מעקב מקוון בישראל. אנו מציעים הסדרים חדשים על מנת לאזן בין הפגיעה בפרטיות לבין הצרכים הבטחוניים

התקנות הכלליות של האיחוד האירופי בדבר הגנת מידע (GDPR) נכנסו לתוקפן במאי 2018 ומצביעות על ההכרה האירופית בצורך בשינוי המדיניות של הגנת הפרטיות והתאמתה להתפתחויות הטכנולוגיות. להלן כמה מהחידושים העיקריים בתקנות והשלכותיהן האפשריות על ישראל

בחברת מעקב  טכנולוגיות חדשניות של מחשוב ומידע מאפשרות לאסוף מידע אישי רב על אנשים ועל קבוצות, לשמור אותו, לעבדו וליישמו לצורך שינוי התנהגות ויצירת רווח. נגד תופעות אלו עולה הצורך ליישם עקרונות של הנדסת פרטיות, כלומר, הטמעה שיטתית של פרטיות והגנת מידע מהשלבים הראשונים של פיתוח המוצר, השירות או הטכנולוגיה.

רשות להגנת מידע אישי היא הגורם המרכזי המאסדר את תחום הגנת הפרטיות. על מנת למלא את תפקידה באופן אפקטיבי נדרשים: עצמאות תפקודית, הבנה טכנולוגית וכלכלית עמוקה ומשאבים הולמים