פרץ וגבאי - עבר, הווה ועתיד

הסיבוב השני בפריימריז לראשות מפלגת העבודה מעמיד לבחירה שני מועמדים שונים בתכלית מבחינת הרקע- ח"כ עמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת המכהנים שכיהן בעבר כיו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון ומזכ"ל ההסתדרות, ומולו השר לשעבר אבי גבאי שלא כיהן כחבר כנסת וצמח בשירות הציבורי ובמגזר העסקי, שם כיהן כמנכ"ל בזק.

אם יבחר גבאי, הוא לא יהיה היו"ר הראשון של העבודה המגיע ללא ניסיון פרלמנטרי. כמוהו, נבחר גם עמרם מצנע שלא כיהן לפני כן כחבר כנסת בשנת 2002. עם זאת, בניגוד לגבאי, מצנע היה חבר מפלגת העבודה ותיק ונבחר כיו"ר מספר חודשים לפני הבחירות לכנסת כך שהיה ברור שיכהן כח"כ בתוך תקופה קצרה. לעומתו, פרץ המכהן בכנסת מאז 1988 הוא כאמור ותיק הפרלמנטרים (ביחד עם בנימין נתניהו וצחי הנגבי) וכשנבחר לראשונה לראשות העבודה, היה כבר בעל ותק של 17 שנים בכנסת. בכל הנוגע לניסיון מיניסטריאלי, בעוד שפרץ כיהן כשר ביטחון וכשר להגנת הסביבה, גבאי כיהן למשך תקופה קצרה של שנה כשר להגנת הסביבה. עם זאת, מבין מנהיגי מפלגות הפריימריז מאז 1992, נבחרו לא מעט מנהיגים ללא ניסיון מיניסטריאלי. ביניהם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו שנבחר ב-1993 ליו"ר הליכוד, עמרם מצנע, שלי יחימוביץ', נפתלי בנט ועמיר פרץ עצמו ב-2006.

גילאי המתמודדים לעומת מנהיגי המפלגות

עוד סוגיה הקשורה לניסיון היא הגיל. בעוד שגבאי מציג את עצמו כ"מקרון הישראלי", פרץ מתגאה בניסיונו ובוותק שלו. בדיקה השוואתית מראה, שאם יבחר גבאי בן ה-50, הוא יהיה יו"ר העבודה שנבחר בגיל הצעיר ביותר מאז תחילת תקופת הפריימריז ב-1992 (יחימוביץ' נבחרה ב-2011 בגיל 51 והרצוג היה בן 53 כשנבחר ב-2013). לעומת זאת, אם יבחר פרץ הוא יהיה בגיל ממוצע יחסית ליו"ר הקודמים. בעוד שרבין, פרס, בן אליעזר וברק (בפעם השניה שנבחר) היו בני למעלה מ-65, הרצוג, מצנע, יחימוביץ', ברק (בפעם הראשונה שנבחר) ופרץ עצמו לפני 11 שנה, היו צעירים יותר. אם יבחר גבאי הוא יהיה מנהיג המפלגה השלישי בצעירותו מבין מנהיגי המפלגות בכנסת (אחרי נפתלי בנט ואיימן עודה) בעוד שאם יבחר פרץ, הוא יהיה השלישי הכי מבוגר (אחרי יעקב ליצמן ובנימין נתניהו).
מעניין לציין בהקשר זה, כי במפלגת העבודה ובישראל בכלל, רווחת התופעה של "קאמבקים פוליטים" של מנהיגים. אם יבחר פרץ הוא יצטרף לבן גוריון, רבין, פרס וברק בעבודה ולנתניהו בליכוד.

ניסיון פרלמנטרי

המערכת הפוליטית והתקשורתית עוסקת גם לא מעט בעובדה כי שני המועמדים שעלו לסיבוב השני הם מזרחים. אלא שדווקא בעבודה, כבר כיהנו שני מנהיגים מזרחיים (בנימין בן אליעזר ועמיר פרץ) בעוד שמבין ארבעת מנהיגי הליכוד, לא כיהן מזרחי. בעבודה היו לאורך השנים גם מועמדים מזרחים לראשות המפלגה שלא זכו להגיע בשום שלב לראשות המפלגה: ישראל קיסר ושלמה בן עמי. גם בליכוד התמודדו בעבר מזרחים לתפקיד היו"ר: דוד לוי, משה קצב, מאיר שטרית, סילבן שלום ודני דנון. בתחום המיניסטריאלי, נמצא שייצוג המזרחים עולה לאורך השנים. בעוד שבין 1949-1974, 91% מהשרים היו אשכנזים ובין 1974-1995 75% מהשרים היו ממוצא אשכנזי, בין השנים 1996-2017 61% מהשרים בלבד היו אשכנזים ו-39% ספרדים (לפי מוצא אב. כל אדם שכיהן כשר נספר פעם אחת בלבד ולא לפי מספר קדנציות).

מנהגי מפלגת העבודה בעידן הפריימריז

	מנהיג	מגדר	גיל	מוצא	ניסיון פרלמנטרי	ניסיון מיניסטריאלי	תפקידים בולטים
עבודה 1992	יצחק רבין	גבר	70	אשכנזי	18	9	רמטכ"ל, שגריר, ראה"מ, שר ביטחון
עבודה 1995	שמעון פרס	גבר	72	אשכנזי	36	16	שר ביטחון, ראה"מ, שר חוץ, שר אוצר
עבודה 1997	אהוד ברק	גבר	55	אשכנזי	1	1	רמטכ"ל, שר פנים, שר חוץ
עבודה 2001	פואד בן אליעזר	גבר	66	מזרחי	17	6	שר בינוי ושיכון, שר ביטחון
עבודה 2002	עמרם מצנע	גבר	58	אשכנזי	0	0	ראש עיריית חיפה
עבודה 2005	עמיר פרץ	גבר	54	מזרחי	17	0	מזכ"ל ההסתדרות
עבודה 2007	אהוד ברק	גבר	65	אשכנזי	5	3	רמטכ"ל, שר פנים, שר חוץ, ראה"מ
עבודה 2011	שלי יחימוביץ'	אישה	51	אשכנזי	5	0	-
עבודה 2013	יצחק הרצוג	גבר	53	אשכנזי	11	4	שר בינוי ושיכון, שר רווחה
עבודה 2017	אבי גבאי	גבר	50	מזרחי	0	1	שר להגנת הסביבה
עבודה 2017	עמיר פרץ	גבר	65	מזרחי	29	3	שר ביטחון, שר להגנת הסביבה

בנוגע לייצוג נשים-מבין מפלגות הפריימריז, בעבודה, במרצ ובקדימה כיהנו נשים שנבחרו לתפקיד, בעוד שבבית היהודי ובליכוד, לא נבחרה אישה לתפקיד.