נייר עמדה בעניין הצעת חוק סמכויות מינהליות (מעצרים והגבלות)
לקראת דיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בסעיפי חוק הטרור העוסקים במעצרים מנהליים וצווי הגבלה, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לערוך שינויים מהותיים בנוסח החוק הנוכחי.
לקראת דיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בסעיפי חוק הטרור העוסקים במעצרים מנהליים וצווי הגבלה, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לערוך שינויים מהותיים בנוסח החוק הנוכחי. במכון מדגישים כי מעצרים מנהליים וצווי הגנה מנהליים הם כלים חריגים שבחריגים שיש לצמצם את השימוש בהם הן כלפי פלסטינים והן כלפי גורמי ימין. מתוך מגמה זו, על החוק החדש לכל הפחות להתנות את קיומם של צווים אלו בהמשך מצב החירום, לקצר את משכי הזמן שלהם, לשפר את אמצעי ההגנה של האזרחים עליהם הם מוטלים ולחזק את מימד הביקורת השיפוטית והמידתיות שבהוצאתם. זאת מתוך מגמה ללכת כאופציה ראשונה להליך הפלילי.
כותבת חוות הדעת, עו"ד לינא סאבא-חבש כותבת בחוות הדעת, כי הכוונה לבטל את התלות בקיומו של מצב חירום (שקיים דה פקטו מאז קום המדינה) אינה מוצדקת. עוד טוענת סאבא-חבש, כי טיוטת החוק הנוכחית לא מוסיפה הגנות חשובות לאזרחים עליהם מוטלות סנקציות קשות. סאבא-חבש מציעה להגביל את השימוש בראיות חסויות ומציעה מודלים שיאפשרו מתן הגנה לאדם עליו מוטלות הסנקציות ללא סיכון ביטחוני כפי שקיים במספר דמוקרטיות אחרות. כך למשל, קיימים מודלים שבהם המדינה מספקת עורכי דין בעלי סיווג ביטחוני נדרש בכדי לטפל במקרים כאלו ומודלים נוספים דומים.
במכון אף מבקשים לקצר את זמן המעצר המנהלי המקסימלי המותר בחוק לעד חודשיים בכל הארכה ועד 12 חודשים לכל היותר. כמו כן בכל הנוגע לצווי הגנה, מציעים במכון לחייב ביקורת שיפוטית תוך 48 שעות לכל היותר ולחדשו אחת לשלושה חודשים.