כבוד האדם

בעוד שהציבור האשכנזי מאמין שמדינת ישראל היא עוד תחנה בגלות ושעליה להיזהר מלהעלות את חמת הגויים, בוחרי ש"ס רואים בשיבת עם ישראל לארצו ובהקמת המדינה קץ הגלות. לדידם, על עם ישראל לעמוד גאה בארצו ולתבוע את שמגיע לו.

מחקרים רבים לא מצאו ראיות לכך שעונש המוות אכן מרתיע. הצעת החוק משדרת זילות של ערך החיים ושל כבוד האדם ותעורר ביקורת קשה כלפי ישראל.

הצעת החוק מנוגדת לערכי היסוד של מדינת ישראל, סותרת את האמנות הבין-לאומיות המחייבות אותה ותצמצם את היתרון המוסרי שלה מול המחבלים. היא תחשוף אותה לביקורת בין-לאומית קשה ותקשה, לא תקל, על המאבק בטרור.

ביום שאחרי יישום תכנית לוין, עם חוק הלאום ובלי הגנה חוקתית ובית משפט עליון חזק, ישראל תתקשה להשיב כראוי לטענות אנטי-ציוניות על כך שמדינה יהודית לא יכולה להיות דמוקרטית.

יש להציב בפני השב"כ סטנדרטים ברורים אשר ישמרו על זכויותיהם הבסיסיות של הנחקרים, גם בחקירות של מעשים חמורים, ולפעול להפחתת השימוש באמצעים "מיוחדים" לאירועים חריגים בלבד, תוך צמצום הגדרתם ככל שניתן

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הפורנו: "כל אתר פורנו מסחרי יחויב להציג התראה לגולשים אודות התכנים וגיל הגלישה; על אתרים שיעברו על החוק יוטלו סנקציות כגון מניעת שירותי סליקה, פרסום וחסימה לגולשים הישראלים"

אל מול שפע התכנים המוצעים ברשת האינטרנט – חלקם פוגעניים ומיניים – עומדים הורים נבוכים ומערכת חינוך שאינה יודעת לתת מענה מספק. בהצעת החוק החדשה של ח"כ מיקי זוהר מוצע פתרון לכך, אך יש לצמצם אותו ולהגביל את הגישה לפורנו באמצעות חובת אימות גיל לאתרים מסוימים, כדי להגן על ילדינו ועל זכותנו לפרטיות באופן אפקטיבי

הרתעה או נקמה? עונש מוות למחבלים לא הוכח כאפקטיבי, ופוגע באינטרס הלאומי של ישראל לטווח הארוך, אך מסתבר שהפוליטיקאים מעדיפים לעיתים לקושש קולות באמצעות סיפוק רגש הנקמה של בוחריהם על חשבון מניעים ביטחוניים

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק עונש מוות: "הצעה המנוגדת למגמה העולמית ושעשויה אף להגביר את הטרור והסכנה לחטיפת חיילים"

אחד מן הסיפורים המכוננים של פרשת בראשית, המוקדשים לשאלת ראשית העולם והאדם, הוא בריאת האדם בצלם אלוהים: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (בראשית א, כז). מי שמורגל בתורה משחר ימיו עלול לקרוא פסוק זה כדבר המובן מאליו, ולהחמיץ את עוצמת החידוש הגלום בו. אולם על רקע תרבויות העת העתיקה, תפיסה זו היא מהפיכה של ממש

בג"ץ קיבל אתמול את עתירתן של חמש נשים חולות סרטן, תושבות רצועת עזה, אשר ביקשו לקבל טיפול רפואי למחלתן בבתי חולים במזרח ירושלים. בכך, הוא דחה את עמדת המדינה, אשר הודיעה כי למעט במקרים חריגים, לא תאפשר לחולים מעל גיל 16 בעלי קרבה לחמאס לקבל טיפול רפואי בארץ, אלא רק בגדה ובחו"ל

החלטתו של בית המשפט המחוזי במשפט הזוטא שנתקיים בפרשת דומא הנה מסמך מטריד. היא ממחישה את הבעיה בדבר אמות המידה הרופפות, המיושמות הלכה למעשה לשימוש ב"חקירות צורך", ומהווה תפיסה מרחיקת לכת מאד שמרוקנת מתוכן, במידה רבה, את האיסור בדין הישראלי והבינלאומי נגד עינויים ויחס בלתי אנושי, אכזרי ומשפיל

ארבע שנים חלפו מאז נפטר שופט העליון אדמונד לוי, איש תנועת החרות שהשאיר מורשת יהודית ליברלית והומניסטית. כאשר דן בזכויות יסוד של העובדים הזרים, בחירותם ובכבודם, הפנה לתורת ישראל וגזר מהמסורת היהודית וההיסטוריה היהודית מחויבות מיוחדת, מוגברת, לזכויות כל אדם. כאשר קבע כי תוכנית ההתנתקות אינה חוקתית, נימק זאת באופן שבו יש להעריך את האינטרס הביטחוני של המדינה, תוך הסתכלות על ההשפעות ארוכות הטווח

למרות שבכירים במערכות הביטחון מתנגדים לעונש מוות למחבלים, נדמה שהנושא לא יורד מסדר היום. דרושה מידה רבה של יוהרה אנושית כדי לבצע פעולה שאין ממנה דרך חזרה

ישראל מחויבת לאפשר אספקת חשמל, אין היא מחויבת לממן את אספקת החשמל. מאז השתלטות החמאס על הרצועה, הרשות הפלסטינית המשיכה לממן את תשלומי החשמל לחברת החשמל בישראל ואת אספקת הדלק לתחנת הכוח. החמאס, לעומת זאת, גובה כנראה תשלומים בגין חשמל מתושבי הרצועה ואולם אינו מעביר אותם לרשות הפלסטינית

לקראת דיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בסעיפי חוק הטרור העוסקים במעצרים מנהליים וצווי הגבלה, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לערוך שינויים מהותיים בנוסח החוק הנוכחי.

חוות דעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמינצר וד"ר עמיר פוקס לועדת השרים לענייני חקיקה, שומטת את הקרקע תחת עקרונותיה הבסיסים ביותר של הצעת חוק העונשין (תיקון- גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ה.

חוק ההזנה בכפייה אושר במליאת הכנסת. החוק, שסותר את כללי האתיקה הרפואית יפגע קשות בכבוד האדם של האסירים. סיטואציה שבה קושרים אדם ומזינים אותו בכח גורמת לו כאב וסבל, מפרה את האוטונומיה שלו עלולה לגרום לו נזק ולהביא למותו.

פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין חוק ועדות הקבלה הוא פסק דין מאכזב משום שבית המשפט פספס הזדמנות להשמיע מסר חד וברור כנגד גל החקיקה האנטי-דמוקרטית שאפיינה את הכנסת השמונה-עשרה. בית המשפט לא עשה את שהיה עליו לעשות, אבל גם לא "הכשיר חוקתית" את החוק. הוא השאיר פתח ברור לפסול את החוק בעתיד.

טיוטת החוק ''טיפול בנזקי שביתת רעב'', כפי שאושרה על ידי ועדת שרים לחקיקה, לא עומדת בתנאי המידתיות ועלולה לגרום לפגיעה קשה בכבוד האדם של האסיר. התחושה היא ששביתת הרעב מצליחה בפועל להעלות על סדר היום סוגיות בעייתיות שהמדינה מבקשת למנוע דיון ציבורי בהן.

חוות דעת שהוגשה לעיונה של ועדת השרים לענייני חקיקה, לקראת דיון בהצעת חוק העוסקת בשביתות רעב של אסירים.

חוות דעת שהוגשה לעיונה של ועדת השרים לענייני חקיקה, לקראת דיון בהצעת חוק העוסקת בשביתות רעב של אסירים.

צריך למשוך עד כמה שיותר את שחרורו של האדם היחיד ממערכות סגורות וממודרות. להכליל כמה שיותר אנשים שונים ומגוונים בקהילות ה"רגילות" ולשמור על שלומם וטובתם של אנשים עם מוגבלות שחלילה לא ימצאו עצמם קרבנות של מגמת השחרור ויופקרו לגורלם בשם העצמאות והריבונות.

נחוץ דיון מעמיק בשאלות הנוגעות לזכות לפרטיות בעידן הדיגיטלי.

חוק חקירת חשודים קובע חובת תיעוד חזותי וקולי במקרים שניכרת בהם חשיבות מיוחדת לשיקוף מהלך החקירה נאמנה כדי למנוע הפרות חוק ועיוות דין אלא שהוראת שעה שחוקקה בשנת 2002 מאפשרת מתן פטור למשטרה מחובת התיעוד החזותי כאשר מדובר בחשודים בעברות טרור. כעת, מבקש המשרד לביטחון הפנים להפוך אותה להסדר קבוע. לינא סבא מתנגדת להצעה קראו את מאמרה.

פרשת מעצרו של עדנאן חאדר ששבת רעב כמחאה על מעצרו, העלתה לתודעה הציבורית את סוגיית המעצר המנהלי. אלעד גיל חושב כי מעצרו של חאדר וההחלטה על שחרורו ערב הדיון בבג"ץ חשפו את חסרונותיו של המעצר המנהלי ואת הכשל הפנימי הטבוע בו.

עדכון, 18.9.2014: חוק ועדות הקבלה שהגישו ארגוני זכויות אדם נדחה בהרכב מורחב של בג"ץ (ברוב של 4 נגד 5). קִראו את חוות הדעת שכתבו מומחי המכון בעת הגשת העתירות שעיקרה הסתייגות חד-משמעית מקיומן של ועדות הקבלה.

הצעת החוק בעניין ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים מבקשת לעגן בחקיקה ובמדיניות מוצהרת הפרדה חברתית; היא מעודדת שסעים חברתיים והסתגרות ומקדשת את הבידול ואת חוסר השוויון.

בשנת 2005 דחה בית המשפט העליון את העתירות בעניין הקיצוץ בגמלאות הבטחת ההכנסה, שזכו לכינוי "בג"ץ הקיום בכבוד". פסק דין של בית המשפט החוקתי בגרמניה מראה שאפשר גם אחרת.

הצעת החוק שתאפשר לוועדות קבלה ביישובים קהילתיים לפסול קבלה על בסיס החשש לפגיעה בלכידות החברתית והתרבותית של היישוב היא דוגמה לאפליה ולגזענות מודל 2010. מרדכי קרמניצר ויעל כהן מבקשים להסיר את המסכה מעל הצעת החוק ולהתריע כי קבלת החוק תאפשר לשוב וליצור יישובים ליהודים בלבד.

נייר רקע לכינוס הראשון של המועצה הציבורית

לשלילת אזרחות והותרת אדם ללא רישיון תושבות אין אח ורע בעולם. גם אם תכלית המהלך ראויה, הפגיעה היא בלתי מידתית.

הטיעונים נגד עונש מוות רבים ומגוונים, ובהם אי הרתעה ועידוד לטרור. לצד זאת, החוקים הקשורים לנושא מהעשור האחרון לא העלו צורך בעונש המוות כנדרש לטיפול בטרור.

שתי התפתחויות חלו בארץ לאחרונה במסגרת המאבק בעינויים. האחת היא הוראה על פתיחה בחקירה ראשונה כנגד חוקר שב״כ בחשד לשימוש באמצעי חקירה אסורים, והשנייה היא תחילת היישום של המלצת ועדת צ'חנובר בנושא מעקב אודיו-ויזואלי על חקירות שב"כ. מה משמעותן של התפתחויות אלה? האם הן צעדים ראשונים בכיוון הנכון להגבלת חקירות פסולות? ומה יש לעשות כדי לתעל אותן?

למרות הטענות החוזרות ונשנות על שלטון אפרטהייד בשטחי יהודה ושומרון, הלכה למעשה יש הבדל גדול בין שלטון אפרטהייד כמו זה שהתקיים בדרום אפריקה, או הגדרתו של אפרטהייד במשפט הבינלאומי, למצבם של הפלסטינים בשטחים. אבל צריך לומר בכנות: הפועל היוצא של המציאות הזו הוא במקרים רבים פגיעה בזכויותיהם של הפלסטינים, שאין חולק שמגיעות להם כבני אדם. 

בכל מספר שנים עולה שוב בישראל הדיון באשר להחלת עונש מוות למחבלים. הנושא עלה לשולחנה של ועדת השרים לעניני חקיקה של הממשלה הנוכחית (במאי 2016), ובשבוע האחרון אף התבטא לראשונה ראש הממשלה בעניין זה כשאמר כי יש להוציא אל הפועל את האפשרות לגזור עונש מוות על המחבל שדקר שלושה קרובי משפחה בפיגוע בחלמיש. יש לציין כי בדיון מעורבבות הצעות שונות: עונש מוות לרוצחים ממניע טרוריסטי, הצעות לעונש מוות לרוצחים גם במקרים נוספים (כגון רצח ילדים), וכן הצעות העוסקות ספציפית בדין בשטחים. אך חשוב מכך הוא הדיון העקרוני יותר על סוגיית עונש המוות בישראל.

כיצד המדינה עושה שימוש במעצרים מינהליים כלפי פלסטינים וכלפי פעילי ימין ומהו זמן מעצר המנהלי המקסימלי המותר בחוק? האזינו לפודקאסט בהשתתפות פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' יובל שני.

בהנחיית: עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ

נדמה לי שהמחלוקת העיקרית ביני לבין עו"ד לופט היא אכן בשאלה אם ישראל היא עדיין "המעצמה הכובשת" בעזה ובשל כך חלים עליה דיני הכיבוש של המשפט הבינלאומי ההומניטארי, שתים עשרה שנה לאחר ההתנתקות.

במאמרו של לירון ליבמן, נטען שישראל אינה חייבת לספק חשמל לעזה, אם היא לא מקבלת על כך מימון. ואולם, אין במשפט הבינלאומי הוראה שמתנה את אספקת הצרכים ההומניטאריים של תושבי שטח כבוש בקבלת תשלום על כך. זאת, לא בכדי. המשפט הבינלאומי מטיל על מדינות אחריות כאשר הן שולטות בשטח זר. אחריות זו כוללת את החובה לא רק לאפשר העברת חשמל לתושבים, אלא גם לספק אותו, מקום בו אין מקורות מספיקים שלו בשטח. בית המשפט העליון הישראלי הכיר בכך, ולכן אין ספק כי החלטת ישראל לצמצם את אספקת החשמל לעזה לאור הפסקת מקורות המימון, מהווה הפרה של החובות הבינלאומיות של מדינת ישראל