ההכרעה הערכית בשילוב חרדים באקדמיה

בעוד חלק מהקהילות החרדיות מאפשרות פתיחות מסוימת, חלקן האחר נשאר נאמן לערכים שמרניים. כשפחות ממחצית מהחרדים חשופים לאינטרנט – וברור שהם אלו המשתייכים לחלקים הליברליים יותר בקהילה – ההסתמכות על מדגם אינטרנטי לחקר יחסם להפרדה מגדרית במסגרות אקדמיות לוקה בחסר. ד"ר אסף מלחי משיב למאמרה של ד"ר נטע ברק-קורן, שביקרה את מחקרו על חרדים באקדמיה.

Flash 90

לאחרונה התפתחה מחלוקת עקרונית ומתודולוגית סביב סקר עמדות שערכתי לפני כשנתיים בשאלת המוטיבציה המניעה חרדים לצאת ללמוד במסגרות אקדמיות, ושעל בסיס מסקנותיו נשענו טענות המל"ג בדיון בסוגיית ההפרדה המגדרית בפני בג"ץ. לאחרונה טענה ד"ר נטע ברק-קורן, כי הסקר מוטה ולוקה בחסר. לטענתה אופן ניסוח השאלות הוביל למצג שווא בנוגע לנכונות של חלקים גדולים בציבור החרדי ללמוד במסגרת שאינה מופרדת. בהסתמך על מחקר חדש שערכה בנושא, היא טוענת כי היעדר הפרדה מגדרית לא תפגע באופן ניכר בשילוב חרדים באקדמיה.

קצרה היריעה מלהתייחס לכלל הטענות והפגמים כביכול, שהופנו כלפי הסקר שערכתי. ככלל, ניסיון להפריך מחקר מוקדם הוא בוודאי מרכיב חשוב בעבודה האקדמית הביקורתית, אך עם כל ההערכה למאמציה של ד"ר ברק-קורן, לטעמי בסיס טיעוניה לקוי. מן ההכרח להבהיר כי המסקנה בדבר הטיה מכוונת מצדי באשר לממצאי המחקר ופרשנותם היא נמהרת ומשוללת מהיסוד. ברמה העניינית, להלן ארבע הערות על הביקורת.

ראשית, הסתמכותה של ד"ר ברק-קורן על סקר אינטרנטי בציבור החרדי נשענת על מדגם מעוות שאינו מספק תמונת מצב מלאה ומהימנה באשר לעמדות הרווחות של אוכלוסייה ייחודית זו. מעבר לכך שסקרים אינטרנטיים בעייתיים לכשעצמם עולה החשש כי סקר מעין זה בקרב מי שרואה באינטרנט כלי חשוד מבחינה ערכית המופעל על ידי גורם חשוד מלכתחילה עלול בוודאי להפחית בצורה משמעותית את מהימנות ממצאיו. כך למשל, על פי סקרי הלמ"ס רק 43% מהחרדים חשופים לאינטרנט. ד"ר ברק-קורן מודעת לכשל זה, ובכל זאת בחרה לבצע את מחקרה באמצעות כלי בעייתי מסיבותיה היא. לעומת זאת, הסקר אותו הובלתי ושנועד לבחון את העמדות של כלל הציבור החרדי, הסתייע בסקר טלפוני מקיף שהתבסס על מדגם מייצג של 760 חרדים מכלל הזרמים המרכיבים אוכלוסייה זו.

שנית, יש לתת את הדעת לשאלה מהו היעד הסופי של המל"ג: האם השאיפה היא לעודד לימודים אקדמיים גם בציבור חרדי שמרני יותר, המהווה לפחות 60% מהאוכלוסייה הנחקרת או רק לקבוצות פתוחות יותר בציבור זה. השאלה מתחדדת נוכח העובדה שאפילו לפי הסקר האינטרנטי של ד"ר ברק-קורן קרוב למחצית מהמשיבים (44% מהמעוניינים ללמוד באקדמיה ו-48% מכלל החרדים) דרגו את הצורך בהפרדה מגדרית בכיתות כשיקול מרכזי במערך ההחלטות בסוגיה זו. כלומר, גם לפי סקר זה, כמחצית מהחרדים מייחסים חשיבות רבה מאוד לצורך בהפרדה מגדרית באקדמיה, לצד שיקולים כלכליים ומקצועיים בבחירת מקצוע לימוד. מכאן עולה שוב המסקנה המתבקשת כי מי שפניהם אל לימודים אקדמיים ידירו רגליהם מהאקדמיה ללא הפרדה מגדרית בכיתות הלימוד.

שלישית, בתחום זה של חקר החברה, אין להתעלם מממצאי מחקרים איכותניים בסוגיה מורכבת זו דווקא בשל מורכבותה. עמדותיו של הציבור החרדי אינן נשענות רק על דעתו של היחיד. זו הנחה ליברלית טיפוסית, נאיבית משהו, המטשטשת את מורכבות המשמעות הנקשרת בהשתייכות לקולקטיב שמרני צפוף רשתות ועמוס אידאולוגיה כמו הקולקטיב החרדי. בהקשר זה כל החלטה של היחיד תלויה ברשת של זיקות לעמדות קיבוציות הנוכחות במרחב הציבורי החרדי. לכן יש להביא בחשבון את מורכבות המעטפת החברתית ובתוכה שיקולים אידאולוגיים, חינוכיים ואף קהילתיים המעורבים בעמדתו של היחיד. ניסיון המחקר בחברה החרדית מלמד שוב ושוב על המרחק בין הבעת עמדה אינדיבידואלית, עצמאית ככל שהיא, לבין יישומה באופן החשוף לעין הקולקטיבית. שום דבר משיקולים אלו, לצערי, לא יכול לבוא לידי ביטוי בסקר עמדות מהימן ככל שהוא.

רביעית, בניגוד לנטען בכתבה, מחקרי אינו היחיד שעליו מתבססת מדיניות המל"ג. קיימים מספר מחקרים בתחום המגיעים לאותה המסקנה. כך למשל, טוענים ד"ר גלעד מלאך, ד"ר לי כהנר וד"ר איתן רגב (גילוי נאות - הנ"ל משמשים כחוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה בו גם הח"מ מועסק בשנתיים האחרונות), במסגרת מחקר הערכה לתוכנית החומש לחרדים של המל"ג, כי הפרדה מגדרית בכיתות הלימוד לחרדים הלומדים לתואר ראשון חיונית לצורך הגדלת מספר הלומדים החרדים באקדמיה.

בפני המל"ג עומדת החלטה ערכית קשה. לטעמי, המדיניות שננקטה עד כה, זו המאפשרת הפרדה מגדרית מאוזנת וזהירה במסגרות אקדמיות לחרדים, היא כורח זמני. הדבר מסייע בטווח הקצר בהגדלת מספר הסטודנטים החרדים בישראל במטרה להתמודד עם בעיות מורכבות בטווח הארוך במדיניות המאקרו-כלכלית עמה מתמודד המשק הישראלי. מאז הפעלת התוכנית, גדל מספר החרדים הנכנסים בשערי האקדמיה ב-141% וכיום הוא עומד על 9,400 סטודנטים, רובם בתוכניות ייעודיות אלו. עם זאת יהיה עלינו להקפיד כי תכניות אקדמיות לחרדים הכוללות הפרדה מגדרית לא יהפכו לתו תקן מחייב אלא נשארות כאמצעי ולא כמטרה ולא יורחבו למשל לתארים מתקדמים.

לסיום, אינני מקנא ביו"ר המל"ג ובפורום קבלת ההחלטות בו הנדרשים להכריע בסוגיה שיש בה פגיעה בערך השוויון. כך או כך, כחוקרים, אל לנו לייפות את המציאות המורכבת ובוודאי לא לכפות עמדות ליברליות מוקדמות בהן אנו מחזיקים ביחס אליה. עלינו להישיר מבט אל המציאות ולהתמודד עמה בכלים מחקריים מקצועיים ומהימנים, המגלים רגישות ככל שניתן למורכבות החברתית, התרבותית והרעיונית. כל זאת, יש לעשות תוך ניסיון לצמצם את הפגיעה בשוויון ההזדמנויות לחרדים ולעידוד הכלכלה, מול הפגיעה בשוויון המגדרי.

פורסם לראשונה בהארץ.