סקירה

כל מה שרציתם לדעת על הפרדת רשויות בישראל

| מאת:

מה העיקרון העומד מאחורי הפרדת הרשויות, כיצד מיישמים אותו בפועל והאם יש מי שמפקח על פעולות בית המשפט העליון? כל התשובות לכל השאלות בסקירה שלפניכם

Flash 90

מה זה בעצם "הפרדת רשויות"?
חלוקת סמכויות בין רשויות השלטון כך שלא ייווצר מצב של ריכוז הכוח בידי רשות אחת. לצורך העניין- שלא יהיה גוף שלטוני אחד שיעסוק גם בחקיקה, גם בביצוע וגם בשפיטה - משום שזה מצב שמעודד עריצות ופוגע בחירות. רעיון הפרדת הרשויות קדם לדמוקרטיה, אך הוא נחשב היום עקרון בסיסי של משטר דמוקרטי.  

אז כשבית המשפט פוסל חוק או מתערב בהחלטות ממשלה הוא למעשה פוגע ב"הפרדת הרשויות"?
לא. הוא מבצע את תפקידו שנובע מעקרון הפרדת הרשויות – הוא מפקח על החקיקה וההחלטות, ומתערב במקרי קצה בלבד. התפיסה כאילו הרשויות אמורות לעבוד לגמרי בנפרד זו מזו, ולא לפקח אחת על השנייה מוטעית ולא נכונה. צריך לומר גם ש"הפרדת רשויות" זה תרגום פחות מוצלח של המונח separation of powers  שמתאר הפרדת "כוחות" או "סמכויות". באף דמוקרטיה בעולם וגם לא בישראל, אין באמת "חומה סינית" בין רשויות השלטון, בדיוק כדי שאף אחד לא יצבור כוח בלתי מוגבל - ועל מנת שכל רשות תפקח על השנייה.

מה הכוונה בפיקוח של הרשויות זו על זו?
ב"פיקוח" הכוונה היא שהרשויות מאזנות זו את זו ויכולות במקרים מסוימים לעכב או לבטל החלטות זו של זו. בדרך כלל לפרלמנט יש סמכויות פיקוח על הממשלה, אבל בישראל מדובר בכלים חלשים למדיי, וגם בקיימים חברי הכנסת ממעטים לעשות שימוש. יש מדינות בהן לנשיא יש סמכות וטו על חקיקה, ויש מדינות בהן חברות באיחוד האירופי או קיומם של שני בתי נבחרים מאפשרים את הפיקוח המעשי. בית המשפט בישראל מוודא שהכנסת והממשלה פועלות לפי החוק ועל פי חוקי היסוד .

מתי בכל זאת התערבות של רשות אחרת פוגעת בהפרדת הרשויות?
כאשר רשות אחת מפעילה את ליבת הסמכות של רשות אחרת. למשל: אם בית המשפט ינסה לחוקק או להורות לכנסת לחוקק חוק ספציפי. חשוב לשים לב שבית המשפט לא מכריח את הרשות המחוקקת לחוקק חוקים, אבל הוא בהחלט יכול לבטל חוקים כאשר מדובר בפגיעה הבסיסית של כבוד האדם או בזכויות הפרט. 

מה בדבר הטענות שבית המשפט הוא מי שבעצם מנהל את המדינה?
בית המשפט מתערב במקרים נדירים יחסית, גם בחקיקה וגם בקביעת מדיניות, והוא לא מקבל את ההחלטה במקום הרשות המחוקקת או המבצעת, אלא מבקר אותה. גם באותם מקרים בהם הוא פוסל חקיקה או החלטה מנהלית, בית המשפט נוהג בדרך כלל להחזיר את הנושא להכרעת הגורם השלטוני המוסמך. מה שאסור לבית המשפט לעשות, זה לקבל החלטה במקום הרשות, לפי שיקול הדעת שלו עצמו. עד היום פסל בית המשפט 18 חוקים בלבד.

מה קורה בעולם מבחינת הפרדת רשויות?
בכל מדינה יש מנגנונים שונים של איזונים ובלמים בין הרשויות. למשל בשיטה נשיאותית כמו בארצות הברית לנשיא יש סמכות וטו על חקיקה של הקונגרס – שמחוקק בשני בתי פרלמנט שונים. בארצות הברית יש גם חוקה שקשה מאד לשנות ולכן כללי המשחק ברורים ומשוריינים. בנוסף בית המשפט העליון מקיים ביקורת חוקתית וקובע אם יש סתירה בין חקיקה רגילה לחוקה.  במדינות רבות נוספות יש שני בתים בפרלמנט שמאזנים זה את זה. ישנן מדינות שבהן האיזון נובע מהחלוקה למחוזות ויש מדינות (כמו באירופה) שכפופות לבית דין האירופי לזכויות אדם.
באף מדינה אין מצב שבו רק גוף אחד מפקח על הרשויות הפוליטיות – הרשות המבצעת והמחוקקת שנשלטות בידי הקואליציה, כמו בישראל – שזה בית המשפט העליון. במצב זה, בית המשפט הוא המכשול היחידי בפני ריכוז כוח בלתי מוגבל בידי מפלגות השלטון.

אבל מי מפקח על בית המשפט העליון?
אם מישהו סבור שיחס בית המשפט כלפיו היה לא הוגן הוא רשאי לפנות לנציב הקבילות על השופטים ותלונתו תטופל.
כמו כן, ברור שאם פסיקת בית המשפט העליון בנוגע לפרשנות של חוק מסוים שגויה בעיני המחוקק, הרוב בכנסת יכול לתקן את החוק. חשוב להבין- בית המשפט אינו רשאי ואינו מוסמך לדון בכל נושא או חקיקה, אלא רק בעתירות המובאות לפניו. למעשה, כשבית המשפט מחליט לפסול חוק הסותר את חוקי היסוד, הוא בעצם ממלא את התפקיד הפיקוחי שהכנסת יצרה כשחוקקה את חוקי היסוד – לפקח על כך שחקיקה הפוגעת בזכויות יסוד עומדת בתנאים מסוימים.

אבל השופטים ממנים את עצמם והם כולם באותה דעה!
לחלוטין לא נכון. הוועדה למינוי שופטים מורכבת מ-9 חברים, בהם 4 פוליטיקאים, 2 חברי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטים. כדי למנות שופט עליון חייבים רוב של שבעה – ומכאן שהמינויים הם מאוזנים, והנם מקובלים על הפוליטיקאים וגם על השופטים. השיטה שלנו מבטיחה גם עצמאות ומקצועיות של בית המשפט (השופטים ועורכי הדין מייצגים ערך זה), אבל גם השתתפות של הפוליטיקאים בתהליך על מנת להבטיח התאמה בין הרכב בית המשפט לאינטרס של הציבור. לא במקרה שרת המשפטים היוצאת, איילת שקד,  מתגאה במינויים הרבים שהעבירה  בכהונתה בבית המשפט העליון – זאת משום שלפוליטיקאים יש כח מכריע במינוי השופטים, וזו גם הסיבה שיש דעות שונות בבית המשפט. 

כיצד ניתן לחזק את ביזור הסמכויות בישראל?
קודם כל אסור לחוקק חוקים שפוגעים בסמכויות ובעצמאות בית המשפט. חוקי היסוד שקובעים את כללי המשחק חייבים להיות משוריינים ברוב גדול (למשל 70 חברי כנסת) כדי שלא כל רוב מזדמן יוכל לפגוע בהם ולתקנם מפעם לפעם. לשם כך יש לחוקק את חוק יסוד: החקיקה, שיסדיר באופן מפורש את סמכות בית המשפט לפסול חוקים. במקביל יש לחזק את תפקידה של הכנסת כגורם המפקח על הממשלה, וזאת באמצעות חיזוק ועדות הכנסת והטלת הגבלות על הממשלה בכל הקשור לשליטה בכנסת באמצעות הסנקציה של משמעת קואליציונית.