חוות דעת

חוות דעת: "החוק הנורבגי"

הדרך הנכונה לחזק את עבודת הכנסת היא באמצעות שינוי שיטת הממשל ואגב כך, ניתן לשקול העברת חוק נורווגי רחב, מקיף ומאוזן אשר יעמיד לרשות ועדות הכנסת 120 חברי כנסת שמרצם יוקדש לקידום העבודה הפרלמנטרית והם יוכלו להתמקצע בנושאים הציבוריים השונים. מן הצד השני של המתרס, השרים יוכלו להשקיע את כל זמנם ומרצם בתפקידם המיניסטריאלי.

החוק הנורבגי או בשמו המדויק חוק חבר פרלמנט מחליף, עם האפשרות לחזור ולכהן בפרלמנט לאחר סיום הכהונה בממשלה (הסדר של "דלתות מסתובבות") מונהג בארבע מדינות: אסטוניה, בלגיה, נורבגיה ושבדיה. במתכונתו המלאה אוסר החוק על כהונה כפולה בכל תפקידי הממשלה ללא יוצא מן הכלל, ובכלל זה ראש הממשלה וסגני שרים. הצעת החוק הממשלתית באותו עניין והעולה לאישורה של ועדת השרים לענייני חקיקה נסמכת על העקרונות הללו אך היא מצומצמת מאוד. לפי ההצעה שר או לסגן שר יהיה רשאי להתפטר מחברותו בכנסת ובכך לפנות את מקומו לבא אחריו ברשימה.

התפטרות תהא וולונטרית ונתונה להחלטתו של השר או סגן השר. עוד מוצע כי החוק יחול רק על שר או סגן שר אחד מכל סיעה (ללא הגבלה על גודל הסיעה) כאשר אם השר יתפטר מתפקידו כשר, הוא ישוב לכהן כחבר כנסת, וחבר הכנסת שמונה במקומו יעזוב. דברי ההסבר להצעת חוק מספקים את הצידוק לחקיקתו: לתקן, לפחות חלקית, את המצב הקיים היום לפיו חבר כנסת מכהן גם כשר. כפל תפקידים זה שיש בו כדי לפגוע בתפקודה של הכנסת בעיקר כרשות המפקחת על הרשות המבצעת.

יתרונות החוק

היתרון הבולט הוא חיזוק הכנסת (הקטנה באופן יחסי לפרלמנטים בעולם):

  • יתווספו לה חברי כנסת פעילים במשרה מלאה במקום שרים שהכנסת היא עיסוקם המשני.
  • לרשות ועדות הכנסת יעמדו חברים נוספים ועבודתן צפויה להשתפר קמעא: חבר כנסת יכהן בפחות ועדות, הנוכחות בדיונים תהיה גבוהה יותר ולחבריהן יתאפשר להתכונן בצורה טובה יותר לנושאים שבתחום עבודתן.
  • מי מהשרים שיתפטר מהכנסת יוכל להשקיע את כל זמנו ומרצו בתפקידו המיניסטריאלי.

חסרונות החוק

  • גם אם תכליתו המוצהרת של החוק ראויה, העובדה שהצעת החוק חלה רק על שר או סגן שר אחד מכל סיעה ושההתפטרות נתונה להחלטתו של השר או סגן השר מעלה את החשש שתכליתו הסמויה של החוק היא לספק "פרסי ניחומים" למי שלא נכנסו לכנסת.
  • גם במתכונתו המצומצמת, הוא עלול לפגוע במסורת פוליטית ארוכת שנים המאופיינת בחפיפה ובמגעים ישירים בין הכנסת לשרי הממשלה. למעשה, אם יכונן החוק, אין סיבה ששרים שהתפטרו מהכנסת יטריחו עצמם אליה כדי ליטול חלק בדיוניה ו כדי לענות על שאילתות.
  • החוק יוצר זיקה בין השינויים בהרכב הממשלה לשינויים בהרכב הכנסת. כך, כל עזיבה של שרים את הממשלה מביאה להוצאתם של חברי הכנסת הזמניים כדי לאפשר את שובם של הראשונים לכנסת, וכל הצטרפות של חברי כנסת לממשלה והתמנותם לשרים יכולה להביא להחלפתם בממלאי מקום זמניים. הכנסת ידועה בתחלופה של כשליש מחבריה בכל קדנציה. תחלופה נוספת של חברים בה במהלך הקדנציה עלולה לשבש עוד את עבודתה.
  • לחוק עשויה להתלוות תהודה שלילית בדעת הקהל. גם כך האמון שהציבור רוחש לכנסת ולחבריה נמוך. סביר להניח שמהלך כזה ייתפס כצעד מושחת שנועד להרחיב את מאגר המשרות על חשבון משלם המסים. 

לפיכך אנו סבורים כי אם יחליט המחוקק לכונן את חוק חבר כנסת מחליף מן הראוי שייתן את הדעת לא רק ליתרונותיו הברורים אלא גם לחסרונותיו. בנוסף, על מנת להתגבר על החששות שאין מדובר אלא בפתרון לבעיה פוליטית לוחצת, ב"סידור עבודה" או ב"פרס ניחומים" ראוי ששינוי זה, כמו תיקונים חוקתיים בכלל, יוחל מהכנסת ה-21, כך הוא לא ייתפס כנגזרת של צרכי השעה. כמו כן, יש להחיל את החוק במתכונתו המלאה, על כל השרים או לא לאמצו כלל, ואין להותיר את ההכרעה אם להחילו לגחמתם של שרים או מפלגות. מאחר ובכלל חוקתי עסקינן, אין זה מן הראוי ששאלת החלתו תהא נתונה לשיקולים מפלגתיים או אישיים מידיים.