החוק הנורווגי – סיבוב נוסף

שוב עולה הרעיון לאמץ בחקיקה את הכלל המכונה בארצנו "החוק הנורווגי", לפיו שר לא יכהן במקביל כחבר כנסת. הבעיה עם זה היא שזה עולה תמיד כשיש צורך לפתור בעיות פוליטיות נקודתיות ולספק "פרסי ניחומים" למי שלא נכנסו לכנסת.

הרעיון לאמץ בחקיקה את הכלל המכונה בארצנו "החוק הנורווגי", לפיו שר לא יכהן במקביל כחבר כנסת, עולה שוב - לא בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה. "החוק הנורווגי", שאיננו חוק והוא גם לא רק נורווגי, הינו חלק מהחוקה הנורווגית (סעיף 62), והוא נהוג גם במדינות אחרות, כגון שבדיה, הולנד וצרפת. המינוח המדויק לשינוי מסוג זה הוא חוק חבר פרלמנט מחליף.

הבעיה היא שתיקון זה עולה שוב ושוב כשיש צורך לפתור בעיות פוליטיות נקודתיות ולספק "פרסי ניחומים" למי שלא נכנסו לכנסת. ככזה, הוא מעורר חשד וגם את הביקורת הצפויה הרגילה של "כמה זה יעלה לנו". השאלה שמיד נשאלת היא כמה מיליונים יעלה לממן עוד כעשרים חברי כנסת ולא האם צעד כזה יועיל או יזיק לדמוקרטיה הישראלית.

בחינה רצינית של סוגית "החוק הנורווגי" ככזו הנוגעת למבנה המוסדי הכולל של המשטר הישראלי, נעשתה בידי פרופסור דן אבנון במסגרת עבודתו במכון הישראלי לדמוקרטיה לפני למעלה מעשרים שנה ונבחנה באופן יסודי ומעמיק גם בידי מרכז המידע של הכנסת. מצדדי החוק מונים בין יתרונותיו הבולטים את חיזוק הכנסת (הקטנה באופן יחסי לפרלמנטים בעולם), בהוסיפו לה חברי כנסת פעילים במשרה מלאה במקום שרים שהכנסת היא עיסוקם המשני. אם ייושם, יעמיד החוק לרשות הוועדות 120 חברים ועבודתן צפויה להשתפר: חבר כנסת יכהן, כך ניתן לקוות, בוועדה אחת ולכל היותר בשתיים, הנוכחות בדיונים תהיה גבוהה יותר וניתן אף יהיה לקבוע קוורום לדיון ולהצבעה, לחברי הועדות יתאפשר להתמקצע בנושאים שבתחום עבודתן. בנוסף, השרים יוכלו להשקיע את כל זמנם ומרצם בתפקידם המיניסטריאלי. מתנגדי החוק סבורים שהוא עלול לפגוע במסורת פוליטית ארוכת שנים המאופיינת בחפיפה ובמגעים ישירים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. למעשה, אם יכונן החוק, אין סיבה שחברי הממשלה יטריחו עצמם לכנסת כדי ליטול חלק בדיוניה. בנוסף, ל'חוק הנורווגי' עשויה להתלוות תהודה שלילית בדעת הקהל. גם כך האמון שהציבור רוחש לכנסת ולחבריה נמוך. סביר להניח שמהלך כזה ייתפס כצעד מושחת שנועד להרחיב את מאגר המשרות על חשבון משלם המסים.

אם יחליט המחוקק לכונן את חוק חבר כנסת מחליף מן הראוי שייתן את הדעת לא רק ליתרונותיו הברורים אלא גם לחסרונותיו. כך למשל, הוא יצטרך לדאוג לכך שהחוק יאפשר לשר מתפטר לשוב לכנסת (כך שמי שנכנס במקומו יצטרך לפרוש מן הכנסת) כדי שלא ליצור תמריץ לחברי הכנסת השואפים להתקדם לתפקיד שר לחולל משברים. בנוסף, על מנת להתגבר על החששות שאין מדובר אלא בפתרון לבעיה פוליטית לוחצת, ב"סידור עבודה" או ב"פרס ניחומים" ראוי ששינוי זה, כמו תיקונים חוקתיים בכלל, יוחל מהכנסת ה-21, כך הוא לא ייתפס כנגזרת של צרכי השעה. כמו כן, יש להחילו על כל השרים או לא לאמצו כלל, ואין להותיר את ההכרעה אם להחילו לגחמתם של שרים או מפלגות. מאחר ובכלל חוקתי עסקינן, אין זה מן הראוי ששאלת החלתו תהא נתונה לשיקולים מפלגתיים או אישיים מידיים.