מאמר דעה

גם לאזרחים הערבים מגיע לחיות בביטחון

נאומו של יו"ר הרשימה המשותפת על דוכן הכנסת המחיש את כישלונה של המדינה להעניק לרבים מאזרחיה הערבים את תחושת הביטחון וההגנה לה זקוק כל אזרח. על המדינה להילחם בארגוני הפשיעה הערבים כפי שעשתה בהצלחה עם אלה שנוהלו בידי יהודים, ולייעל את פעולות המשטרה להחרמת נשק לא חוקי בחברה הערבית

Flash 90

דמיינו שהייתם צריכים לשלם דמי "פרוטקשיין" לארגוני פשיעה על מנת להרגיש מוגנים. רבים בציבור הישראלי כלל לא מודעים לכך שזו המציאות היומיומית של אזרחי ישראל הערבים. נאומו של יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה מעל דוכן הכנסת בעניין הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, מהווה תזכורת נוספת לכישלונה של המדינה לספק לאזרחיה הערבים את הזכות הבסיסית לביטחון.

התחושות הללו מגובות גם בנתונים. ממדד הביטחון האישי והקהילתי של עמותת יוזמות אברהם לשנת 2019, במהלכה נרצחו 89 אזרחים ערבים (מתוכם 10 נשים), עולה כי 60% מהאזרחים הערבים חשים חוסר ביטחון במקום מגוריהם, נוכח האלימות הגואה ברחובות. רק מתחילת השנה, נרצחו 94 אזרחים ערבים (!). לצערנו, הופעת האורח של ראש הממשלה בשבוע שעבר בוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית, איננה יכולה להיות ערובה להשבת ביטחונם האישי.

כדי להתמודד עם התופעה, כפי שציין ח"כ עודה, יש לנקוט במספר פעולות דחופות במסגרת התוכנית הממשלתית. בראש ובראשונה, חשוב לפעול בנחישות נגד ארגוני הפשיעה. מדינת ישראל ידעה לעשות זאת היטב כשהתמודדה עם ארגוני פשיעה שנוהלו בידי יהודים. כעת הגיעה השעה למאבק בלתי מתפשר גם בארגוני הפשיעה הערבים, כולל איסוף הנשק הבלתי חוקי באופן יעיל יותר ממה שהצליחה המשטרה לעשות במסגרת המבצעים שביקשה לקדם בעבר. כמו כן, ראוי שהמשטרה תקצה את המשאבים הנדרשים לפענוח אפקטיבי ומהיר של מקרי האלימות.

לצד זאת, כפי שהצביע דו"ח המנכ"לים, יש לטפל גם בגורמי העומק לפשיעה. כך, למשל, עבודת הדוקטורט של הח"מ עוסקת בחוסר המעש של הצעירים הערבים. שהרי ברור שפנייה לעולם הפשע קורצת יותר כאשר החלופות האחרות חסומות בפני הדור הצעיר. לכן, יש להבטיח שבוגרי מערכת החינוך, הפורמלית והבלתי פורמלית, ייצאו עם ארגז כלים שיאפשר להם להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. באותה המידה, רצוי לחשוב על פתרונות יצירתיים, נוסף על האמור בדו"ח, למניעת הפניות לשוק האפור, שמובילות לאלימות כלפי מי שלא הצליח לפרוע את חובו בזמן הנקוב.

אסור שדמם של האזרחים הערבים יהיה סמוק פחות מזה של היהודים. זוהי מולדתם, וככזו, מגיע להם הזכות לחוש בביטחון. כפי שציין בעבר ז'אן אמרי במסה "לכמה מולדת זקוק האדם", לפני הכל - "מולדת היא ביטחון", ביטחון שמספקת המולדת כבית וכיחידה מדינית. אסור שמדינת ישראל תוותר על החברה הערבית, תתנער מאחריותה ותפקיר אותם לגורלם. קול דמי ההרוגים זועקים אלינו לא רק מן האדמה, ולא רק ממשפחות ההרוגים או ממיטות חוליים של הפצועים מגילויי האלימות ברחוב הערבי - אלא גם ממשכן הכנסת, מפיו של יו"ר הרשימה המשותפת. ראוי שקריאתו האמיצה כנגד ארגוני הפשיעה תעורר את אומץ הלב של אלו האמונים על ביטחונם ורווחתם של כלל אזרחי ותושבי המדינה. כל דקה היא קריטית. נאומו של עודה הוא קריאת השכמה (נוספת) אשר מחייבת את הממשלה להפנים שיש מנהיגות שאפשר לעבוד איתה, ושהמנהיגות הזו – הפוליטית ומקרב פעילי ופעילות ארגוני החברה האזרחית, יכולה וחייבת להיות פרטנר למהלך הזה. שיתוף הפעולה של הממשלה עם גורמים אלו לא צריך להימדד בכפוף לאתנן פוליטי כזה או אחר או לעלייה בגרף המנדטים, אלא לאור הפוטנציאל לירידה בגרף ההרוגים.