למי שייך המושב בפרלמנט – לסיעה או ליחיד?
בעקבות ההכרזה על ח"כ שיקלי כפורש, בחנו חוקרי המכון את כוחו של ח"כ יחיד אל מול הסיעה במבט השוואתי מול 29 דמוקרטיות. מסקירתם מצטייר כי בעוד שהסנקציות הפנים-פרלמנטריות על פורשים בארץ אינן חריגות בהשוואה לעולם, מבחינת הסנקציות הנוספות, הנוגעות לכהונה בממשלה והתמודדות בבחירות הבאות, לסיעות בישראל עוצמה רבה באופן יחסי מול חברי כנסת "סוררים"
flash90
בישראל נהוגה שיטת בחירות רשימתית סגורה, כך שביום הבחירות אזרחי ישראל אינם בוחרים את נציגיהם באופן אישי, אלא מצביעים לרשימה, שהופכת בכנסת לסיעה. עם זאת, המנדט שניתן לחברי הכנסת הוא אישי במובן זה שהסיעה אינה יכולה לקחת אותו חזרה אליה או "לפטר" את חבר הכנסת. היא לכל היותר יכולה לבקש מוועדת הכנסת להכריז על חבר כנסת מסוים כמי שפרש ממנה, ואז הוא מוגדר כחבר כנסת יחיד ומוטלות עליו סנקציות שונות – מגבלות על פעילות בכנסת, איסור על כהונה כשר או סגן שר במהלך הקדנציה הנוכחית, ואיסור על התמודדות בבחירות הבאות ברשימת מועמדים שבה נכללת מפלגה המיוצגת בכנסת הנוכחית.
במבט השוואתי של 29 פרלמנטים במדינות דמוקרטיות, קשה לטעון שישראל היא מקרה חריג בכל הנוגע לעוצמת הסיעות מול חברי פרלמנט בודדים:
- כמו בישראל, בכל 29 הפרלמנטים שנבדקו במדינות דמוקרטיות, אין לסיעה היכולת להדיח חבר פרלמנט המכהן מטעמה מתפקידו כחבר פרלמנט.
- אמנם ברוב הפרלמנטים שנבדקו, אפשר להיבחר לפרלמנט באופן עצמאי, שלא כחלק מרשימה/מפלגה (למשל בפינלנד, צרפת וגרמניה), אך ישנם מספר פרלמנטים בהם, בדומה לישראל, לא ניתן להיבחר לפרלמנט באופן עצמאי – כמו הולנד, וצ'כיה. בהקשר זה קיים כמובן קשר הדוק בין שיטת הבחירות לאפשרות להיבחר באופן עצמאי לפרלמנט – בשיטת בחירות רשימתית-סגורה כמו ישראל הדבר בלתי אפשרי.
- כמו בישראל, ברוב הפרלמנטים אפשר לכהן כחבר פרלמנט עצמאי – בחלקם אפשר כאמור להיבחר לפרלמנט כמועמד עצמאי כבר ביום הבחירות, ובאחרים ניתן לכהן ללא מסגרת סיעתית רק על ידי פרישה מהסיעה לאחר הבחירות ובכך להפוך לחבר פרלמנט עצמאי או "סיעת יחיד". רק בשניים מהפרלמנטים שנבחנו, ספרד וליטא, לא ניתן לכהן כלל ללא סיעה או כסיעת יחיד – בפרלמנטים אלה, חברי הפרלמנט העצמאיים משויכים לסיעה טכנית שאינה בעלת קו אידיאולוגי מוגדר.
- כמו בישראל, במחצית מהפרלמנטים שנבדקו מופעלות סנקציות מסוימות כנגד חברי פרלמנט עצמאיים, כך שהם אינם זכאים לאותן פריווילגיות הניתנות לחברי פרלמנט הפועלים במסגרת סיעתית (לדוגמה גרמניה, שוויץ ואיסלנד). סנקציות אלה כוללות אי מתן ייצוג בוועדות הפרלמנט ובישיבות של נשיאות הפרלמנט; הגבלות על שימוש בכלים פרלמנטריים כגון הגשת הצעות חוק, שאילתות והקצאת זמן לנאומים במליאה; ושלילת גישה למשאבים כגון עוזרים, צוות מקצועי או מימון. עם זאת ישנו מספר לא מבוטל של פרלמנטים בהם לא קיימות סנקציות כלל על חברי פרלמנט שאינם פועלים כחלק מסיעה, כגון אוסטרליה, פולין וניו זילנד.
הסנקציות הפנים-פרלמנטריות על מי שפרש מסיעתו בכנסת ישראל אינן חריגות למקובל בדמוקרטיות אחרות.
עם זאת, הסנקציות הנוספות המוטלות בישראל על פורשים – אלו הנוגעות לכהונה בממשלה והתמודדות בבחירות הבאות – הן חריגות. בהיבט זה יש לסיעות בישראל עוצמה רבה, באופן יחסי, מול חברי כנסת "סוררים".