הממשלה ה-37 במספרים: מעט נשים, מרבית השרים חסרי ניסיון מיניסטריאלי

כמעט כל ח"כ שני בקואליציה מונה לשר, ומספר השרים גדול משמעותית בהשוואה לדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות שדומות לישראל בגודל האוכלוסייה.

Photo by Olivier Fitoussi/Flash90

ב-29 בדצמבר 2022 הושבעה הממשלה ה-37 של מדינת ישראל. בנימין נתניהו חזר לתפקיד ראש הממשלה, תפקיד ממנו נפרד לפני כשנה וחצי. מלבדו, ייסבו לשולחן הממשלה עוד 30 שרים ושרות. הממשלה החדשה מסמנת תפנית חדה ביחס לקודמתה לא רק מבחינה אידיאולוגית אלא גם מבחינת הרכבה. עובדה זו משתקפת בכך שזו הפעם הראשונה מאז 1996 שהממשלה החדשה לא תכלול ולו שר אחד שכיהן גם בממשלה הקודמת.

משך הרכבת הממשלה והקואליציה התומכת בה

בעקבות הניצחון הברור של גוש נתניהו בבחירות לכנסת ה-25 (1.11.2022) היו שסברו כי תהליך הרכבת הממשלה יהיה חלק וזריז. ראש הממשלה המיועד אף הכריז למחרת הבחירות שהשאיפה היא להקים ממשלה בתוך שבועיים. תקוות אלה התנפצו כנגד המציאות המורכבת של משא ומתן קואליציוני בישראל. לא זו בלבד שהמשימה ארכה הרבה יותר משבועיים, נתניהו אף נדרש לבקש מנשיא המדינה ארכה לצורך סיומה. בסופו של דבר חלפו 58 ימים בין הבחירות לבין השבעת הממשלה, פרק זמן קצר יותר משנדרש להקים את שתי הממשלות האחרונות (נתניהו-גנץ מ-2020, בנט-לפיד מ-2021) אך עדיין ארוך למדי.

משך תהליך הרכבת הממשלה (בימים)

* התרשים כולל ממשלות שהוקמו לאחר בחירות. מספר הימים מייצג את ערך ה"ברוטו" של התהליך: מיום הבחירות ועד ליום השבעת הממשלה החדשה בכנסת. אפשר לראות את משך הזמן שנדרש להקמת הממשלה ה-35 (2020) כארוך בהרבה: 404 ימים חלפו בין הבחירות של ה-9 באפריל 2019 לבין השבעת הממשלה ב-14 במאי 2020.

הממשלה ה-37 נשענת על קואליציה בת 64 חברי כנסת, המשתייכים לשש סיעות. "גרעין השליטה" של סיעת ראש הממשלה בקואליציה עומד על 50% בדיוק. בהיבט זה היא דומה מאוד לממשלת נתניהו הרביעית (הושבעה ב-2015) ולממשלת נתניהו החמישית (2020). מבחינת הרכבה, ניתן לטעון שמדובר בקואליציה הומוגנית במיוחד, מה שזכה לכינוי "ממשלת ימין-על-מלא". מאפיין זה גורם לכך שעל אף שלא מדובר בקואליציה רחבה במיוחד, היא עשויה ליהנות מיציבות פנימית.

מאפייני קואליציות 2022-1992

	ראש הממשלה	מספר הסיעות	גודל הקואליציה	גרעין השליטה של סיעת ראה"מ
1992	רבין	3	62	71%
1996	נתניהו	6	66	48%
1999	ברק	7	75	35%
2001	שרון	7	80	24%
2003	שרון	4	68	56%
2006	אולמרט	4	67	43%
2009	נתניהו	6	74	36%
2013	נתניהו	4	68	46%
2015	נתניהו	5	61	49%
2020	נתניהו	7	73	49%
2021	בנט	8	61	10%
2022	נתניהו	6	64	50%

* הנתונים נכונים ליום השבעת הממשלה ועד שבוע לאחר השבעתה (לעיתים צורפו סיעות ימים ספורים לאחר ההשבעה הרשמית).

ממשלה מרובת-שרים

31 השרים שמכהנים בממשלה הנכנסת הופכים אותה לשנייה בגודלה בכל הזמנים, קטנה רק ביחס לממשלת נתניהו-גנץ (2020) שיצאה לדרכה עם 34 שרים. כפי שניתן לראות בתרשים, מספר השרים בשני העשורים הראשונים של המדינה היה נמוך בהרבה. אפילו ממשלות אחדות רחבות, כמו אלה שהוקמו ב-1969 וב-1984 לא מנוּ מספר כה גדול של שרים. שני ניסיונות להגביל את מספר השרים, באמצעות תיקון של חוק יסוד: הממשלה, לא עמדו בסכר הלחצים הפוליטיים-קואליציוניים ובוטלו זמן קצר לאחר שנחקקו.

מספר השרים

התרשים מציג את מספר השרים (כולל רה"מ) בממשלות שהורכבו לאחר בחירות. הערכים מציינים את מספר השרים ביום השבעת הממשלה ועד שבוע לאחר השבעתה (לעיתים צורפו שרים ימים ספורים לאחר ההשבעה הרשמית). 

הממשלה החדשה תהיה אפוא, שוב, ממשלה מנופחת במיוחד. גודלה החריג של הממשלה בולט גם ביחס לגודל הקואליציה ולגודל הפרלמנט. מספר השרים שקול לכ-26% מגודלה של הכנסת ולכ-48% מגודל הקואליציה. כלומר, כמעט כל ח"כ שני מסיעות הקואליציה מונה לתפקיד שר (ניתוח זה אינו מתייחס לתפקידי סגני השרים). כפי שבולט בטבלה, באף אחת מהדמוקרטיות הפרלמנטריות עם אוכלוסייה בסדר גודל הדומה לישראל, אין מספר כה גדול של שרים. השילוב של כנסת קטנה (באופן יחסי לגודל האוכלוסייה) וממשלה מנופחת מביאה לכך שעבודת הכּנסת נפגמת בצורה משמעותית. גם החוק הנורווגי אשר צפוי להיות מיושם באופן חלקי, לא יפתור לחלוטין את הבעיה.

מספר השרים ביחס לגודל הקואליציה והפרלמנט (ינואר 2023)

מדינה	מספר השרים	שיעור השרים	שיעור השרים
	(כולל רה"מ)	מכלל חברי הקואליציה	מכלל חברי הפרלמנט
ישראל	31	48%	26%
ניו זילנד	26	41%	22%
שוודיה	24	23%	7%
דנמרק	23	26%	13%
הולנד	20	26%	13%
נורווגיה	19	25%	11%
פינלנד	19	16%	10%
צ'כיה	18	17%	9%
פורטוגל	18	15%	8%
סלובקיה	16	23%	11%
אירלנד	15	19%	9%
בלגיה	15	17%	10%
אוסטריה	15	15%	8%

* דמוקרטיות פרלמנטריות בעלות אוכלוסייה בסדר גודל דומה לישראל (5 עד 17 מיליון תושבים)

הרכבה האנושי של הממשלה (מאפייני נבחרת השרים)

[הניתוח מתייחס  ל-31 השרים, לרבות ראש הממשלה]

ניסיון וגיל

בממשלה ה-37 יהיה רוב של שרים נעדרי ניסיון מיניסטריאלי קודם: 18 מתוך 31 חברי הממשלה יכהנו לראשונה בתפקיד שר. מבין השרים שיש להם ניסיון מיניסטריאלי קודם, הוותיקים ביותר הם ראש הממשלה נתניהו  ושר האנרגיה ישראל כץ. מלבד רון דרמר כל שאר השרים הם חברי הכנסת ה-25. אולם חלק מהם צפוי להתפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי": מנגנון שמאפשר לח"כ שהתמנה לשר או לסגן-שר להתפטר מחברוּתו בכנסת ולפנות בכך מקום בכנסת למועמד הבא ברשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר.

בין חברי הממשלה החדשה נמצא גם השר השני הצעיר בהיסטוריה. יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) הוא בן 30, שני רק לאריה דרעי שהתמנה לשר ב-1988 בהיותו בן 29 בלבד. למרות זאת, הממשלה הנכנסת היא מעט מבוגרת יותר מהממשלה היוצאת (ממוצע של 54.4 לעומת 52.9 של שרי הממשלה הקודמת בעת השבעתה). חברי הממשלה המבוגרים ביותר הם חיים כץ (75), ראש הממשלה נתניהו (73) יצחק גולדקנופף (71) ואבי דיכטר (70). מנגד, השרים הצעירים ביותר, מלבד וסרלאוף, הם שלמה קרעי (40), ועמיחי שיקלי (41).

 

מגדר ולאום

מבחינה מגדרית הממשלה ה-37 רושמת נסיגה לאחור. בממשלת בנט-לפיד הגיע מספר הנשים בממשלה לשיא, הן במונחים מוחלטים (תשע שרות) והן במונחים יחסיים (נשים היוו שליש מכלל חברי הממשלה). הפעם מונו רק חמש שרות לממשלה ומשקלן היחסי מכלל השרים ירד ל-16%. זהו נתון מאכזב במיוחד לנוכח המגמה בממשלות אחרות בעולם המערבי, כאשר יותר ויותר ממשלות הן מאוזנות-מגדרית או מתקרבות לכך.

חלוקה מגדרית של חברי ממשלות – דצמבר 2022

 

מעבר למספרים, ראוי להביט גם לאיזה משרדי ממשלה מונו השרות. לאורך ההיסטוריה אמנם כיהנה בישראל ראשת ממשלה (בין הנשים הראשונות בעולם בתפקיד הזה) אך לא כיהנה אף פעם שרת אוצר או שרת ביטחון. רק שתיים כיהנו בתפקיד שרת החוץ – גולדה מאיר וציפי לבני. מעט יותר נשים כיהנו לאורך השנים בתיקים מסדר חשיבות שני כגון פנים (איילת שקד), משפטים (לבני, שקד), כלכלה (דליה איציק, אורנה ברביבאי), חינוך (שולמית אלוני, לימור לבנת, יולי תמיר, יפעת שאשא-ביטון) ותחבורה (מירי רגב, מרב מיכאלי). בממשלה הנכנסת רק אחת מתוך חמש השרות יכהנו בתיקים כאלה (רגב בתחבורה) ואילו כל השאר מונו לתיקים זוטרים.

דתיוּת, מגזרים ורקע

ראוי לציין הבדלים נוספים בין הממשלה הנכנסת לזו היוצאת. בממשלה ה-37 יכהנו שבעה שרים חרדיים בעוד שבממשלת בנט-לפיד לא היו כלל שרים חרדיים. לעומת זאת, בממשלה היוצאת כיהנו שני שרים לא-יהודים ושר ממוצא אתיופי. בממשלה הנכנסת לא יהיו שרים כאלה וגם לא יכהן בה – לראשונה זה שנים רבות – ולו שר אחד מעולי ברית המועצות לשעבר. בממשלה החדשה יכהנו שישה שרים שגרים מעבר לקו הירוק – שניים מעוצמה יהודית (איתמר בן גביר ועמיחי אליהו), שניים מהציונות הדתית (בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק), אחד מש"ס (חיים ביטון) ואחת מהליכוד (גלית דיסטל).

בממשלה ה-37 יכהנו רק שלושה שרים בעלי רקע ביטחוני: יואב גלנט, מירי רגב ואבי דיכטר. זאת לעומת הממשלה היוצאת שכללה מלבד הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ גם את אלעזר שטרן, עמר בר לב, מתן כהנא ואורנה ברביבאי. שמונה שרים התחילו את הקריירה הפוליטית שלהם בזירה המקומית, ביניהם ראש העיר ירושלים לשעבר ניר ברקת.