סקרי "חרבות ברזל"

סקר בזק "חרבות ברזל": בתחילת נובמבר, שיעור הנשים שהוצאו לחל"ת היה כפול משיעור הגברים

קרוב למחצית מהעובדים העידו על ירידה בתפוקה בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. 40% ציינו שלא חל שינוי בתפוקתם ורק 14% העידו שתפוקתם עלתה • הסיבות העיקריות לירידה בתפוקה הן קושי להתרכז בגלל המצב (56%) וירידה בפעילות של מקום העבודה או סגירתו (48%).

על המדגם

סקר בזק "חרבות ברזל" 4 נערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר התבצע באיסוף אונליין וכן טלפונית. איסוף הנתונים נערך בתאריכים 5-6/11, ובו רואיינו 502 איש ואשה בשפה העברית ו-104 בשפה הערבית. הסקר המלא כוון לכלל האוכלוסייה, ועל כן אוכלוסיית המדגם מהווה מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל (ולא של האוכלוסייה העובדת באופן ספציפי). טעות הדגימה המרבית היא 4.04% ± ברמת ביטחון של 95%.

עבודת השדה בוצעה על ידי מכון לזר מחקרים בראשות ד"ר מנחם לזר.

עבודת העיבוד וניתוח הנתונים נעשה ע"י צוות חוקרי שוק העבודה במרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

הסקר המלא כלל שאלות מגוונות על מצב האוכלוסייה בעת המלחמה. הדוח להלן מתייחס לשלוש שאלות מהסקר שעסקו בשוק העבודה: מצב תעסוקתי כללי, התפוקה לעובד כיום יחסית למצב טרום המלחמה, והסיבות לירידה בתפוקה. 


ממצאים

כ-75% מהמשיבים לסקר עבדו טרם פרוץ המלחמה, והיתר (25%) אינם מועסקים ללא קשר למלחמה (מובטלים, מחוץ לשוק העבודה טרום המלחמה, בפנסיה או מסיבות אחרות).

רוב המשיבים שעבדו טרום המלחמה (84%) דיווחו כי הם עובדיםרק עובדים בפועל, לא כולל אנשי מילואים. גם כיום, במועד עריכת הסקר (בשבוע הראשון של נובמבר), ללא הבדל משמעותי בין גברים (84%) לנשים (86%).  היתר (16%) הפסיקו לעבוד בגלל המלחמה, כמחציתם - 8% גויסו למילואים, 7% הוצאו לחל"ת  וכ- 1% פוטרו.

עוד עולה מהסקר, כי רוב היוצאים למילואים הם גברים (11% מהגברים לעומת 4% מהנשים), ואילו רוב היוצאים לחל"ת הן נשים, כאשר שיעור הנשים שהוצאו לחל"ת (10%) כפול משיעורם בקרב הגברים.

מה מצבך התעסוקתי כיום?
% מתוך המשיבים שעבדו טרום המלחמה


מתוך המשיבים שעובדים כיום, 85% הם שכירים ועוד 15% הם עצמאים. התפלגות זו דומה להתפלגות המועסקים במשק טרום המלחמה.

מתוך אלו שהשיבו שהם עובדים נכון לשבוע הראשון של נובמבר, כמחציתם (46%) אומרים שהתפוקה שלהם ירדה כיום לעומת התפוקה שלהם לפני המלחמה. מתוכם כ-13% מדווחים כי תפוקתם קטנה מאוד או שאין להם תפוקה כלל (מדובר, להזכיר, על עובדים שלא פוטרו ואינם בחל"ת), ועוד 33% מדווחים כי תפוקתם קטנה במעט.

בנוסף, כ- 40%  מדווחים כי תפוקתם נשארה ללא שינוי יחסית לטרום המלחמה, ולעומתם רק  14% ציינו  שתפוקתם עלתה (9% מהם עלתה מעט,  5% עלתה הרבה). סביר להניח שאלו המדווחים על עלייה בתפוקה מועסקים בענפים שהביקוש לתוצרתם או לשירותים שלהם עלה משמעותית בזמן המלחמה, כמו רשתות המזון, הובלת ציוד וסחורות, שירותי רפואה ועודלא נבדק שיוך ענפי בסקר זה..

כיצד אתה מעריך את תפוקתך בעבודה כיום לעומת התפוקה שלך לפני המלחמה?
שיעור מהמשיבים העובדים


שיעור המדווחים על ירידה בתפוקתם בהשוואה למצב לפני המלחמה בולט במיוחד בקרב  עצמאים ונשים.

70% מהעצמאים מדווחים כי תפוקתם ירדה, לעומת 42% מהשכירים.

53% מהנשים מדווחות כי תפוקתן ירדה, לעומת 39% מהגברים. מצב זה נובע כנראה  מהשילוב של מערכת חינוך שעבדה עדיין באופן חלקי, לצד העובדה שרוב מגויסי המילואים הם גברים, כך שבחלק ניכר מהמקרים הנשים היו אלו שנשארו בבית לטפל בילדים.  בנוסף, ממצאי הסקר, כפי שיפורטו בהמשך, מצביעים על שיעור גבוה יחסית מהנשים המדווחות על קושי להתרכז או חשש לצאת לעבודה ביחס לגברים, מה שיכול גם להוות הסבר לכך שיותר ממחצית מהנשים מדווחות על פגיעה בתפוקתן לעומת פחות מ-40% בקרב הגברים.

כיצד אתה מעריך את תפוקתך בעבודה כיום לעומת התפוקה שלך לפני המלחמה?
שיעור מהמשיבים העובדים


ואכן, מהסקר עולה כי הסיבות העיקריות לירידה בתפוקה הן קושי להתרכז בגלל המצב (56% מהמשיבים השיבו כך), וירידה בפעילות של מקום העבודה או סגירתו (48%).המשיבים יכלו לענות עד 2 תשובות לשאלה זו. סביר להניח שהקושי להתרכז במקום העבודה נובע משילוב של הטראומה והזעזוע מאכזריות המעשים של רוצחי החמאס ב-7 באוקטובר, לצד התדהמה מגודל המחדל הביטחוני ומחוסר התפקוד של המערכות הממשלתיות. זאת לצד הפגיעה בתפוקת העובדים מהבית, כשמערכות החינוך בתפקוד חלקי והילדים בחלקם לומדים בזום.אמנם ניתן היה לענות בנפרד שהסיבה לירידה היא חלקיות התפקוד של מערכת החינוך, אך מכיוון שהתאפשרה תשובה מרובה ייתכן כי חלק מהעונים ענו את שתי האפשרויות (הקושי להתרכז יכול לנבוע מעבודה מהבית עם נוכחות ילדים). רק 15% ציינו באופן מפורש כי הסיבה לירידה בתפוקה היא חלקיות התפקוד של מערכות החינוך.

כ-14% ענו כי סיבה עיקרית לירידה בתפוקתם היא החשש לצאת מהבית. חשש זה יכול לנבוע מחשש מאירועים ביטחוניים ונפילת טילים במקום העבודה או בדרך אליו.

לעומת זאת כ-9%, כמעט עשירית מאלו שתפוקתם ירדה, ענו כי הירידה בתפוקה נובעת בעיקר מהתמקדות שלהם בפעילות התנדבותית.

רק כ-5% מתוך העובדים שתפוקתם ירדה ענו כי הסיבה לירידה היא הימצאותו של בן/בת הזוג במילואים, ובשיעור דומה של 5% ענו כי הירידה נובעת מפגיעה פיסית בהם או בקרוביהם בגלל המלחמה.

מה הסיבות העיקריות לפגיעה בתפוקה שלך מאז פרוץ המלחמה?
שיעור מהעובדים שתפוקתם ירדה, ניתן לסמן עד 2 תשובות


בבדיקה לפי מגדר, שיעור גבוה יותר בקרב נשים מדווחות על קושי להתרכז (64%) או חשש לצאת לעבודה (18%) ביחס לגברים (46% ו-8% בהתאמה).

לעומת זאת, שיעור גבוה יותר בקרב גברים מדווחים על קושי בשל פעילות התנדבותית (18%) ביחס לנשים (3%). באופן לא מפתיע, שיעור העונים כי הסיבה לירידה היא בן/בת זוג במילואים גבוה יחסית בקרב נשים (7%) לעומת גברים (3%).

מה הסיבות העיקריות לפגיעה בתפוקה שלך מאז פרוץ המלחמה?
שיעור מהעובדים שתפוקתם ירדה, לפי מגדר, ניתן לסמן עד 2 תשובות