הודעה לעיתונות

שנתון החברה החרדית בישראל 2024 של המכון הישראלי לדמוקרטיה

שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 היוצא לאור זו השנה התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה ואורח החיים. פרק מיוחד השנה מוקדש לבריאות

| מאת:

עורכי שנתון החברה החרדית, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מציינים:

"העלייה ברמת החיים בחברה החרדית בעשרים השנים האחרונות אינה מבטאת בהכרח צמצום פערים מן האוכלוסייה היהודית הלא חרדית, ובמרבית התחומים הפער בין האוכלוסיות דווקא גדל בתקופה זו. האוכלוסייה היהודית הלא חרדית זוכה כיום להכשרה מקצועית ואקדמית טובה יותר מבעבר והתוצאה הינה שרמת ההכנסה של עובדים חרדים עמדה בשנת 2022 על 55% בלבד מיהודים לא חרדים, לעומת 76% בשנת 2003. כיוצא בכך, גם המשקל של תשלומי החובה של משקי בית חרדים, 33% בלבד ממשקי בית יהודים לא חרדים, איננו עולה במהלך השנים ובשנת 2022 אף חלה בו ירידה. התמונה הכללית אודות החברה החרדית העולה מן השנתון הינה שזו איננה חברה שהולכת ומתדמה לחברה היהודית הלא-חרדית בדפוסי ההשכלה, התעסוקה ואורחות החיים שלה, אלא כזו העורכת התאמות מוגבלות באורח החיים שלה כתוצאה משינויים ואילוצים חברתיים וכלכליים".

כותרות מרכזיות

בחורי ישיבות ואברכים

עלייה דרמטית של 8.5% במספר בחורי ישיבות בינואר 2024 בהשוואה לינואר 2023. העלייה כפולה משיעור הגידול הטבעי של החברה החרדית והגדולה ביותר מאז שנת 2015. תוך עשור קפץ מספר בחורי הישיבות והאברכים ב-83% ואילו מספר החרדים המתגייסים לצבא ירד ב-36%.

בלימה בתעסוקה

נתונים לא סופיים לשנת 2024 מראים בלימה בעלייה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים שעמדו על 54%, לעומת 55.5% בשנת 2023. שיעור הנשים המועסקות נותר כמעט ללא שינוי (80%) ומתקרב לשיעור התעסוקה של יהודיות לא חרדיות (83%).

רמת החיים

משק בית חרדי נמצא בגירעון של 400 שקלים בממוצע לחודש (נתוני 2022). הגירעון נובע ככל הנראה בגלל הלוואה או עקב הכנסות לא מדווחות.

הנטל הכלכלי

משק בית יהודי לא-חרדי הוציא פי 3 על תשלומי החובה ממשק בית חרדי: 4,496 שקלים לעומת 1,469 שקלים בלבד בהתאמה. מדובר בפועל יוצא של הכנסה נמוכה. בתשלומי החובה כלולים – מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

פערים גדלים ברמת ההכנסה מעבודה

גבר חרדי הרוויח בממוצע בחודש 49% מגבר יהודי לא-חרדי: 9,929 שקלים לעומת 20,464 שקלים בהתאמה. אישה חרדית השתכרה בממוצע בחודש 67% מאישה יהודיה לא-חרדית: 8,617 שקלים לעומת 13,057 שקלים. הפערים בקרב הגברים נובעים מפערי מיומנויות ובקרב הנשים בעיקר ממשרות חלקיות.

פערים בבעלות על דירות

הבעלות על דירה באוכלוסייה החרדית גבוהה מאוד ועומדת על 78% לעומת 73% בקרב האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. בחלק ניכר מהמקרים רכישת הדירות הינה של דירות זולות יחסית בפריפריה לצורכי השקעה.

חינוך

1 מכל 5 תלמידים במערכת החינוך הוא חרדי.

גודל האוכלוסייה

האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כ־1,390,000 נפש, שהן 13.9% מכלל האוכלוסייה. שיעור הצעירים עד גיל 19 באוכלוסייה החרדית הוא 57%, לעומת 31% באוכלוסייה היהודית הכללית.

בשנת 2030 צפויה האוכלוסייה החרדית להגיע ל־16% מכלל האוכלוסייה, ואילו שיעור החרדים עד גיל 20 צפוי להיות כמיליון נפש ויהווה 25% משכבת גיל זו.

לדברי עורכי השנתון, שיעור הפריון של נשים חרדיות אמנם ירד בשנים האחרונות, אך הוא עדיין עומד על למעלה מפי שניים מאשר בחברה היהודית הלא-חרדית. כתוצאה מכך, גם קצב הגידול של החברה החרדית ומשקלה בכלל האוכלוסייה בישראל ממשיך לגדול במהירות.

מערכת החינוך ועולם הישיבות

1 מ-5 תלמידים: מערכת החינוך החרדית בגילאי בית-הספר מנתה בשנת הלימודים תשפ"ד (2023/24) 402,000 תלמידים, המהווים 20% מכלל התלמידים בישראל ומעל רבע (26%) מהחינוך העברי. בחינוך היסודי הם מהווים 28%; בחטיבת הביניים 25%, ובחטיבה העליונה 24%.

היכן הם לומדים: 63.5% לומדים ברשתות החינוך החרדיות (החינוך העצמאי ובני יוסף), 9% לומדים בחינוך המוכר שאינו רשמי שאיננו רשתות, 22.5% לומדים במוסדות "פטור" ורק 4.5% לומדים בחינוך הרשמי (ממלכתי-חרדי) הכולל פיקוח מלא ומבחני מיצ"ב. בעשור האחרון ניכר מעבר של בתי ספר ממעמד של מוכש"ר שאינו רשת אל רשת החינוך של בני יוסף שזוכה למימון מדינתי מלא. וכך, אם בשנת 2013 עמד שיעור התלמידים ברשת בני יוסף על 17.5% הרי שעשור לאחר מכן הוא עלה ל-21.5%.

שיעור החרדים הזכאים לתעודת בגרות עמד בשנת תשפ"ב (2021/22) על 16% בלבד, זאת לעומת 85% זכאות לבגרות בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי באותה שנה.

לדברי עורכי השנתון, ישנו מעבר משמעותי של בתי ספר ממעמד המוכש"ר לרשת החינוך בני יוסף ולחינוך הממלכתי חרדי. הנתונים העדכניים לשנת תשפ"ה כבר מעידים על 8% שלומדים בבתי ספר ממלכתיים חרדים. בשני המקרים מדובר במעבר שכולל תמיכה מדינתית גדולה יותר, אך בעוד שהמעבר לממ"ח טומן בחובו שינוי משמעותי בהכשרת המורים, בפיקוח ובתוכנית הלימודים, המעבר לרשת בני יוסף נעשה בדרך כלל כדי להגדיל את המימון והוא איננו כולל שינוי משמעותי בהתנהלות בתי הספר.

תלמידי הישיבות והאברכים אל מול השירות הצבאי-והאזרחיתלמידי ישיבות הם חרדים לא נשואים, ורובם המוחלט בני פחות מ-23. אברכים הם חרדים נשואים, שרובם הגדול מתמידים בלימודים ב"כולל" שנים רבות ומעל לגיל 31.

בתחילת 2024 היה מספר תלמידי הישיבות ואברכי ה"כולל" החרדים כ-169,366. בשנת 2023, השנה שבתחילתה שבו המפלגות החרדיות לקואליציה חלה עלייה דרסטית במספר בחורי הישיבות והאברכים בשיעור של 8.5%, פי 2 מהגידול השנתי באוכלוסייה החרדית.

תלמידי ישיבות ואברכים (לא כולל תלמידי חו"ל), 2022-2012

 

צה"ל טרם פרסם את נתוני הגיוס לשנת הגיוס 2023 שהסתיימה ביוני 2024, אך הנתונים מהשנה שקדמה לה מעידים על סטגנציה בגיוס חרדים: 1,266 חרדים התגייסו באותה שנה, המהווים כשני שליש מהפונים לשירות צבאי בשנת 2013.

בין השנים 2023-2013 קפץ מספר בחורי הישיבות והאברכים ב-83%, ואילו מספר החרדים המתגייסים לצבא ירד ב-36%. בתקופה זו, המספר המשוקלל של בחורי ישיבות ואברכים שעמד על 92,489 טיפס ל-169,366, ואילו מספר המתגייסים שעמד על 1,972 ירד כאמור ל-1,266.   

בשירות האזרחי חלה עלייה של כמה מאות משרתים בשנת 2023 (814 בשנת 2023 לעומת 492 בלבד בשנת 2022), עלייה זו ניכרת במיוחד בקרב המשרתים בשירות אזרחי-ביטחוני בגופי הביטחון המהווים כשליש מן המשרתים. שינוי זה הינו ככל הנראה תוצאה של מלחמת חרבות ברזל. 

עורכי השנתון ד"ר מלאך וד"ר כהנר הדגישו כי מבט רחב מגלה ששירות צבאי או אזרחי הינו תופעה שולית במגזר החרדי. מספר החרדים המתגייסים לצה"ל והפונים לשירות האזרחי נמצא בירידה בהשוואה למספרם לפני כעשור (שנת 2013), למרות שגודל המחזור גדל באותה תקופה פי אחד וחצי. ניתן עם זאת לראות נקודת אור במספר הפונים לשירות האזרחי שעלה ב-65% בשנת הגיוס האחרונה, לאחר ירידה תלולה בשנים האחרונות. הגידול במספר בחורי הישיבות והאברכים בעשור האחרון היה דרמטי ועמד על 83%, היינו 6.2% בממוצע בשנה, פי אחד וחצי מהגידול הטבעי השנתי של החברה החרדית.

לדברי עורכי השנתון, חזרת החרדים לקואליציה בתחילת 2023 הביאה לעלייה של 55% ברמת התמיכה בבחורי ישיבות ואברכים, וזו הביאה גם לקפיצה הגדולה במספרם. במקרים רבים לימודים בכולל נעשים תוך עבודה במשרה חלקית ומהווים סוג של השלמת הכנסה.

השכלה גבוהה

האטה בקצב הגידול באקדמיה: כ- 17,400 סטודנטים חרדים, המהווים 5% מכלל הסטודנטים, למדו בשנת תשפ"ד (2023/24). בשנה זו עלה מספר הסטודנטים החרדים בכ-700 תלמידים, גידול של 4% בלבד, זאת לאחר גידול ממוצע של 9% בכל שנה בשלוש השנים שקדמו לשנה זו. הגידול היה בעיקר בתארים מתקדמים (בעיקר תואר שני) ועמד על  17% (בדומה לשנים קודמות) לעומת 2% בלבד בגידול לתואר ראשון.  הגידול בקרב הנשים עמד על 3% בלבד, ואילו בקרב הגברים על 5% ככל הנראה בשל מלחמת חרבות ברזל שגרמה לירידה במספרם של כלל הסטודנטים בישראל.  

יותר חרדים באקדמיה, אבל בעיקר במכללות או במכללות להוראה ובמקצועות שאינם טכנולוגיים: 82% מהסטודנטים החרדים למדו לתואר ראשון, והיתר לתארים מתקדמים, רובם המכריע לתואר שני. הסטודנטים החרדים לתואר ראשון למדו בשנת תשפ"ד (2023/24) במכללות אקדמיות (42%) ובמכללות לחינוך (25%), כחמישית מהם (21%) באוניברסיטה הפתוחה והיתר בשאר האוניברסיטאות (10%).

הכשרה טכנולוגית: כ-8,650 סטודנטים וסטודנטיות חרדים למדו במסלולי הכשרה מקצועית טכנולוגית (מה"ט) בשנת תשפ"ד (2023/24). חרדים נוטים ללמוד הכשרה טכנולוגית יותר מאשר לא חרדים שמעדיפים לימודים אקדמיים ונשים חרדיות אף מהוות 39% מהסטודנטיות במה"ט. כך, בשנת תשפ"ד, מספר הסטודנטים החרדים להנדסה ומחשב באקדמיה עמד על3,350  זאת לעומת 8,700  חרדים במה"ט. בקרב הלא חרדים, למדו 70,500  מקצועות אלו באקדמיה, לעומת 31,400 שלמדו במה"ט. רוב הסטודנטים החרדים למדו הנדסת תוכנה (60%) - עלייה מ-46% אשתקד, ומקצוע פופולרי נוסף במיוחד בקרב נשים הוא אדריכלות ועיצוב פנים (18%). 

לדברי עורכי השנתון, חרדים ובייחוד חרדיות נכנסים לאקדמיה בהיקף גדל והולך ואפילו בשנה האחרונה, שנת מלחמת "חרבות ברזל" חלה עלייה במספרם, בניגוד למספר הסטודנטים הלא-חרדים שחלה בו ירידה קלה. עם זאת, חרדים נוטים ללמוד במכללות ובמכללות לחינוך בפרט, ולומדים מקצועות טכנולוגיים בשיעורים נמוכים יחסית. הסיבות לכך ביחס לגברים חרדים הן היעדר הכשרה מתאימה וזמינות מוגבלת ללימודים בגיל מבוגר. בקרב חרדיות, הסיבה לכך הינה בעיקר תרבותית הקשורה להתנגדות הנחרצת לאקדמיה ולגיטימציה חלקית ללימודים במכללות חרדיות.

תעסוקה

בלימה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים: משקלול תשעת החודשים הראשונים של שנת 2024 שיעורי התעסוקה עומדים על 54%, ירידה מ-55.5% אשתקד. זאת לאחר עלייה מחודשת בנתוני התעסוקה בשנים 2022-2023 אחרי דריכה במקום בשנים 2016-2021. בראייה בטווח של עשור (2024-2014) שיעור הגידול במספר הגברים העובדים (69%) הינו נמוך משיעור הגידול בלומדים בישיבות ובכוללים בעשור האחרון (83%). בשנת 2014 עמד מספר הגברים החרדים העובדים על 62,930 ובשנת 2024 על 106,200.

בקרב נשים חרדיות, נתונים לא סופיים לשנת 2024 (שלושה רבעונים ראשונים) מלמדים על 80% תעסוקה, התמתנות אחרי שיא. שיעורי התעסוקה של נשים הוסיפו לעלות לאורך השנים, מ-71% בשנת 2015 ל-81% בשנת 2023. הפער בהיקפי התעסוקה בין נשים חרדיות לנשים יהודיות לא-חרדיות עומד על פחות מ-3%.

מועסקים במשק, 2023-2009 (%)

הערה: הנתונים תקפים לגילי העבודה העיקריים, 66-25. נתוני 2023 מתייחסים לשלושת הרבעונים הראשונים בלבד.

לדברי ד"ר מלאך וד"ר כהנר, הבלימה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים מעוררת דאגה, זאת לאחר שלוש שנים של עלייה רצופה בשיעורי התעסוקה שלהם. סיבה אפשרית לכך הינה חזרת המפלגות החרדיות לקואליציה שהביאה עמה תמיכה גדולה יותר במשקי הבית החרדיים והקטינה את המוטיבציה לצאת לעבודה.

רמת הכנסה: ההכנסה הממוצעת החודשית של גברים חרדים צנחה מ-76% מההכנסה הממוצעת החודשית בקרב יהודים לא-חרדים בשנת 2003 ל-49% בשנת 2022. בשנה זו, היא עמדה על 9,929 ש"ח לעומת 20,464 ש"ח בקרב גברים יהודים לא־חרדים. הנשים החרדיות השתכרו באותה שנה 8,617 ש"ח בחודש בממוצע, 67% מההכנסה הממוצעת החודשית בקרב נשים יהודיות לא־חרדיות (13,057 ש"ח).

כמה עובדים חרדים לעומת לא-חרדים? השכר הנמוך בקרב גברים חרדים נובע בעיקר משכר שעתי נמוך, אך גם ממספר שעות עבודה נמוך: בשנת 2022  גברים חרדים עבדו 36.5 שעות בשבוע, לעומת 45 שעות בקרב גברים יהודים לא-חרדים. בקרב הנשים החרדיות השכר הנמוך נובע בעיקר מעבודה במשרות חלקיות, כך בשנת 2022 עבדה אישה חרדית 32.5 שעות בשבוע בממוצע, לעומת 38.5 שעות שבועיות בקרב יהודיות לא-חרדיות.

תחומי תעסוקה – חינוך ולא הייטק: תחומי התעסוקה של חרדים שונים מאלו של יהודים לא חרדים. כך, שיעור הגברים החרדים העוסקים בחינוך עומד על 30% ושיעור העוסקים בהייטק על 3.5%. בקרב גברים יהודים לא חרדים תמונת המצב כמעט הפוכה: 4.5% עובדים בחינוך ואילו 20% עובדים בהייטק.

גם בין נשים חרדיות ויהודיות שאינן חרדיות ניכרים הבדלים גדולים בתחומי התעסוקה, מאשר אלו שבין גברים חרדים ושאינם חרדים. שיעור החרדיות העובדות בתחום החינוך עומד על 40% ושיעור העוסקות בהייטק על 4.5%. בקרב יהודיות לא חרדיות התמונה שונה: 16% בלבד עוסקות בחינוך ואילו שיעור העוסקות בהייטק עומד על 9%.

לדברי עורכי השנתון, גברים חרדים עובדים אינם עוברים בדרך כלל הכשרה מקצועית איכותית ולפיכך רמת ההכנסה שלהם נמוכה באופן דרמטי מגברים יהודים לא חרדים. בניגוד לגברים, החברה החרדית מייעדת את הנשים לעבודה ומעניקה להן לימודי ליבה והכשרה מקצועית כבר בבית הספר. אולם הנטייה להימנע מללכת לאקדמיה המאפיינת את רוב הנשים החרדיות, כמו גם הרצון שלא לעבוד במשרה מלאה לצורך גידול הילדים, משפיעה הן על תחומי התעסוקה של נשים חרדיות והן על רמת ההכנסה שלהן, שאף היא נמוכה במידה רבה מנשים יהודיות לא חרדיות.

רמת החיים

קו העוני: תחולת העוני בקרב משפחות חרדיות עמדה על 34%, בהשוואה ל-14% באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית בשנת 2022. שיעור הילדים החרדים שחיו מתחת לקו העוני לאחר תשלומי הקצבאות עמד על 47% באותה שנה, גבוה מאוד ביחס לשיעורם בכלל האוכלוסייה (28%).

הכנסה למשק בית: משק בית חרדי הפסיד 400 שקלים בממוצע בחודש בשנת 2022. הוצאתו היתה גבוהה מאשר הכנסתו, ייתכן כי מדובר בגירעון לכאורה בלבד עקב הכנסות לא מדווחות או גירעון ממשי והשענות על הלוואות. משק בית חרדי הרוויח 14,816 ₪ בחודש בממוצע, 67% מההכנסה ברוטו של משק בית יהודי לא-חרדי (24,466). משק בית חרדי הוציא 15,190 ש"ח בחודש בממוצע, 16% פחות ממשק בית יהודי לא־חרדי (18,096  ש"ח), למרות שמספר הנפשות במשק בית חרדי כמעט כפול.

הוצאות על תשלומי חובה: בעוד ההוצאות של משקי בית לא חרדיים על תשלומי החובה – מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות עלו, ההוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה ירדו ועמדו בממוצע על כ-33% בלבד מההוצאה של משקי הבית הלא-חרדיים (1,469 ₪ למשק בית חרדי לעומת 4,496 ₪ למשק בית לא חרדי). 

שיעור הבעלות על דירה באוכלוסייה החרדית גבוה מאוד ועמד על 78% לעומת 73% בקרב האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, בשנים 2022-2023.  מחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה העלה שבשנים האחרונות חרדים קונים דירות בפריפריה בשיעורים גבוהים מפאת המחסור במשאבים לקניית דירה בריכוזים החרדיים במרכז.

צמצום פערים בזמינות לרכב פרטי: במהלך שני עשורים עלתה הבעלות על רכב פרטי בחברה החרדית מ-31% ל-51%. למחצית מהחרדים יש רישיון נהיגה בהשוואה ל-85% מהיהודים הלא-חרדים. תוך כעשור וחצי חלה קפיצה בשיעור בעלות הרישיון מהנשים החרדיות מ-21% ל-34%, אך הוא עדיין נמוך משמעותית מנשים יהודיות לא-חרדיות - 78%.

ד"ר מלאך וד"ר כהנר מציינים כי "ישנה עלייה מסוימת ברמת החיים של משקי הבית החרדיים המתבטאת בעלייה בשיעור הבעלות על דירה ועל רכב, בירידה בשיעורי העוני ובקפיצה בשיעור הגולשים באינטרנט. עלייה זו הינה בעיקר כתוצאה מכניסת נשים חרדיות לתעסוקה כמו גם מן העלייה המתונה בתעסוקת גברים חרדים. עם זאת, משקי בית חרדיים רבים חיים "על הקצה" מבחינה פיננסית ושיעור העוני בחברה החרדית עודנו גבוה".


**נתוני השנתון החרדי מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי ורשויות ממשלה והביטוח הלאומי.