תגובת המכון הישראלי לדמוקרטיה

החוק של שר הביטחון לא יביא לגיוס חרדים

למסמך המלא (PDF)

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

יוחנן פלסנר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז מנהלת המרכז לחברה משותפת במכון וד"ר גלעד מלאך עמית מחקר במכון: עקרונות חוק הפטור שהציג שר הביטחון לא יביאו להקלה על משרתי ומשרתות הסדיר והמילואים ב-2025 ובשנים הקרובות. הוא גם אינו משנה את המציאות רבת השנים בה מאה אחוז מהצעירים החרדים המעוניינים בכך מקבלים דחיית שירות המתגלגלת לפטור מוחלט.

עקרונות החוק שהציג שר הביטחון לא יצליחו להביא חיילים חרדים לצה"ל, מהסיבה הפשוטה שאף חרדי לא ייקרא לשירות לצה"ל על פי העקרונות שהציג השר. המנגנון המוצע על-ידי השר איננו קריאה לשירות (הוצאת צוויי גיוס) וסנקציות למי שלא יתייצב - אלא סנקציות בדיעבד במקרה שלא תהיה עמידה ביעדים. השר טוען שבמקרה כזה יהיו סנקציות אישיות על כלל המלש"בים החרדים ועל כלל הישיבות, אך קשה להבין מהן סנקציות אלו (הוזכרו רק המעונות) ומתי יחולו, ובעיקר איך ניתן להטיל אותן על מי שכלל לא נקרא לשירות.

הכפיפות שמציג השר לעמדה החרדית תביא להמשך המגמה של העשור האחרון בו עלה ב-83% מספר תלמידי הישיבות הגדולות והכוללים, בעוד מספר החיילים החרדים ירד ב-36%, למרות שגודל שנתון הגברים החרדים צמח פי 1.5. גם בקרב החיילים החרדים שכן מתגייסים, כ-70% כבר אינם מגדירים עצמם כחרדים בעת גיוסם.

הצעה זו לא תביא לשינוי בשנת 2025 ולא תצמצם את שירות המילואים של המשרתים. גם עכשיו, בהתקיים חוק שירות ביטחון, לא מצליח הצבא לגייס חרדים ולעמוד ביעדים. רק שלילת הטבות וסנקציות כלכליות אישיות ומנהליות שיחולו מיידית על כלל המשתמטים ישנו את התמונה.

84.5% מהיהודים שאינם חרדים סבורים כי יש לגייס חרדים, את כולם (למעט קצת עילויים) או באופן מדורג (כולל סנקציות כלכליות לאחרים). רק 9% מוכנים להמשך המצב הקיים אותו בעצם מציע השר. כך סבורים גם 74.5% ממצביעי הליכוד ו-79% ממצביעי הציונות הדתית.

העובדה שיוחזר הפטור לתלמידי הישיבות בגיל 26 תזיק אף היא ליכולת של חרדים להשתלב בתעסוקה, ותמשיך לכלוא עשרות אלפי חרדים בישיבות. לסיכום, השר מצהיר על רצונו לגייס חרדים, אך הוא איננו מציע כלים שיובילו בפועל לגיוס כזה.