חוק החסינות: פטור מציות לחוק
התיקון לחוק החסינות מבקש ליצור מחסום כמעט בלתי עביר מפני חקירה והליכים אזרחיים נגד חברי כנסת, באמצעות דרישת רוב מיוחד של 75 ח"כים. מדובר במכה קשה לשלטון החוק שתעניק לחברי הכנסת חופש כמעט מוחלט לעבור עבירות חמורות ולבצע עוולות אזרחיות ללא השלכות משפטיות משמעותיות

Photo by Yonatan Sindel/Flash90
הבוקר תעלה לדיון בוועדת הכנסת, אחת מההצעות המופרכות ביותר מבין חוקי ההפיכה המשטרית: התיקון לחוק החסינות שיזמה ח"כ טלי גוטליב, שקובע מחסום מפני פתיחה בחקירה וכן מפני ניהול הליך אזרחי הדורש לקבל אישור מוקדם של הכנסת לכך.
גם לאחר "ריכוך" שעברה לקראת הדיון, ההצעה עדיין מהווה מכה קשה שלטון החוק: היא הופכת את הכנסת לעיר מקלט ונותנת לחברי הכנסת רישיון לעבור עבירות ולבצע מספר עוולות אזרחיות משמעותיות, כמעט באין מפריע. אף שחלק מהעבירות הוחרגו מהתיקון, הוא יחול על עבירות רבות, מתחומי בטחון המדינה, שיבוש עשיית משפט, תקיפה, הונאה, הטרדה מינית, עבירות מס ועוד. באשר לתביעות אזרחיות, התיקון יחול, למשל, על הליכים מכח דיני לשון הרע והגנת הפרטיות.
לצד החסינות הדיונית, המאפשרת לכנסת למנוע הגשת כתב אישום במהלך כהונת חבר כנסת (לאחר בקשת חסינות בוועדת הכנסת ובמליאה), קיימת גם חסינות מהותית. החסינות המהותית לא ניתנת להסרה ולא פוקעת בתום כהנותו (בקשר לארועים שקרו במהלך כהונתו). היא חלה רק על מעשים שנעשו לשם מילוי תפקידו של חבר הכנסת. משום שהחסינות עומדת בסתירה לשלטון החוק ולשוויון בפני החוק, הבהיר בית המשפט בפסיקה כי היא חלה רק על פעולות שבוצעו במסגרת "מתחם הסיכון הטבעי" של חבר הכנסת ולא על מעשים פליליים מתוכננים ושקולים. בכך ישנו איזון בין הצורך לאפשר לחברי הכנסת לפעול ולהגשים את שליחותם הציבורית, ובין שלטון החוק. הקביעה האם מדובר במעשה שחוסה תחת החסינות נעשית על ידי בית המשפט (ולעתים בידי גופי האכיפה שכנגדם אפשר לטעון בבית המשפט) –משום שמדובר בשאלה משפטית של פרשנות חוק, ובית המשפט הוא הפרשן המוסמך של חוקים.
כיום הדין לא מעניק חסינות במהלך החקירה. לפי ההצעה, השמנת תעבור למשמרתו של החתול. חברי הכנסת עצמם – הם שיהיו אחראים ורק ברוב גדול של 75 ח"כים, על ההכרעה האם מדובר במעשה שנעשה לשם מילוי התפקיד. ההכרעה תעשה עוד בטרם הפתיחה בחקירה ולכן גם במקרה נדיר ביותר בו יתגבש רוב של 75 ח"כים לצורך כך – מדובר בשיבוש ולמעשה סיכול החקירה. חקירה מתחילה במקרים רבים כחקירה סמויה וההליך הפומבי ישבש וייתר במקרים רבים את החקירה. מעבר לכך, לחברי הכנסת אין מומחיות בשאלה הזאת והעברת הסמכות אליהם היא פגיעה חמורה בהפרדת רשויות ומעמידה אותם בניגוד עניינים מובנה שכן ההחלטות מהוות תקדים.
ההצעה אם כן תעניק לחברי כנסת חופש כמעט מוחלט לעבור עבירות ועוולות אזרחיות (כגון לשון הרע) באופן מודע ומתוכנן, בידיעה שהסיכוי שימוצה עמם הדין הוא קלוש ביותר. אם תעבור, ההצעה תציב את ישראל במקום חסר תקדים בעולם מבחינת חסינות חברי הכנסת.
מדובר אם כן בהצעה נוספת הרומסת את שלטון החוק והפרדת הרשויות ומבקשת להעניק עוד כוח לנבחרי הציבור, ובפרט לקואליציה, הנהנית מרוב בכנסת, ולכן לעולם לא תתאפשר החלטה כנגד חבריה. הפגיעה בזכות הגישה לערכאות של כל אזרח ובשוויון בפני החוק הופכת את החוק לבלתי חוקתי. אסור לכנסת להפוך לעיר מקלט לעבריינים ומעוולים.
פורסם לראשונה בהארץ